זו בחירה שלך לראות את החיים כהתפתחות.
אני יכול להבין מה הבעיה של אנשים לתפוס דברים פשוטים.
אם אתה בונה את הפיסיקה שלך על ההנחה שהחיים הם התפתחות, כמו בניה של קוביות לגו שלב אחר שלב, אתה יכול להגיע להרבה טעויות או במקרה הטוב לדברים מאוד מוזרים ולא מוסברים.
ואתה יכול להמשיך להיות מבולבל ולחפש במקומות לא נכונים כמו מה אחרים חושבים על זה .
כאן אני נותן לך בסיס מאוד חזק שמתחיל ממש מההתחלה, בלי משחקים של נדמה לי או אני חושב ש,,,. אתה יכול בעצמך ללכת ולבדוק ולראות שכך בדיוק המציאות עובדת.
מקום טוב להתחיל בו הוא בעובדה שהחיים הם מחזוריים,
זו עובדה ואת זה רואים בכל מקום. ואם יש מחזור שזה תופעה של תדר בפיסיקה. לתדר יש מקור.
המחזור לא בא משום מקום הוא בא ממקור כלשהו. בלי להכנס לשאלה "מהו אותו מקור?- זה ברור שהמחזור מתחיל מנקודה כלשהי וחוזר לאותה נקודה בדיוק.
אז יש שתי תנועות יציאה מהמקור וחזרה למקור. יציאה מהמקור נקראת חומר וחזרה למקור נקראת אנטי חומר שזה בדיוק אותו חומר אבל עם סימנים הפוכים שמסמנים את הכיוון.
חומר מתחיל ברמות תדר קטנות של הרץ, קילו הרץ, מגה הרץ, וכן הלאה. ומתעבה כמו שמים - H2O מתעבים בגדלים של ננומטר, מיקרומטר, מילימטר וכן הלאה.
ספרות לא חייבת להיות עיקבית אבל פה אתה יכול לראות עיקביות של תיאור המציאות .
הכל תלוי מאיזה כיוון אתה בוחר לראות את המציאות.
אף אחד לא יצר את המפץ הגדול, בעצם ההופעה שלך כאן לחיים עם חושים, אתה צופה רק בחלק מהתנועה של החומר והאנטי חומר שהיו מאז ומעולם ומפרש אותה איך שאתה רוצה. ואתה רואה את זה כמרחב או עולם, עם כל האנשים שמאכלסים אותו וכל התופעות שבו .
וכמו שאתה חושב על זה, כמו שהתבונה שלך יכולה לתפוס את זה בצורה כזו,
תבונה הרבה יותר רחבה משלך ממך חושבת עליך שחושב ועל כל אדם ואדם שחושב על המרחב שלו.
זאת אנלוגיה פשוטה שיכולה להמחיש מהי תבונה, אבל לא בצורה מלאה, כי אין בשכל יכולת לתפוס את הדבר הזה.