דרושה המלצתכם

[איירה גיינס]

באתי בגלל הראשי. לידיעתכם

ראיתי את הסרט בלי לקרוא את הספרים ומאוד אהבתי אותו.
בדיוק כמו שראיתי את שר הטבעות בלי לקרוא את הספרים וזה אחד הסרטים האהובים עלי אי פעם.
בדיוק כמו שקראתי את ספרי הארי פוטר ואת זכרונותיה של גיישה ומאוד לא אהבתי את הסרטים.
לפי הדברים הללו גיבשתי דעה שאומרת שאם קוראים את הספר לפני שרואים את הסרט אז הסרט על הפנים (יש אנשים שאוהבים את הסרטים אבל נראה לי שהם במיעוט) ולהפך.
עוד מעט ייצא הסרט פרנויה ומאוד אהבתי את הספר. קצת מדאיג אם וחשבים על זה...

ד"א, אני לא יכול לחכות לסרט השני של משחקי הרעב

 

[shaharEB]

אני עדיין ממליצה לך לקרוא את הספר

אם קודם קוראים את הספר, ואז רואים את הסרט.. הצייפיה גדולה יותר, ולכן לרוב גם האכזבה

אבל

אם קודם רואים את הסרט,ואז קוראים את הספר, הציפייה היא גדולה וכך גם החויה D: הספר טוב יותר ברוב המקרים, גם בזה.
ואת תודהמי לראות כמה עשו את זה קרוב למקור (אם לומר את האמת, זה לא ממש קרוב למקור

) אבל תמיד אחרי שרואים את הסרט, הספר נראה מדויק לו

 

[מיה אחת2]

דעת מיעוט

אם אהבת את הסרט - ותרי על הספרים. פשוט חסכי מעצמך את הסבל. בזמן שהסרט בוחן את האובססיה לריאליטי ואת המציאות הפוליטית והסוציו-אקונומית שאיפשרה למשחקי הרעב לשגשג, הספרים הם לא יותר מאריזת ממתק מצועצעת שעושה איידוליזציה לכל מה שרע ומטופש ב"משחקי הרעב".

 

[N o R i K o]

ההפך הגמור. לא מסכימה מאף כיוון.

 

[No Reply]

טוב, נו, דעת מיעוט זו דעת מיעוט

קראתי פעם, בביקורת, שמוזר שקטניס, בתור אחת שכל כך מתעבת לדברי הסופרת את עולם הקפיטול ופינוקיו, היא מבלה הרבה זמן בלהתלהב מהם. התיאורים הפרטניים של האוכל והלבוש... אתן יודעות. ברגע הראשון חשבתי ש, נו, לא היה לה את זה אז היא פשוט רואה את השוני. אבל זה לא מדויק: אם קוראים רק בין השורות, ומתעלמים מהכרזות הסופרת על מה קטניס חושבת או איך היא רואה דברים - יש לה חולשה לא קטנה לדברים יפים (אותה היא מייחסת דווקא לפיטה).
באופן כללי אני חושבת שאפשר להעביר דברים בצורת הכתיבה, במקום לתרץ ולהסביר לקוראים מה הדמות חושבת ומרגישה. אז אולי זה רלוונטי גם הפעם? (אם מניחים שסביר שהסופרת תעשה טעויות, וזה לא חלק מאמירה פילוסופית פסיכולוגית על הדרך בה אדם תופס עצמו, ואיך שמייחס תכונות האהובים עליו לעצמו, שזה מה שחשבתי שהסופרת עשתה עם קטניס.)

[אגב, אני לא סתם מתעקשת לקרוא לסופרת "הסופרת", פשוט ברח לי השם שלה )

מול דעות מיעוט, וגם הפעם, אני אסתפק בהנהון מנומס ובמשפט הקבוע שלי: "יש בזה משהו".

זהו. עכשיו אני יכולה להמשיך לצעוד בכיף עם ההמון

 

[ס מ י י ל י ת 2]

לדעתי דווקא להפך: מה שאמרת על הסרטים -

נכון לגבי הספרים, ולהפך.

 

[No Reply]

לו הייתי יכולה להמליץ לעצמי,

ההמלצה הייתה לוותר על ההמשך. אולי - אולי, הייתי קוראת את השני. לא יותר מזה.

עכשיו אין לי ברירה כ"כ אלא לראות את MJ כפאנדום מחייב וזה ממש מעצבן. הוא יותר כמו פאנפיק מאוד אפל ולא הכי מוצלח על הספר הראשון.

 

[N o R i K o]

דווקא אני לא רואה ב-MJ שום דבר מחייב

לפחות לא בסוף שלו

החלום הגדול שלי הוא לכתוב AU על הסוף. פשוט לשכתב את ארבעת הפרקים האחרונים לפי מה שאני הייתי רוצה...

וזהו!

 

[No Reply]

אולי מחייב זו מילה גדולה,

אבל נראה לי שהאישיות של קטניס השתנתה בצורה כל כך קיצונית שזה כמעט OOC.
וחוץ מזה, נו, זה ספר מבאס.

 

[N o R i K o]

נו, ברור,

MJ

היא כל כך OOC בסוף שבא לי להקיא. זה הדבר הראשון שהתלוננתי עליו כשסיימתי את הסדרה - איך קטניס שבנקודת הפתיחה עושה הכל כדי להגן על אחותה, אמא שלה וגייל, זונחת את הזיכרון של הראשונה ומעדיפה להתרחק מהשניים האחרים? נראה לי כמו בולשיט.

אותי הסוף הזה לא קנה...

 

[shaharEB]

כנ"ל

 

[מיה אחת2]

אני דווקא

?

מחבבת את ההמשכים ברמת הקונספט, "מה שהיה, הוא שיהיה" (או משהו בסגנון), אבל אני לא באמת רואה איזו חשיבות עליונה במחשבה על המקור בתור הסוף האחד האפשרי לעלילת הספר הראשון. אם הספרים פורסמו כטרילוגיה, אזי יש איזו משמעות גם לעובדה שכל יצירה היא טקסט מוגמר. בכלל, מרגע שאנחנו כקוראות לוקחות לעצמנו את החירות לקרוא באופן יצירתי, בעיני אנחנו גם לוקחות לעצמנו את החירות להעדיף קריאה אחת על פני קריאה אחרת.

 

[twilightsucks]

רק אני ממש אהבתי את כל הספרים?

יש ספויילרים בתוכן ההודעה!!!!!!!

כן, שני הספרים האחרונים היו קצת (דגש על זה ש*קצת*) פחות מעניינים ומרגשים מהספר הראשון, אבל נהנתי מהם כמעט בדיוק באותה מידה, שזה הרבה יותר מכל ספר שקראתי בזמן האחרון.
ממש אהבתי את הסוף, ולפעמים אני חושבת שמכל המעריצים של הסדרה הזאת, אני היחידה שחושבת שקטניס ופיטה נמצאים בדיוק איפה שהם אמורים להימצא, פיסית ונפשית.
וכן, כמה מיתות באמת צרמו לי בספר (

אהמפיניקאהמ

), אבל אני חושבת שאם המיתות האלו לא היו מתרחשות, הדמויות שנשארו לא היו מתפתחות כפי שהן התפתחו.

בקיצור, אם מעניין לך לקרוא לא רק עלילה, אלא גם התפתחות (או אולי רגרסיה) נפשית שנובעת מצלקות קרב וכו', תקראי את הספרים.