די לטרור ההנקה!

[דינת]

די לטרור ההנקה!

די לטרור ההנקה! כשאת שואלת אמא טרייה האִם הניקה את תינוקה, את יכולה לדעת את התשובה לפי הבעת פניה: אם הן קורנות בגאווה, הרי שהתשובה חיובית ["בטח, עד גיל שנה!"], ואם הן מתכרכמות בבושה סימן שמייד יגיעו תירוצים, התנצלויות ולבסוף, ההודאה בחטא: "לא, הילד אוכל מבקבוק". בכל מקום מדגישים את יתרונות ההנקה; אני רוצה לתת גם את הצד השני, ולספר על החסרונות. ולא בגלל שההנקה אינה טובה לתינוק - היא מצויינת – אבל לפעמים נראה לי שכולם שוכחים שבצד השני של הציצי יש עוד מישהו חשוב: האמא. ליחסי הציבור המעולים של ההנקה נחשפתי כבר בהריון: כרזות בקופת-חולים, הערות מהורים מנוסים, מאמרים בעיתוני ההורות, אפילו על הקופסה של הסימילאק כתוב במפורש: "ממולץ להניק זמן ממושך ככל האפשר". בדרכי לחדר-הלידה עוד הספיקו עיני לחלוף על עשרות פוסטרים בצבעי פסטל, ובכולם אותה התמונה: האם הרגועה, המחייכת, מניקה את התינוק המלאכי. רק הילה היתה חסרה להם כדי להיות ישו הקטן בזרועותיה של מריה. ועלי, לפחות, זה פעל. לפני שידעתי איך יקראו לבתי, כבר ידעתי שאניק אותה. לא העליתי בדעתי אפשרות אחרת. ההנקה הצטיירה כאופציית ההזנה היחידה: בריאה, זמינה, זולה, אמינה, שלא לדבר על הכיף הגדול. המציאות התערבה מייד לאחר הלידה: מילי נולדה קטנה, כמעט פגה, בלילה הראשון היא היתה מחוברת למכשירים ואני כמעט השתגעתי, ולא רק מדאגה לגורלה, אלא משום שהרעיון שהיא מפסידה לילה של הנקה נראה לי קשה מנשוא. למחרת היא נותקה מהמכשירים, אבל אז התחילה הצהבת. אחרי יום שלם של טיפול באור הכחול, היא היתה תשושה ועייפה, ונרדמה על הציצי שלי לאחר 10 מציצות. המשקל שלה התחיל לרדת ולא הפסיק. האחיות הציעו בעדינות בקבוק, אבל כבר הייתי שטופת-מוח: לא אחשוף את בתי לסכנות הפורמולה!! איזו מין אמא אני?! מה זאת ירידה במשקל, לעומת ההנקה האלוהית?! עברו כמה ימים, הירידה במשקל המשיכה, ולבסוף הסכמתי, בדמעות מרות, לתת לה בקבוק, אבל לא יכולתי להסתכל ליועצת-ההנקה בעיניים, והיבטתי בקנאה בכל אמא שהניקה את תינוקה. כן, זה מה שאזכור תמיד מימיה הראשונים של בתי בעולם: תסכול, קנאה ושנאה-עצמית. שהיתי בבית-החולים 8 ימים ובהם היכרתי 4 מחזורים של יולדות, ראיתי אותן באות והולכות, כל אחת עולם בפני עצמה של ניצני רגשות אימהיים, אבל למעט אמא אחת או שתיים, לא היתה מישהי שההנקה זרמה אצלה בקלילות המובטחת. אני זוכרת אמהות שיושבות ב3- לפנות בוקר בחדר ההנקה, בוכות מכאב בגלל פטמות יבשות ומגורות, וממשיכות בכל-זאת; אמהות מתחננות בלחישה לתינוקן שיצליח כבר לינוק; אמא אחת מתפרצת בזעם על אחרת שהעזה לא לחכות בתור הארוך אל יועצת ההנקה, רק כדי לשאול שאלה; ובעיקר, המון מתח ותיסכול. יועצות ההנקה אמנם ניסו לעזור, אבל פעמים רבות תרמו בעיקר פתרונות-אינסטנט וסיסמאות. אף-פעם לא שמעתי אחת מהן מעודדת אמא סובלת לוותר לעצמה מעט, לתת בקבוק, אפילו אחד, כדי לזכות לשנת לילה טובה, להרגיע את הכאבים. להפך. ההנקה הפכה להיות חשובה יותר מן המניקה. הינקתי את מילי במשך חודשיים וחצי, ובמשך כל התקופה, לא היה אפילו יום אחד שבו זה הלך חלק. בערב היא היתה יונקת במשך שעה וחצי ונשארת רעבה; כשהתייעצתי עם כמה יועצות הנקה, התשובה היתה אחידה: "לא יכול להיות שאין לך מספיק חלב, תמשיכי להניק!" לא מצאתי את הכרית הנכונה, הגב כאב לי כל הזמן, ובעיקר, הייתי כמו חייל שצריך להתייצב למיסדר פעם ב3- שעות ולהיות בכוננות מתמדת, כי, מה לעשות, הייתי היחידה עם הציצי המתפקד במשפחה. החזקתי אותה על הידיים בזמן ההנקה, וגם בשביל הגרעפס-שאחרי, כשהיא בכתה, אני הגעתי ראשונה, כי רק כשהיא היתה עלי אפשר היה לדעת בוודאות אם היא רעבה או לא. וכך יצא, שבלי כל כוונה מראש, למרות כל הרצון הטוב, ולמרות העובדה שאבא שלה עובד בבית ותמיד היה בסביבה, הפכתי אני להיות המטפלת העיקרית, זאת שיודעת מה היא רוצה, שמכירה את סוגי הבכי השונים, והוא נדחק הצידה, ביחד עם השוויון בין המינים. [כדאי לציין שכל זה התהפך ב180- מעלות ברגע שהיא עברה לבקבוק] כשהיא פיתחה רגישות ללקטוז והתחילה לבכות שעות כל לילה, נאלצתי להפסיק לאכול מוצרי חלב, וזאת בנוסף לאלכוהול, ממתיקים מלאכותיים, נענע, וכל מה שעשה לי גזים [הכל]. הבנתי פתאום שאני עבד. עבד לקמפיין המצליח ביותר בימינו. אני עובדת במשרד פרסום, ובתור שכזאת, אני מורידה את הכובע בפני קמפיין מוצלח: קמפיין ההנקה הוא אחת משטיפות המוח היעילות ביותר שהיכרתי, הוא משתמש בכל רגשות האשמה הטבעיים של האמהות, ונותן פתרון קסם אחד. אבל בתור אמא אני רוצה לבקש, די לקיצוניות, די להפחדה. ילדים שאוכלים פורמולה גדלים בריאים, יפים ואהובים לא פחות מילדים יונקים. תנו לאמהות לעשות את הבחירה שלהם, ואל תאכילו [תניקו?] אותן בסיסמאות ריקות. בבקשה, זה מספיק קשה גם ככה. דינת ציזנר-כץ משפטים שאמרו לי על הנקה "לא יכול להיות שאין מספיק חלב, פשוט תמשיכי להניק". [...גם אחרי שהילדה שעתיים על הציצי, והיא עדיין רעבה?] "ומה עם הבריאות שלה? ההנקה מֶחַסֶנת!" [...אז למה הילד של חברתי, שיונק כבר 9 חודשים, חולה כל שבוע במשהו אחר?] "הפטמות יבשות? כואבות? מדממות? – פשוט מאוד: דחפי פנימה את הסנטר של הילדה, ככה! תחזיקי את הראש שלה, ככה! תעזרי לה עם האצבעות, ככה! אין לך מספיק ידיים? תבקשי מבעלך שיחזיק. כן, במשך כל ההנקה, שיחזיק לה את הסנטר, מה יש?" "הילדה בולעת אוויר? כנ"ל!" " לקשר-העין שנוצר בין האמא לילד בהנקה, אין תחליף" [אבל דווקא כשאני נותנת לה בקבוק, אני יכולה לראות את שתי העיניים שלה, ובהנקה, בקושי את הפרופיל] "אמא טובה לעולם לא: מדברת בטלפון / צופה בטלוויזיה / קוראת בזמן ההנקה. תסתכלי על הילדה..." [לישון מותר?] "איך תדעי מתי היא ינקה מספיק? ככה: קחי חיתול ריק, תשקלי אותו, שפכי לתוכו 5 כפות מים, תשקלי אותו שוב, זה המשקל שצריך להיות לחיתול של הילדה 5 פעמים ביום. פשוט לא?" "גודש? לא לשאוב! הניחי חיתולים קפואים על הציצי כל הלילה, אפשר גם עלים של כרוב, ובלי מקלחות חמות!" [רק קחי בחשבון חזייה בריח כרוב, לילות ללא שינה, ומקפיא מלא בחיתולים] "תזכרי שהנקה היא הפתרון הזול ביותר לתזונת תינוקך." [משאבה חשמלית - 400 ש"ח. אפשר גם לשכור תמורת 200 ש"ח לשבוע. יועצת הנקה - 200 ש"ח. כרית הנקה מיוחדת - 300 ש"ח. טיפות שוּמָר להגברת החלב - 64 ש"ח. תה שוּמָר - 18 ש"ח לחפיסה..." "אלכוהול? לא. ממתיקים? לא. קפה? לא. מוצרי-חלב? לא. קולה? לא. נענע? לא." "שוּמָר? כן. ליטר מים כל שעה? כן." "דיכאון? לא. עצבנות? לא. זה מפסיק את החלב!" [ומה לגבי הדיכאון והעצבנות כי אין מספיק חלב?] "עייפות? לא ולא. עייפות מפסיקה את החלב" [תראו לי אמא אחת שמניקה והיא לא גמורה מעייפות] "האם שקלת לעבוד מהבית?"

 

[גונן של אביב2]

דינת, כמה חבל לי עלייך....

להגיד שיש שטיפת מוח להנקה זו פשוט שטות מוחלטת !!! ועוד מ"פיה" של פרסומאית! מתי לאחרונה ראית פרסום להנקה עם סיסמאות כגון "נוסחת העיכול השקט" בתנוחת יוגה בטבע או "מטרנה פרימיום - מי גאון של אמא?!" צריך להיות עיוור חרש ואילם כדי להגיד בדיוק ההפך ממה שקיים במציאות - זה מעלה חשד ביושר כוונותיך כאשר את מציפה את כל הפורומים האפשריים בהודעות המקשרות בין טרור להנקה! מניסיוני ומניסיונן/ם של אחרים/ות דווקא ה"טרור" הוא הפוך! זה נע מ"למה להניק, תמ"ל זה אותו דבר וככה תוכלי לנוח" ועד "מה? תרעיבי את הילד שלך?!" ו"זה חולני ודוחה להניק עד גיל כזה" "את דופקת לו את החיים כי הוא יהיה תלותי". חבל לי שהניסיון שלך היה כל כך רע - כנראה שלא פגשת באנשים הנכונים בדרך ושלא היתה לך תמיכה מתאימה. בתור אב אני יכול לומר שללא תמיכתי ספק אם בתי ביתה יונקת היום (בת שנתיים ושלושה חודשים) ואני בטוח שיועצות נפלאות כמו אסתר גרוניס, דוריס ספרר או ד"ר ליבוביץ היו יכולות לעזור לך רבות - אם היית רוצה בכל באמת.אני יכול להעיד שלולא היה לנו חשוב להניק גם עזרתה האדירה של דוריס ספרר הנפלאה לא היתה מספיקה. אני לא מרגיש שההנקה "דפקה" לי את האבהות וההיפך - המחמאה הכי גדולה שבתי נתנה לי זה כשביקשה "לינוק מאבא בכאילו - לא באמת". זה שבעלך מנצל את ההנקה כדי להתחמק מלהיות אבא לא הופך את ההנקה ל"טרור". אני גם נתקלתי ביועצות הנקה שלא עזרו והתייחסו בחוסר עניין ואמפטיה אך לא ויתרנו עד שמצאנו את דוריס. צריך גם לשים לב למי מתייחסים בכינוי "יועצת הנקה" כי מי שביה"ח מגדיר כיועצת הנקה לא תמיד מבינה ממש בהנקה ולעיתים עלולה לגרום גם לנזק - כפי שכנראה היה במקרה שלך. חבל על כל הרעל שאת מפיצה ומסיתה - אם הייתי מעלה לפורומים על מה ששמעתי ונתקלתי כנגד ההנקה לא היה נשאר באינטרנט מספיק מקום אפילו לתגובה אחת!!! מקווה שיהיה לך רק טוב ותתגברי על ההרגשה שהנקה היא טרור. ההפסד כולו שלך. גונן

 

[דינת]

"די לטרור ההנקה" תגובה לתגובות

הופתעתי מעוצמת התגובות שקיבלתי ואני עדיין מקבלת על מה שכתבתי. כמובן שזה לא היה צריך להפתיע אותי: נושא שנגע בי באופן כל-כך עמוק, מן הסתם נגע בעוד המון Tנשים, אבל בהתחלה ממש הוכיתי באלם. אבל עכשיו, כשהתאוששתי (וגם הילדה סוף סוף ישנה) אני מרגישה (כמו שמיסטר דארסי כתב לאליזבת ב"גאווה ודיעה קדומה") "צורך לענות להאשמות שהונחו על סף-דלתי". [באנגלית זה נשמע יותר טוב]. ובכן: 1. פירוש המלה "טרור" הוא 'פחד' ו/או 'הפחדה', ולכך התכוונתי כשהשתמשתי בה, כי היא לא קשורה בהכרח להרוגים ופיגועים, ואני חושבת שכל מי שמחליטה לא להניק מסיבותיה שלה, אכן עוברת לעתים קרובות מסכת של הפחדות ואפילו כעס מהסביבה. 2. כן, שמתי את הקטע שכתבתי גם ב- Y-NET, גם ב"תפוז" גם ב"וואלה", ובכל אתר שיכולתי לחשוב עליו, וזאת מכיוון שאני רוצה להעביר את המסר שלי לכמה שיותר נשים, כי כשאני שהיתי ב"ליס" לאחר הלידה, שיחה קצרה עם העובדת הסוציאלית המדהימה שלהם [כשאני בוכה, בגלל הירידה במשקל של מילי... וגם בגלל ההורמונים], השיחה הזאת שינתה לי לחלוטין את כל החוויה, איפשרה לי נפשית לתת למילי בקבוק, וגרמה לי להבין שיש עוד אמיתות, מלבד אלה של יועצות ההנקה, אז למה לא לאפשר לכמה שיותר נשים להיחשף גם לדיעה כזאת? 4. אחרון, וחשוב מכל: אין לי דבר וחצי-דבר נגד הנקה או אמהות מניקות. אני הראשונה שאגיד שההנקה מצויינת לתינוק, אבל גם אני הייתי ילדה, ואני זוכרת שחוויות האושר החזקות ביותר שלי היו כשההורים שלי היו מאושרים, וגם ההפך נכון. ולכן, לדעתי, התופעה של אמא שסובלת כשהיא מניקה את תינוקה, ו-"מרעילה את החלב", כמו שמישהי כתבה, היא תופעה בעייתית לפחות כמו האכלה מבקבוק [אם לא יותר]. דינת

 

[justmom]

../images/Emo18.gif טרול! ../images/Emo18.gif

מחברת הודעה זו מעתיקה אותה ככתבה וכלשונה ושותלת אותה בכל פורום הנקה, הריון והורות בכל פורטל ברשת. ייטיבו מנהלות הפורום לעשות אם ימחקו את ההודעה ואת גיבוב השטויות שהיא מכילה, ויפה שעה אחת קודם.

 

[נדיה של ארבעה]

אני לא חושבת זה טרול, כי הוא ארוך

ומשתפך מהלב. אני באמת מצטערת. איני חושבת שיש טרור של הנקה, אבל אולי המוסדות יודעים רק לגרום רגשות אשם ולא באמת לתמוך במניקה חסרת-נסיון. אכן להניק זה לא תמיד פיקניק אך זה אמור להיות, וצריך להיות, הרבה יותר כיף ממה שאתה מתארת. העצה היחידה שלי לאמא שנמצאת במצב כזה, היא פגישה עם יועצת הנקה מוסמכת, שגם תתמוך וגם תעזור. בלי זה שום דבר לא יזרום לבד.

 

[justmom]

../images/Emo18.gifנדיה יקירתי, ההודעה הזו ,

ככתבה וכלשונה, נשתלה כבר ביומיים האחרונים בהורים לתינוקות, בפורום הורים ב-YENT ו-for all I know בעוד פורטלים ופורומים. טרול, להשגתי, זה מישהו ששותל הודעות פרובוקטיביות כדי לעורר ויכוחים סוערים שעלולם לגלוש גם לפסים לא סימפטיים. ההגדרה מתאימה לגברת כמו כפפה ליד, והטיפול היחיד שיעיל במקרה של טרולים הוא התעלמות.

 

[נדיה של ארבעה]

עכשיו ראיתי הכול ואת צודקת

 

[אסתר גרוניס IBCLC]

AS the IBCLC of Lis, I feel that

I should respond. I am sorry that your first breastfeeding experience left you with a feeling of disappointment, anger and bitterness. Yes, there is a uch greater emphasis on breastfeeding these days, but not by breastfeeding terrorists, but by the World Health Organization, and the American Academy of Pediatrics, among other health oriented organizations, who are concerned with the health of mothers and babies. Many generations of mothers and babies were deprived of the experience of breastfeeding due to the health system's lack of knowledge on the subject. Today there is a world-wide movement to give every mother and baby the chance to breastfeed. Unfortunately, we have much to learn still, and are not able to help every mother to the end. I don't know what happened in your case, but the first rule of breastfeeding is to feed the baby. If your baby was not able to get milk out of the breast as she should have, we had to give you other options. Of course, in the end, the final choice is yours, and no one would judge you as a mother if, after trying so hard, you were not able to breastfeed your baby. wE are all sorry that you missed this beautiful experience. Of course your baby will grow on artificial milk, and of course breastfed babies can also be sick ( even if they are sick, they have less complications than non breastfed babies and usually get the diseases in a milder form). But breastfeeding promises optimal growth and development, and our job is to give every mother the chance by giving evidence based information which will help her overcome the initial difficulties. It is known that giving even one bottle in the early days cna cause problems later on, and may affect the duration of the breastfeeding. Again, the first rule of yoetsot hanaka is to 'FEED THE BABY and if a bottle of artificial milk is the only way, then I would be the first to offer that option after all other options have failed. I think that by writing what you have written in all the forums, you may convince mothers who are not sure about breastfeeding to give up on the idea. Is this what you want? If your baby was deprived of breast milk, do you want other babies not to even have the chance? Her are some articles which may interest you.​

 

[לאה_מ]

תרגום: כיועצת ההנקה של ליס, אני

מרגישה שעלי להגיב. צר לי שחוויית ההנקה הראשונה שלך השאירה אותך עם תחושות של אכזבה, כעס ומרירות. אכן, יש דגש גדול בהרבה על הנקה היום, אבל לא על ידי טרוריסטים של הנקה, אלא על ידי ארגון הבריאות העולמי, ואיגוד רופאי הילדים האמריקאי, וארגונים מכווני בריאות אחרים, המודאגים בנוגע לבריאותם של אמהות ותינוקות. חוויית ההנקה נשללה מדורות רבים של אמהות ותינוקות בשל חוסר הידע של מערכת הבריאות בנושא. היום יש תנועה כלל עולמית לתת לכל אם ולכל תינוק סיכוי להניק. למרבה הצער, יש לנו עדיין הרבה מה ללמוד, ועדיין איננו מסוגלים לעזור לכל אם עד הסוף. אני לא יודעת מה קרה במקרה שלך, אבל הכלל הראשון בהנקה הוא להזין את התינוק. אם התינוקת שלך לא הצליחה להוציא חלב מהשד כפי שהיא היתה אמורה לעשות, היה עלינו לתת לך חלופות אחרות. מובן, שבסופו של דבר, הבחירה הסופית היא שלך, ואיש לא ישפוט אותך כאם אם אחרי שהתאמצת כל כך לא הצלחת להניק את תינוקך. כולנו מצטערים שהפסדת את החוויה הנפלאה הזו. מובן שהתינוקת שלך תגדל על תמ"ל, ומובן שתינוקות יונקים גם הם יכולים לחלות (גם אם הם חולים, יש להם פחות סיבוכים מאשר לתינוקות שאינם יונקים, ועל פי רוב הם מקבלים את המחלות בצורה קלה יותר). אבל הנקה מבטיחה גדילה והתפתחות אופטימליים, ותפקידנו הוא לתת לכל אם הזדמנות, על ידי מתן מידע המבוסס על עובדות, שיכול לעזור לה להתגבר על הקשיים ההתחלתיים. ידוע שאפילו מתן בקבוק אחד במימים הראשונים יכול ליצור בעיות מאוחר יותר, ואם בקבוק תמ"ל הוא הדרך היחידה, אני אהיה הראשונה שתציע את האופציה הזו אחרי שכל האופציות האחרות נכשלו. אני חושבת שבכך שאת כותבת את מה שכתבת בכל הפורומים, את עלולה לשכנע אמהות שאינן בטוחות בקשר להנקה לוותר על הרעיון. האם זה רצונך? אם חלב אם נמנע מהתינוקת שלך, האם את רוצה שלתינוקות אחרים אפילו לא יהיה סיכוי? הנה כמה מאמרים שיכולים לעניין אותך.

 

[דינת]

תגובת יואב, הבעל של דינת

בסיום התגובה שלך את שואלת את דינת "האם את רוצה שלתינוקות אחרים אפילו לא יהיה סיכוי?" ורומזת שהיא עלולה לגרום נזק ו"עלולה לשכנע אמהות שאינן בטוחות בקשר להנקה לוותר על הרעיון", וזאת למרות שבמאמר שלה דינת כתבה בפירוש שההנקה מצויינת לתינוק, ורק יצאה נגד המושגים הלא נכונים שמסתובבים לגבי ההנקה, כאילו היא אכן מיועדת לכל אם, וכאילו יש פתרונות קסם לכל הבעיות שכרוכות בהנקה. רק רגע אחד. כך אמורה להגיב יועצת-הנקה בכירה כלפי אמא צעירה שבסך-הכל העזה לציין את הקשיים הרבים והגדולים, שאני מקווה שאת מודעת להם, שעוברים על אם שמתקשה להניק? בעצם, בדברייך את מאשימה אותה שהיא מונעת חלב-אם מתינוקות רכים, רק בכך שאמרה את דעתה. תגובה זאת היא מניפולציה רגשית, שאכן יכולה לעשות את העבודה ולהשתיק קולות שונים. כשמצרפים את התגובה הזאת אל המיתקפה הרגשית שעוברת על אימהות צעירות בנוגע להנקה, זה מתחיל להיראות כמו שיטה. יואב כץ, הבעל של דינת

 

[אסתר גרוניס IBCLC]

Excuse me, but sending such a

negative and factually incorrect message to every forum in internet is not the plea of a mother in distress, but more reminiscent of the marketting tactics of artificial milk companies, as is the attempt to undermine the professionalism of a yoetset hanaka, IBCLC. My main concern, is healthy babies while their concern is financial at best. I will refrain from answering in the future as this whole thing smells of trollism. Which artificial milk company do you work for?​

 

[דינת]

פרטים מזהים למניעת תחושת הקונספירצי

שמי דינת ציזנר ילדתי בליס ב-27.1.03 (את יכולה לבדוק) מה שכתבתי הוא לחלוטין מה שאני מרגישה והוא בא רק מהכאב של מה שעברתי אבל הלוואי שחלק ממה שאמרת בתשובתך אלי- לגבי זה שהעיקר הוא להאכיל, היה נאמר פעם אחת בע"פ בשמונת הימים בהם שהיתי בליס וניסיתי להתייעץ איתך שוב ושוב. הלוואי שהיית אומרת מילה אחת על כמה שזה לא פשוט, כואב ומתסכל. זה היה עוזר לי פי 1000 מההסבר על כמה שמותר לאכול הכל (הונגריה-כרוב, הודו-חריף וכו')אז אולי הכל היה קצת יותר קל גם לי וגם לבעלי (שלא לדבר על הילדה).

 

[גונן של אביב2]

בקיצור... להתייעץ רק באנשי מקצוע!

אני שמח שפרקת את העול הרובץ על ליבך - רק חבל שזה נעשה בצורה כזו שעוררה כל כך הרבה אנטי ומשדרת מידע מוטעה ומסר מאוד אנטי-הנקה. לא נראה לי (לעניות געתי) שלזה התכוונת. אני נתקלתי בדיוק ב"טרור" ההפוך מרגע לידתה של בתי ועד היום - בגיל שנתיים ושלושה. האינטרנט כולו קטן מלהכיל את כל הגועל נפש והניצול הציני של רגשות האשמה שאנחנו מרעיבים את הילדה ועוד ועוד. אנחנו היינו מאוד שלמים וזה מאוד נכון לנו ולכן התגברנו על הכל ובאמת כנגד כל הסיכויים - אביב לא הצליחה לינוק,קיסרי לא קל, צהבת, היפוטוניה, גודש ומעל הכל - צוות רפואי שהורס הנקות (תה"ש). כל אחד באמונתו יחיה וכל הויכוח הזה פשוט מיותר. אני כנראה אמשיך להאמין שהנקה היא הכי הכי שאפשר לתת לילד ואחרים יחשבו שלא. אני רוצה גם להדגיש שזה ודאי לא קובע מי הורה "טוב" או "רע" כי ההורות (ולא רק האימהות) מורכבת מהמון המון דברים ומי שאוהב את ילדיו ללא תנאי, מעניק להם חום ואהבה ונמצא שם בשבילם בכל - יכול לעשות זאת במגוון של דרכים. שיהיה לכם ולילדכם רק טוב ואני מקווה שלפחות עזר לכם לפרוק את הכעס. עדיין אשמח אם הייתם מתקנים קצת את הרושם שנוצר לכם בכל אותם פורומים כדי לתת תמונה יותר מאוזנת מאשר ההודעה המקורית - אתם הרי לא טרולים... נשמח לעזור במה שאפשר, גונן

 

[לילך שי]

תודה גונן../images/Emo140.gif

חשוב לשים את הדברים בפרופורציה ולדעת שלכל מטבע שני צדדים גם אני מתרשמת מכך שה"טרור" הוא הפוך משום שבינתיים לצערי רוב האמהות בוחרות שלא להניק- עקב התעמולה של חברות התמ"ל. לפני המהפכה התעשייתית- שנות ה-40 נשים רק הניקו- וכעת לצערנו המצב הוא הפוך ולא ברור למה נשים חושבות שהחברות המסחריות מייצרות תחליף טוב יותר מחלבן שלהן ולמה אינן סומכות על עצמן מספיק שיכולות לתת לספק לתינוק את כל צרכיו- וזו היא התזונה הממלצת ביותר!!!! בכל אופן כנראה שייש גם נפגעים מהצד השני שמרגישים שהנקה נכפית עליהם ועליינו להיות גם רגישים לכך לעודד ולקדם הנקה ברגישות- לאנשים שמרגישים שבאמת מסוגלים לעמוד בכך וזה מתאים להם שלא ירגישו שכופים זאת עליהם

 

[niritcat]

תרגום: סלחי לי, אבל שליחת הודעה

כל כך שלילית ולא נכונה עובדתית לכל פורום באינטרנט אינו קריאה לעזרה של אמא במצוקה, אלא מזכיר יותר את שיטות השיווק של חברות התמ"ל, מאחר ומדובר בניסיון לטרפד את המקצועיות של יועצת הנקה IBCLC. עיסוקי העיקרי הוא לדאוג לתינוקות בריאים בעוד שעיקר דאגתם הוא במקרה הטוב כלכלי. אני אמנע מלהשיב בעתיד מאחר וכל העסק הזה מריח מטרוליות. עם איזו חברת תמ"ל את עובדת?

 

[דינת]

סלחי לי אסתר/נירית אבל שליחת הודעה

כל-כך פרנואידית בתגובה למישהו שפשוט מביע את רגשותיו זה בדיוק טרור הנקה. תשובה עניינית לטענה המגוחכת 2 תגובות אחורה.

 

[niritcat]

האמת, לא התכוונתי להיכנס לדיון הזה.

לא פה, לא ב-ynet, לא בפורום הורים לתינוקות וגם לא בפורום של "באופן טבעי". אבל אם את כבר פה... הרעיון של אסתר שלא מדובר במקרה אמיתי (הבהרת כבר שלא כך המקרה) נובע בוודאי גם מהעובדה שפיזרת את אותה הודעה בפורומים רבים, ובחלקם אפילו לא טרחת לחזור ולהגיב. זה נראה לא הגיוני ובאמת מתאים יותר לתעמולה מאשר לפנייה אמיתית. למה באמת טרחת לשלוח את אותה הודעה לכל כך הרבה פורומים, אם ממילא התגובות שם לא מעניינות אותך?

 

[דינת]

לנירית

תודה על התגובה. זאת הפעם הראשונה שלי בפורומים ואני חשבתי שאתה פשוט אומר מה שיש לך להגיד ואנשים מגיבים וזהו. כל הקטע של ממש שיחה לא התעכל לי עד הסוף כנראה (וגם בטח הלחיץ אותי קצת) שמתי את ההודעה בכל הפורומים שנתקלתי בהם בנושא כי היה חשוב לי שכמה שיותר נשים תראינה שיש גם דיעות אחרות מהקונצנזוס. אני יודעת שמה שממש הציל אותי כשהייתי בליס, התינוקת שלי ירדה מאוד במשקל ולא הייתי מסוגלת נפשית לתת בקבוק, היה שיחה עם העובדת הסוציאלית המדהימה שלהם (שלכם?) ששמה את כל הנושא בפרופורציות. אז היה לי חשוב להפיץ את המסר הזה.

 

[דינת]

אבל אני קוראת את כל התגובות

 

[לילך שי]

הנקה היא בחירה

אף אחד לא כופה על האם להניק, אבל רצוי שתדע את כל יתרונות ההנקה לפני שהיא עושה את הבחירה. הנקה היא תהליך של למידה לאם ולתינוק ובשבועיים הראשונים זה לא תמיד קל אבל המאמץ שווה הן לאם והן לתינוק כל עוד יש לאם את הרצון והמוכנות לכך. אני מצטערת על כך שניתקלת בכל כך הרבה קשיים ולא קיבלת את התמיכה המספקת את היא זו שבוחרת להרגיש אשמה, וחבל שבדרך זו את מנסה לקבל לכך הצדקה ולשכנע אמהות נוספות שלא להניק. כי אכן בעולם התעשייתי שלנו כולם מחפשים פתרונות מהירים וקלים, במקום לחשוב באמת מה נכון ובריא לתינוק.