לרוקד ולגידי
הנחת היסוד שלי היא שהמדע לא מלמדינו על האופן שבו הופיעו הגנים על שלל גרסאותיהם.
אני רוצה להעמיד את הנחת היסוד שלי מול הממצאים המדעיים והיא על תילה עומדת.
מהם הממצעים המדעיים? הינה לפנינו מין שתכונותיו הקבוצתיות תואמות לתנאי הסביבה.
אני שואל כיצד הדבר קורה ובודק. מהבדיקה עולה שתפוצת גרסאות הגנים שונה ממקום למקום,
לשון אחר, מידת שרידות הגרסאות משתנה בהתאם לתנאי הסביבה.
ומכאן אני לומד על ההתאמה לסביבה.
לברירה הטבעית יש מומנט! למה הכוונה? ככל שפרק הזמן מכיל יותר דורות, ומרחב ההזדמנויות לאדפטציה של קבוצת פרטים ממין כלשהו גדל, כך הסיכוי להצטברות מוטציות תורשתיות בגנום, של כל הפרטים יחד, קטן. איך זה עובד בפועל? למוטציה תורשתית בודדת יש אמנם, תיאורטית, מרחב כלשהו להתקבע בגנום לפרק זמן מסוים (מבחינת מספר הדורות), מפני שלא ניתן לבחון כל תנאי סביבה אפשרי בטבע (אם כי קלושים סיכוייו של העובר, שירש אותה מאחת הגמטות שהוא נתהווה מהן, להתפתח, להיוולד חי ולא עקר). מה שנותן את החופש לטעון שחלק כלשהו מהתנאים עלול להעניק יתרון הישרדותי לנושאיה של המוטציה התורשתית. אך לא כך הדבר כאשר מדובר במוטציה תורשתית שניה. כאשר יש כבר שתי מוטציות תורשתיות, יורד הסיכוי שייתכנו תנאי סביבה שיעניקו יתרון הישרדותי. במקרה של שלוש מוטציות, הסיכוי יורד עוד, וכן הלאה... מה שמומנט תהליך הברירה הטבעית מלמד הוא שהטבע יכול לאפשר היקבעות מוטציות תורשתיות בגנום, אך באופן מינורי בלבד, לפרקי זמן קצרים ביותר (בפרישׂה של דורות בודדים). הברירה הטבעית היא בדיוק המנגנון שמונע בעקביות הצטברויות מעין אלה – על מנת להבטיח את נצחיות שלמותם של המינים. כך שהחיים ימשיכו להתקיים מעבר לתקופת חיים של דור או שניים.
מקור:
