די פשוט נמאס!!!
תמיד אבל תמיד הייתי האוזן הקשבת של אימי, ונאלצתי לשמוע את כל הקיטורים והבעיות שלה עם אבא שלי: כמה שהוא לא עוזר וכמה שהוא מעצבן אותה. מאז שאני זוכרת את עצמי, אמא שלי תמיד שיתפה אותי במריבות שלהם וזה גרם לי להתרחק מאוד מאבי, זה הביא אותי למצב שאני לא מסוגלת לספר לו כלום, שפשוט לא בא לי להיות בקרבתו. אני מבינה את אמא שלי, קשה לה מאוד ואין לה עם מי לחלוק, אבל מגיל צעיר נאלצתי להיות זאת שמקשיבה מצד אחד לאמא ומצד שני צריכה לעצור עצמה מלשנוא את האבא. שוחחתי עם הוריי על כך מספר פעמים ואפילו בזמן התיכון, היועצת שוחחה איתם על זה אבל כלום לא השתנה. היום הייתי בחופש מהצבא ופשוט רציתי להחטיף לעצמי סטירה על זה שלקחתי את החופש כי כל מה שהיה לפני שהתגייסתי לא השתנה בכלל וכל היום נאלצתי לשמוע את המריבות שלהם ואת הטענות של אימי על אבי. מה עושים?
תמיד אבל תמיד הייתי האוזן הקשבת של אימי, ונאלצתי לשמוע את כל הקיטורים והבעיות שלה עם אבא שלי: כמה שהוא לא עוזר וכמה שהוא מעצבן אותה. מאז שאני זוכרת את עצמי, אמא שלי תמיד שיתפה אותי במריבות שלהם וזה גרם לי להתרחק מאוד מאבי, זה הביא אותי למצב שאני לא מסוגלת לספר לו כלום, שפשוט לא בא לי להיות בקרבתו. אני מבינה את אמא שלי, קשה לה מאוד ואין לה עם מי לחלוק, אבל מגיל צעיר נאלצתי להיות זאת שמקשיבה מצד אחד לאמא ומצד שני צריכה לעצור עצמה מלשנוא את האבא. שוחחתי עם הוריי על כך מספר פעמים ואפילו בזמן התיכון, היועצת שוחחה איתם על זה אבל כלום לא השתנה. היום הייתי בחופש מהצבא ופשוט רציתי להחטיף לעצמי סטירה על זה שלקחתי את החופש כי כל מה שהיה לפני שהתגייסתי לא השתנה בכלל וכל היום נאלצתי לשמוע את המריבות שלהם ואת הטענות של אימי על אבי. מה עושים?
