את חושבת שסיפורים לילדים לצורך הזדהות באמת מועילים? ואם כן באיזה גילאים? נניח ילד שגדל מגיל 0 בלי אבא, האם סיפור על ילד בלי אבא יכול לעזור לו להבין את המצב שלו? ואולי לחקות את הגיבור בצורת ההתמודדות?
אני חושבת שסיפורים לצורך הזדהות מועילים לא רק לילדים, על זה מתבססת הספרות בכלל. אני מאמינה בתרפיה דרך כתיבה, אני לא יודעת אם לחקות את הגיבור זאת דרך להשתחרר ממצוקה, אבל מספיק שילד קורא על ילד שנמצא במצב דומה לשלו, זה כבר גורם להתפרקות (טובה) ושחרור.
שלום שירה, גיליתי את נוכחותך כאן ממש במקרה ואני שמחה על ההזדמנות לומר לך שאני מאוד מעריכה ואוהבת את כתיבתך הרגישה והיפה בזכות עצמך ובלי קשר לייחוס המשפחתי-מכובד ככל שיהיה. כמה שאלות: 1.יצא לי לקרוא מזמן את הסיפור הקצר שיצא בסוף כ"על עלה ועל אלונה"-נדמה לי שהתפרסם ב"המעורר"-לא בטוחה.את יכולה להרחיב קצת על התהליך שהסיפור עבר,על הגלגולים שלו מסיפור למבוגרים על ילדה לספר ילדים-איך ראית אותו כשכתבת? השינוי נבע ממך או משיקולי עריכה?עם איזה נוסח יותר נוח לך? 2.את אוהבת לקרוא להנאתך ספרי ילדים?איזה? 3.אני מנחשת שהיית ילדה קוראת.נכון? מה אהבת? 4.איך הרגשת כילדה עם יצירות משפחתיות שהזכירו אותך? והיום? 5.יש על הכוונת עוד משהו בסגנון "נמנומים"או פרקי המשך? 6.יש על הכוונת עוד פרסומים ספרותיים? זהו-סליחה שהפצצתי אותך בשאלות... אני אישית מחכה לספרים הבאים ומקוה שייצא לי לראותך גם ב"הכלה וצייד הפרפרים".תמשיכי ליצור בהנאה(?) ובהצלחה!