דת ומסורת במשפחה

[פרפרי אהבה]

דת ומסורת במשפחה

הנושא הזה טעון ויכול להוביל לויכוחים אז מראש אני מבקשת להימנע מויכוחים כאלה ולזכור שלכל אחד הדיעה שלו ומותר לחשוב שונה מאחרים.

האם אתם מגיעים ממשפחה שהדת והמסורת חשובה בה

ומה לגבי בן/ת הזוג- האם הם מגיעים ממשפחה שבה זה חשוב

מה עושים בני זוג שמגיעים ממשפחות שונות מבחינת ההתייחסות לדת ומסורת ולשניהם זה חשוב -איך מגיעים למצב שבו כן יש מקום לשני בני הזוג מבחינת ההתייחסות לדת?

האם אתם מרגישים שהתפשרתם בנושא של הדת כאשר החלטתם לחיות עם בן/ת הזוג?

 

[נומלה]

זה לא משהו שהייתי יכולה להתפשר עליו

אבל מי שמוכן להתפשר רצוי מאוד לדבר ולטחון את הנושא לפרטי פרטים לפני שמכניסים ילדים למשוואה (אני הייתי מכניסה את הנושאים האלה לחוזה אם הייתי נתקלת בהבדלי השקפה גדולים לאור הבעייתיות של בתי הדין לעניני משפחה שארצנו הקטנטונת.

 

[חייבתלהגיב]

שנינו מגיעים ממשפחות

שבהן לחלק מהאנשים חשוב לקיים חלק ממנהגי הדת והמסורת, אם כי לא ברור אם יש במשפחות שלנו מישהו שבאמת מאמין באלוהים. אנחנו לא מאמינים, ונראה לי שהיה לי קשה עד בלתי אפשרי להיות עם מישהו שמאמין בדת כלשהי (כולל ניו אייג' וכו') - בתלות בעד כמה הוא מדבר על זה (אם הוא שומר את זה לעצמו ורק, נניח, מקיים את החגים, אני מתארת לי שזה לא היה מפריע לי - הבעייה שלי היא בעיקר לשמוע על זה, וכמובן דברים שמגבילים במיוחד אותי או את המשפחה - נניח אם הוא היה שומר שבת).
יש לנו חברים שנבדלים בגישה לדת (אחד מבני הזוג דתי והשני חילוני), והיחסים ביניהם נוראיים, גם על הרקע הזה (אבל כנראה לא רק). לא יודעת איך זה בזוגות אחרים מהסוג הזה.

 

[איןאריותכאלה]

אנחנו באים מבתים מאד שונים ביחס לדת ולמסורת

בעלי בא מבית מסורתי, קידוש בליל שבת, חגי תשרי בבית הכנסת, צום בכיפור. במשפחה שלו לא אוכלים בשר וחלב ביחד. הוא עצמו מחמיר יותר מהשאר ושומר 6 שעות מבשר לחלב.
אני באה מבית מאד חילוני, שלא לומר אנטי-דתי. בית שאוכלים בו הכל כולל הכל. שקונים אוכל לקראת כיפור ולחם לקראת פסח. עד היום כשאמא שלי אצלנו בליל שבת אני מרגישה שהיא קצת מכווצת במהלך הקידוש.


החלטנו שנקיים ביחד בית מסורתי. לי קרבה מסויימת למסורת מתאימה, אבל זו לא היתה דרישה מצדו בשום שלב. בבית לא אגיש לילדים בשר וחלב בצלחת אחת, אבל אם מישהו רוצה גלידה אחרי העוף אין שום בעיה. חזיר ושרצים לא נכנסים הביתה. אני אוכלת אותם מחוץ לבית כאוות נפשי.

גם בעניין האמונה אנחנו שונים. אני לא מאמינה באלוהים. הוא לא יודע אם הוא מאמין או לא. אלה גם התשובות המדוייקות שאנו נותנים לילדים כשאנחנו נשאלים בענייני אמונה, ובגלל שהגישות שלנו שונות, אנחנו נשאלים לא מעט.
הסברנו להם שהם יכולים לבחור את דרכם לגבי האמונה, ולכשיגדלו - שהם יכולים להקים איזה סוג של בית שהם רוצים. ברור לנו שהם לא מבינים לעומק הכל, אבל חשוב לנו מאד שיקלטו אוירה של פתיחות בנושא כבר מגיל צעיר, ויראו איך שתי גישות שונות מתקיימות במקביל.

 

[אמאשלשון]

ומה בקשר לחשמל וטלויזיה בשבת? פלטה? בישול וכו'

 

[ערדושקה]

כחמות לכלה וחתן....

עקרונית באתי מבית חילוני לגמרי..מיד אחרי הדלקת נרות שבת אמא שלי הייתה מדליקה סיגרייה....האמת שעד שלא הייתי חמות לא הקפדתי במיוחד...
אבל חתני וכלתי באו מבתים מסורתיים....לא באו בדרישות חלילה אבל אני משתדלת מאוד לשמור על כשרות...לא מערבבים בשר וחלב, קידוש עושים כאשר המשפחה מתכנסת לשבת או חג...ואני סיגלתי את מצוות נרות שבת וקבלת השבת...זה עושה לי טוב ...הנכדה שלי מדליקה יחד איתי נרות שבת...
אני חושבת שמה שלא דראסטי ודורש מאמץ קטן....שווה להתפשר למען אחדות המשפחה...

 

[הפוך עם ראש כפול]

לשמחתי לי ולבן זוגי חזית מאוד אחידה בנושא הזה
שנינו אתאיסטים מוצהרים ובבית שלנו אין שום סממן דתי משום סוג שהוא. מצטיידים לקראת פסח, אוכלים ביום כיפור. אין קידוש ודברים מהסוג הזה.
כן קונים סופגניות בחנוכה (נחשב?..), חוגגים את ליל הסדר עם המשפחה המורחבת שלי ושם קוראים בהגדה ולא אוכלים חמץ. מעבר לזה אנחנו אנטי-דת באופן מאוד מנומק וגלוי. יש דיונים ושיחות בבית בנושא הזה, והבנים שומעים מההורים שלי גם את הדעות ההפוכות. אמא שלי באה מבית דתי, ואני גדלתי בבית חצי מסורתי. ההורים שלי לא שומרים שבת, אבל לאורך כל השנים צמו ביום כיפור ולא אכלו חמץ בפסח, וכך למעשה גם רוב המשפחה המורחבת שלנו.
אני לא חושבת שהייתי מצליחה להתמודד עם בן זוג ששונה מאוד מדעותיי בנושא הספציפי הזה, כי אישית לי הנושא הזה מאוד חשוב ועקרוני בחיי.

 

[sweetdreams]

מזדהה מאוד מאוד

 

[trilliane]

גם אנחנו אתאיסטים (לא הייתי מסתדרת אחרת) אבל לא אנטי דת

(אולי תלוי בעצם למה הכוונה ב"אנטי דת" ובמה זה בא לידי ביטוי). שנינו גדלנו בבתים עם זיקה כזאת או אחרת למסורת (לא אותה עדה) ושנינו התרחקנו מהדת בחיינו הבוגרים בשעה שהורינו עברו דווקא תהליך הפוך...
&nbsp
כשיצאתי לראשונה מבית הוריי (לדירת סטודנטיות

) שאלה אותי אימי אם אזדקק לשני סטים של כלים ומיד עניתי שלא. גם בתקופה שעוד די שמרתי על כשרות (לא מחמירה מדי), היה לי ברור שהקטע המטופש עם הפרדת הכלים הסתיים בחיי (אלא אם אני מתארחת, כמובן). עם הזמן נשלו עוד ועוד מנהגים, כי הבנתי שהרגל אינו סיבה טובה ידה להמשיך במנהגים מיותרים בעיניי. אבל אז עוד היה סיכוי מסוים שלו הייתי פוגשת בחור מסורתי (דתי זה כבר גדול עליי) הוא היה גורם לי לחיות בבית מסורתי; כיום אין מצב. הגעתי לשלב שבו אין לי כוונה לחזור לאחור.
&nbsp
לסיכום, מאחר שהמטבח אצלנו לא כשר אין חשש ששומרי כשרות יאכלו אצלנו, והכול בסדר... ארוחות משפחתיות מסורתיות נערכות ע"י ההורים המסורתיים כפי שהם מחליטים, ואנחנו זורמים.

 

[חובטת שטיחים]

נושא כאוב...

בעלי בא מבית מסורתי לייט: קידוש, חגים, לא מבשלים בשבת, כשרות בסיסית... זה חשוב בעיקר לחמי. כאשר בעלי רצה להנהיג את הדברים הללו גם אצלינו התברר שאם אני לא "מכינה שבת" זה לא קורה... אז אני הפסקתי להתאמץ ולפעמים יש ולפעמים אין... לפי החשק שלי... חגים זה נושא כאוב יותר כי אני נהגתי לעשות את המאמץ ולהזמין וחמי חקר וחפר לי בתבשילים שלא עירבבתי חלבי ושלא הכנתי את מה שצריך (על שולחן פסח שמתי מי מלח ולא חומץ - שזה המנהג שלהם, שלא הכנתי את הדברים המתאימים לברכות ראש השנה וכו') עד שנמאס לי מהביקורת והחלטתי שאני לא מזמינה יותר לחגים. הם מצטערים על זה מאוד כי להם קשה לארח אבל מאחר ואנחנו משפחה קטנה אין להם לאן ללכת. הצעתי לבעלי שהוא יארגן חגים (הבטחתי ללכת לבית קפה ולא להפריע לו...) אבל הוא אומר שהוא לא מסוגל.

 

[הפוך עם ראש כפול]

וואו. באמת נושא כאוב.. אבל לדעתי זאת בד"כ התוצאה כשהמאמץ
לגשר ולפשר מגיע רק מצד אחד

(ולא קשה לנחש מי בד"כ מוכן לעשות יותר מאמצי גישור ופשרה).

 

[פרפרי אהבה]

אוף נשמע ממש מבאס

ואת לגמרי צודקת שבחרת להפסיק להתאמץ אם גם ככה הם לא משתפים פעולה ומבקרים אותך בלי הפסקה.
&nbsp
מה לגבי לארח עם אוכל קנוי שהוא כשר לפי הכשרות שלהם ואז תהיה פחות בעיה?

 

[אמאשלשון]

נשמע קצת קטנוני לשים מי מלח במקום חומץ כשאפשר לשים

את שני הדברים
ולא להניח ברכות לראש השנה כשמאחרים אנשים שמברכים זה קצת....צעקה ממש גדולה שלא בא לך עליהם.


יש סיכוי שרצית פשוט לגרום להם לא לבוא יותר לארוחות חג?

 

[אשה מרציפן]

לא הייתי ממהרת לשפוט

מי שלא גדל בבית שומר מצוות, אין ממש סיבה שידע על מנהגים כמו סימני החג בראש השנה, זה לא משהו מקובל בבית חילוני, והיות שחובטת שטיחים לא גדלה בבית שלהם, סביר להניח שהיא לא הייתה מודעת לכך שהם נוהגים לטבול ביצים במי חומץ ולא במלח (מנהג לא רגיל, זו פעם ראשונה שאני שומעת על זה, ואני משומרי המצוות).
&nbsp
אני יכולה לספר לך על כמה קרובי משפחה שלי, כולל ביולוגים, שלא היו מודעים לדברים בסיסיים ששומרי מצוות מכירים עד שהכירו אותם דרכי, כך שאם הם היו מארחים אותי הם לא היו מבצעים אותם. זו אחת הסיבות שאני מעדיפה בחגים לארח אצלי, או לסייע למארחת בארגון שולחן החג (למשל - מתנדבת להביא את הסימנים בראש השנה או את המאכלים המסורתיים הנדרשים בפסח).

 

[אמאשלשון]

כשמזמינים הביתה שומרי מצוות לארוחת חג צריך טיפלה להגדיל

ראש

אבל זה קורה אם באמת רוצים להזמין מכל הלב ולא מתוך לצאת ידי חובה ואני אומרת לך את זה בתור חילונית עם מינוס ידע בענייני כאלו.
וגם אין לי בעיה כזו עם המשפחה כי מאף צד אין אצלינו שומרי מצוות.

אבל אחת לכמה שבועות שאני מארחת זוג חברים שלנו שהם אומנם לא שומרי מתוות אבל אוהבים לעשות קידוש בשבת, אני תמיד טורחת להכין עבורם את נה שצריך עבור הקידוש וזה אחרי ששאלתי אותם באירוח הראשון מה צריך להיות עבורם על השולחן.
לא כזה קשה אם יש רצון טוב

 

[אשה מרציפן]

כמה אפשר להגדיל ראש?

לשאול אותם במפורש אם יש להם מנהגים חריגים, כמו מי חומץ במקום מי מלח? (אם כבר, הייתי מצפה שיבואו בטענות לבן שלהם שלא עדכן את אשתו, ולא לכלה שהשתדלה כל כך). כשמדובר בחילונים עם זיקה למסורת, זה שונה לחלוטין מאשר במקרה של שומרי מצוות מחמירים, וכמו שצמחוני שמתארח אצל קרניבור מצופה ממנו לברר מראש, כנ"ל במקרה כזה.
&nbsp
קרה לי לא אחת שהתארחתי אצל אנשים שבגלל חוסר ידיעה ו/או אי הבנה עשו דברים שלא באופן הנכון ו/או המתאים לי, בנוסף לכך שגם בין שומרי המצוות יש ויש, וכל אחד מקפיד אחרת ויש לי חברות שמחמירות יותר ממני שלא אוכלות אצלי כל דבר, ונוהגות לשאול בצורה מנומסת ועדינה. בסיטואציה כמו שתוארה, הייתי מעדיפה כבר לומר שאני לא רעבה ולאכול רק מהתוספות, במקום לחפור לה באוכל ולחקור ולהעליב את המארחת, זה קטע של כבוד בין אדם לחברו, ואם כבר מישהו בקטע של שמירת מצוות, הוא אמור להיות מודע לכך שדרך ארץ קדמה לתורה.

 

[אמאשלשון]

כמה להגדיל ואם בכלל זה תלוי ברצון האמיתי והכנה לארח

לא נראה לי שלהכין את מה שצריך בשביל ברכות בארוחת חג אליה הזמנת דתיים/מסורתיים זה נקרא כזו הגדלת ראש......אלא יותר משהו ממש אלמנטרי
שואלים פעם אחת ויודעים אחר כך לשנים קדימה, לא כזה עניין.
אני בטוחה שלו היית מזמינה צמחוניים היית מכינה כמה מנות שמתאימות להם.
אבל אגב לו הייתי צמחונית ומתארחת לא הייתי שואלת לפני מה מגישים לאכול, הייתי אוכלת מה שמתאים לי.
כי לאכול אפשר לאכול את מה שיש וזהו, אבל אם לא תכיני לאדם דתי את מה שהוא צריך בשביל לברך אז הוא לא יוכל לברך ואז מה הטעם שבלהזמין?

 

[חייבתלהגיב]

מזכיר לי שפעם הבאנו מאיטליה פסטה מעולה

ממולאת בבשר, והזמנו חברים לארוחה, ומאחר שידענו שחברה של חבר שלנו שומרת כשרות, הכנו לה במיוחד רוטב עגבניות, כשכל היתר אכלו את הפסטה ברוטב חמאה.


ובסוף, אחרי שסיימנו לאכול, הסתבר שהבשר בפסטה מכיל גם בשר חזיר...

 

[אספרסו2]

ואיך היא הגיבה?

 

[חייבתלהגיב]

מה היא הייתה יכולה לעשות?

החמיצה קצת פנים וזהו.