האם אמונה היא בהכרח תלויית פחד?

סיר חע

New member
../images/Emo204.gif

אני מאמינה שיש משהו מעבר, אני מאמינה שיש לנו נשמה, קראתי כל מיני דברים, וזה באמת הפחיד. אני לא מגדירה את עצמי כאטאיסטית, וגם לא כמאמינה באלוהים, אני מן באמצע כזה, פעם שם ופעם שם. הדבר שהכי מרתיע אותי מהדת הוא פירוש "חכמים" (יה, רייט) של כל ספרי הקודש. ("כן הא, מי אמר?"). אז נוצר מצב שאני לא מאמינה להם (בדר"כ), אלא לעצמי, אבל בגלל שהנושא לא כ"כ מושך אותי, אז אני לא מתעניינת בו, אז אין לי... מה להאמין לעצמי... בכלמקרה, אני אי שם באמצע. כנראה שהתפיסה שלך לגביי היא שאני לא מאמינה, אבל זה לא נכון. למעשה, הדבר שניסיתי להבין מתחילת השיחה הוא - על פי מה החלטתם שלבע"ח אין נשמה? זה מקומם אותי, במה הם נבדלים, יחסית לפרט הזה? אם תוכלי לשאול את הרב, ולכתוב לי מהי תשובתו, זה יכול להיות מאוד מעניין:) (ואם מקודם עשה רושם שאני בזה להם - זה לא נכון, אני בזה לאלו שהולכים אחריהם בעיניים עצומות, ואני רק אומרת שאני לא כזו בכלל בכלל).
 

Dragonaut

New member
נמלים הולכות לגן עדן

בדיוק כמו שבני אדם הולכים לגן עדן. מוח מפותח יותר לא הופך אותנו לבעלי נשמה. המשעשע בעניין הוא שאותו מוח מפותח הוא הגורם לנו להאמין שאנחנו מיוחדים, מורמים מן הטבע, בעלי נשמה וגורל.
 

kaenar

New member
תגובה:

לבעלי חיים שאין להם נשמה ואין להם בחירה, אין גם גן עדן ועולם הבא, ועם סיום חייהם כאן בעולם הזה מסתיימים חייהם לחלוטין.
 

yaakii

New member
כאשר אדם מאמין בקיומו של כח

עליון שדורש ממנו משהו, בהכרח יבוא עם האמונה פחד. לגבי הטוב המוחלט: היהדות מאמינה כי(גישה מסויימת): מתחת כסא הכבוד של הקב``ה מצויות הנשמות. שם הן נהנות מזיו שכינתו של הקב``ה. משום שהן לא טורחות עבור הזכות הגדולה הזאת, אותו זיו שכינה מגיע אליהם בגדר ``לחם-חסד``. משום שהקב``ה רצה לתת לנשמות את האפשרות *לזכות* להתענג מזיו שכינתו (=הטוב האידיאלי), הוא זורק כל נשמה בגוף אדם ואת האדם שם בעולם הזה, שהוא מעין מרוץ מכשולים. על כל מצוה מקבלים שכר, וכל עברה-הפוך. לאדם ולנשמה האפשרות לבחור בטוב וכך ל*זכות* בקרבה לקב``ה.
 
למעלה