רבי שמעון בן חלפתא
בתלמוד בבלי מובא שרבי שמעון בן חלפתא היה אדם כבד בשר, מסופר
 
היה עני מרוד, ולא היה לו די להוצאות שבת ויום טוב. בעקבות תפילתו, ניתנה לו מרגלית מן השמים, ובתמורתה השתמש לצורך הוצאות שבת ויום-טוב. כששמעה על כך אשתו, אמרה שאינה מסכימה לזה, כדי שלא יחסר מחלקו לעולם הבא. הלך רבי שמעון בן חלפתא לשדה והתפלל, וחזרו ונטלו אותה ממנו[2]. חז"ל אמרו, שהנס השני גדול מן הראשון, כי מהשמים נותנים ולא לוקחים בחזרה את מתנות השמים[3].