סימטריה
לדעתי הבעיה היא דווקא ב Self view- מי אמר שהיהדות החרדית היא "החלש"? בציבור החילוני דווקא סבורים אחרת, ורואים בה איום ממשי על אורח החיים החילוני. ובאמת, החרדים מהווים קבוצה מלוכדת ומגובשת. החילונים הם כל אחד לעצמו ובמקרה הטוב חלק מחוג חברתי או רעיוני. (הרגשתי זאת היטב ערב שישי אחד כשנקלעתי בטעות עם מכוניתי לשכונה חרדית בירושלים ומשום-מקום צצו מאות לובשי שחורים מנופפי אגרופים וצועקי "שבס" שהפחידו אותי עד מוות. הם נראו מאוד מסוכנים באותם רגעים, למרות שייתכן מאוד שכל אחד מהם אישית הוא אדם חביב וידידותי לסביבה...) ולא אתחיל אפילו לפרט איזה פיתויים יש בכך למי שמרגיש עצמו בודד בחברה המודרנית, אבל זה לאחר כך, לפיסקה על "פיתויים"... אם לחזור לעניין החולשה: אמנם לכל קבוצה יש זכות להגדיר עצמה כאוות נפשה, אבל יש פגם בהנצחת תחושת חולשה כזו - היא מנציחה את עצמה בביטויי חוסר אונים ומשוועת "עזרו לי" במקום לעזור לעצמה, וכן... מתיישבת על הווריד הלאומי (אתה אמרת, ולא נותר לי אלא להסכים). פעמיים כתבת "את מיתממת". אני לא. אני מנסה להבין את ההיגיון האבסולוטי ואפילו את ההיגיון הפנימי של טיעוניך, ולומדת ממנו על מציאות שאני לא חלק ממנה. בשביל זה אני כאן - בשביל לקרוא ולנסות להבין. ואני שוב מנסה להבין: למה אין סימטריה בין ילד חילוני ששומע בתקשורת דברי שיטנה על החרדים ובין ילד חרדי ששומע דברי הסתה נגד החילוניים כפי שצוטטו כאן בהרחבה? בנוגע לפיתויים: גם במשפחות חילוניות מנסים להגן על הילדים מפיתויים בעולם שהולך ומאבד את שפיותו. שוב ושוב אני חוזרת על כך: התרופה היחידה היא חינוך לעשיית בחירות אישיות. אינך יכול להילחם בחשיפה, כולנו נמצאים באותו מרק וקודים עוברים מהר יותר ממהירות האור - יש לכך כל כך הרבה דוגמאות שאם אהתחיל למנות אותן לא אסיים. לא הבינותי את עניין התיאטרון. למה התכוונת?