רק רוצה להגיד מהחויה שלי במשפחה לא מורכבת-
הנכדים מוציאים מהסבים דברים ותכונות שלא נודעו קודם, יחס כמו לאהוב מגיל 16... בני המשפחה האחרים באמת לפעמים מרגישים מוזנחים. זה טבעי..כשהאחיין הראשון שלי נולד, נכד ראשון להורי, הייתי בחו"ל. כמה מוזר היה לי לחזור מהטיול -הרגשתי שחזרתי ל"משפחה אחרת" ! אחותי בת ה15, נסיכת הבית, העירו אותה כל יום בשש כי הנכד הגיע וצריך לשחק איתו..כמה שהיא התרגזה..אבל זה התאזן בסוף, יש מקום לכולנו בלב של ההורים/סבים.
כשאת היית נכדה..ואמא לנכדים של הורייך.. האם לא היה כך?
סבתא שלי, שהכתה את ילדיה - פינקה את הנכדים; אמי שלא חיבקה ולא נישקה - הפכה למעיין של חיבה ורוך והקשבה, וחמי, שהתבייש ללכת עם עגלה בשכונה, ובקושי טיפל בילדיו -מבלה עם הנכדים (ילדי) ימים שלמים, זוחל אחריהם במגלשות ובג'ימבורי, ושומר עליהם בחופשות וכשהם חולים.
וכשאמא שלי רואה את היחס של אבי לנכדה (בתי) היא לפעמים קצת נעלבת - וצוחקת שאין מה לעשות. אבל אני יכולה להעיד שהוא מאד אוהב את אשתו
אני ואחותי צוחקות שכמאז הגיע הנכד הראשון הורינו מתייחסים אלינו בסגנון "תודה שעשית לי נכד, את בחורה נחמדה; עכשו זוזי, אני רוצה לראות את הנכדים!!" גם במשפחה רגילה מרגישים את ה"כאילו אנחנו לא קיימים... מלא דברים שלא עשה איתנו עושה עם הנכדים..."
הדברים מתאזנים בסוף, אחותי שהיתה בגיל של ילדייך כשנולד להוריה נכד ראשון והיא צרחה מתסכול כשהוא בא לשחק והעיר אותה בשש בבוקר..היא היום דודה אוהבת לתינוק ההוא, כמו שילדייך יהיו.
בקיצור אני לא חושבת שאת אדם רע, אני חושבת שייטב לך לו בעלך יסע לבתו לשבת מדי פעם ויוציא את זה שם
הנכדים מוציאים מהסבים דברים ותכונות שלא נודעו קודם, יחס כמו לאהוב מגיל 16... בני המשפחה האחרים באמת לפעמים מרגישים מוזנחים. זה טבעי..כשהאחיין הראשון שלי נולד, נכד ראשון להורי, הייתי בחו"ל. כמה מוזר היה לי לחזור מהטיול -הרגשתי שחזרתי ל"משפחה אחרת" ! אחותי בת ה15, נסיכת הבית, העירו אותה כל יום בשש כי הנכד הגיע וצריך לשחק איתו..כמה שהיא התרגזה..אבל זה התאזן בסוף, יש מקום לכולנו בלב של ההורים/סבים.
כשאת היית נכדה..ואמא לנכדים של הורייך.. האם לא היה כך?
סבתא שלי, שהכתה את ילדיה - פינקה את הנכדים; אמי שלא חיבקה ולא נישקה - הפכה למעיין של חיבה ורוך והקשבה, וחמי, שהתבייש ללכת עם עגלה בשכונה, ובקושי טיפל בילדיו -מבלה עם הנכדים (ילדי) ימים שלמים, זוחל אחריהם במגלשות ובג'ימבורי, ושומר עליהם בחופשות וכשהם חולים.
וכשאמא שלי רואה את היחס של אבי לנכדה (בתי) היא לפעמים קצת נעלבת - וצוחקת שאין מה לעשות. אבל אני יכולה להעיד שהוא מאד אוהב את אשתו
אני ואחותי צוחקות שכמאז הגיע הנכד הראשון הורינו מתייחסים אלינו בסגנון "תודה שעשית לי נכד, את בחורה נחמדה; עכשו זוזי, אני רוצה לראות את הנכדים!!" גם במשפחה רגילה מרגישים את ה"כאילו אנחנו לא קיימים... מלא דברים שלא עשה איתנו עושה עם הנכדים..."
הדברים מתאזנים בסוף, אחותי שהיתה בגיל של ילדייך כשנולד להוריה נכד ראשון והיא צרחה מתסכול כשהוא בא לשחק והעיר אותה בשש בבוקר..היא היום דודה אוהבת לתינוק ההוא, כמו שילדייך יהיו.
בקיצור אני לא חושבת שאת אדם רע, אני חושבת שייטב לך לו בעלך יסע לבתו לשבת מדי פעם ויוציא את זה שם