Lady In Blues
New member
האם אמונה היא בהכרח תלויית פחד?
האם בעת אמונתינו בכוח נשגב אנחנו מסוגלים ללבות אותה בלא הפחד מכוחו של הנשגב? בפשטנות יתר ובתקבולת פופוליסטית- האם היינו ממשיכים להאמין באלוהים אם לא היינו מפחדים ממנו? אם לא היה גהינום, אלא רק גן עדן, האם עדיין היינו שומרים על מצוות האל? האם מאמינים עושים מעשי צדקה ע"מ ללכת לגן עדן, או כדי לא ללכת לגיהנום? מדוע הדת בוחרת להשתמש בהפחדה, אם המצב הטיבעי הוא קיומו של האל והמצב הטיבעי הוא ציות של האדם לאל? ואם טבע האדם הוא עשייה מתוך פחד, מדוע התגבות עליו (הפחד) מתוגמלת בייסורי נצח? וגם- פרדוקס הבחירה האנושית באל: אם יוצאים מנקודת הנחה שאל אוהב את כל ברואיו ורוצה לתת להם אושר מקסימאלי. אם יוצאים מנקודת הנחה שהאל יצר לאדם את אפשרות הבחירה בין טוב ורע, ומתוך זה מעניש אותו אם זה האדם בוחר ברע. נוצר מצב פרדוקס- למה לתת לאדם בחירה אם האל יודע שעלול האדם לבחור ברע, ובכך נשלל ממנו האושר המקסימאלי? למה להעמיד את האדם בניסיון? למה לא פשוט לתת לו את האושר המקסימאלי?
האם בעת אמונתינו בכוח נשגב אנחנו מסוגלים ללבות אותה בלא הפחד מכוחו של הנשגב? בפשטנות יתר ובתקבולת פופוליסטית- האם היינו ממשיכים להאמין באלוהים אם לא היינו מפחדים ממנו? אם לא היה גהינום, אלא רק גן עדן, האם עדיין היינו שומרים על מצוות האל? האם מאמינים עושים מעשי צדקה ע"מ ללכת לגן עדן, או כדי לא ללכת לגיהנום? מדוע הדת בוחרת להשתמש בהפחדה, אם המצב הטיבעי הוא קיומו של האל והמצב הטיבעי הוא ציות של האדם לאל? ואם טבע האדם הוא עשייה מתוך פחד, מדוע התגבות עליו (הפחד) מתוגמלת בייסורי נצח? וגם- פרדוקס הבחירה האנושית באל: אם יוצאים מנקודת הנחה שאל אוהב את כל ברואיו ורוצה לתת להם אושר מקסימאלי. אם יוצאים מנקודת הנחה שהאל יצר לאדם את אפשרות הבחירה בין טוב ורע, ומתוך זה מעניש אותו אם זה האדם בוחר ברע. נוצר מצב פרדוקס- למה לתת לאדם בחירה אם האל יודע שעלול האדם לבחור ברע, ובכך נשלל ממנו האושר המקסימאלי? למה להעמיד את האדם בניסיון? למה לא פשוט לתת לו את האושר המקסימאלי?