האיש שלי פראייר?

[הנוסע השמיני]

ניר, אמרתי "נשים בכיניות"...

...לא אמרתי כלל נשות המילואימניקים... יש "אשת חיל" ויש "אשת חילזון"...ההיא שמתחבאת בביתה ורוצה רק את קיום ד' אמותיה...רחוק לא תגיע...כי היא כנטל על גב המילואימניק... כל דמעת הבכי שלה, אבן משקולת על צווארו... כל נהי, כתקיעת שופר באוזנו... כל עיוות פניה כפני שד... אז אייך הבעל, איש מילואים יכול לתפקד, כשהוא רוצה בכך?...

 

[ניר נגר]

ידידי, אתה מזכיר לי מקרה אמיתי

בחומת מגן קיבלתי צו 8...יצאתי למילואים כשאני משאיר מאחור אישה מטופלת בתינוק בן כמה חודשים וילדה בת שנה וחצי... וכן, היא בכתה לי בטלפון בשיוק לפני שיצאתי לבצע פעילות מבצעית... היא אפילו הגיעה למ"פ שלי בבקשה שישחרר אותי (פדיחות..אבל היא אסרטיבית ) להגיד שלא הבנתי אותה??? אז הבנתי... אם נשות המילואימניקים היו נותנות את הטון מי הולך לימילואים ומי לא...אז בכלל לא היו מילואימניקים. אין אשת חייל ששולחת את הבעל למלחמה בחיוך...אין חיה כזו. צריך לבין גם את התרומה הגדולה שלהן

 

[נ ע מ ה 5]

גם אפשר להבין אותו

אני גם הייתי רצה למילואים במקומו...אהמ...אהמ...

 

[מוקש דרוך]

התשובה לא פשוטה

בעלך פשוט אדם עם רגש אחריות, ואת צריכה להיות שמחה על כך ולעמוד לצידו, אפילו שזה קשה, למזלך OVER ימי המילואים הם "בבודדות" של יום יומיים-אבל מצטברים, שמנקים את הראש. לדעתי מילואים כאלו הם אפילו דומים לטיולי ג'יפים. אני מאמין שאם הוא יודיע למפקדים\לק.הקישור מספיק זמן על מועד שלא מתאים לו, הם יבינו וישחררו אותו מהמשימה.