דירוג הפורום 2023 יוצא לדרך!
- פותח הנושא Rapgamer
- פורסם בתאריך
אני מחלק את הדירוג שלי לtiers ואנחנו מתחילים מטייר 4- סופר רול פליירס. זה כולל את הזנב של הטופ 50 ועוד רבים שלא נכנסו בסוף, את חלקם ציינתי פה.
50. ברוס בראון- יש משהו שהאיש הזה לא יודע לעשות? עבר מPF בברוקלין לפרימטר בדנבר שמחלטר כPG המחליף. ראינו אותו שומר ברמה פנטסטית, תוקף את הטבעת, קולע שלשות חופשיות, מדייק בפלואטרים- באמת שחקן מיוחד שמתאים את עצמו לכל סיטואציה כמו זיקית. כנראה שהוא לא ידורג בטופ 50 במרבית המקרים אז נתתי לו את הזכות לכבוד האליפות.
49. טייריס מקסי- סקורר איכותי ברמה שהייתי חייב להכניס אותו לדירוג. אמנם הוא יחסית חד מימדי אבל שחקנים שקולעים בפלייאוף 20 למשחק לא גדלים על עצים. מה גם שהסקורינג שלו מגיע בspurts ומוביל אותך למחשבה שהוא מסוגל לקחת על עצמו נטל גדול יותר כשתגיע הזדמנות.
48. אוסטין ריבס- הרגיש לעיתים כמו הצלע השלישית של ביג ת'רי בלייקרס. משחק הפיק אנד רול שלו עם דיוויס היה מעמודי התווך של הלייקרס, כלומר הוא לא רול פלייר טיפוסי אלא שחקן שיוצר התקפה עם יכולת מרשימה לשמור על הדריבל in traffic ולקבל החלטה ברגע האחרון, כולל כישרון לסחוט מגע. העונה הייתה יכולה להצדיק מיקום גבוה יותר אבל אני חושב שהיה אצלו מימד של אלמנט הפתעה, נראה איך יסתדר אחרי שיכירו יותר את הנטיות שלו.
47. ברוק לופז- אני מוכרח לפרגן לו אחרי עונה כל כך טובה. אין עוד אף שחקן בליגה שיודע לעשות את מה שהוא עושה מבחינת שילוב של משחק פוסט, הגנת פוסט, הגנה על הטבעת וריווח המגרש. לסנטרים יש לעיתים מצ'אפים שמגבילים אותם בפלייאוף, במקרה של לופז אני לא בטוח עד כמה זה מגבלה שלו או תוצאה של העקשנות של בודנהולצר.
46. דרק וויט- גארד אול אראונד שיודע לשחק בשתי עמדות, מסוגל גם לייצר התקפה וגם להיות connector, ורשם עונת שיא בהגנה עם בחירה (מוצדקת) לחמישייה השנייה של העונה. הנטייה שלו לאבד ביטחון עלתה לו בעוד מקום או שניים למרות שהעונה זה לא קרה הרבה.
ויש עוד הרבה חבר'ה שמבחינתי פספסו בקצת:
קוזמה- אולי הבא בתור אצלי, הפך מסקורר לשחקן מגוון שעושה כמעט הכל אבל המחסור בניסיון פלייאוף כשחקן מפתח הגביל אותו בדירוג.
אנונובי, ג'רמי גראנט- היו על התפר גם בשנה שעברה. אצל OG אני מחכה למיני קפיצה נוספת בהתקפה שלא הגיעה.
וויגינס- דומה לנ"ל, נכנס אצלי בעונה שעברה שהיה טוב בה במיוחד אבל אפשר לומר שהתיישר לממוצע שלו.
מייקל פורטר ג'וניור- מועמד טבעי לרגל האליפות של דנבר אבל קצת אכזב בסדרות היותר חשובות.
מיילס טרנר- הרשים מאוד העונה, אם עונה הבאה תיראה אותו הדבר יש סיכוי שיכנס.
קליי- הנוכחות שלו תמיד מעקמת את הגנת היריבה אבל יכולת סקורינג פחות טובה מהרגיל וירידת לבל בהגנה משאירים אותו בחוץ הפעם.
אייטון- שחקן מתסכל, לפעמים נראה שזה בכוונה. בקבוצה אחרת סיכוי טוב שיכנס.
מובלי וג'ארט אלן- הפכו את הגנת הקאבס לאחר הטובות בליגה בעונה הרגילה אבל כשמיצ'ל רובינסון השמיד את שניהם יחד כך הושמד גם הקייס שלהם.
גובר- פתאום כשרמת ההגנה ירדה מהלבל הראשון ללבל השני זה לא אותו שחקן.
מקולום- לא מספיק אקספלוסיבי בליגה של היום.
קיירי- הסקילסט שווה מקום בthirties אבל החבילה השלמה פשוט לא שווה את זה.
50. ברוס בראון- יש משהו שהאיש הזה לא יודע לעשות? עבר מPF בברוקלין לפרימטר בדנבר שמחלטר כPG המחליף. ראינו אותו שומר ברמה פנטסטית, תוקף את הטבעת, קולע שלשות חופשיות, מדייק בפלואטרים- באמת שחקן מיוחד שמתאים את עצמו לכל סיטואציה כמו זיקית. כנראה שהוא לא ידורג בטופ 50 במרבית המקרים אז נתתי לו את הזכות לכבוד האליפות.
49. טייריס מקסי- סקורר איכותי ברמה שהייתי חייב להכניס אותו לדירוג. אמנם הוא יחסית חד מימדי אבל שחקנים שקולעים בפלייאוף 20 למשחק לא גדלים על עצים. מה גם שהסקורינג שלו מגיע בspurts ומוביל אותך למחשבה שהוא מסוגל לקחת על עצמו נטל גדול יותר כשתגיע הזדמנות.
48. אוסטין ריבס- הרגיש לעיתים כמו הצלע השלישית של ביג ת'רי בלייקרס. משחק הפיק אנד רול שלו עם דיוויס היה מעמודי התווך של הלייקרס, כלומר הוא לא רול פלייר טיפוסי אלא שחקן שיוצר התקפה עם יכולת מרשימה לשמור על הדריבל in traffic ולקבל החלטה ברגע האחרון, כולל כישרון לסחוט מגע. העונה הייתה יכולה להצדיק מיקום גבוה יותר אבל אני חושב שהיה אצלו מימד של אלמנט הפתעה, נראה איך יסתדר אחרי שיכירו יותר את הנטיות שלו.
47. ברוק לופז- אני מוכרח לפרגן לו אחרי עונה כל כך טובה. אין עוד אף שחקן בליגה שיודע לעשות את מה שהוא עושה מבחינת שילוב של משחק פוסט, הגנת פוסט, הגנה על הטבעת וריווח המגרש. לסנטרים יש לעיתים מצ'אפים שמגבילים אותם בפלייאוף, במקרה של לופז אני לא בטוח עד כמה זה מגבלה שלו או תוצאה של העקשנות של בודנהולצר.
46. דרק וויט- גארד אול אראונד שיודע לשחק בשתי עמדות, מסוגל גם לייצר התקפה וגם להיות connector, ורשם עונת שיא בהגנה עם בחירה (מוצדקת) לחמישייה השנייה של העונה. הנטייה שלו לאבד ביטחון עלתה לו בעוד מקום או שניים למרות שהעונה זה לא קרה הרבה.
ויש עוד הרבה חבר'ה שמבחינתי פספסו בקצת:
קוזמה- אולי הבא בתור אצלי, הפך מסקורר לשחקן מגוון שעושה כמעט הכל אבל המחסור בניסיון פלייאוף כשחקן מפתח הגביל אותו בדירוג.
אנונובי, ג'רמי גראנט- היו על התפר גם בשנה שעברה. אצל OG אני מחכה למיני קפיצה נוספת בהתקפה שלא הגיעה.
וויגינס- דומה לנ"ל, נכנס אצלי בעונה שעברה שהיה טוב בה במיוחד אבל אפשר לומר שהתיישר לממוצע שלו.
מייקל פורטר ג'וניור- מועמד טבעי לרגל האליפות של דנבר אבל קצת אכזב בסדרות היותר חשובות.
מיילס טרנר- הרשים מאוד העונה, אם עונה הבאה תיראה אותו הדבר יש סיכוי שיכנס.
קליי- הנוכחות שלו תמיד מעקמת את הגנת היריבה אבל יכולת סקורינג פחות טובה מהרגיל וירידת לבל בהגנה משאירים אותו בחוץ הפעם.
אייטון- שחקן מתסכל, לפעמים נראה שזה בכוונה. בקבוצה אחרת סיכוי טוב שיכנס.
מובלי וג'ארט אלן- הפכו את הגנת הקאבס לאחר הטובות בליגה בעונה הרגילה אבל כשמיצ'ל רובינסון השמיד את שניהם יחד כך הושמד גם הקייס שלהם.
גובר- פתאום כשרמת ההגנה ירדה מהלבל הראשון ללבל השני זה לא אותו שחקן.
מקולום- לא מספיק אקספלוסיבי בליגה של היום.
קיירי- הסקילסט שווה מקום בthirties אבל החבילה השלמה פשוט לא שווה את זה.
מפרגן בעוד מספר שמות, בכל זאת לקחנו את הזמן.
באנקרו - הוביל את אורלנדו לעונה מאוד יפה (ניצחון אחד יותר מפרוטלנד, 4 פחות מדאלאס) שעברה מתחת לרדאר. התחיל חזק ונחלש בהדרגה, היכולת שלו להגיע לקו (7.4) בקבוצה מאותגרת ריווח מעוררת השראה. נכון לעכשיו הוא שחקן ווליום סקורינג ולא הרבה מעבר ולכן נעצר כאן.
ג'רמי גרנט - משום מה אין בדיוק חפיפה בין ההשפעה למגוון הכלים שהוא מציע.
גובר
ג'רט אלן - אני לא חושב שהסדרה מול הניקס משקפת במדויק, ועדיין, בדירוג אשתקד שנמכתי אותו בידיעה ששחקנים מסוגו לא תמיד בנויים למעמד.
קריסטפס פורזינגס - השתדרג טיפה, שלם מהגרסה שלו בתור הסיידקיק של לוקה, אך העונה לא הייתה הישגית מספיק.
דריק ווייט - בספרס היה גארד פותח טוב, חשבתי לרגע שהקדנציה בבוסטון תדחק אותו לסוג של שחקן שישי/סטארטר גבולי, הוכיח שהוא עדיין גארד איכותי העונה.
אננובי - די תקוע וכנראה מתפספס בסיטואציה הנוכחית לצד היומרות האישיות שלו.
קוזמה - יש בו משהו flaky שקשה לבנות עליו.
וויגינס - לא ירד מ17 בקריירה!! כמו ברזל הוא. הקליעה אמנם לא מתרגמת לפלייאוף ולכן הסקורינג מרגיש מעט מוכרח ומחוץ לשטף.
ברוק לופז - יכולת מפתיעה ביחס לגיל/פציעות, היה נוח לראות אותו בתפאורה אחרת ממה שהתרגלנו אליה.
מובלי - אני לא מנקה אותו מאחריות, חלק מהקושי שלהם נבע מהציפייה לגארד סקילס שלא הופיעו, אך אני זוקף חלק ממנו לאימון ולמעטפת שדורשת ממנו המון.
אוסטין ריבס - סיפור הצלחה מטורף, אולי המהלך הכי טוב של פלינקה. תוהה לגבי המשכיות והמשרוקית שבדרך כלל מטיבה עם שווקים גדולים. הגנתית נחלש בפלייאוף, ודאי לעומת גרסת הרוקי שלו שרתמה את מרבית האנרגיות לצד ההוא.
קליי - הצליחו להחזיק מעמד יפה למרות העדרויות של וויגינס וסטף, לדעתי דחק את עצמו בעונה הרגילה וזה העיב על התפוקה שלו בפלייאוף, בפרט בסדרה העלובה מול הלייקרס. מול הקינגס הוא עוד קיבל ציון "עובר". מאמין שמנוחה מספקת הייתה מאפשרת לו לשחזר במידה את היכולת מהריצה הקודמת.
פרנץ ואגנר - הוא שחקן טוב. מגוון מספיק להתלבש בתפקידים שונים בקבוצות שונות.
50. מקולום
בירידה עקבית, ובכל זאת הייתי רוצה לקבל רושם נקי בקבוצה מתפקדת. את הגלגל השלישי נוטה לחשוב שיש לו בקנה, מסוגל להחזיק את המבצר כיוצר מרכזי, פשוט פחות מבעבר. האמת שמלכתחילה לא אהבתי את ההתאמה בפליקנס.
49. מרקוס סמארט
למרות שנחלש ופחות עקבי, הוא מסוגל לתת ערך מוסף, להתעלות נקודתית ולחלטר כאופציה 3 בhigh variance.
48. גורדון
חתם באליפות מעבר קבוצה/תפקיד מוצלח בקנה מידה היסטורי? אולר שוויצרי בהגנה, מוסר לא מוערך מספיק שמסוגל לספק מספרים מול מצ'אפים מסוימים.
47. קיירי
הייתי מצביע בעד לא לדרג אותו. הדירוג הוא למעשה פשרה בין מה שהוא תיאורטית מסוגל לספק בתור מספר 2/3 לבין העובדה שגם בפועל הוא אצלי בקבוצה רק ברמה התיאורטית.
46. אייטון
מעניין עד כמה אני בדעת מיעוט פה. אני קונה יותר את השחקן מהריצה לפיינלס והעונה הרגילה המפלצתית שלהם אשתקד (שבחלקה הסתדר גם כמספר 2), מאשר את השביתה איטלקית/בעיות אופי שצפו בהמשך. עם זאת, התקרה שלו קשיחה בהרבה ממה שחשבתי לפני כן. משמע קשה לי להאמין שיתקע יתד בטופ 5 סנטר'ס בהמשך או משהו בסגנון.
באנקרו - הוביל את אורלנדו לעונה מאוד יפה (ניצחון אחד יותר מפרוטלנד, 4 פחות מדאלאס) שעברה מתחת לרדאר. התחיל חזק ונחלש בהדרגה, היכולת שלו להגיע לקו (7.4) בקבוצה מאותגרת ריווח מעוררת השראה. נכון לעכשיו הוא שחקן ווליום סקורינג ולא הרבה מעבר ולכן נעצר כאן.
ג'רמי גרנט - משום מה אין בדיוק חפיפה בין ההשפעה למגוון הכלים שהוא מציע.
גובר
ג'רט אלן - אני לא חושב שהסדרה מול הניקס משקפת במדויק, ועדיין, בדירוג אשתקד שנמכתי אותו בידיעה ששחקנים מסוגו לא תמיד בנויים למעמד.
קריסטפס פורזינגס - השתדרג טיפה, שלם מהגרסה שלו בתור הסיידקיק של לוקה, אך העונה לא הייתה הישגית מספיק.
דריק ווייט - בספרס היה גארד פותח טוב, חשבתי לרגע שהקדנציה בבוסטון תדחק אותו לסוג של שחקן שישי/סטארטר גבולי, הוכיח שהוא עדיין גארד איכותי העונה.
אננובי - די תקוע וכנראה מתפספס בסיטואציה הנוכחית לצד היומרות האישיות שלו.
קוזמה - יש בו משהו flaky שקשה לבנות עליו.
וויגינס - לא ירד מ17 בקריירה!! כמו ברזל הוא. הקליעה אמנם לא מתרגמת לפלייאוף ולכן הסקורינג מרגיש מעט מוכרח ומחוץ לשטף.
ברוק לופז - יכולת מפתיעה ביחס לגיל/פציעות, היה נוח לראות אותו בתפאורה אחרת ממה שהתרגלנו אליה.
מובלי - אני לא מנקה אותו מאחריות, חלק מהקושי שלהם נבע מהציפייה לגארד סקילס שלא הופיעו, אך אני זוקף חלק ממנו לאימון ולמעטפת שדורשת ממנו המון.
אוסטין ריבס - סיפור הצלחה מטורף, אולי המהלך הכי טוב של פלינקה. תוהה לגבי המשכיות והמשרוקית שבדרך כלל מטיבה עם שווקים גדולים. הגנתית נחלש בפלייאוף, ודאי לעומת גרסת הרוקי שלו שרתמה את מרבית האנרגיות לצד ההוא.
קליי - הצליחו להחזיק מעמד יפה למרות העדרויות של וויגינס וסטף, לדעתי דחק את עצמו בעונה הרגילה וזה העיב על התפוקה שלו בפלייאוף, בפרט בסדרה העלובה מול הלייקרס. מול הקינגס הוא עוד קיבל ציון "עובר". מאמין שמנוחה מספקת הייתה מאפשרת לו לשחזר במידה את היכולת מהריצה הקודמת.
פרנץ ואגנר - הוא שחקן טוב. מגוון מספיק להתלבש בתפקידים שונים בקבוצות שונות.
50. מקולום
בירידה עקבית, ובכל זאת הייתי רוצה לקבל רושם נקי בקבוצה מתפקדת. את הגלגל השלישי נוטה לחשוב שיש לו בקנה, מסוגל להחזיק את המבצר כיוצר מרכזי, פשוט פחות מבעבר. האמת שמלכתחילה לא אהבתי את ההתאמה בפליקנס.
49. מרקוס סמארט
למרות שנחלש ופחות עקבי, הוא מסוגל לתת ערך מוסף, להתעלות נקודתית ולחלטר כאופציה 3 בhigh variance.
48. גורדון
חתם באליפות מעבר קבוצה/תפקיד מוצלח בקנה מידה היסטורי? אולר שוויצרי בהגנה, מוסר לא מוערך מספיק שמסוגל לספק מספרים מול מצ'אפים מסוימים.
47. קיירי
הייתי מצביע בעד לא לדרג אותו. הדירוג הוא למעשה פשרה בין מה שהוא תיאורטית מסוגל לספק בתור מספר 2/3 לבין העובדה שגם בפועל הוא אצלי בקבוצה רק ברמה התיאורטית.
46. אייטון
מעניין עד כמה אני בדעת מיעוט פה. אני קונה יותר את השחקן מהריצה לפיינלס והעונה הרגילה המפלצתית שלהם אשתקד (שבחלקה הסתדר גם כמספר 2), מאשר את השביתה איטלקית/בעיות אופי שצפו בהמשך. עם זאת, התקרה שלו קשיחה בהרבה ממה שחשבתי לפני כן. משמע קשה לי להאמין שיתקע יתד בטופ 5 סנטר'ס בהמשך או משהו בסגנון.
אשמח אם תרחיב לגבי קיירי(דירוג נמוך לדעתי אפילו עם כל הבעיות שהוא מביא איתו)
ומה לדעתך התקרה הכללית של אייטון? לא בהשוואה לסנטרים אחרים
50. דריק ווייט - כולנו דירגנו דומה, כל מה שכתבתם נכון, אני חושב שהוא מאוד reliable בתור רול פלייר, לעיתים מתפוצץ בסקורינג ומשלוש, שומר חזק ואכפת לו. העדפתי אותו על שחקנים אולי יותר טובים אבל לוזרים.
49. אוסטין ריבס - קודם כל, מגיע לו. היה טוב על הבמה הכי גדולה. הציל את הלייקרס כמה פעמים במהלך העונה כשדייויס ו/או לברון, לא היו זמינים. היה קצת בלגן בלייקרס, הקוריוז עם ווסטברוק, דילו הלא יציב, וכמה שהתחזקו בדד ליין, בעיקר עלה מעמדו.
48. סי ג׳יי מקולום - בקבוצה הזו של הגארדים שהכנסתם - מרקוס סמארט, ברוס בראון וכו׳ - אני מעדיף את מקולום. היה המון בלגן בפליקנס אבל הוא מהווה חלק מהפיתרון.
47. סקוטי בארנס - משהו שם לא מתחבר לי. הקבוצה כל כך מוזרה, והוא כזה פורח בעיקר באופן קורט שזה כל הזמן שם.
46. סיאקם - אני חושב שהוא שחקן טוב אבל הייתי רוצה לראות איך הכישרון שלי משתלב בקבוצה אחרת עם שיטה אחרת, אולי לצד שחקן מהותית טוב ממנו, או מהווה אופציה ראשונה. בראפטורס זה קצת מכוער איתו, אבל מאוד בלתי צפוי וזריז וארוך. שומר חיובי גם.
יש הרבה שמות שזרקתם כאן, אני השארתי בחוץ את ג׳ארט אלן (לא מספיק טוב פשוט), רודי גובר (עבר זמנו), מידלטון, קליי (מספרי 2 שדעכו מדי), אייטון (רך, חסר אופי) וגם את אנדרו וויגינס (קרוב, אבל הפעם לא).
49. אוסטין ריבס - קודם כל, מגיע לו. היה טוב על הבמה הכי גדולה. הציל את הלייקרס כמה פעמים במהלך העונה כשדייויס ו/או לברון, לא היו זמינים. היה קצת בלגן בלייקרס, הקוריוז עם ווסטברוק, דילו הלא יציב, וכמה שהתחזקו בדד ליין, בעיקר עלה מעמדו.
48. סי ג׳יי מקולום - בקבוצה הזו של הגארדים שהכנסתם - מרקוס סמארט, ברוס בראון וכו׳ - אני מעדיף את מקולום. היה המון בלגן בפליקנס אבל הוא מהווה חלק מהפיתרון.
47. סקוטי בארנס - משהו שם לא מתחבר לי. הקבוצה כל כך מוזרה, והוא כזה פורח בעיקר באופן קורט שזה כל הזמן שם.
46. סיאקם - אני חושב שהוא שחקן טוב אבל הייתי רוצה לראות איך הכישרון שלי משתלב בקבוצה אחרת עם שיטה אחרת, אולי לצד שחקן מהותית טוב ממנו, או מהווה אופציה ראשונה. בראפטורס זה קצת מכוער איתו, אבל מאוד בלתי צפוי וזריז וארוך. שומר חיובי גם.
יש הרבה שמות שזרקתם כאן, אני השארתי בחוץ את ג׳ארט אלן (לא מספיק טוב פשוט), רודי גובר (עבר זמנו), מידלטון, קליי (מספרי 2 שדעכו מדי), אייטון (רך, חסר אופי) וגם את אנדרו וויגינס (קרוב, אבל הפעם לא).
רוב השמות די משותפים, בין אם נכנסו או היו קרובים ונשארו בחוץ.
המחלוקת העיקרית שלי היא עם נועם לגבי סיאקם. לדעתי לא שייך בשום צורה לאיזור הזה בדירוג. שחקן של 24-8-6, מוביל קבוצה סביב ה50% הצלחה בשנים האחרונות, יוצא טוב במספרים מתקדמים, פלוס בהגנה. יש כל כך הרבה שחקנים שנופלים ממנו כשמסתכלים על התמונה המלאה, אין מצב שיש 40 שחקנים יותר טובים ממנו בליגה. אפילו אם אתה מעריך אותו פחות ממני.
ביקשת לראות איך הסגנון משתלב עם שחקן מהותית יותר טוב ממנו- well, הוא לקח אליפות לצד קוואי בתור אופציה שנייה-שלישית (הוא ולאורי).
קצת הופתעתי שטל הכניס את אייטון, לדעתי לא מגיע לו להינות מהספק בעונה כזאת מסריחה אבל אין לי מחלוקת גדולה לגביו בתור שחקן.
המחלוקת העיקרית שלי היא עם נועם לגבי סיאקם. לדעתי לא שייך בשום צורה לאיזור הזה בדירוג. שחקן של 24-8-6, מוביל קבוצה סביב ה50% הצלחה בשנים האחרונות, יוצא טוב במספרים מתקדמים, פלוס בהגנה. יש כל כך הרבה שחקנים שנופלים ממנו כשמסתכלים על התמונה המלאה, אין מצב שיש 40 שחקנים יותר טובים ממנו בליגה. אפילו אם אתה מעריך אותו פחות ממני.
ביקשת לראות איך הסגנון משתלב עם שחקן מהותית יותר טוב ממנו- well, הוא לקח אליפות לצד קוואי בתור אופציה שנייה-שלישית (הוא ולאורי).
קצת הופתעתי שטל הכניס את אייטון, לדעתי לא מגיע לו להינות מהספק בעונה כזאת מסריחה אבל אין לי מחלוקת גדולה לגביו בתור שחקן.
תגובה מרוכזת
@OrEl74
לגבי קיירי - לא השיג הרבה כאופציה 2-3 בשנים האחרונות (לצד הארדן/קיידי, קיידי ולוקה), כך שהוא נמצא בחברה דומה כבר מהשלב הזה בדירוג. כמובן שצריך לקחת בחשבון את האליפות ההיא ואת היכולות שלו להרים תקרה תיאורטית, רק שהאופי הבעייתי מוביל להעדפה של יציבות בידיעה שהוא כבר מתקשה להרים סיטואציות סביבו.
לגבי אייטון - חשבתי עליו בתור סנטר שמסוגל לספק 23-12 בקבוצה אחרת, יוסיף קליעה ופיזיות לארסנל, ובתור שחקן שיהיה מסוגל לגרד טופ 25 בליגה וכו'. כרגע אני בספק שיש לו את האופי המתאים לעשות קפיצת מדרגה בסגנון. לא בטוח שיש שם את הקשיחות והמשמעת.
@Rapgamer
הלכת רחחחחחחחחחחחחחחוק עם ברוס נשמה. לא שאני לא בעד לפרגן לזוכים, פשוט טופ 50 מוגזם מדי. כאילו אפשר לדרג אותו איזה 20 מקומות אחורה מבלי שאף אחד ישים לב. אין לנו בדל ראייה שלו בתור יוצר מוביל, נוטה לחשוב שמרבית העונה הוא נהנה מכושר קליעה לא מייצג (שהתיישר בהמשך).
@fatnoam
עם סיאקם איכשהו הלכת רחוק יותר. מסכים שהוא לא קשור בכלל לשמות האחרים פה.
לגבי מידלטון הייתי לא סגור בכלל, אמנם הכנסתי די בקלות. הוא טופ 5 הכי קשים לדירוג אפשר לומר. סיכוי טוב ש"אתקן" את המיקום שלו תוך כדי תנועה.
וההערה נוספת לגבי בארנס, משתמע מהדירוג שלו שאתה לא מייחס חשיבות עליונה לסיטואציה ברפטורס, אז קצת מוזר שסיאקם ספג ממנה, ומעניין אותי היכן תדרג את AG למשל, שהוא שחקן בסגנון של בארנס, רק עם עם קבלות.
@OrEl74
לגבי קיירי - לא השיג הרבה כאופציה 2-3 בשנים האחרונות (לצד הארדן/קיידי, קיידי ולוקה), כך שהוא נמצא בחברה דומה כבר מהשלב הזה בדירוג. כמובן שצריך לקחת בחשבון את האליפות ההיא ואת היכולות שלו להרים תקרה תיאורטית, רק שהאופי הבעייתי מוביל להעדפה של יציבות בידיעה שהוא כבר מתקשה להרים סיטואציות סביבו.
לגבי אייטון - חשבתי עליו בתור סנטר שמסוגל לספק 23-12 בקבוצה אחרת, יוסיף קליעה ופיזיות לארסנל, ובתור שחקן שיהיה מסוגל לגרד טופ 25 בליגה וכו'. כרגע אני בספק שיש לו את האופי המתאים לעשות קפיצת מדרגה בסגנון. לא בטוח שיש שם את הקשיחות והמשמעת.
@Rapgamer
הלכת רחחחחחחחחחחחחחחוק עם ברוס נשמה. לא שאני לא בעד לפרגן לזוכים, פשוט טופ 50 מוגזם מדי. כאילו אפשר לדרג אותו איזה 20 מקומות אחורה מבלי שאף אחד ישים לב. אין לנו בדל ראייה שלו בתור יוצר מוביל, נוטה לחשוב שמרבית העונה הוא נהנה מכושר קליעה לא מייצג (שהתיישר בהמשך).
@fatnoam
עם סיאקם איכשהו הלכת רחוק יותר. מסכים שהוא לא קשור בכלל לשמות האחרים פה.
לגבי מידלטון הייתי לא סגור בכלל, אמנם הכנסתי די בקלות. הוא טופ 5 הכי קשים לדירוג אפשר לומר. סיכוי טוב ש"אתקן" את המיקום שלו תוך כדי תנועה.
וההערה נוספת לגבי בארנס, משתמע מהדירוג שלו שאתה לא מייחס חשיבות עליונה לסיטואציה ברפטורס, אז קצת מוזר שסיאקם ספג ממנה, ומעניין אותי היכן תדרג את AG למשל, שהוא שחקן בסגנון של בארנס, רק עם עם קבלות.
מסכים איתך שברוס בראון היה יכול ללכת בכיף 20 מקומות אחורה. יש מעל 20 שחקנים שיושבים בערך באותו הטייר, אני חושב שהוא יותר קרוב למקום 70 מאשר למקום 40. אני התרשמתי ממנו מאוד בשנתיים האחרונות, זה מדהים כמה הצרכים של ברוקלין ואז של דנבר היו שונים זה מזה ואיך הוא הפיק את המקסימום מכל סיטואציה. נכון שהוא לא סקורר של 20 למשחק, בכל שאר הפרמטרים הוא יותר טוב ממקולום למשל שהכנסתם, עניין של העדפה אישית. בעונת האליפות של דנבר נראה לי סבבה לתת לו את הnod על פני שחקנים באותו לבל.
מסכים גם לגבי מידלטון שדירגתי טייר אחד מעל החבר'ה הנוכחיים. התלבטתי לגביו הרבה עם הפציעה אבל לא היה לי ספק שהוא נכנס איפשהו בתוך חבורה די עמוסה שנגיע אליה יחסית בקרוב.
קצת פספסתי את הנקודה שנועם דירג את סיאקם ובארנס צמודים זה לזה... לא מבין מה עומד מאחורי זה.
מסכים גם לגבי מידלטון שדירגתי טייר אחד מעל החבר'ה הנוכחיים. התלבטתי לגביו הרבה עם הפציעה אבל לא היה לי ספק שהוא נכנס איפשהו בתוך חבורה די עמוסה שנגיע אליה יחסית בקרוב.
קצת פספסתי את הנקודה שנועם דירג את סיאקם ובארנס צמודים זה לזה... לא מבין מה עומד מאחורי זה.
אני לא חושב שיש לו מדגם הולם להעדפה על פני אחרים באזור המדובר, בהיותו רול פלייר ממש טוב ותו לא. לשם כך הוא צריך עונות נוספות בסגנון (באיכות, לא רק בורסטיליות) או לחלופין לחרוג מהמסגרת ולהוכיח את עצמו בתפקיד מרכזי מהנוכחי. אני מסתכל על השמות שלא נכנסו ומפתיע כמה מהם זכו (או נאלצו) לתפקד כיוצרים מרכזיים. כאילו, אפילו ג'וש הארט קלע 20 למשחק למשך שנייה וחצי בפאתי עונת הטנקינג של פורטלנד, ותכלס הקרדנשיאלס שלו דומה לשל הארט יותר מאשר האחרים פה.
אני לא הייתי מזלזל ב20 של מקולום, בראון הגיע או חצה 20 נקודות 17 פעמים בקריירה. אין לו חודש עם מעל 15 נקודות בממוצע מאז שנכנס לתודעה, יש לו רק אחד עם מעל 12. סיכוי טוב מאוד שיחוויר בדרישה ליצור בנפח דומה, ואין לנו אפילו דרך לדעת, כי הוא תמיד היה רול פלייר, והוא רול פלייר איכותי במשך 3 עונות סך הכל. יש סיבה טובה להניח שהוא ימשיך להיות מעולה, אך לאו דווקא ברמה שתצדיק דירוג טופ 50.
אין לי ספק שהוא שחקן פחות טוב מאננובי לדוגמה, פשוט האחרון לא זכה לבמה בסגנון, בדומה לאחרים, שחלקם אפילו לא נכנסים לטופ 70 (הייתי מוסיף שהוא קרוב יותר למקום 80 מאשר ל40). בראון תרם ושיפר את ברוקלין ודנבר, אך יש שם מימד של מקריות, הוא לא הרוויח או יצר את הסיטואציה, פשוט נחת אליה.
אני לא מזלזל ב20 של מקולום, פשוט לא כל שחקן שקולע 20 למשחק חייב להיכנס לטופ 50. קלארקסון קולע 20 למשחק ואף אחד לא נתן לו אפילו honorable mention.
אין פה שאלה שברוס בראון סקורר פחות טוב ממקולום בכמה רמות. הוא פשוט רול פלייר מאוד ייחודי שאני מעריך. באופן כללי נתתי פה קרדיט לרול פליירס מסוימים (בראון, לופז, וויט) והשארתי בחוץ סקוררים שאתה הכנסת (מקולום, קיירי, אייטון).
דירגתי את אנונובי מעל בראון בעונה הקודמת ויש סיכוי טוב שאדרג אותו גבוה יותר גם בעונה הבאה. ספציפית השנה כשהם תרמו בסדר גודל דומה, הלכתי עם השחקן שעשה את זה באלופה והשפיע בשלבי פלייאוף מאוחרים. כן, היה בזה אקט סימבולי מבחינתי, לתת לו אדג' על שורה ארוכה של שחקנים שהוא לא בטוח יותר טוב מהם אבל גם לא בטוח שההפך נכון.
בקיצור אין לי בעיה שהשארתם את בראון בחוץ או שהכנסתם את מקולום. בעיני סיג'יי לא היה כל כך טוב השנה, והpedigree שלו בתור שחקן הולך 3-4 שנים אחורה, זו היסטוריה קצת רחוקה מבחינתי שלא מחזיקה מעמד בדירוג של 2023. בעונה שעברה עוד נתתי לו להינות מהעבר, העונה הקרדיט הזה נגמר.
אין פה שאלה שברוס בראון סקורר פחות טוב ממקולום בכמה רמות. הוא פשוט רול פלייר מאוד ייחודי שאני מעריך. באופן כללי נתתי פה קרדיט לרול פליירס מסוימים (בראון, לופז, וויט) והשארתי בחוץ סקוררים שאתה הכנסת (מקולום, קיירי, אייטון).
דירגתי את אנונובי מעל בראון בעונה הקודמת ויש סיכוי טוב שאדרג אותו גבוה יותר גם בעונה הבאה. ספציפית השנה כשהם תרמו בסדר גודל דומה, הלכתי עם השחקן שעשה את זה באלופה והשפיע בשלבי פלייאוף מאוחרים. כן, היה בזה אקט סימבולי מבחינתי, לתת לו אדג' על שורה ארוכה של שחקנים שהוא לא בטוח יותר טוב מהם אבל גם לא בטוח שההפך נכון.
בקיצור אין לי בעיה שהשארתם את בראון בחוץ או שהכנסתם את מקולום. בעיני סיג'יי לא היה כל כך טוב השנה, והpedigree שלו בתור שחקן הולך 3-4 שנים אחורה, זו היסטוריה קצת רחוקה מבחינתי שלא מחזיקה מעמד בדירוג של 2023. בעונה שעברה עוד נתתי לו להינות מהעבר, העונה הקרדיט הזה נגמר.
נערך לאחרונה ב:
בהחלט לא חייבים להיכנס, אני לא מנסה לבנות כאן לסקוררים באשר הם, קלארקסון, טרי רוזייר או קווין פורטר ג'וניור לדוגמה. המקרה של מקולום שונה מהם, הוא מספק לפחות 20 כבר תקופה, כך שאנו יודעים שלא מדובר בהבלחה, עונת חוזה או סתם יוסג' מנופח. הוא אמנם בירידה (ובמקרה של גארדים מסוגו היא עשויה להיות חדה), רק שהוא הרוויח את חמת הספק, כבר היו לו תנודות בממוצעים.
באופן דומה לופז שהזכרת מחזיק ב8 עונות עם 17 לפחות, והרגע סיים קמפיין של 16 ואז 19 בהדחה המוקדמת. ווייט היה הגלגל השלישי בספרס תקופה לא מבוטלת וסיפק סדרת סמי-פריצה מול הנאגטס בזמנו. בקיצור הם הרוויחו את המעמד כי במקרה של שחקני משנה הפדיגרי הוא סוג של תעודת ביטוח לאמינות הscalability לשתי הכיוונים - אנחנו יודעים שהכדורסל האיכותי בתפקיד מצומצם הוא לא מקרי (הם הרי סיפקו אותו בנפח מוגבר בעבר), ובמקרה של פציעות/העדרויות (או פשוט בניסיון לדמיין אותם במבנה היררכי שונה) ניתן לצפות מהם להתעלות.
בקיצור אני בעד האקט הסימבולי, רק שלדעתי המחווה יצאה מוגזמת. לפחות לא שערורייתי כמו לדרג את רנדל מעל סיאקם
.בקשר לסיאקם - אני חושב שלסגנון שלו יש תקרה, קצת קשה לי להניח את האצבע על זה. ההישגים שלו עם קוואי ולאורי, זה נכון, אבל אני חושב שהוא איבד צעד מאז. ובכל מקרה, אני חושב שכצלע שלישית זו סיטואציה טובה עבורו שהוא יכול לצטיין בה. בגלל זה הוא בטופ 50.
נראה לי שאת הדיבור על קיירי נעשה כשנגיע למיקום שלו אצלי…
נראה לי שאת הדיבור על קיירי נעשה כשנגיע למיקום שלו אצלי…
סיאקם נבחר לאולסטאר/ אול nba כמעט בכל עונה. אין לי בעיה עם הטיעונים עצמם, פשוט הם מנמקים למה לדרג לפניו שחקנים אחרים בקליבר של אולסטאר/אול nba. הם לא מסבירים איך הוא צמוד בדירוג לסקוטי בארנס.
אפשר להעביר ביקורת לגיטימית על המון כוכבים, קח את טריי יאנג לדוגמה. זו עדיין לא סיבה לדרג אותו בforties.
כתבת שסיאקם איבד צעד מאז עונת האליפות של טורונטו ב2019. בתכלס הוא שחקן הרבה יותר טוב ממה שהיה אז. השתפר כמעט בכל קטגוריה אפשרית.
אפשר להעביר ביקורת לגיטימית על המון כוכבים, קח את טריי יאנג לדוגמה. זו עדיין לא סיבה לדרג אותו בforties.
כתבת שסיאקם איבד צעד מאז עונת האליפות של טורונטו ב2019. בתכלס הוא שחקן הרבה יותר טוב ממה שהיה אז. השתפר כמעט בכל קטגוריה אפשרית.
בלי קוואי, לאורי ודרוזן - מי ייקח את הווליום? זוכר ג׳ראמי גראנט בפיסטונס? עלה בכל המספרים אבל איפה…
אז כן סיאקם יותר מצליח אבל בעיניי הוא אופציה 2-3, ואולי היה לי נוח לראות אותם ביחד עם בארנס אז קיבצתי אבל בכל מקרה ה-40s נראה לי ממש מתאים - באמת את כל מי שמיקמתי מעליו הייתי לוקח לפניו.
אז כן סיאקם יותר מצליח אבל בעיניי הוא אופציה 2-3, ואולי היה לי נוח לראות אותם ביחד עם בארנס אז קיבצתי אבל בכל מקרה ה-40s נראה לי ממש מתאים - באמת את כל מי שמיקמתי מעליו הייתי לוקח לפניו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.