האחיינית מחפשת תמיכה כלכלית...

The MVP

New member
האחיינית מחפשת תמיכה כלכלית...

אם אחותי (בת 60 בערך) במצב כלכלי לא הכי טוב, האם אני צריך לעזור לה?
היא שולחת את הבת שלה (סטודנטית) ומבקשת תמיכה לשיעורים פרטיים, אומרת שקשה לה...
מצד אחד זה כואב לי אבל מצד שני אני לא רוצה להיות פראייר...
חברים אמרו לי "מה אתה ביטוח לאומי?"
פתאום היא קוראת לי דוד (מה נשמע דוד?) ומתחנפת...
היא מנסה לתמוך בה נפשית ("קטן עלייך, את חכמה מדי למקצוע הזה) אבל זה לא המטרה שלה...
חבר אמר לי שאחותו עו"ד ומרוויחה המון ואמר "אז מה, היא צריכה לעזור לי?"
אני לא איש עשיר אלא עובד ומרוויח בסדר, ממוצע.
היא רומזת לתמיכה כלכלית קבועה, אומרת שמפחדת שלא יהיה לה כסף להמשיך שנה ג' או ד' וכו'.
לאחרונה התחילה לבוא לבקר את סבא שלה פתאום (אני גר עם אבי ומטפל בו) ולהתקרב.
מה דעתכם?
האם כמו שאומרים כל אחד והתיק/הבעיות שלו?
תודה לעונים.
 
אם עד עכשיו לא היה קשר מיוחד בינכם

ובעקבות רצונה בכסף היא מתקרבת או מתחנפת אני לא הייתי עוזרת, אולי הייתי מוכנה לתת הלוואה ומחליטה מאוחר יותר אחרי שרואה איך היא מנהגת אם לקחת את ההלוואה חזרה או להפוך אותה למתנה
 
השאלה מאד מורכבת

למשל: האם יש לך צאצאים שאתה צריך לדאוג להם קודם?
האם הסטודנטית לומדת היטב, ועובדת עד כמה שניתן?

אם היתה לי אפשרות, הייתי שוקלת לתת הלוואה, כאשר האם של הסטודנטית ערבה (אחותך) ומצויין במפורש בהסכם, כי תהיה רשאי, למשל, להפחית את הסכום שתלווה מ, נניח, הירושה.
 

The MVP

New member
גם התשובה די מורכבת...

(אני מבקש שלא לפרסם את השירשור בדף הראשי של תפוז, תודה)אמי נפטרה כשהייתי בן 8 ושתי אחיותיי הגדולות טיפלו בי וכשהתחתנו עזבו את הבית כשהייתי בערך בגיל בר מצווה.
אחותי עזרה לי במשך הרבה שנים בלימודים כאשר הייתי בבי"ס יסודי, אח"כ היתה גרה ליידי ובאה לאסיפות הורים עד י"ב.
אבי תמך בה ובמשפחתה (3 ילדים) במשך כ 20 שנה אחרי שהתחתנה: בשכר דירה,אוכל, ירקן, ואח"כ עוד נתן לה את העסק המצליח שהיה לו כדי שתוכל להסתדר לבד..
בגיל 60 עדיין משכירה דירה, יש לה ילד שהיה בעבר בחינוך המיוחד עם ליקוי קל ושתי בנות חכמות ומוצלחות.
לפני כמה שנים אמרתי לה שהתקשרו מהבנק ואמרו שיש חשבון בנק בן 33 שנה של אמי ושהאפוטרופוס הכללי נתן הוראה שלא יהיו "חשבונות מתים", מתוך 15 אש"ח שהיו, 7.5 אש"ח של אבא ו 2.5 כ"א מאיתנו, אחותי סרבה שנעשה צו ירושה בביה"ד הרבני כדי להוציא את הכסף (כנראה פחדה ש 25% נוספים מהרכוש יעברו מאמא שלי לאבא שלי!) ונאלצתי לפנות ולשלם לעו"ד שהוציא צו ירושה דרך המחוזי, את ה 2500 שלה עדיין לא הוציאה משום מה ולא השתתפה בהוצאות כי היא כאילו לא יודעת מזה כביכול... (הדואר הרשום אליה חזר)
האחיינית שהיתה חיילת אמרה לעזאזל הכסף, קח ת'כסף אבל אתה לא מתכוון לקחת את הבית עם הצו ירושה!!
ואכן באמת הייתי תמים וחשבתי רק על הכסף שהייתי צריך...
לפני 3 שנים אבי בן ה 80 חלה ואני טיפלתי בו, הוא היה חולה במשך חודשיים ואחותי ומשפחתה לא באו אפילו לבקר, הוא החלים והם אפילו לא שמחו על כך ורק אחרי שהחלים באו לבקר.
היא לא האמינה שהוא ייצא מזה בחיים...
היינו חלוקים על השיטה ואמרה "אתה רוצה אז תיקח אחריות".
אבי עשה צוואה ואפילו העביר את הדירה הנוכחית על שמי וגם קרקע נוספת קטנה שאפשר לבנות עליה ושהיו עליה חובות של 30 שנה, בנוסף לי ולאבי חשבון בנק משותף...
אילו אבי היה נפטר כשהיה חולה, לפני שעשה צוואה, אחותי היתה מקבלת שליש מכל הרכוש!!
היא בוודאי מנחשת שהדירה תהיה שלי כי אני מטפל וייטפל באבא אבל היא לא רוצה להפסיד גם את השטח השני...
לדעתי היא לא תסתפק ב 8.33% שמגיע לה מהדירה והקרקע אלא רוצה את כל הקרקע ותהיה מוכנה לוותר על החלק היחסי שלה בדירה.
ומכיוון שלאחרונה התרחקתי מהם כי אני יודע שכשהם ישמעו על כך שהכל שלי האחיינית שלי תתנהג כמו איזה ערסית, הם מזהים את ההתרחקות שלי ולכן הם מנסים להתקרב...
האחיינית אומרת לי "אני באה לבקר את סבא פעמיים בשבוע" כאשר בפועל באה רק פעם אחת ורק יושבת בלי לשוחח איתו אלא מתכתבת בוואטסאפ...
אני עובד קשה ומרוויח כ 5 אש"ח בחודש ולא רוצה להיות פראייר.
אני יודע שהיום נותנים מילגות למי שמתנדב...
הצעתי לה למלצר "כמו כולם" ואמרה שאין לה זמן ולא יישנה בלילות מרוב שלומדת.
יש לה אח ואבא שעובדים.
אני מוכן לשלם לאחותי את כל החלק ששייך לה.
לא להלוות כי לפני כמה שנים הלוויתי לה 2000 ש"ח ועד היום לא ראיתי אותם...
התחושה שלי היא שהאחיינית פשוט רוצה שאאמץ אותה כבת שלי ומבחינתם אם הם לא יכולות לקבל סיוע כספי או רכוש אין להם שום עניין וצורך בקשר איתנו.
ואני לפעמים מתלבט וחושב לעצמי:
האם על שטיפלה בי וחינכה אותי בילדותי - מגיע לבת שלה עזרה ולה את הקרקע?
האם על שהיה לה (לדעתי) אינטרס שאבא ימות - לא מגיע לה כלום אלא רק מה שעפ' חוק?..
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

&nbsp
&nbsp
 

ornme

New member
למיטב הבנתי הבאת לכאן בליל חשבונאות לא ממוקד, וקצת סדר מציף

את העובדות הבאות:
  • אחותך מאוד מאוד תמכה בך בילדותך.
  • החיים לא בדיוק הסבירו פנים לאחות הזו, יש לה ילד בעל צרכים מיוחדים והיא מתקשה לתמוך בילדיה, היא זקוקה לעזרתך.
  • בת אחותך מגיעה לבקר את אביך, סבא שלה, לפחות פעם בשבוע. (היא מסמסת, כמו כל הנוער, אבל עדיין - היא מגיעה) זה יפה שנוער שומר מיוזמתו על קשר עם סבא לאורך זמן בתדירות כזו.
  • אתה מנסה להתנתק מאחותך וממשפחתה.
  • אחותך ומשפחתה מנסים להתקרב אליך.
ברקע ישנן כל מיני השערות שלך בנוגע למניעים כאלו ואחרים לנסיונות ההתקרבות... ההשערות האלו גורמות לניתוקים במשפחה וזה ממש לא שווה את זה.
בודאי שצריך להושיט יד. אז אולי לא לתת מתנות נדיבות מידי כי אין לך אפשרות, אבל אפשר להלוות קצת ולתמוך קצת בהתאם לאפשרויות, כשחלק מהתמיכה היא לדבר בגלוי על הכסף שעומד לרשות אחותך בגין צו הירושה לחשבון של אמך.
אגב, בעניין הזה - זה הזוי לחלוטין להשאיר כספים סתם כך לא מושקעים כל כך הרבה שנים מבלי לנסות ולקבל אפשרות גישה אליהם ...
לא מבינה את הגישה הכללית שמצטיירת כאן. נסה לצאת מזה, כולם יצאו נשכרים.
 

The MVP

New member
אמרתי לה על הכסף לפני כמה שנים

כשביקשתי שנוציא צו ירושה בביה"ד הרבני, היא אמרה "מה זה 2500 ₪?"
הסכום נמוך מדי ולא מתאים לה...
הצו ירושה העביר גם לאבא שלי עוד חצי ממה שהיה לאמא ובכך הקטין את החלק של כל אחות, עוד סיבה לזה שסירבה לשתף פעולה.
האחיינית כשהיתה חיילת גנבו לה את הצ'ימידן אז עזרתי והוצאתי עליה 500 ש"ח בקניית גופיות ודברים בסיסיים.
האחיינית באה פעם בשבועיים ורק יושבת איתו, אבי מתפקד ומרגיש טוב ולא זקוק לעזרתה.
היא ביקשה סיוע כספי כאמור לשיעורים פרטיים וברור לי שאחותי שלחה אותה כי היא חושבת שיש כסף...
לאחיינית יש חבר רציני שלדבריה מרוויח כ 10 אש"ח שזה בערך פי 2 ממני...
לפני כמה שנים כשהייתי הולך אליהם לערב שבת האחיינית בקושי דיברה איתי, סיפרה לאמה על הצבא ואחרי הארוחה הלכה והסתגרה בחדר...
אחותי ביקשה הלוואה לפני ניתוק החשמל ולא החזירה.
כעסתי על שלא תמכה כשאבא חלה רק בגלל שלא הסכמנו על סוג הטיפול (אני אלטרנטיבי והיא קונבנציונאלי) שאף אחת מהן לא באה לבקר ועל שלא אמרה כלום אחרי שהחלים.
כשייתי נער והיתה גרה באותו הרחוב, היתה באה מדי פעם וצועקת שיש לה חלק בבית, ואף אחד לא יוציא אותה מפה...
פעם אמרה שאין לה לשלם שכר דירה ורצתה לגור פה עם שלושת ילדיה...
כמה חברים אומרים לי "האחיינית שלך מצאה פראייר, לוקס! "
(משפט מפורסם מסרטי הבורקס)
וזה שהיתה מקבלת שליש מהרכוש אם אבא היה נפטר זאת עובדה ולא השערה.
אגב, הדירה היא בסה"כ שתי חדרים גדולים, והקרקע שהיא רוצה (לא אמרה) זה בשביל למכור כדי לשלם לשתי האחיות, חשבתי גם לקחת משכנתא ולבנות ולהשכיר לאחותי בחצי מחיר...
אני פשוט לא הראשון שצריך לעזור לאחיינית, יש לה חבר רציני, אח שעובד (האחות הנוספת היתה בחינוך מיוחד) אבא שרמז שאשתתף בדלק כשביקשתי טרמפ ללטרון לסיום הקק"צ של האחיינית...
לדעתי מה שמגיע להם עפ' חוק אין בעיה שיקבלו אפילו כרגע כשאבא עדיין בחיים.
מעבר לזה, כל עוד אבא חי, הקרקע היא לבטחון למקרה שחלילה יצטרך יום אחד מטפל צמוד או שאני אפוטר מהעבודה.
אולי לכן היא מראה שהיא לא מדברת על הנושא כל עוד אבא חי בתקווה שאח"כ תקבל משהו...
ואני יש לי את הבעיות שלי ולא צריך עוד תיקים על הראש.
(אחותי אפילו ביקשה כסף לטיפולי שיניים)
פשוט לא רוצה להיות פראייר,
אני מרוויח בסה"כ 28 ₪ לשעה...
בקיצור, קשה להיות מזל מאזניים... :)
&nbsp
תודה!
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
על פניו

לפי מה שאתה מספר, בהתחשב בכך שאתה עובד ומרוויח 28 ש"ח לשעה : נראה שאתה כרגע הזקוק ביותר. אתה צריך לוודא שהבית והקרקע כבר על שמך, ולא להסתפק בצוואה שהם עשויים לערער עליה. תבדוק שיש לך מספיק הכנסה לימות הפנסיה והזיקנה. אנשים עריריים זקנתם לעיתים קשה מאד מאד.
אני מבינה שאביך נתן לאחת האחיות עסק מצליח ועזרה לאורך השנים ואני מניחה שגם לאחות האחרת.
אני מבינה שאין לך ילדים.
אם יש לך עוד כסף "מיותר" ביום-יום אתה יכול לתת לאחיינית, אבל לפני כן אולי תספר לה שלאמא שלה יש 2,500 ש"ח שהיא כנראה לא פדתה.
מעבר לזה תגיד לאחיינית, שאתה מרוויח שכר מינימום, שאתה חייב מקורות הכנסה לזיקנה, שאתה מאד שמח שהיא לומדת ושעתידה מובטח, ושאתה תוריש את רכושך לה ולאחיינים האחרים שלך, או רק לה, לפי איכות הקשר.
 

The MVP

New member
האחות הזאת ניסתה לשכנע

גם את האחות השניה שלא לחתום.
תחילה לא רצתה לעשות צו ירושה,
אח"כ התעלמה מהדואר רשום,
בהתחלה לא רצו בבנק לתת לנו את הכסף כי החוק הפנימי שלהם זה רק אם כולם חותמים כך שהייתי צריך לנסח מכתב מיוחד להנהלת הבנק...
אח"כ כשהתקשרו מהבנק אמרה להם שזה טעות.
אם אבזבז עליה כסף בסוף לא יהיה לי כדי לשלם לה את החלק שלה ברכוש.
אני בעד לחדש את הקשר עם הבנות וחשבתי גם אולי להזמין אותם פעם בחודש למסעדה או לקנות לסטודנטית כרטיס טעון לבית הקפה שלייד המכללה, אבל תחילה שאמא שלה תוציא את הכסף ואפילו שתיקח את החלק שלה ברכוש, ואז הילדה לא תוכל לבכות לי שהיא חוששת שתיתקע בעתיד,
אגב, ייתכן שלילדה עצמה שהיתה שנתיים בקבע יש יותר חסכונות ממני...
&nbsp
תודה :)
&nbsp
 

אורנה ב2

New member
אחיינית בחורה צעירה שלומדת תואר,

בלי שום קשר לאמא שלה ובלי להכנס להתחשבנות משפחתית - אני הייתי עוזרת לה לסיים את הלימודים, בחורה שלומדת ועובדת ולדבריך גם חכמה יש לה פוטנציאל לחיים טובים בעתיד אך סיום לימודים הוא תנאי הכרחי לכך. כל העתיד שלה לפניה, אין השקעה טובה מזאת בעיניי.
תעזור לה אם אתה יכול, כרגע בלי לחשוב - מה יוצא לי מזה, ובעתיד לדעתי לא תתחרט על זה :)
 
קראתי את כל מה שכתבת כמה פעמים ומזלך שאני לא אחותך!!!

הייתי כבר מזמן לוקחת אותך עמוק לבתי משפט
מבחינתי אין רפואה קונבנציונאלית ורפואה אלטרנטיבית, יש רפואה קונבנציונאלית ורפואה משלימה
אתה גם לא דאגת לעצמך לדירה אלא מצאת את הדרך הקלה להשטלט על הרכוש של אבא שלכם
 

The MVP

New member
אהההההה ליכלכת... :)

אבא שלי עוד לפני כעשר שנים אמר לי בוא איתי לבנק ותצטרף לחשבון כדי שאם אצטרך כסף לבי"ח או מרכז לקשישים או כל דבר אחר, שתוכל להוציא ולשלם עליי.
כעבור שנתיים עשה צוואה (וכשעושים צוואה הולכים לנוטריון לבד...) ונתן לי העתק שלה.
אני רחוק מלהיות סוג של "נוכל".
 
לא הבנתי - אתה אמור לשלם משהו לאחיות שלך?

או שהאבא הוריש לך הכל? ואם הוא מוריש לך הכל - אולי שפשוט יעביר על שמך, שלא יהיו קשיים אם האחיות
 

The MVP

New member
הוא העביר אליי הכל

אבל לכל אחות יש 8.333% מכל הרכוש שזה הדירה שכרגע אנחנו גרים בה וגם קרקע קטנה נוספת שיש.
אחותי שנעלמה חודשיים כשאבא היה חולה תשמח לקבל את הקרקע וההתלבטויות שלי הן לחשוב מה הוגן ומה פייר וזאת למרות שאבא כבר החליט להעביר לי!
שהרי רק אני מטפל באבא, אני זה שכמעט כל ערב ממהר לחזור הביתה ולא לצאת לבלות, כדי שלא ישעמם לו לבד בבית.
אז מצד אחד אני אומר לעצמי שהיא גידלה אותי ועזרה לי ביסודי אבל מצד שני לא הסכימה לעשות צו ירושה בביה"ד הרבני בעלות 660 ₪ ונאלצתי לעשות דרך עו"ד ב 2000 ₪,
היא סרבה כי (לדעתי) הצו ירושה מעביר עוד חצי מהחלק של אמי ז"ל לאבא שלי ובכך מקטין את החלק שלה.
לכן לא חתמה על הדואר רשום ולא הוציאה את ה-2500 ₪ עד היום, סכום שהאחיינית תוכל ללמוד איתה במקום לבקש ממני כסף לשעורים פרטיים...
 

The MVP

New member
מבחינתה...

שלא יהיה צו ירושה ולא נעשה כלום ואם אחרי 120 אבא שלי לא עשה אז יש לה שליש מכל הרכוש לעומת כ 10% כיום...
 

koryz

New member
היי

בוקר טוב. הגעתי מהראשי.
אנסה לעשות סדר במה שכתוב לעצמי וכך תדעו את דעותי.

1. לעזור למשפחה זה לא דבר רע, בתנאים מסוימים. זה לא הופך מישהו לכספומט ובטח שלא לביטוח לאומי.
- ההתנסחות של החברים מקוממת - אפשר לומר אותו המסר במילים יותר נעימות.
2. בהמשך לסעיף 1 - המילה "צריך" היא לא במקום.
צריך זה גוף או אדם שהוא חייב במשהו. מע"מ לדוגמא, אדם משלם כי הוא צריך, במשפחה מרבית הדברים לא "צריכים" להעשות. כל מה שאתה תיתן, ואם תתן, זו מבחירה שלך וזה לא מובן מאליו.

3. על מה כל הרמזים? קודם כל אדם צריך לדעת לדבר. האחיינית רוצה משהו שתתכבד ותפנה ישירות, שלא תשלח את אחותך. ואם אחותך מבקשת היא צריכה לדעת שהיא יכולה לקבל תשובה שלילית. וגם האחיינית. שנית היא צריכה להגדיר מה היא מבקשת. עזרה נקודתית, עזרה קבועה, הלוואה וכו'. אתה לא חייב להיות רש"י כדי לברר מה הן רוצות.
4. מכיוון שציינת שבעבר הלוויתי כסף לאותה אחיינית ועד היום הוא לא חזר - לא הייתי מלווה לה. אם היא רוצה הלוואה שתפנה לבנק, יש הלוואות עם ריבית מיוחדת לסטודנטים. ההוצאות לא יורדות עם השנים אלא עולות, כשיש ילדים, התחייבויות נוספות. לפעמים לעזור לאדם זה לתת לו להתמודד, ללמד אותו לדוג ולא להכין לו את האוכל - למרות שזה אולי מה שהוא היה רוצה.
אתה יכול בהחלט להזכיר לה שהיא עדיין לא שילמה את ההלוואה שהבטיחה להחזיר ולכן שאתה חושש להלוות. אם אתה נותן משהו קח בחשבון שזו מתנה ולא תראה את הכסף שנית, גם אם מבטיחים לך שלא כך. ואל תבנה על כך שזה יתקזז ממשהו עתידי שהיא תקבל אלא אם כן נעזרת בעו"ד וגם אז לא בטוח שזה יתפוס במידה ויוגש ערעור בעתיד.

5. אני מציעה לא לשפוט את האחיינית, ולא להיות הסנגור של אביך. יכול להיות שהיה לה קשה לראות את סבא שלה סובל ולכן לא הגיעה, זה נפוץ אצל צעירים. לא כולם היו משנים צוואה כתוצאה מכך אבל זה לא משנה, זו לא החלטה שלך. אתה יכול לאהוב את האחיינית בלי קשר ליחסה לאביך או להסכמתה למעשיו ולהיפך.
6. נשמע שאתה יציב לעומת האחיינית. אתה רומז שאתה לא הראשון ש"צריך" לעזור לאחיינית. כל הכבוד לך שאתה חושב עליה ושאתה דואג לה.
אם היא מעל 18 - לא "צריכים" לעזור לה. לימודים הם מותרות לא צורך בסיסי - אולי היא צריכה פעם לשלם את מחיר השאננות שלה. אבל אם תמיד יש מושיע ש"מציל" אותה איך היא תלמד לפתח אחריות אישית? כוונות טובות לפעמים הורסות.

7. יתכן שהכי היית יכול לעזור לה זה בשיחה ב4 עיניים וכשתסביר לה את השקפת עולמך אולי תשפיע עליה לטובה לקחת אחריות. להעזר בכספים שמגיעים לה ולנצל את הזמן והמשאבים בצורה חכמה יותר כך שלא תצטרך עזרה בעתיד. כשאדם זקוק למישהו גוברת בו הנכונות להקשיב לעצותיו.
יכול להיות שתחליט שאתה מעוניין לעזור לה אבל חשוב שהעזרה תינתן תמורת משהו - אפילו אם מדובר בכך שהיא קונה עבורך בסופר או מבשלת או משהו אחר שהיא טובה בו.

דבר אחרון -
תזכור שאם המטרה שלך ללמד את האחיינית שלך לדאוג לעצמה, לא תוכל לעשות זאת טוב יותר מדוגמא אישית.
וכשאתה אומר לה לא - אתה מלמד אותה שצעקות ומניפולציות לא עובדות אצלך... ושאתה לא המלאך המושיע למרות שאתה יכול לאהוב אותה מאוד - ואולי דווקא בגלל זה לתת לה להתמודד.
כל אחד צריך ללמוד איך לסרב לאדם קרוב באסרטיביות ומבלי לכעוס על הבקשות שלו.
תמיד תישארו משפחה.
סביר להניח שיכעסו עליך פה ושם... בגלוי או בסמוי, במילים ישירות או בפרצופים..
תלמד להגיד מה שאתה חושב ולהציב גבולות בצורה נעימה ולא לפחד מניתוק זמני.. לפעמים מתרחקים כדי להתקרב מחדש.
 

The MVP

New member
תודה על תשובתך המפורטת

בקשר לסעיף 2 - כשאני שואל אם אני צריך ידוע לי שזה לא חייב.
סעיף 3 - לא הבנת, האחיינית ביקשה, היא לא שלחה את אחותי לבקש, היא אמרה באופן ברור מה רצונה, עזרה ב 450 ₪ לשיעורים פרטיים, עזרה נקודתית שלדעתי תחזור על עצמה שוב בסמסטר הבא או אולי אפילו במבחן הבא...
(באוקטובר אמרה פעם שהיא חוששת להתקע ולא להצליח לשלם שכר לימוד בהמשך...)
אגב אחותי בעצמה פעם ביקשה ממני עזרה קבועה של 500 ₪ לחודש...
סעיף 4 - מעולם לא הלוויתי לאחיינית כסף אלא לאחותי.
לפני כמה שנים היא ביקשה הלוואה כדי לשלם מיסים וכעבור שבועיים פתאום הבן שלה (שלא עבד) קנה קטנוע ואחותי אמרה שהקטנוע עלה לו 2000 ₪...
סעיף 5 - את שוב פעם בלבלת בין האחות לאחיינית...
&nbsp
סעיף 7 - פעם אבא שלי שלח את אחותי לסופר והיא השאירה אצלה את העודף.
תראי, הם גם משכירים דירה ובנוסף בעלה מעשן המון ואם אתן כסף לאחיינית לשיעורים פרטיים, אני לא בטוח שזה אכן יילך על זה...
אא"כ אשלם בעצמי למרצה שילמד אותה...
הצעתי לה שתמלצר כמו כולם, אין לה זמן, היא לא רוצה דוגמה אישית - היא רוצה תכלס, להוציא ממני עזרה כספית.
בנוסף, מה דעתך על:
* נניח שאני מטעין לה כל חודש כרטיס של ארומה במאה שקל בסמוך למכללה, האם אני "פראייר"?
* אחותה היותר גדולה שהיתה בחינוך המיוחד עקב ליקוי קל עד היום, היתה באה פעם לפני כמה שנים לבקר את סבא שלה וכל פעם קיבלה דמי כיס 50 ₪, בפעמים האחרונות שלא קיבלה הפסיקה לבוא, האם לדעתך צריך להמשיך לתת לה או כאקט חינוכי לא לתת לה ושלא תבוא?
* אם אני קונה גרופון ומזמין אותם לאכול במסעדה פעם בחודש?
זה נחשב לפראייר או שזה אפשרי?
&nbsp
הגעת מההודעה הראשית, אבל אם תקראי את שאר התשובות שלי בשירשור יהיו לך יותר פרטים.
&nbsp
&nbsp
תודה :)
 

koryz

New member
כמה שאלות

1. ציינת שיש לך שתי אחיות גדולות.
וכן "אחותי עזרה לי במשך הרבה שנים בלימודים".
ושאחותך במצב כלכלי לא טוב. -מדובר באותה האחות?

2. כתבת שלאחותך יש 3 ילדים -ילד שהיה בעבר בחינוך המיוחד עם ליקוי קל ושתי בנות חכמות ומוצלחות
וכן כתבת -מעולם לא הלוויתי לאחיינית כסף אלא לאחותי.
"לפני כמה שנים היא ביקשה הלוואה כדי לשלם מיסים וכעבור שבועיים פתאום הבן שלה (שלא עבד) קנה קטנוע ואחותי אמרה שהקטנוע עלה לו 2000 ₪". האם כוונתך לאחות שעזרה לך?
אם הבנתי נכון שתי האחיות הללו הן אחיות למחצה שלך מאביך מנישואיו הראשונים ?..

3. כתבת -אחותה היותר גדולה שהיתה בחינוך המיוחד עקב ליקוי קל עד היום, היתה באה פעם לפני כמה שנים לבקר את סבא שלה.
-למי התכוונת?
 

The MVP

New member
תשובה

1. כן, אותה אחות שעזרה לי בילדותי.
2. לא, תיקנתי את עצמי, בת שהיתה בחינוך המיוחד
אגב כולם כבר לא ילדים אלא מעל 22)
כן הכוונה לאחות שעזרה לי
שלושתינו מנישואיו הראשונים...
3. לאחות של האחיינית,
כלומר לבת השניה שלה (לא הסטודנטית)
מאז לא קיבלה 50 ₪ לביקור הפסיקה לבוא, היתה באה עם אחותי וכשלא קיבלה היתה אותה אחיינית עצבנית ובמצב רוח שלילי, ככה אבי סיפר לי.
אחותי בעצם חושבת שבגלל שהבת הזאת בעייתית אז מגיע לה דמי כיס, לא יודע, אולי היא צודקת...
וגם אני חושב אם אפשר לשמח אותה אז למה לא?
אבל מצד שני, אולי זה לא חינוכי לתת כסף תמורת הביקור שלה.
אולי אבא שלי צריך לחשוב לעצמו שמי שבא לבקר אותו תמורת כסף שלא יבוא בכלל...
אולי אפשר לקחת אותה לארוחה, לספר, לסטנד אפ, או שלשום מקום, אני פשוט לא יודע איך צריך להתנהג איתם...
מצד אחד אין לי בעיה להיות בקשר ולהזמין אותם לארוחה אבל מצד שני אני לא צריך לאמץ אותם כילדיי, זה בעצם מה שהם מחפשים, אבא נוסף ומסודר שאולי אפשר להוציא ממנו סכום קבוע של 500 ₪ לסמסטר, או סכום חד פעמי של 25,000 ₪ לשנת לימודים במכללה...
אני מניח שאחותי חושבת שאם יש לה 8.3% בדירה ובקרקע אז מגיע לבת שלה כ 200 ש"ח בחודש, אבל אם ארצה לתת לה את כל החלק שלה היא תתחמק, למרות שהיא צריכה כסף...
מה איכפת לה, מחירי הקרקעות היום רק עולים...
הם הזמינו אותי כמה פעמים לשבת אבל אמרתי לעצמי או שיבקשו עוד פעם הלוואה, או שישאלו על הרכוש וכשיגלו שאבא העביר אליי אז אולי יתחילו לריב, אז למה להכניס את הראש למיטה חולה?
ובגלל ההתרחקות שלי האחיינית הסטודנטית התחילה לאחרונה להתקרב...
והקרקע הקטנה זה לצורך מכירה כדי לשלם לשתי האחיות על חלקם ברכוש שזה כ 17%
בשורה התחתונה, אני מבין שהאחות והאחייניות בבעיה כלכלית ומבין שלתת 450 שח לשיעורים פרטיים זה "פראייר" ובטח לתת 25,000 לשנת לימודים (שזה בכלל חוצפה לרמוז או לבקש),
וזאת הסיבה שהחלטתי להתייעץ כאן.
אני רוצה לעשות מחוות קטנות כמו לקנות גרופון ולהזמין אותם לארוחה או אולי להטעין לסטודנטית כרטיס לקפיטריה, אולי לקחת את האחיינית השניה (זאת שהפסיקה לבוא כשלא קיבלה כסף) למופע סטנד אפ ואני מתלבט האם גם המחוות הקטנות האלה נחשבות ל"פראייר"...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
הייתי מדברת איתה בכנות

קודם כל, אחותך עזרה לך בילדותך אבל צריך לזכור שהיית ילד. אמנם זה מעשה מאד יפה מצידה, אבל לא משאיר אותך בשום חוב כלפיה.
דבר שני, לגבי האחיינית - הייתי פותחת את הנושא מולה בכנות. הייתי משתפת ברגשות שלך, בחששות שלך. אין לך הרי מה להפסיד, כי ממילא אם תסרב לה יש סיכוי סביר שהמשפחה הזו תסתכסך איתך. שאל אותה מה הכוונות שלה, ואם היא תשכנע אותך ותרגיש בנוח תוכל לתת לה את הכסף או לתמוך בדרך אחרת.
אנחנו לא יכולים לדעת מה האחר חושב או מתכוון בבטחון מלא, לפעמים צריך פשוט לשאול. ואם לא תתן לה את הכסף, או קופון, או כרטיס טעון - תאמין לי שהיא תסתדר, כמו שאני ועוד הרבה סטודנטים הסתדרנו. היא לא תלויה בעזרה שלך, אבל כן יש כאן פוטנציאל לפתח מערכת יחסים משפחתית משמעותית ואולי אם תשתמש בכנות תצליח.
 

The MVP

New member
כרגע אני נזכר ש...

גם אני עזרתי לאחותי: בבייביסיטר באופן קבוע לאורך שנים,
בעסק בחופש הגדול וללא תמורה...
ואבא עזר לכל המשפחה,
כך שאתה צודק שאני לא צריך להרגיש חייב.
&nbsp
מה להגיד לה שאני מרגיש פראייר?
היא צריכה כסף, או כדי לעזור בבית או באמת לשיעורים פרטיים,
אז היא תגיד לי שוב, בקול עדין ונעים, כאילו היא בצרות, ואז תוציא ממני כסף, קשה להתרשם בין משחק לבין אמת.
ואם זה אמת אז זה צריך ליפול עליי כאשר אמא שלה לא הוציאה את ה 2500 ₪ שלה מהבנק?
(תקרא הודעות קודמות אז תבין שיש לה כסף מהצו ירושה שלא שיתפה איתנו פעולה)
ושוב, לא נראה לי שזה בקשה נקודתית אלא שיבוא לזה המשך...
מעדיף שלא לדבר איתה על הנושא עד שתבקש שוב פעם,
אולי במבחן או בסמסטר הבא...
ואם אעזור לה ואח"כ תגלה שהרכוש על שמי ואבקש לתת לה את ה 10% שלה ברכוש אז הם במילא יכעסו כך שגם אם אעזור לאחיינית אז כאילו שלא עזרתי...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
תודה
 
למעלה