האחריות בידיים שלכם

[א ס י ת]

אדה גם אני חונכתי לא לסמוך על אחרים

למדתי במשך השנים בהרבה שיעורי רוחניות, לא לשאת על כתפי את כל העולם. ונעשה לי קל. עכשיו אני גם עושה בעצמי פחות, וגם מאפשרת לאחרים לעזור לי. אני חיה ללא "דאגות" מתוך אמונה שמה שאני לא מסוגלת לעשות, או שיסתדר מעצמו, או שיופיע מישהו שיעזור לי, מבלי שאצטרך לבקש עזרה. זה לא שאני יושבת כל היום וחושבת מי יעזור לי או משהו כזה. אני פשוט מניחה למשהו שאני לא מצליחה לבצע, לא ממש חושבת עליו. ואז מופיעה העזרה. למדתי להבחין בניסים קטנים שקורים לי יום יום, זה גורם לי לאושר ולשקט נפשי.

 

[יעל ארבל]

אסית, קצת התערבבו כאן כמה דברים

אחריות מתוך הרגשת חובה לעשות משהו, ולקיחת אחריות על החיים, אלו שני דברים שונים. ואני מציעה שאולי מכאן נתחיל בדיון, מה זה בעצם אומר אחריות?

 

[א ס י ת]

יעל, אני מציעה שתסבירי מה זה לקיחת

איריות. זה נמע לי משהו מאוד מעשי. תסבירי איך עושים את זה.

 

[א ס י ת]

איריות=אחריות, נמע=נשמע

 

[יעל ארבל]

ואז נפספס את כל הדיון - לא חבל?

 

[AIDA1]

א ס י ת ,אני מתחברת למשפט שכתבת

"ולפעמים אני זורקת בקשה ליקום שיעזור לי, והעזרה מגיעה מהמקום הכי בלתי צפוי" אני פשוט מאמינה בזה כי גם לי קרו דברים כאלה . למשל היום הייתי במצב על הפנים שלא מצאתי דירה לשכירות ואני רוצה לעזוב פה כי כבר יקר בשבילי. יעל, שכתבתי לה על מצבי , נתנה לי תקווה . לא היה לי כוח אפילו לקרוא בפורום . פתאום קבלתי מן כזה אנרגיות , נכנסתי לפורום (אני עדיין קוראת גם מאחורה ) , וקוראת את המשפט שלך ונזכרתי שאני מאמינה בזה. עכשיו אני קצת יותר רגועה .

 

[א ס י ת]

../images/Emo45.gif

 

[natalynataly]

לקיחת אחריות זו ... אחריות גדולה!

אני החלטתי "לקחת אחריות על הבריאות שלי" - בהתחשב שאני חיה עם מחלה כרונית קשה. זה לא משפט של מה בכך. זה ממש לפעול להשגת המטרה. לא להשאיר את זה כמשאלת לב שבאוויר.... זה אומר להקפיד על תזונה... תרופות מתאימות... אורח חיים.... וואוו! כמה עבודה זה להיות אחראית!

אבל... שווה!

 

[א ס י ת]

natalynataly אולי בין לבין התעסקות

במחלה ובתזונה, תעשי גם משהו אחר שלא קשור אליה? למשל , לקרוא ספרים? לצייר. תחביב שיעזור לך להתמיד במשימת הריפוי הגדולה שלקחת על עצמך.

 

[natalynataly]

אני עושה... מנגנת.... מציירת....

בעיניי זה לא פחות חשוב. במסגרת לקיחת האחריות, על הבוקר - בטרם אגש לעוד מליון דברים, הקצבתי לעצמי חצי שעה של אימון בנגינה.... היה קצת קשה, אך בהחלט מרגישה שהתקדמתי לעבר היעד. שאני פעלתי באחריות....!!! רק שלא רציתי להכביד בפירוט ארוך!

 

[shushu10]

לקחת אחריות על הבריאות שלי..

אני התחלתי לקחת אחריות על בריאותי לפני כ-25 שנה. זה התחיל במחלתו של בעלי, בהרמת ידיים של הרפואה הקונבנציונלית לעזור לו, ובמעבר לצמחונות/טבעונות, כמענה בלעדי. זה התחיל- באיסוף של ידע ב"תחזוקת הגוף בבריאות שלמה" מכל הבא ליד, תורת הויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא, -ובנוסף שאלתי את עצמי מה אומרת הרפואה במזרח הרחוק על הבריאות (הודית, טיבטית, סינית וכו') . מיום שהחלטתי לקחת אחריות אני שומרת על עצמי, תזונה צמחונית, ללא חמרי שימור, ללא צבעי מאכל, ומשתדלת גם לשלב אורגני כמה שאפשר. אני יכולה לומר מנסיון שאני עומדת על המשמר (גם חורגת מעט לעתים רחוקות) וזו לקיחת אחריות רצינית והכל בכיף!!! אורח החיים שלי אינו כפייתי בשום מובן זה אומר עיסוק בספורט, הכנת מזון (בצ'יק צ'אק) וכל מה שיכול לעשות טוב לנשמה - מדיטציה, ספרות "רוחנית", מוסיקה ים ועוד.. אין בבית כדורים, אין משחות, אין תוספי מזון בבקבוקים וכו' - אבל יש התחזקות ואמונה שנובעת מתוך עצמי ללא הרף (כל יום מחדש). זה אומר - כל עוד אתמיד ברצינות ללא פישולים - יש סיכוי סביר שאמשיך להיות בריאה -

ואגב - אין בזה כל מאמץ אבל כן יש מה שייקרא אצל רבים "וויתורים". אני איני רואה בזה כל ויתור, מאחר וזוהי לדעתי - איכות חיים. נכון שאיכות חיים זה נושא הרבה יותר רחב - אבל זה בהחלט לא מעט. מה שאפשר ללמוד מכך שלא משנה באיזו מטרה חיובית תבחר. אם תעמיק בנושא, תבחן אותו מכל ההיבטים ותלמד להכיר את עצמך היטב, כבר הגעת להישג והוא עצמו יכול לשמש קרש קפיצה להישגים אחרים ושונים לחלוטין. זוהי התחזקות עצמית.

 

[shushu10]

לקיחת אחראיות = אינה אלא

מחוייבות שלקחתי על עצמי ביישום מטרה כלשהיא.

 

[יעל ארבל]

בהחלט עבודה קשה, אבל משתלמת

 

[יעל ארבל]

בואו נעמיק קצת את הדיון בנושא

מה זה בדיוק לקחת אחריות. קחו דוגמא למצב שבו לקחתם את האחריות לידיכם, אפילו מהימים האחרונים, ומתוכה בואו ננסה להסיק מה זה אומר בדיוק לקיחת אחריות. אני אתחיל - היום בבוקר נורא לא התחשק לי ללכת לעבודה. היה לי מאוד כיף בארבעת הימים של חופשת החג. יש עוד כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לעשות, ועלתה אצלי המחשבה להרים טלפון ולהודיע שאני לא מגיעה היום. כשחשבתי על זה קצת יותר לעומק אמרתי לעצמי שכל עוד אני עובדת במקום הזה, יש לי אחריות כלפיו. וחשוב יותר, יש לי אחריות על הבחירות שלי. כל עוד אני מקיימת בחירה שבחרתי לעבוד במקום כלשהו, אני אחראית לעמוד בה. זו בעיניי דוגמא ללקיחת אחריות. אם החלטתי משהו, או בחרתי בדבר כלשהו, האחריות שלי היא לדבוק באותו דבר. וזו אחריות מאוד כבדה - שלי כלפי עצמי. האם גם אתם יכולים לתת דוגמאות ללקיחת אחריות/לאי לקיחת אחריות אצלכם?

 

[רן בת]

לקיחת אחריות או יותר נכון אצלי

אי לקיחת אחריות, למרות שאומרת לעצמי יום יום שמחר בבוקר אני עושה את בדיקת הדם שאני אמורה לעשות וכבר שבועיים דוחה את זה, כי אני הולכת לישון מאוד מאוחר ופשוט לא מצליחה לקום בשש וחצי בבוקר כדי ללכת לעשות אותה. אז זו מבחינתי לקיחת אחריות. פשוט להחליט שאני עושה וזהו, לעשות. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

 

[רן בת]

דרך אגב,

דווקא בנושא הכתיבה כן הצלחתי לקחת אחריות, בשביל זה אני כן קמה בבוקר מוקדם, ויושבת עם המחברת שלי ביחד עם כוס הקפה והרעש המתחיל של העיר (אני מושבניקית במקור ועוד לא התרגלתי לרעש). אז, כנראה שכן לוקחים אחריות על מה שמתאים ומה שרוצים, ומה שלא ממש רוצים לעשות קל לא לקחת אחריות כמו בדיקת הדם שלי.

 

[יעל ארבל]

אז איך זה שיש דברים שקל יותר

לקחת עליהם אחריות וכאלו שמאוד קשה? מה מונע ממך ללכת לעשות את בדיקת הדם ולגמור עם העניין?

 

[רן בת]

אני מניחה

אני מניחה שמה שמונע ממני לעשות את בדיקת הדם הזאת, זה שנמאס לי מבזבוז הזמן שלא תורם לי כלום בחיים. כבר שנתיים וחצי, פעם בשבוע אני אמורה לעשות בדיקת דם, שאמורה לתת כיסוי טוסיק לרופאים ולא תורמת לי שום דבר. שהרי אם באמת היו להם תשובות בשבילי, הם היו מחליפים לי את כדורי דילול הדם , ולא מעלים לי שוב ושוב את המינון, במקום להגיע למסקנה שהכדורים האלה לא פועלים עליי. בקיצור ולעניין, זה פשוט לא תורם לי שום דבר משמעותי בחיים.

 

[בני ישראלי]

מדובר בנושא רפואי ובאמון בכישורי

הרופא שלך. נקודת המוצא היא שאת לא רופאה ואין לך אמון והסכמה עם הרופא שלך. המסקנה צריכה להיות להחליף לרופא אחר שתוכלי לתת אמון בו, כי ברפואה עסקינן. זו דעתי.

 

[יעל ארבל]

אוקיי, אז זה לא תורם לך כלום

ומצד שני זה מעסיק אותך, אחרת לא היית משתמשת במינוח "אי לקיחת אחריות" אלא פשוט מסלקת את הנושא לגמרי מהמחשבות שלך, כי הוא לא רלוונטי. ובמלים אחרות, מה שאת אומרת כאן בעצם זה - שאי לקיחת אחריות גוזלת ממך אנרגיות, פשוט מבזבזת אצלך אנרגיות על ריק. תגידי, לא חבל לבזבז על בדיקה אחת כאלו אנרגיות, כשאת יכולה לעשות איתן דברים הרבה יותר מועילים? אז: מה ייצא לך מלקחת אחריות? או שתלכי לעשות את הבדיקה ותחזרי לענייניך. או שתקחי החלטה לא לעשות אותה, ובכך תחזרי לענייניך. (אבל בלי להעסיק את עצמך יותר בכך) מה את אומרת?