דתי וחילונית

לדעתי לא

מכירה מקרוב שני זוגות כאלה ורואה כמה זה קשה לבעל שאשתו דתיה והוא לא למשל בשבת או עם טהרת המשפחה ולאשה כשהבעל לא הולך לקראתה וגם חינוך הילדים הוא קשה כשאין קו אחד להורים.
 

candy77091

New member
יכול אבל לא מומלץ.

בשביל מה להכנס לבעיות כשאפשר להמנע מהם , כמה שיש בעיות בין זוג דתי טבעי-מריבות חיכוחים אז בזוג כזה פי כמה ..כן אני מבינה שהאהבה היא חזקה אבל אם באמת רוצים אז צריך לקחת א תכל הקשיים בחשבון ולדבר על זה.
 
תגדיר "דתי" ותגדיר "חילונית"

לדעתי, מאד קשה. דווקא יותר פשוט אם האשה דתית והגבר חילוני. כי הרבה מבוסס על האשה (כשרות, טהרה וכדומה). אם האשה "מסורתית" אז ניחא. אבל אם ממש חילונית - איך הבעל יכול לסמוך שהיא הקפידה על כשרות? על טהרה? וכמובן, שכשיש ילדים המצב יותר מסובך (גם כשהאשה דתית והגבר לא). יש לי חברה שהכירה בחור מקסים וחילוני. היא אמרה שהוא ילך לקראתה, לא יסעו בשבת וכו'. הכל היה טוב ויפה עד שנולדו 2 בנות והגדולה הגיעה לגיל גן. ואז האבא רצה לנסוע איתה בשבת, ורצה גן לא דתי ועוד. מהאהבה הגדולה שהיתה בהתחלה נשאר רק ההרגל. הם התגרשו והיא נשארה עם 2 בנות. והיא עוד היתה מסורתית בלבד ולא ממש "דתיה" (לא נסעה בשבת, אכלה כשר אבל לא הלכה עם כיסוי ראש ולבשה מכנסיים ארוכים ווחולצות קצרות וכדומה). מצד שני, יש לי בן-דוד דתי שנשא לאשה בחורה לא-דתית ומאד עדינה. היא מקפידה עבורו על מה שחשוב לו. הילדים למדו בממ"ד. אבל הילדים לא ממש דתיים. רק "מסורתיים".
 

candy77091

New member
אם נתחיל בזה שאיך אפשר לסמוך עליה

אז ככה זה אצל כל אישה,ם אין אמון בסיסי בבת זוג אז אין על מה לדבר. מה תגיד על זה ששני אנשים דתיים באים מרקע שונה-איך הוא יכול לסמוך עליה שהיא נוהגת איך שהוא רוצה שתנהג?למה כולנו כאלה מוסריים?זה שאדם הוא דתי לא מראה דבר וחצי על מוסריותו ועל האמון שניתן לתת לו,הדבר היחיד הוא שהוא מחוייב והלא דתי לא מרגיש עצמו מחוייב.ויש אנשים משני הקשתות..
 
זה לא אותו דבר

אם אין הנעה פנימית ואמונה שלמה - אפשר לחפף בקיום המצוות, בעיקר אם עושים אותם למען אדם אחר. אל תשכח/י שעם השנים האהבה החזקה שתשבור את הכל - קצת נרגעת. ותחילים מריבות לפעמים על שטויות. אשה או גבר שלא רואים טעם בשמירה על בשר וחלב למשל. אבל שומרים למען בן הזוג. נתאר מצב שהאשה מבשלת סיר בשרי ואיכשהו נופלת פנימה כפית חלבית. מה סביר להניח שהיא תעשה? תרוץ לשאול מה ההלכה, תזרוק את האוכל ותכין חדש או תוציא מהר את הכפית ותמשיך לבשל? אני לא בטוחה שהאפשרות האחרונה רחוקה מהמציאות. כי ההנעה היא לא פנימית. לא מבוססת על אמונה אמיתית. (לכן כתבתי שאולי עם "מסורתית" זה יותר ילך).
 

candy77091

New member
אני לא מסכימה עם הגישה הזאת בכלל.

בנ"א שיודע שמשהו רגיש אצל בן זוגו זה רגיש גם אצלו. וזה לא רק בענייני דת.כשאני עצובה רואים את העצבות על בעליי.כשאני דואגת גם הוא מודאג.ואם חשוב לי משהו גם לוזה חשוב ואם לא אז חבל כי זה לא אהבה אמיתית בעיני.
 
שוב - זה לא אותו דבר

היה איזה ספר שקראתי שבו האיש חזר בתשובה והאשה לא. אבלח הלכה לקראתו. העניין התפוצץ כשהוא גילה שהיא הניחה את האוכל של שבת על הפלטה אחרי ששבת נכנסה. היא גילתה ששכחו לשים את הסיר על הפלטה, בעלה לא היה בבית, היא חשבה לעצמה "אז מה? נאכל אוכל קר? לא. אני אניח על הפלטה והוא לא ידע ויהיה אוכל חם". היא לא רצתה לצער את בעלה. רק חשבה לעצמה שזה ממש לא נורא. כי היא באמת לא רואה הגיון בלא לחמם/לבשל בשבת. סתם דוגמה שקפצה לי לראש. לא אומרת שזה לא אפשרי - אבל הרבה יותר קשה לתחזק נישואים כאלו מאשר נישואים כששני בני הזו באים מרקע דומה.
 
למעלה