ד"ר קיקונה - אני רק שאלה!

ד"ר קיקונה - אני רק שאלה!

בשעה טובה אנחנו מתחילים את פינתנו החדשה - פינת ד"ר, אני רק שאלה....

מטרת הפינה- להכיר את החברים בפורום.

האורחת הראשונה בפינתנו היא |קיקונה126| (טוב , נו, באנגלית).

קיקונה גולשת כאן כמעט מהיום הראשון של הפורום. היא מומחית לעוד כמה וכמה דברים. אחד הדברים שסיפרה לנו עליו כאן הוא על אהבתה למשחק כדור-עף מקצועי, והיא אכן משחקת ועושה בו חיל.

היא בעלת תואר מאוניברסיטה, ונמצאת כאן בגלל אנדומטריוזיס שנתגלתה לא מזמן. והיא .. תשמח לענות על שאלותינו, כנראה.

אה, ועוד משהו מעניין - לפני שבוע - היא חגגה יום הולדת



האירוח של קיקונה יהיה ביום רביעי 20.06.2012. אפשר להתחיל לשאול שאלות כבר עכשיו.

שיהיה לנו בהצלחה ובהנאה.

ותודה לקיקונה שהסכימה להיות הראשונה ב"טבילת האש" הזאת
 
אז ככה


למרות שהיה לך יומולדת השבוע בת כמה את? מאיפה? מה עושה בחיי היום יום?
נשואה? רווקה? חתולים? כלבים? בע"ח אחרים? ג'וקים בקיץ לא נחשב!
אחים אחיות ?
ולנושא הפורום
למה את פה?
מה עוזר לך?
החברים\משפחה מבנים ? מקבלים?
מה לוקחת להקלה?
בקיצור זה על קצה המזלגית-חזרתי לעבוד
 

kikona126

New member
אני יכולה להתיחל היום נכון?

בת 28 רווקה +4 אחיינים
מזור המרכז, מחפשת בן זוג חמוד נחמד אינטלגנטי ולא נודניק.
עד לפני שנתיים היה לי כלב שמת בגיל אחד עשרה (תקפה אותו חתולה, היתה לו אי ספיקות לב דו קוטבית והוא קיבל התקף)
אני גם מגדלת ובמיוחד הורגת יתושים.
מפחדת פחד מוות מחתולים!
למה אני פה? בגלל המנהלת, איזה מין שאלה?
מה עוזר לי? מטרות.

אנשיםצלא מבינים, לא כל כך, קשה להסביר שמה שלא משפיע על רוב האוכלוסייה משפיע עליך. אבל אני בסדר, אני מבינה את האחרים, מנסה לשים את עצמי בצד שלהם ומבינה שיש מקרים שאנשים מספריםמלי דברים וגם אני לא תמיד מצליחה להתחבר לכאב שלהם. וזה לגיטימי, אני לא מרכז החיים שלם, אלא רק של עצמי

מה לןקחת? מה שיש וכמה שיותר חזק יותר טוב!
 
רגע רג.ע. לא ענית על שאלת

האחים אחיות?

ולמה את פוחדת מחתולים?
זה דווקא מפתיע...

ועוד שאלה.

עם מי את חולקת את מה שעובר עלייך בחיים ? ובמחלה?
 

kikona126

New member
אז ככה

מה זה עוזר לדעת כמה אחים יש לי? בכל מקרה אח ואחות
חתולים? חייה בלתי צפוייה ומפחידה תקראי את ההודעה מעליך ותביני

בקשר לעוד שאלה, את באמת שואלת?
 
כן, אני באמת שואלת.. בתנאי

שאת רוצה לספר.

אני חושבת שמנגנוני תמיכה - זה דבר חשוב מאוד. ויש הרבה סוגים של תמיכה ואי-תמיכה.

נשמע לי מעניין לדעת מי תומך בך ואיך את ממלאת את עצמך בכוחות, אמונה וממשיכה את הדרך,למרות הקושי.
 

kikona126

New member
זה פשוט שהשאלה עצמה מפתיעה אותי

לפחות שהיא מגיעה ממך...
אני חולקת הרבה מאוד מזה איתך, וחלק גם עם חברותי האנדואיות.
במשפחה אין הרבה תמיכה, אני חושבת שזה יותר מחוסר הבנה והכרה שלהם עם המחלה, אמא שלי עדיין בטוחה שעשינו ניתוח וזהו... והחברות, זה גם קצת קשה...
 

חיה קרן

New member
מה זה מה מזה משנה?

אחים זה...
עולם שלם.
האחים שלי כל אחד מהם ספר מיוחד, כל אחד מהם- התמודדות שלמה.
[כל אחד מהם אחראי על אחיין, לא?
]

אוף.
היתה לי שאלה.
היא ברחה עם השינה שלי.
אולי ראית אותה?

היא כזו מין.. חמקנית, מעצבנת, לא אחידה ומתישה.
איך את ישנה?
הכאבים מפריעים? יש הר של כריות במיטה?
 

kikona126

New member
אין הרבה כריות

גם על זאת שאני אמורה לישון אני בקושי שמה את הראש...
איך אני ישנה בלילה? לאחרונה לא משהו... אני כמעט כל לילה מתעוררת ומפחדת שיכנסו פורצים לדירה...אל תשאלי למה, אין לי תשובה לזה....
אין לי כאבים כבר הרבה זמן. אולי פה ושם מגרנות..ק
 

kikona126

New member
אין הרבה כריות

גם על זאת שאני אמורה לישון אני בקושי שמה את הראש...
איך אני ישנה בלילה? לאחרונה לא משהו... אני כמעט כל לילה מתעוררת ומפחדת שיכנסו פורצים לדירה...אל תשאלי למה, אין לי תשובה לזה....
אין לי כאבים כבר הרבה זמן. אולי פה ושם מגרנות..ק
 

גלית 1967

New member
ואי חשבתי שהמשחקון הזה הוא בכדי שנכיר


ששאלתי למה את כאן לא ציפתי לתשובה-בגלל המנהלת-אלא למה את פה בפורום כאב.
 

kikona126

New member
זאת תשובה רצינית

ככה סתם לא הייצי מגיעה לםורום כי את התמיכה שלי באינטרנט אני מוצאת בפורום אנדומטריוזיס.
ובנוסף, אני מסתדרת דיי טוב עם המחלה לאחרונה ככה שאני כבר לא ממש סובלת מהכאב.
בסופו של דבר שוכנעתי להכנס ולדבר על על איך התגברתי על הכאב ואיך התחלתי לחזור לשגרה לאחר תקופה שבה לא יכולתי לשבת, לשכב ולעמוד. לאחר תקופה מסויימת ברחתי מפורום אנדו, כי כל הדיבורים האלו על המחלה היוו גורם מחשבה של ואו אולי יש לי כזה עכשיו... (צריך להבין שבאנדו לא יודעים מה יש ואיפה, חלק מהדברים זה לפי הרגשת החולה וחלק לפי מה שהרופא מרגיש בבדיקה.) ואז החלטתי על הפסקה מהפורום השני וימים בדיוק פתחה את הפורום הזה, שגם הוא העלה בי את הפחד הזה להכנס לפה (במיוחד לאחר שבקודם לא היה (בזמנו) פרגון לכך שחזרתי לעסוק בספורט ושמבחינתי זה היה מעין תהליך של שיקום מאז הניתוח) אז בתחלה פחדתי להכנס לפה, וכשראיתי שהפורום הוא באמת תמיכה ותמיכה שמגיעה מכל מיני אנשים עם כל מיני דברים שונים, אז נשארתי. זה לא מובן מאיליו, כשמישהו שומע שאני מדברת על כאבי מחזור הוא לא לוקח אותי ברצינות, כי מה זה כאבי מחזור? אני סתם מפונקת... וזה היה יפה שפה לא קיבלתי את התגובה הזאת...
 

שרון ל 1

New member
קצת שלי :)

איזה תואר?

באיזה תחום את עובדת?

האם את נהנית מהעבודה שלך, או שיש לך איזה DERAM JOB אחרת בראש?

איך הכאב משפיע על חיי היומיום שלך? בעבודה, בבית..?

מה את הכי אוהבת לעשות כשיש לך שעה של שקט?

סרטים, סדרות, או גם וגם? גם לפרט את הפייבוריטים!


זהו בינתיים
 

kikona126

New member
ואו...

תואר ראשון בקרימינולוגיה וצרפתית
עובד בQA
כיף לי בעבודה אחלה של חברה ותמיד יש בלגן ועניין.
עבודה חלומית? לעבוד בתחום החקירות. אבל כרגע טוב לי איפה שאני מרוצה ונהנת מכל רגע (אפילו שאחד הבוסים הקודמים שלי יגיד שכבר מהיום הראשון שלי לעבודה התלוננתי על כל דבר אפשרי, אאאחחח איזה קיקי אני)

הכאב כבר לא כל כך משפיע. למדתי לחיות איתו ולא להתלונן, אפילו שזה דיי מעצבן את הרופאים שלי, שטוענים שאני לא צריכה בכלל לסבול מכאב, אבל כואב, לא חזק מידי...

סרטים סדרות - לא יודעת, סדרות בלשים וחקירות. וספרים. במיוחד מאמרים על כל מיני נושאים. כמה שיותר ידע יותר טוב! אבל לא סתם ספר אלא אחד שנותן קצת אינפורמציה וידע....
 
למעלה