הצעתי לך ניסוי שיענה על זה. מה רע בו?
לגבי שכר ועונש, אתה מאמין שהשכר הוא עצם הקימה לחיים? תקן אותי אם אני טועה, גם חוטאים יקומו לתחיה. לא? לשאלתך, בסקאלה הכללית של היקום באמת זה לא סיפור גדול אם אנשים מתים מקטסטרופה. אבל בעולם החברתי הקטן שלנו, זה משנה גם משנה. שוב, אנחנו יצורים אמפתים, חשים הזדהות עם אחרים, וככל שאחרים קרובים אלינו יותר אנחנו מרגישים הזדהות קרובה יותר. כשחייהם נגדעים אנחנו מרגישים שחלק מחיינו נגדע, ולו במעט. סבלם של הקרובים אלינו מוגרש על ידינו. אנחנו חושבים על סבלם של אלה שמתו, מדמיינים שזה קורה לנו, ומרגישים כאב. אנחנו חושבים על סבלם של אלה שנותרו מאחור, מזדהים עימם, וזה כואב לנו. בנוסף, אנחנו יצורים משתפי פעולה. כשאסון קורה במקום אחר, אנחנו מגישים יד לעזרה, כי כך אנחנו מתוכנתים בטבע. הגיוני שנהיה כאלה, כי שיתוף פעולה טוב יותר לכולם, אבל הסיבה שאנחנו עושים את זה איננו בהכרח בגלל שהדבר הגיוני אלא בגלל שכך זה מרגיש לנו. זו, אגב, גם הסיבה שאתה עוזר לאחרים, אם אתה עוזר לאחרים. לא בגלל אלוהים ולא בטיח.
