דנדשית כאן

[זהב טה ו ר]

להשאר בנישואים לא טובים רק כי הוא

לא מרביץ לי??????
ממש ממש לא.
מה שכן, אני הראשונה שתגיד שעדיף לכל הצדדים אם בני הזוג נמצאים באותו הסטטוס. זה מאד מקל על הבנת המצב.

 

[זהב טה ו ר]

קראתי הכל (על זה משלמים לי)

איך את מגדירה אלימות מילולית?
ומה עם אלימות נפשית?
ומה אם שניכם פשוט אומללים כי אתם אנשים טובים שהתחתנו עם האדם הלא נכון?

בואי נסכם שאני מאד מקווה שלעולם לא תחושי את תחושת החיים בכלוב הזהב, ושהדעה הנחרצת שלך לא תעמוד למבחן המציאות.

 

[mother cat]

יש עוד סיבות לפרק חבילה - לא רק אלימות

משום סוג שהוא. לפעמים זה פשוט נגמר. אז צריך להשאר אומללים ויהי מה?

לגבי העדיף שניים באותו סטטוס - אני חושבת שכמו הרבה דברים, יש יתרונות לכאן ולכאן. אין לי ספק ש*לי* היה קל יותר אם הייתי מגיעה לנישואי עם ילדים משלי ממערכת יחסים קודמת. יחד עם זאת אין לי ספק שלבעלי היה קשה הרבה יותר, ושגם לילדיו היה קל לקבל אותי ולאהוב אותי כשהגעתי בלי ילדים (רק שלושה חתולים שהם מקבלים באהבה...).

 

[זהב טה ו ר]

ברור שמשלמים!

אני רק אדומה, אז זה כאילו חצי משרה.
אמא חתולה, מנהלת הפורום, היא במישרה מלאה ומרוויחה בהתאם.

 

[מנסה ומתנסה]

מה הקשר בין מחט ל....

לא לפרק קשר אומלל, כי כניסה למשפחה מורכבת היא בהכרח אומללה ? ?

ואת, שאת על פי תאורך, אומללה בנישואייך עם בעלך שהוא אבא
ועכשיו (רחמנא ליצלן) גם סבא,
לא משכנעת בחורות צעירות (אם כבר מדובר על לשכנע) לשקול
להיפרד בשלב מוקדם יותר, אם הן, חלילה, אומללות כמוך,
אלא להמשיך ולרצות, להמשיך ולסחוב להמשיך להתקשות,
להמשיך ולסבול,
כי.... ?

ולא שאני מביעה כאן עמדה בעד / נגד פרידה, שזאת כמובן החלטה
מורכבת ביותר, ותלויה באינסוף גורמים ומשתנים.

 

[זהב טה ו ר]

אגב, מדי פעם מישהו פותח סקר ב"גרושים גרושות"

ושואל האם יש מישהו שמתחרט על הגרושין.
בד"כ רק אחד או שניים עונים בחיוב.
אני אמנם לא יזמתי את הגרושין שלי, אבל אני מודה בקרב לב למאהבת של בעלי לשעבר, שדחפה אותו להתגרש ובכך פתחה לשנינו את הדרך לחיים מאושרים יותר (וכן - למרות הלבד מרצון במשך שנות ההתבגרות של הילדים, למרות הקושי הכלכלי העצום, ולמרות הסטיגמות החברתיות - אני הרבה יותר מאושרת)

 

[גלי היים1]

אז זה העניין

שאני לא מנסה להתחרות באף אחד , החיים שןלנוח כשלעצמם הם תחרות אחת גדולה.
אני יודעת, אני צריכה לעבוד על עצמי עם עצמי בכל מקרה תודה

 

[סולמותוחבלים]

תודה ! תודה !

מאחר ולדברייך אין הרבה, אז אני חייב להצטרף לזהב - לא פירקתי אלא פירקו לי וניסו לפרק עלי. בזמנו - לא אהבתי את הרעיון, אבל עכשיו - תודה לאל !
ונכון שכניסה למורכבות היא לא דבר קל, אבל השאלה איך אתה נכנס למורכבות - אם אותו אדם כמו קודם, אז די חבל, כי מורכבות דורשת לטפל בעיניים פקוחות בכל מה שחוסר הניסיון מסתיר בסיבוב הראשון.
ולא יודע למה הכוונה "שניים שבאותו סטטוס" אבל לי היה ברור לחלוטין שלא אחבור למישהי שאינה אם לחבר'ה בגילאים דומים....

 

[mother cat]

הלוואי.... במיוחד עכשיו שאני בשלב חופשת הלידה שכבר לא משלמים עליו....

 

[TatyBar]

אפשר שאלה? או שתיים?

מה המצב שלהם היום?
הוא התגרש בשבילה.
הם יחד? מאושרים? יש להם ילדים?

ואת, לא היית מגלה לבד את הרומן בלי שהיא היתה דוחפת לגירושים. היית עוזבת? או שוקלת לדרוש שייפרדו ושתלכו לייעוץ?

 

[גלי היים1]

דנדשית כאן

שלום לכולן, מקווה שהגעתי למקום הנכון! אני בת 43 נשואה כבר 18 שנים, לבעל גרוש , אז ביתו היתהבת 3.5 היום כבר 24 והי בעצמה נשואה +3 ילדים
לא רוצה להלאות אתכן בפרטים, במהלך השנים חויתי עליות ומורדות בקשר עם ביתו, היו תקופות טובות, והיו פחות.
קשה היה לי לקבל את קיומה כשנולדו שני ילדיי תמיד הייתי בתחושה שאם לא הייתה , להם היה יותר.

אבל הכלן ניהייה רע יותר כשנולדו שלושת ילדיה, הי (ביתו) חזרה בתשובה במהלך השנים . הו הפך להיו8ת מכור לילדים שלה (ואני מציינת ש/ייש לי שני ילדים צעירים 16+13)
כשהם באים לש/בת, אני וילדיי כאילו לא קיימים, מלא דברים שהו לא עשה עם בניי, הו עושהכ איתם.
קשהכ קשה קשה לי עם המצב הזה , אני לא מרגישה כלום בלב לא לביתו ולאנ לנכדים שלן בעלי. מרגע שהםמ באים לשבת אני כבר מחכה שילכו, קשהכ לי לראות את הכמיה של הילדים לבעלי.\
אני לא אדם רע, ולא אדם מגעיל , אני חשה טיפה במצוקה.

 

[זהב טה ו ר]

בכייף

1. נשואים
2. אין לי מושג אם הם מאושרים. יש 2 ילדים. מכיוון שבגד בי לא מעט כשהיינו נשואים, אין לי ספק שהוא ממשיך לבגוד. לא היה מדובר בהתאהבות יוצאת דופן שבגללה בגד, אלא בבוגד סדרתי ובאשה שהיתה במקום הנכון בזמן הנכון.
3. לא. גיליתי בגידה קודמת וסלחתי, הוא סירב ליעוץ וויתרתי. הפחד להיות לבד שיתק אותי. כמו שאומרים: "לפעמים בעיטה בתחת..."

 

[זהב טה ו ר]

צרת רבים חצי נחמה?

את ממש לא בן אדם רע.
אני חשה כך כלפי ילדיו הקטנטנים של האקס שלי, כשאני שומעת (דרך ילדיי) איך הוא מתנהג אליהם, לעומת היחס שלו (גם כשהיינו נשואים וגם כיום) לילדינו המשותפים.
אז אני מזכירה לעצמי שהם - הילדים שלו - לא עשו דבר, זה בוודאי לא אשמתם, והבעיה היא עם האדם אליו הייתי נשואה.

ואת, את לא חייבת להרגיש דבר כלפי ביתו של בעלך או נכדיו, חוץ מלהבין שהם לא באמת צד בסיפור הזה. מי שאת צריכה להתמודד מולו זה בעלך, והבחירות שהוא עושה. האם דיברת איתו על תחושותייך?

 

[גלי היים1]

תודה תודה

על המילים המעודדות באמת שהייתי זקוקה להן..
העיניין הוא שבעלי הו איש מקסים,ואניט חשה שמאז שנולדו נכדיו אני וילדיי נדחקו הצידה,
עד כדי כך (ובלי הגזמות) כשהי מזמינה עצמה לשבת אני מתמלאת חרדות משהו הזויי..
לא מסוגלןת לא מסוגלןת לא מסוגלת לראות כיצד הנכדים משמחים אותו גורמים לו לאושר ענק , משהו שאני לא מתקרבת אליו אפילו

 

[chili3]

אין שום סיבה שבעולם שתקנאי בנכדים שלו

נכדים מעלים חיוך ונותנים כל כך הרבה שמחה
וגם לעובדה שבסוף היום הם הולכים והסבאים מקבלים רק את ה'כיף' שבהם, יש חלק בזה.
את מעניקה לו הרבה מאוד במקומות אחרים
ולא רק בסופ"שים, אלא בכל יום, בכל ערב משותף, בכל בוקר משותף
ואני בטוחה שהוא מוכיר תודה על כך וזה מתחזק את האושר היומיומי שלו
ולבטח כך גם לגבי ילדיכם

נסי להפסיק להרגיש בתחרות איתם
ולהבין שכל אחד בחיים מעניק לנו משהו אחר וכל הדברים האלו ביחד מרכיבים את החיים, את המשפחה, את השמחה
כל אחד והחלק שלו בתמונה

 

[גלי היים1]

אני לא מקנא בהם

אני מקנאה בקשר שלו איתם שלא קיים עם הילדים שלי , הילדים שלי בעצמם צעירים עדין והו מוכן למען הנכדים לעשות יותר מאשר עם ילדיי
וכן בזה אני מקנאה .
בעלי בעמצו צעיר בן 47 ואני בת 43. אני בעצמי עד לןא מזמן שקלתי להביא ילד לעולם, אני מרגיש/ה שהילדים שלי עדין צריכים אבא ולא סבא.
שנים רציתי לןנסוע לחייפה עם הילדים והו לא רצה
ביתו שמתגוררת בצפון הציעה שיבוא איתנו ונפגש בחייפה, ותוך רגע הוא נאות לבקשתה.
אז זה בסדר?.

 

[chili3]

כפי שכתבתי בתגובה הראשונה. יש משהו בנכדים

שמוציא מאנשים משהו שילדים לא מוציאים
וזה כנראה לא קשור לגיל
אבא שלי מרשה לנכדים שלו, דברים שלנו הוא לא היה מרשה בחיים
הוא רך איתם ומפגין אהבה... דברים שאיתנו היה לו פחות טיבעיים.
אנחנו כמובן שמחים על זה, הרי מדובר בילדינו שלנו וצוחקים עליו ש'אותנו כבר הייתי שולח לעונש על מה שעכשיו נורא מצחיק אותך שהם עושים'

דבר נוסף
יכול להיות שהוא מרגיש צורך ל'פצות' את ביתו על כך שלא גדלה איתו באופן מלא כפי שילדיך גדלים
ולא ראתה אותו כל יום כפי שהם כן
ולכן נאות לבקשות שלה

 

[גלי היים1]

הלוואי שיכולתי

לשנות דברים , להכניס אהבה אל נכדיו כי אז הכל יכל להיות טוב יותר, אבל הלב מסרב לאהוב אותם

 

[chili3]

הרבה אנשים מספרים שמרגישים אחרת עם הנכדים

ושהנכדים גורמים להם לעשות דברים שלא עשו עם ילדיהם
נסי אולי לראות התמונה מהכיוון הזה

 

[mother cat]

מבינה היטב את המצוקה....

ואני יודעת כמה קל לעשות השוואות - איתם אתה ככה ואיתי ועם ילדינו המשותפים אתה אחרת.... מכירה. מרגישה ככה בערך 4 פעמים ביום...

אני מציעה לך לנסות לא להכנס להשוואות. תנסי לראות מה מפריע לך ביחסיך עם בעלך בלי קשר לנכדיו, ותדברי איתו על זה. לא "למה איתם אתה משחק כדורגל ועם הבן שלי לא" אלא "הבן שלנו ממש היה שמח אם היית הולך איתו לשחק כדורגל. אולי תלך איתו בשבת הקרובה?". זה מוריד קצת את ההתגוננות שבתגובת הצד השני, ואולי ישפר את הרגשתיך.