להפסיק לשפוט את החתימה שלי.לא מעניין אותי מי אמר את המשפט,אכפת לי מהמשפט-ואני אוהבת אותו. וכן,אני כבר יודעת שאתם לא מתים על הספר,וזה לא שהוא אחד האהובים עליי,אבל היו בו דבר או שניים שאהבתי. ואל תתערבוווו!
שאי אפשר לשאול על "דת ואמונה" כיחידה אחת, כי אלה שני גורמים נפרדים ושונים. בשלב זה בחיי אין לי הרבה עמדה לגביהם, פשוט כי אני עוסקת בענייני הדחופים והמיידיים יותר (כגון צליחת מבחנים ופרנסתי האישית) וענייני הרוח איכשהו, אממ, נדחקים. ייתכן שזה לכשעצמו מביע את עמדתי- לאחר שנים רבות שהקדשתי לדת ולאמונה- אני מביעה את הרעיון שאפשר להתסדר בסדר גמור גם בלעדיהם. ולא שאין לי הערכה לאחת ההמצאות החברתיות-פוליטיות היותר עוצמתיות של האדם (דת), או לאחת התכונות והיכולות הכי משמעותיות לקיום שלו (אמונה). ייתכן שניתן לומר שהדת עושה לחברה מה שהאמונה עושה ליחיד: מאפשרת להם לפעול "על ריק", במקום שאין בו הוכחות, אין בו תקדימים, ואין בו משאבים אפילו- ומתוך ריק שתיהן מסוגלות לגרום ליחיד או לחברה "יש" מן ה"אין". האם זה טוב? לפעמים. אבל זה משהו ראוי מאד לציון. לגבי אלוהים אין לי מושג כי כבר שנה וחצי שהוא מסרב לדבר איתי. זונה, יש לו כנראה מישהי אחרת, אבל אני יודעת שזה לא יימשך עוד הרבה