ד.מ.מ

[אסופית02]

יש לך בעיה בנתונים.

או שהניקוד שגוי, או שהשורש שציינת שגוי. ערבבת שתי צורות שונות באחת. תִּדַּמִּי- נוכחת, עתיד, התפעל, דמ"ה. נסתר עבר: הִדַּמָּה. דגשים: קל, משלים, תבניתי. תָּדׂמִּי- נוכחת, עתיד, קל, דמ"ם. דגשים: קל, משלים.

 

[אסופית02]

צ"ל תִּדּׂמִּי

 

[or99]

ואולי זה נפעל?

יש לי לוח פעלים שם כתוב ש-נָדַם בעתיד נקבה גוף שני: תִּדַּמִּי (כשההטעמה בד') טוב... הוא נותן שם דווקא את הדוגמה של תִּסַּבִּי, אבל זה מתאים גם לדמ"מ, לא?

 

[אסופית02]

תיקנתי את הניקוד, ופתרתי את השאלה..

תִּדַּמִּי -אכן יהיה בבניין נפעל. ואם כבר שים לב שלתִּדּׂמי-אין עבר נסתר באותו בניין- כלומר אין דַם כמו שיש סב, אאל"ט. מדובר בפרדיגמה חסרה..

 

[אִיתַי]

ובהקשר זה... ../images/Emo26.gif

בהתייחס לשורש דל"ל מציין 'לוח הפעלים השלם' כי יש האומרים שצורת העתיד תִּדַּלִּי (ודומיה, בשאר הגופים כמובן) היא בבניין נפעל, בעוד ברור לכולנו שצורות העבר וההווה הן לבטח בבניין קל: דַּלּוּ, דַּלִּים. אינני יודע אם במקרה זה הבניין משתנה במעבר מזמן לזמן, אך אם אכן הדבר כך, אין זה המקרה היחיד: נִגָּש - בהווה נפעל, יִגַּש - בעתיד קל.

 

[אסופית02]

פרדיגמה חסרה זה לא כ"כ נדיר

הדוג' שהבאת (נג"ש) היא מן המוכרות.

 

[Yuvalenko]

המממ..... ומה דעתכם על ההסבר שזה

בסך הכל דגש לתפארת הקריאה? כמו במילה "נִדּוֹן" למשל... היש דברים בגו?

 

[אסופית02]

מהו דגש לתפארת הקריאה?

בנידון- זה דגש אחר בכלל. ור' באתר סחל"ב-דגשים (מצ"ב פסקה רלוונטית)

 

[Yuvalenko]

אני אשמח אם תגלי לי איזה דגש זה

בנדון. ככה לימדו אותי בבית הספר, מורה שידעה לשון יותר מכל אחד אחר שאני מכיר.

היא הסבירה בדיוק מה שכתוב שם בתמונה שצירפת - זהו דגש ללא כל סיבה מיוחדת. לכן המילים - נָדוֹן ו - נִדּוֹן, הן זהות במשמעות..

 

[אסופית02]

פססס..פססססס בוא ואגלה לך..

אין לי מושג איך קוראים לדגש הזה. המונח "דגש לתפארת הקריאה" פשוט יוחד למילים מסויימות. אבל אם המורה שלך ידעה לשון יותר טוב מכולם, אז אולי היא ידעה מה שהיא אומרת.

 

[אִיתַי]

גם המורה שלי לימדה אותי כך... ../images/Emo13.gif

המורה שלי ללשון לימדה אותנו שהדגש ב"נדון" הוא "דגש מיותר", שזה בדיוק מה שאתה אמרת: דגש ללא כל סיבה מיוחדת.