האם אני אמא היסטרית?
הסבתא של הבעלול היא אישה מקסימה אוהבת וחמה אבל מה כבר לא ממש צעירה וכוחה לא במותניה (בלשון המעטה). היא כמובן אוהבת את הנינה (היחידה!!!!) אהבה ענקית ורוצה לבלות איתה כל רגע ועד כאן הכל טוב ויפה. העניין הוא שהיא, שלא בכוונה (!!!!) מסוכנת לתינוקת שלי
ויש לי מספר דוגמאות - היא לא הולכת מספיק יציב אבל רוצה להסתובב עם הילדה (ששוקלת כבר כ-7 ק"ג) על הידיים פעם אחת היא הותירה אותה על הספה והלכה.... ואתמול , השיא מבחינתי, נתנה לה - עוגה!!!! לא פחות ולא יותר. (שני בסה"כ בת 3.5 חודשים, ניזונה מהנקה מלאה ) שמייד הוצאתי לה מהפה, בתקווה שלא נותרו פירורים בפיה... כמובן שכל פעם שכזו וכל פעם שהילדה אצלה בידים אני בפחד וחשש ממה שיקרא ומאז מקרה הספה אני משגיחה גם על הסבתא בשבע עיניים אבל הנה מתחת לעיניים שלי היא הכניסה לה את העוגה לפה ! כמובן שהתפרצתי וצעקתי וכעסתי ולשמחתי לא בכיתי (כמעט
) יצאתי משם רועדת כולי וכשאמרתי לבעלול שאני מבקשת שיודיע שכל מה שהיא רוצה לעשות עם הקטנה/לתת לה - היא חייבת את רשותי. הוא לא הסכים וטען שאני אמא היסטרית. מה אתן אומרות? מה עושים? ואיך יוצאים מהפלונטר הזה בלי להכנס למריבות/העלבויות משפחתיות?
הסבתא של הבעלול היא אישה מקסימה אוהבת וחמה אבל מה כבר לא ממש צעירה וכוחה לא במותניה (בלשון המעטה). היא כמובן אוהבת את הנינה (היחידה!!!!) אהבה ענקית ורוצה לבלות איתה כל רגע ועד כאן הכל טוב ויפה. העניין הוא שהיא, שלא בכוונה (!!!!) מסוכנת לתינוקת שלי
