הייתי היום בטיול בעיר שכלל נסיעה באוטובוס קומותיים הטורקי לאזור מזרח העיר. הבחנתי שם בשני אוטובוסים שמעוצבים אותו דבר רק שאחד בכחול לבן ואחר בירוק לבן. האם זאת אותה חברה או משהו בסגנון עפיפי עם אותה בעלות אבל שמות שונים? ואם כן מבחינת אזורי פעילות מה ההבדל ביניהן?
זה סוג של איגוד של כמה חברות קטנותהייתי היום בטיול בעיר שכלל נסיעה באוטובוס קומותיים הטורקי לאזור מזרח העיר. הבחנתי שם בשני אוטובוסים שמעוצבים אותו דבר רק שאחד בכחול לבן ואחר בירוק לבן. האם זאת אותה חברה או משהו בסגנון עפיפי עם אותה בעלות אבל שמות שונים? ואם כן מבחינת אזורי פעילות מה ההבדל ביניהן?
אם תיסע בחברות האלו תצטרך להתמודד עם מחשבה אחת בראש: האם תצא חי?זה סוג של איגוד של כמה חברות קטנות
כל אחת מהן מפעילה שירות לשכונות שונות (לדוגמה שועפאט) או ערים (לדוגמה רמאללה), רוב הקווים יוצאים משלושה מסופים שממוקמים קרוב זה לזה באיזור שער שכם
השם של כל חברה הוא "ירושלים - (שם השכונה/העיר שאותה היא משרתת) איחוד"
אפשר לנסוע בהן (וגם יש להם קווים שנוסעים על דרך חברון עוצרים באותן תחנות עם קווי אגד/סופרבוס/אקסטרה)
ממש לא בטוח שזאת המחשבה, יש נוסעים יהודים בקווים האלה (גם אם לא הרבה, יש)אם תיסע בחברות האלו תצטרך להתמודד עם מחשבה אחת בראש: האם תצא חי?
ממש לא, נסעתי ומכיר עוד אנשים שנסעו בשנים האחרונות מזרח ירושלים השתלבה עם שאר העיר בעיקר מסיבות כלכליות.אם תיסע בחברות האלו תצטרך להתמודד עם מחשבה אחת בראש: האם תצא חי?
ממה שאני מכיר בתקופות מתוחות יהודים מרגישים מאוד לא בנוח לנסוע בקווים המזרח ירושלמיים.ממש לא, נסעתי ומכיר עוד אנשים שנסעו בשנים האחרונות מזרח ירושלים השתלבה עם שאר העיר בעיקר מסיבות כלכליות.
גם ברקלת נוסעים ערבים ויהודים ביחד באותו הקרון.
בימי שגרה אנשים צריכים להגיע לעבודה, משפחה ובילוי ולא לעשות מהומות.
ממה שאני מכיר בתקופות מתוחות יהודים מרגישים מאוד לא בנוח לנסוע בקווים המזרח ירושלמיים.
עוד שאלה, האם נעשה בהם שימוש נרחב על ידי יהודים בשבתות? כמו שטוענת ויקיפדיה המבוססת על כתבה מ-2010.
אי אפשר למנוע שימוש יהודי בקווים האלה, בטח לא כשהם מגיעים לעיר העתיקה ולהר הצופים וכשהרק"ל מגיעה לשועפאט ובית חנינאנראה שהראש היהודי המציא לנו פטנטים למנוע שימוש יהודי בקווי צפון העיר (שועפאת) כי אין להם תחנה בצומת הגבעה הצרפתית. בנוסף - האוטובוסים נוסעים ברחובות שייח ג'ראח ואזורים אחרים במזרח העיר לפני שהם מסתיימים בתחנות המרכזיות של אזור שער שכם ולאחר א דין. לא האזור הכי סימפטי לרדת בו.
נראה שהראש היהודי המציא לנו פטנטים למנוע שימוש יהודי בקווי צפון העיר (שועפאת) כי אין להם תחנה בצומת הגבעה הצרפתית. בנוסף - האוטובוסים נוסעים ברחובות שייח ג'ראח ואזורים אחרים במזרח העיר לפני שהם מסתיימים בתחנות המרכזיות של אזור שער שכם ולאחר א דין. לא האזור הכי סימפטי לרדת בו.
Shuafat Road/Anatot Road · Jerusalem
maps.app.goo.gl
גם הקו מעיסאוויה לא הכי סימפטי למרות שהוא עובר ליד אזור מעונות הסטודנטים של קמפוס הר הצופים. נראה שבכוונה מונעים מקווי מזרח העיר להשתמש בציר בר-לב, מה שהיה יכול לתפקד כחיבור טוב מהגבעה הצרפתית למרכז העיר.
Gas Station/Lohme HaGeta'ot · Jerusalem
maps.app.goo.gl
בדרום העיר המצב יותר טוב. בדרך חברון בירידה לברית הסולטאן יש תחנה עם מספר קווים מזרח ירושלמים שנוסעים מדרך חברון לתחנות שער שכם דרך מוקדי עניין יהודיים כמו מתחם התחנה (התחנה קצת מרוחקת) וממילא / שער יפו. זה חיבור מאד ספציפי אבל הוא משרת ציר יהודי חילוני - מסורתי אחד בעיר.
Abu Tor Junction/Hevron Road · Jerusalem
maps.app.goo.gl
לדעתי אם היה קו מזרח ירושלמי חוצה שיסע בדרך חברון ובר לב - הוא יוכל למשוך נוסעים יהודים בשבת. המבנה של הרשת כקווים מהשכונות לשער שכם וסולטאן סולימאן מונעים ממנה את האטרקטיביות הזו.
הנסיעה דרך שיח' ג'רח ולא בבר-לב היא שילוב של מסלול היסטורי והרגלים, לצד נקודות ביקוש של הנוסעים בקו לאורך הדרך כאשר ציר בר-לב באופן יחסי מנותק ממזרח העיר. לעומת צפון העיר, אין ציר מרכזי משני אחר בדרום העיר שהוא לא דרך חברון.
הכי קל לצקצק ולהאשים את ממשלת ישראל ולהשתמש בסיסמאות של אפליה והפרדה, אבל בפועל אף נהג יהודי ואף חברה ישראלית לא מסוגלת לשרת גם את השכונות הכי מרכזיות גאוגרפית של מזרח ירושלים שלא לדבר על שכונות קצה/ מעבר לגדר/ שטחי הרש"פ.
מדובר ברשת קווים שרובם היו בסגנון טרנזיטים/ מוניות שרות חאפרים לפני 25 שנה (אגד לא יכלה לשרת את השכונות בגללי עניני ביטחון, חברות מקומיות פשטו רגל בעקבות סכסוכים פנימים מקומים וקושי לנהל שרות במזרח ירושלים), שהפכה לאיגוד מסודר שהפעיל מיניבוסים, בהמשך הכניסו אוטובוסים, אח"כ אוטובוסים עירונים מתאימים ונגישים יותר מותאימים לעולם המערבי, והיום יש אפילו מפרקיות.
כניסת כרטיס הרב-קו ואפשרות המעבר כחלק מנסיעה אחת כוללת עם התחבורה במערב העיר היא הפתרון המיטבי הזמני בעיני. עם הזמן מניח שיווצרו נקודות ממשק נוספים עם קווי הרק"ל ובאותה נשימה גם עם קווי אוטובוס. שינויים קורים בתהליכים, והשינוי של קווים מזרח ירושלים כבר קורה.
זה נחמד לשבת מאחרי המקלדת ולמדיין קווים בין מזרח למערב העיר. נקודות המוצא והיעד כל כך מפוזרות שזה כמעט לא רלוונטי להפעיל קו מסויים ממזרח העיר למערב (הגם שהוא יקוטלג כקו ערבי למזרח ירושלים, שזה ההפך מהתוצאה הרצויה). רצוי וראוי בעיני לדבר על נקודות ממשק (מחלף רוזמרין, צומת ברעם/ אשר וינר (חניון תלפיות), ינובסקי (הטיילת), מתחם התחנה, ממילא, שער שכם, גבעת התחמושת, גבעת המבתר (הגבעה הצרפתית) וכדו') ומעבר פשוט בין מערכי הקווים (בדיוק כמו שתושבי דרום- מער העיר ובעתיד גם גילה או הר חומה יבצעו ברובם מעברים בין קווים מקומים לקווים חוצי עיר).
ידוע לי במפורש ששבוס לפני שהתחילו את הפעילות בקשו שקווי מזרח ירושלים יסעו בציר בר לב\הרקלת הקצרה יותר וכמובן הרשויות התנגדו לכך מטעמי כפייה דתית.הנסיעה דרך שיח' ג'רח ולא בבר-לב היא שילוב של מסלול היסטורי והרגלים, לצד נקודות ביקוש של הנוסעים בקו לאורך הדרך כאשר ציר בר-לב באופן יחסי מנותק ממזרח העיר. לעומת צפון העיר, אין ציר מרכזי משני אחר בדרום העיר שהוא לא דרך חברון.
ידוע לי במפורש ששבוס לפני שהתחילו את הפעילות בקשו שקווי מזרח ירושלים יסעו בציר בר לב\הרקלת הקצרה יותר וכמובן הרשויות התנגדו לכך מטעמי כפייה דתית.
יש סיבות אחרות שלא רוצים שיהודים ישתמשו בקווי מזרח י-ם. והן לא קשורות לעניינים פנים-יהודיים.ידוע לי במפורש ששבוס לפני שהתחילו את הפעילות בקשו שקווי מזרח ירושלים יסעו בציר בר לב\הרקלת הקצרה יותר וכמובן הרשויות התנגדו לכך מטעמי כפייה דתית.
המצב השתפר מאז האינתיפדה הראשונה, גם הרקלת וגם קו 17 עוברים במזרח ירושלים, בנוסף לקווים להר הצופים שעוברים אך לא עמוק בשכונות.הכי קל לצקצק ולהאשים את ממשלת ישראל ולהשתמש בסיסמאות של אפליה והפרדה, אבל בפועל אף נהג יהודי ואף חברה ישראלית לא מסוגלת לשרת גם את השכונות הכי מרכזיות גאוגרפית של מזרח ירושלים שלא לדבר על שכונות קצה/ מעבר לגדר/ שטחי הרש"פ.
מדובר ברשת קווים שרובם היו בסגנון טרנזיטים/ מוניות שרות חאפרים לפני 25 שנה (אגד לא יכלה לשרת את השכונות בגללי עניני ביטחון, חברות מקומיות פשטו רגל בעקבות סכסוכים פנימים מקומים וקושי לנהל שרות במזרח ירושלים), שהפכה לאיגוד מסודר שהפעיל מיניבוסים, בהמשך הכניסו אוטובוסים, אח"כ אוטובוסים עירונים מתאימים ונגישים יותר מותאימים לעולם המערבי, והיום יש אפילו מפרקיות.
אכן בתקופות מתוחות יהודים וערבים שלא מחפשים צרות לא מסתובבים במקומות שבהם שוהה הצד האחר, אני חושב שזה נכון לכל סכסוך אתני.ממה שאני מכיר בתקופות מתוחות יהודים מרגישים מאוד לא בנוח לנסוע בקווים המזרח ירושלמיים.
עוד שאלה, האם נעשה בהם שימוש נרחב על ידי יהודים בשבתות? כמו שטוענת ויקיפדיה המבוססת על כתבה מ-2010.
אי אפשר למנוע שימוש יהודי בקווים האלה, בטח לא כשהם מגיעים לעיר העתיקה ולהר הצופים וכשהרק"ל מגיעה לשועפאט ובית חנינא
אין שום בעיה ליהודי לעלות על קווי מזרח ירושלים אילו ירצה בכך.הטריק פשוט: אין תחנות במקומות שימושיים לאוכלוסייה יהודית כמו צומת הגבעה הצרפתית , המסלול של הקווים מצפון העיר לא משתמש בבר לב. בקווי דרום העיר התחנה היחידה במרכז העיר היא בממילא ממזרח למנהרת הצנחנים.
התחנה של מתחם התחנה שימושית יחסית, אולי היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל.
גם פיצול הקווים כך שצריך להחליף ביניהם באזור מזרח ירושלמי מובהק לא עוזר לנסועה יהודית. אם היה קו חוצה מדרך חברון לצומת הגבעה הצרפתית - יתכן מאד שהוא היה שימושי לסטודנטים מהר הצופים שיעדם בבקעה, המושבה או תלפיות.
אז נכון - אין איסור מפורש להשתמש בקווים האלו, אך הם בנויים בצורה שמרחיקה נסועה יהודית.
אין שום בעיה ליהודי לעלות על קווי מזרח ירושלים אילו ירצה בכך.
יתרה מזאת- הקווים משתמשים בתחנות רשמיות של משרד התחבורה ובכרטיס הרב-קו (היה אמור להיות מסודר מזמן עניין המעבר לרכבת הקלה ושאר קווי ירושלים - לא יודע אם בוצע בפועל, ובמידה ולא קרה זה פחות בגלל אי רצון של הגורמים הישראלים)
הקווים עוצרים בהמון נקודות ממשק מעבר למתחם התחנה כולל לצד הרכבת הקלה, בהר הצופים ליד האונברסיטה ובית החולים, בגבעת התחמושת, לאורך דרך חברון, באזור שער יפו, ליד הטיילת, בצומת הרוזמרין וכדו'.
הקווים בנוים בצורה שמשרתת את האוכלוסייה שהיא מיועדת לשרת (החברות לא מעונינות לשרת אוכלוסייה אחרת).
הקווים מתנהלים במציאות גאו-פוליטית מסובכת (חלק מהקווים חוצים את גדר ההפרדה ואף נכנסים לשטחי B ו-A).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.