ד"ר דיאנה פלשר מגלה את האמת על חיסון הפפילומה

אנפילד

New member
ד"ר דיאנה פלשר מגלה את האמת על חיסון הפפילומה

החיסון נגד וירוס הפפילומה חפוז וחסר אחריות
מאת ד"ר דיאנה פלשר, מומחית לבריאות האישה
---------------------------------------------------------

ההחלטה לחיסון גורף של בנות ח' וט' כנגד וירוס הפפילומה, חפוזה ובלתי אחראית. סכומים חסרי תקדים הושקעו ע"י היצרניות בשווק 2 החיסונים (סרווריקס וגרדסיל) אם במסרים מטעים ולא מדוייקים לציבור, ואם בתמיכה כספית, ואספקת נתונים מגמתיים לאנשי המקצוע. ההכנסות מהחיסונים היקרים הללו כבר הגיעו למילארדי דולרים.
אין פלא שהיצרניות עושות הכל כדי להדוף ביקורת או ספקות המועלים ע"י גורמי מקצוע, באשר לבטיחות החיסון ואפילו בנוגע ליעילותו. הקופות אף הן נהנות מרווחים נאים ממתן החיסונים הללו.
קשה להבין את ההחלטה שנפלה, כאשר נתונים חדשים ומדאיגים בספרות מצביעים על אפשרות של קשר בין תופעות לוואי קשות ובלתי הפיכות לבין החיסונים הללו. השפעת החיסונים הללו על מערכת הרבייה לא נבדקה כלל!
דווקא בישראל ניתן היה לנצל את רמת המחשוב הגבוהה בקופות החולים, ולבחון תוך זמן קצר, את אלפי הבנות והנשים שקיבלו את החיסון מאז 2007 (אין נתונים מספריים). עד כה כל הפניות למשרד הבריאות לקבלת נתונים על תופעות לוואי בקשר לחיסונים הללו, אם תועדו כלל, טרם נענו. כמו כן אין תשובה מדוע הותר החיסון עד גיל 45 בשעה שמנהל התרופות האמריקאי (FDA) מגביל את השימוש בו עד גיל 26.

המנטרה החוזרת על מליוני המחוסנות ברחבי העולם מטעה וחסרת משמעות כל עוד המעקב אחרי תוצאות החיסון נערך ע"י היצרניות או במימונן. נסיון העבר מעיד שאלה מעלימות מידע המפליל או מחשיד את מוצריהן. חקיקה מיוחדת הנוגעת לחיסונים מגינה על היצרניות מפני תביעה עתידית, וכל פיצוי, אם יתבע יפול על כתפי משלם המיסים.
חשוב שהציבור יידע שרופאים בכירים לא מעטים מרימים גבה בנוגע למתן החיסון ובאשר לאופן בו התקבלה ההחלטה להכניסו לסל התרופות. אך רובם חוששים מלהביע את דעתם בפומבי בשל התלות במימון "הנדיב" שהיצרניות מספקות למחקר הרפואי, לכנסים הרפואיים, ותמיכתן הכספית בקופות ובבתי החולים.

מן הראוי שגוף עצמאי, בו מיוצגות כל הדיסציפלינות הרפואיות, ונטול תלות כספית ביצרניות התרופות, הוא שיאשר בשקיפות מלאה מתן חיסון לאלפי אנשים בריאים. אסור להשאיר החלטות כה חשובות בידיהם של אנשים ספורים.

(ד"ר דיאנה פלשר, רופאה פנימית מתמחה בבריאות האישה מעל 20 שנה, מנהלת מרפאה לבריאות האישה, הקימה מרכזים ברחבי הארץ, מלמדת את התחום בשני בתי ספר. חברה במועצה הלאומית לבריאות האישה של משרד הבריאות משנת 2000. יו"ר של ועדה לאומית אשר עוסקת בשירותי בריאות לנשים וחינוך אנשי מקצוע לתחום זה)
 

rainbow i

New member
זה תמליל דבריה

מתוך ראיון שנתנה. מופיע בסרטון שכרגע סגור לצפיה.
לטובת מי שלא הזדמן להם הנה ראיון נוסף: ד"ר פלשר על חיסון לסרטן צוואר הרחם.
מעניינים דבריה, שעד 2007 הסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם היו נמוכים ביותר. ופתאום, עם כניסת החיסון לשימוש - הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם קיבל פתאום ממדי ענק (ממש קדם מגפה).
 
מציינת שני דברים חשובים

ד"ר פלשר מציינת בראיון שלושה דברים עקרוניים חשובים, שבד"כ סוכני החיסונים (גם כאן בפורום) מבטלים או מתעלמים מהם:

1. הרופאים מצויים מאחורי מסננת ולא באמת מכירים את המחקרים והנתונים היבשים הקשורים לחיסונים - הם מקבלים תמונה וורודה של יעילות ובטיחות.

2. יש קשר הדוק בין התעשיה לבין רשויות הבריאות (הרגולטור), ולכן מקור המידע חשוב - אם זה רשות הבריאות בארה"ב, למשל, "לא צריך להאמין לכל מה שכתוב".

3. בהיותם ניתנים לאנשים בריאים, שיעור תופעות הלוואי מחיסונים אותו יש לסבול צריך להיות אפסי.

אין מה לומר, אכן, אישה עם מצפון, יושרה ואומץ. כן ירבו.
 

amza

New member
אני מסכים חלקית

1. אני לא בקיא במה שרופאים מחוייבים לעשות, אבל אתה כנראה צודק.
רופא אינו מדען, וכמעט שאין לי ספק שאלו מהם ש"מקטינים ראש"
ומסתפקים בתקצירים שמסופקים על ידי משרד הבריאות אכן לא
חשופים למחקרים האחרונים, ועלולים בהחלט לא להיות מעודכנים.
לא בכל המקרים זה ממש גרוע. קונצנזוס מדעי הוא דבר שלוקח לו
זמן להבנות, ואלא אם מדובר במשהו ממש אקוטי, מחקר יחיד לא תמיד
מהווה "שינוי של הפרדיגמה המדעית".
2. כן, לצערי זה כנראה המצב.
3. זו עמדתך, זו בוודאי לא עובדה. אני מבין אותה - קשה לקבל את זה
שפעולה אקטיבית שביצענו גרמה לתופעת לוואי קשה, אבל במקרים
שבהם, סטטיסטית, החלופה מזיקה יותר (למשל - מספר החולים
המשוער בפוליו גדול ממספר הסובלים מתופעות לוואי מסכנות חיים,
או כל מדד הגיוני אחר), זה "משתלם" מוסרית.
אני לא אומר שזה המצב בכל חיסון, אבל כשזה מספיק מובהק, אני
בהחלט בעד לתת את החיסון ולספוג את המחיר. ברור שזה קשה,
כשזה קורה לך, ושצריך לעבוד כדי לצמצם את הפגיעות, אבל זה עדיין
ראוי מוסרית.
 

rainbow i

New member
אני מסכימה חלקית

1. רופא הוא לא בהכרח חוקר או מדען, וגם אם כן - לא בהכרח שאלו נושאי המחקר שלו. זה אפילו לא הקטנת ראש לפעול על פי הנחיות מלמעלה, או להקפיד להתעדכן דווקא במחקרים הספציפיים לנושא חיסונים. זה אמור להיות תפקידם של מקבלי ההחלטות ומנחיתי ההנחיות בכל מקרה. לא כולם - כמו הד"ר פלשר - יכולים להקדים בירור, בדיקה ומחשבה לפני הנחית מטופלים להתחסן. אבל מה קורה כשחוזר אל הרופא פציינט ש"הרוויח" תופעות לוואי חריגות ושאינן מצויינות בעלון לצרכן? להגיד לפציינט ש"זה לא מהחיסון", זו הקטנת ראש. לא להנחות אותו כיצד לפעול בהתאם זה הקטנת ראש. להמשיך להמליץ למטופליך הבאים להתחסן, ביודעין - תוך התעלמות מתופעות לוואי - לטעמי האישי - זה גובל בפשע. גם לא לטרוח לדווח, אפילו על חשד לתופעות לוואי - מנוגד לאתיקה, לדעתי.
3. זו גם עמדתה של הד"ר פלשר, וזו עמדתם של רופאים רבים אחרים. במקרה הזה לא מדובר על פוליו, ולא מדובר על איזו מגפה קטלנית אחרת.
במקרים כאלו, גם אם זה "משתלם מוסרית" - מה שאני יכולה לקבל אפילו במחיר האישי שלי - היה ראוי ביותר ליצור מסלול רפואי ומשפטי שמגבה, תומך ומגן על מי שנפגעו. וזה מבלי להוציא את דיבתם-רעה כקונספירטורים, מפיצי מחלות, דמגוגים בכיינים, חותרים תחת אושיות השלטון ופוגעים בבריאות הציבור.
זה היה יכול להיות ראוי מוסרית
 
להוסיף על דברי הקשת

1. נקודה אחת היא כי מדיניות בריאות הציבור איננה בהכרח משקפת קונצנזוס מדעי. יש גורמים נוספים המשפיעים על המדיניות, ונקודה מספר 2 היא הדומיננטית יותר בימינו, וכבר הבאנו כאן לא מזמן את המסקנות הללו. נקודה שניה היא שלא מדובר במחקר או שניים אחרונים בהם הרופא לא הספיק להתעדכן אמש. כפי שאמרה ד"ר פלשר בראיון: אנו לא יודעים מה התועלת ואנו לא יודעים מה הסיכונים בחיסונים - כי אין לנו מדע טוב שבדק את זה - אז איך ניתן לגבש מדיניות?

3. זו לא רק מסקנתי ומסקנתה של ד"ר פלשר, אלא של רבים אחרים. גם אם המטרה שלך היא שיעור התחסנות גבוה, אתה צריך לגרום לאנשים לרצות(!) להתחסן. בתור אדם חולה, אתה, כפרט, הרבה יותר טולרנטי כלפי תופעות לוואי פוטנציאליות ותהיה מוכן "להסתכן" יותר עם תרופה בעלת סיכונים גבוהים יותר. בתור אדם בריא, הבחירה שלך לקחת סיכון עם תרופה (חיסון) כזה - הרבה יותר דקדקנית וסלקטיבית. לפיכך, ולו רק למען הרצון לגרום ליותר אנשים להתחסן - חזקה עליך שתבטיח (ותוכיח) לציבור סיכונים אפסיים מהחיסונים. הבעיה היא שהמציאות בדיוק הפוכה: לא מבצעים מחקרים מדעיים נאותים להוכחת בטיחות, בעלי ההשפעה והאינטרסים מייצרים מחקרי זבל כדי לקדם את תכנית החיסונים, עובדים על הציבור בעיניים ומספרים לו "אפס סיכונים" (או ואריאנט אחר של זה) ומתעלמים מדיווחים על נפגעים. אם תרצה, בקליפת אגוז, מה שאני תמיד אומר כששואלים אותי האם אני "בעד" או "נגד" חיסונים (ולא נותנים לי שעתיים להרצאה מסודרת) - אני אומר שאני בעד חיסונים יעילים ובטוחים.
 

amza

New member
בסדר

בנקודה 1 - אתה צודק, גם שיקולים כלכליים נכנסים.

בנקודה 3 אתה לא מוסיף על דבריה של rainbow i, אתה חוזר על הטיעון שלך. היא כן אמרה שהיא מוכנה לקבל סיכונים מהחיסונים, ובלבד שלא תהיה העלמת עין של המערכת מהם.
מה שאתה דורש הוא מצב אידאלי, שלא יתקיים במציאות.
 

rainbow i

New member
משהו לדייק, ואנקדוטה

לדייק את דבריי, אני מוכנה לקבל את העובדה שעשויים להיות סיכונים מחיסונים מסוימים. לא כל החיסונים, אלא חיסונים נגד מחלות שהן מגפות, ומסכנות חיי אדם.
אם מתברר שהחיסון עצמו אינו יעיל, ואינו מגן על רוב האוכלוסיה מפני מה שהוא אמור להגן מפניו, הרי שפגיעות מהרכב חיסוני שאין בו תועלת הן עוול מוחלט לאדם שהוא בריא לגמרי.

אנקדוטה - קרובת משפחה שלי צעירה, מקרבה מיידית, שקיבלה את החיסונים נגד נגיף הפפילומה, זכתה בכל זאת בנגעים המפורסמים, אלו המכונים טרום סרטניים. ונאלצה לעבור ניתוח להסרתם - בהרדמה מלאה.
הרדמה מלאה יכולה להיות הליך מסכן חיים כשלעצמו.
החיסון לא מנע את מה שהתיימר למנוע.
והילדונת הזו לחלוטין לא שייכת למתירניים. סתם נערה טובה, מחונכת ואחראית. וגם ממושמעת שהתחסנה על פי המלצת הרופא.

עוד אנקדוטה - בכל שנה, בין כיפור לסוכות אני מקבלת את השיחה החד שנתית שלי מאמא שלי, שמתקשרת בחן רב ובחוסר טקט רב עוד יותר כדי לספר לי שהיא קיבלה את החיסון נגד שפעת. אחרי הפירוט על האחות המכשפה, והמחט, (וכמה ביוקר עולות התרופות), היא טורחת לברר האם התחסנתי גם אני. ורק אז היא נזכרת פתאום שאנחנו לא במתחסנים. "אוי, את מי אני שואלת?", כך היא נוהגת לסיים את השיחה. (אני משערת שאחר כך היא מתקשרת גם לאחי לשוח איתו בענייני בריאות:)
ובכל שנה, עם תום חגי תשרי, אני מקבלת את שיחת הטלפון החד שנתית עם אמא שלי, שגונחת ומדברת אלי במשפטים קטועי-שיעול על מר גורלה שחלתה בדלקת ריאות קשה (שבדרך כלל מסתעפת גם לסינוסיטיס, ומתמידה לשכון שם במיני גירסאות סתומות אף עד אחרי פורים).
"שפעת", היא נושפת ומוחטת לי באוזן. אז בשביל מה הלכת להתחסן שוב? אני שואלת.
"לא יודעת, הרופאה אמרה שיש חיסונים בחדר אחות. כבר שכחתי שזה קרה לי גם בשנה שעברה".
המצחיק הוא, שעד היום היא לא באמת הצליחה להבין מה משמעות הדבר שהנכד שלה נפגע קשות מחיסון (אולי ככה זה כשגרים רחוק, ואולי האמון של הרוב ברפואה הוא כל כך מושרש, שבאמת קשה לתפוש את זה).
 

zlp

New member
ומה למדנו מהסיפורים?

שחיסונים לא עובדים במאה אחוז.

אבל את זה אנחנו יודעים כבר (אם כי את כותבת יפה וכיף לקרוא את הסיפורים שלך).
 

rainbow i

New member


 

rainbow i

New member
הנה מאמר מעניין בנושא מחקרים "נאותים"

חשבון הנפש של המדע, מתוך אתר אלכסון.

יש שם אמירה מעניינת בנושא של "פלסבו",
וציטוט נוסף מעניין:
"מה שמדהים עוד יותר הוא, שאף אחד כאן לא עובר על החוק. למעשה, גולדאקר טוען כי משום שאלה הנורמות הנהוגות מזה עשרות שנים, גם אם מחר הן ישתנו לטובה מהקצה אל הקצה, עדיין נהיה בבעיה חמורה, משום שהניסויים העתידיים שהקהילה המדעית תערוך, יסתמכו על מידע וממצאים חלקיים ואף שקריים".

זו, אגב, אחת הסיבות שבגללן בחרתי לנטרל כל מיני דעות, "עקרונות מדעיים", ואפילו דעות קדומות שלי עצמי - וניסיתי לבחון דברים דרך תבונה מעשית וגמישות מחשבתית.

גם בקישורים שבסוף המאמר מצאתי עניין.
 

zlp

New member
קבלי ביטול. פתאום נפתח

כנראה הוא ניסה לפתוח את האתר מה cash.
 
למעלה