דרך הקשב

Deerest

New member
דרך הקשב

קראו את שתי המילים הללו, הפנימו אותם, חשבו עליהם עמוקות, חברו אותם למצבים בחיים... העלו על הכתב, כאן בפורום, את כל המחשבות, רגשות, תהיות, הבנות... שזה מעורר בכם.
 

SHAHAF UZI

New member
ערב טוב לך,"דרך הקשב"

זה באמת מושג שעשוי להתחבר ללא מעט מצבים (מהיכן שלפת אותו) מבחינתי,זהו האופן שבו אני קולט מסרים,ותגובות מהסביבה שלי. זה אפילו מתקשר לי ,לאופן שבו אני מגיב ,לתגובות שמופנות אלי, וזה די מפתיע אותי..... והנה,כבר "מתקשר לי לזה" משהוא מהימים האחרונים,ממש סיפור אמיתי... אמרתי כבר שהמושג מתקשר לי עם הדרך שלי להגיב,על מה שאני שומע... אז ככה....... לפני כשנה נכנסתי לחנות ספורט בדיזינגוף סנטר,כמנהגי לעיתים. נדלקתי על מעיל רוח דקיק ויפה,של "דיאדורה" צבעיו של המעיל מאד תרמו לקניה שלי. צהוב וכחול,ממש מכבי ת'א. עבדכם הנאמן,חוץ מהעובדה ששיחק כל חייו כדורגל,עד 1999 לא אהד מעולם שום קבוצה,כי הוא אוהד את המשחק,וכאן אין שחקנים. המקסימום זה לפתוח מדי פעם ערוץ הספורט,ולצפות במנצסטר ליברפול,כדורגל דרום אמריקאי משובח,וכו..... בשבועיים האחרונים הורדתי את מעיל הרוח שלי מהארון,לנסיעה באופנוע, וללבישה ככה סתם,כי זה יפה. פתאום קלטתי,ש כ-30 אחוז מהאנשים שאיתם אני מקיים שיח, ושלא הכרתי אותם לפני כן,טורחים בכל פעם לפני שנפרדות דרכינו לשלום, לספר לי ש - "דרך אגב , גם אני אוהד מכבי ",עם אש בעיניים.... התגובות הראשונות שלי לסיטואציה היו תגובות מאד אמיתיות, וטרחתי בכל פעם מחדש,"לתקן את הטעות",להסביר שאני לא אוהד מכבי. זה גרם לי לעגמת נפש קטנה וחמודה,עד שלפני מספר ימים באופן מאד מאד ספונטאני ,"נשבר לי מזה" אני אוהב את פריט הלבוש הזה,ולא מוכן לוותר עליו. שוחחתי לפני מספר ימים עם אדם שבסיום השיחה אמר לי: "עזוב אותך,אני גם אוהד מכבי" פתאום נפל לי האסימון. הבנתי שאני לא מעוניין יותר לספר שאין לי שום דבר משותף , עם החברה האלה ,והחלטתי לשנות אסטרטגיה... באופן ספונטאני שאלתי אותו: "מה ,גם אתה אוהד מכבי"? ראיתי את ה א ו ר ב ע י נ י י ם ש ל ו .... ואז הבנתי,( קורה לי הרבה עם אנשים )שהפכתי את הסיטואציה למשהו חיובי מאד,ממשהו שדי הרגיז אותי,ודי אכזב את האוהדים שפגשו אותי. אפילו הבנתי,שכמעט כל אדם שלישי באזור שלי,הוא אוהד מכבי..... זה באמת מתקשר לי עם דרך הקשב,המושג הכל כך יפה הזה לטעמי.... יהיה לי עוד הרבה מה לאמר,אך בואו ,דברו גם אתם קצת אני אנוח בינתיים עם כוס תה (עם נענע),גם סוג של הגשמה..... להשתמע לכולכם למה נראה לי שהרמה פה עולה פחד? שבת שלום,מעוזי שחף
 
וואיי......./images/Emo41.gif

לפעמים דברים כאלה באמת יכולים לדכא... אני מזדהה.. הסברתי למה יותר למטה...
 

Deerest

New member
חם מהתנור

דוגמא ממש מעכשיו: בני הקטן הדביק על פיו נייר דבק שקוף והחליט שכך הוא מדבר מעכשיו. (עושה לי אימונים, הא). בשלב מסויים הגיע אלי, מצא אותי קורא. "מממ, מממ מממממ מממ ממממ מממ?" שאל אותי. "כן, פעמיים" עניתי לו בביטול. הבן האחר שלי (יש לי כמה) אומר לי כלאחר יד: " אבא אתה לא שומע שהוא מזמין אותך למגרש לשחק?" עיניו של בני הקטן אורו בשמחה על כך שמישהו הבין אותו ופנה אלי מניד בראשו מעלה מטה באישור. בליבי אמרתי שגם אני יכולתי לדעת זאת אבל לא "הייתי" שם. זה לא היה ניחוש, זה לא היכרות רבת שנים, זה לא תיאום עמדות, זו הקשבה עם נוכחות חזקה במקום של ההתרחשות. הוא פשוט ידע מה הקטן אמר. לשאלתי איך, הוא משך בכתפיו ואמר "לא יודע".
 

SHAHAF UZI

New member
הוא בחר בדרך הנכונה להקשיב

ואני תוהה אם יש דרך נכונה... יתכן שאת הדרך הנכונה להקשבה,חייבים לבחון בדיעבד.............. במקרה של הבן האחר שלך,הדרך שלו היתה הדרך הנכונה,עובדה שהצליח להבין את אחיו הקטן. האם יתכן שהדרך להקשבה "נכונה"חייבת לעבור דרך "הזדהות"? האם ע'מ להקשיב נכון,צריך שתהיה לך אינטואיציה לתשובה? האם ע'מ להקשיב נכון-אתה חייב להתאים "מנטאלית"להתרחשות? אני חושב שצריך לדעת להקשיב נכון זה סוג של אמנות לדעתי,לי יש יש לי כי אני עירני מאד. רגיש מאד לצרכי הסביבה שלי. חשוב לי לדעת מה קורה סביבי. אני מרגיש שאני המון בני אדמים,ובגלל זה יותר קל לי להזדהות,כי אני זורק יותר חכות למים ועכשיו כיף לי מאד,כי בזכותך למדתי על עצמי,משהו שלא "צף"לי בכל רגע. תודה לך,איש המסתורין. אל תעזוב אותי. להשתמע.
 

siv30

New member
לילדים יש שפה משלהם

אם אתה באמת מתכוונן אליהם, עם כל החושים שלך, אתה תופתע לגלות כמה השפה הזו עשירה ויודעת להביא לידי ביטוי את המציאות בצורה המדהימה ביותר. בהצלחה במסע.
 

SHAHAF UZI

New member
מה שלומך סיון?

אני חושב שכולנו במסע הזה,בין אם רוצים ובין אם לאו. מי יותר ומי פחות.כל החיים האלה הם באמת סרט אחד ארוך ויפה...
 
שלום....../images/Emo140.gif../images/Emo41.gif

אני חדשה. ואני רוצה לענות... אני חושבת שהמושג הזה מתייחס אצלי לסביבה שלי ולאני האישי שלי... הסביבה שלי הכונה להקשבה שלי לאחרים ולהיפך. לדוגמא יש לי מעין חברה לא כ"כ קרובה מבחינתי היא אדם רכלן מטבעו ולא תראו אותה מנהלת שיחות מעמיקות יותר מדיי- משהו בסגנון של: "מה קנית?, "מה לבשת?", "לאן יצאתם?" וכו'... ואם יוצא לי פעם במאה שנה לספר לה משהו (דבר שלא קרה כבר הרבה זמן כי אני יודעת עם מי יש לי עסק...) היא ספק מקשיבה וספק לא, לי אין את היכולת (ואני לא רוצה לפתח אותה גם) לספר דברים בצורה רדודה א לדבר על דברים מזוית כזאת, ולכן גם שהיא מספרת לי דברים, מבקשת ממני כל מיני דברים... הראש שלי בפנים כבר עושה סלקציה. מצחיק?, אבל נכון... אני אדם יציב וריאלי (בד"כ ריאלית) ואני חושבת שגם החשיבה שלי כזאת. אני מאוד בהכרה לדברים שאני אומרת ואני מאמינה בהם. זה מתקשר להקשבה שלי עם עצמי... יש עוד הרבה מקרים לפי דעתי בחיים בהם אתה מספר למישהו משהו והוא מקשיב לך מתוך איזה הרגל, אתה לא שומע עליו שזה ככה או מדמיין את זה, אתה רואה בהתנהגות שלו את זה... ועוד משהו עמוק יותר- כל העניין של אנשים שחולפים על פנינו ברחוב ואנחנו מכירים בד"כ אומרים-"מה נשמע?"\ "מה המצב?" וממשיכים ללכת. רק כדי לא לאבד את האינטרציה עם הבחוץ הסובב אותם או לחילופין כדי לשמור על קשר עין ולווא דווקא מתוך אכפתיות אמיתית. לפי דעתי זה נראה צבוע מבחוץ, מה אתם חושבים? כתבתי הרבה...
מקווה שהיה לכם כוח לקרוא בכלל...
 

siv30

New member
לדעתי ישנם שני סוגי אנשים

אלה שנועדו להקשיב ואלה שנועדו לדבר. אלה שנועדו להקשיב יש להם את היכולת המופלאה לשמוע את מה שעומד מאוחרי המילים ולאפשר לצד השני ל"נקות" את עצמו בדרך הזו. אלה שנועדו לדבר, לעולם לא ידעו להקשיב כי זה לא במהות שלהם. ישנם גם כאלה באמצע, מתנדנדים ויכולים להיות אחד משניים ע"י אימון ולימוד עצמי.
 
לא צריך להגזים....../images/Emo41.gif

זו דיי הכללה. אדם שלא מקשיב לדעתי, לא רוצה להקשיב כי ככה לימדו\ חינכו\ הרגילו אותו... או שפשוט עסוק בעצמו יותר מדיי. וזה בדיוק אותו הדבר כלפי אלה שמקשיבים ופחות מדברים ועוד משהו יכול להיות שאדם מקשיב הוא ערך עצמי נמוך כך לא מתקבל על דעתו שאנשים ירצו להקשיב לו... וכאדם עושה זאת מבחירה זה אומר עליו הרבה כי זה אומר שהוא לא מנותק מהסביבה... לא נראה לי שיש לזה קשר עם מהות האדם, כי אז היינו מאוד שטחיים!
 

siv30

New member
זו לא הגזמה

אנשים באמת מרוכזים בעצמם ובתועלות שהם יכולים להפיק. גם אם הם מקשיבים, זה מתוך נימוס, אבל כפי שציינת בהודעה הקודמת שלך, הם לא ממש שם איתך. זה נאיבי להניח שאנחנו פילנטרופיים או מיזנטרופיים. לעובדת אי יכולתנו להקשיב בעידן בו הדברים זזים מהר ואנחנו רק רצים אל העתיד יש המון עם היותנו שטחיים. בכנות תחשבי בינך ובין עצמך, כמה אנשים את מכירה שיכולים באמת להקשיב למה שעומד מאחורי המילים? אבל זו רק דעתי כמובן.
 
מצטערת על האיחור אבל....../images/Emo41.gif

אנחנו אומרות דברים דומים אבל את מוצאת לזה תירוץ\סיבה אחרת... אני טוענת שיכולים להיות אנשים שלא יכולים להקשיב לך בכלל, אבל זה בגלל שלא קיבלו כלים לכך מעולם. כי הורים לא חושבים שזה לא הכי מתבקש בחינוך ילדיהם. וגם את זה אני מקבלת כי אין לי ילדים כרגע...
, אבל אני מד"צית ואני כן יודעת מה זה להעביר הלאה תכנים כאלה ויש ילדים עם בעיות כאלה וצריכים ללמוד לבנות את זה איתם, ואם לא בנו איתם את זה הם מגיעים לגיל מבוגר ולא מוסגלים להקשיב באמת או מהסיבה הזו או מהסיבה שהם במקום אחר, ואז זה לא בכוונה תחילה אלא פשוט יוצא ככה.
 

SHAHAF UZI

New member
סיון-שאלה

את בטוחה שטיפוס מספר אחת,וטיפוס מספר שתיים לא יוכלו לעולם לשלב ביניהם? נשמע מדכא לא?.............
 

siv30

New member
עוזי, מצטערת

עם כל הדיכאון שבהבחנה קטגורית מסוג זה, אני חושבת שרובנו נעים וצפים בין לבין כאשר אנחנו יותר נוטים לכיוון המדברים ולא המקשיבים. הקדוקציה נועדה לשם הדגמה והבהרה.
 

rantash

New member
דיבור והקשבה: ניגודים?

בעיניי, דיבור והקשבה שזורים זה בזה. כשאנחנו מדברים, אנחנו מגיבים, ובעצם דרך זה מתקשרים את ההקשבה שלנו (בין היתר.) בן השיח יכול לבטא עצמו טוב יותר כאשר הוא מבין דרך הדיבור של שותפו את אופן ההקשבה שהוא מקבל.
 

SHAHAF UZI

New member
לא שאלתי סתם כך,אני מנסה מדי פעם

להקשיב יותר,וכאשר אני משתדל,זה יותר ממצליח לי.. ובכלל,אני חש שאני משמש "מראה להתנהגות הסביבה" ולחשוב שאני שולט בזה,מתי שאני רוצה,דווקא עושה לי טוב. מסכים איתך שישנה ישות דומיננטית אחת,בכל אחד מאיתנו. תודה לך סיון,ולילה טוב לך. חלומות מתוקים. ע ו ז י
 

Deerest

New member
גם כאן

אם "נקשיב" למה שנכתב כאן בפורום (אולי אפילו בכל פורום) נשים לב שגם כאן יש את אותם שני סוגי אנשים. אלו שכותבים כמעט בלי הקשר והתיחסות למה שנכתב קודם (הם אלו ה"מדברים") ואלו שההתיחסות שלהם היא גם למה שנכתב בין השורות (אלו ה"מקשיבים"). שיחה אמיתית יכולה להתפתח רק אם יש הקשבה אמיתית בין הצדדים. נשאלת השאלה, מה קדם למה? יכולת הקשבה היא פיצוי על אי יכולת דיבור, וההיפך, או שהאדם מתפתח אחר נטיותיו ויכולותיו הטבעיות?
 
נתנו לנו שתי אוזניים ופה אחד

משמע עלינו להקישב יותר ולדבר פחות .. (אצל נשים זו נראית לי קצת בעיה - מודה ומתוודה)
 
למעלה