האם אני אמא היסטרית?

מזדהה מאוד!!!

כשיותם היה בן 6 שבועות עשינו מסיבת ברית למשפחה וכמובן שהסבתא היתה מוזמנת (של בעלי כמובן) לפני כן פגשתי אותה רק פעם אחת בחתונה שלנו. בכל מקרה אני עומדת עם הילד בכניסה לאולם ואיך שהיא נכנסת - שכחתי לציין שרק חצי שנה לפני זה היא עברה ניתוח החלפת מפרק הירך ושהיא הולכת עם מקל הליכה - בכל מקרה היא נכנסת לאולם חוטפת ואני שוב חוזרת על זה - חוטפת לי אותו מהידיים ונעמדת מול הסבא לפוזה של צילום, אני בזינוק מחזיקה לילד את הרגליים וברגע שהמצלמה צילמה היא כמעט מפילה את הילד מהידיים והולכת ולא מסתכלת על הילד בכלל. גם נבהלתי מאוד גם כעסתי על החוצפה וגם נעלבתי מזה שכל מה שעניין אותה היתה התמונה, בקיצור מוסר השכל - אולי לא כל כך קשור דווקא לסיפור שלי - רק את יודעת מה הכי טוב לילדה שלך - אני הייתי נרגעת קצת ולוקחת את בעלי לשיחת הסבר בשביל שלפחות תהיו באותו צד של המתרס ולגבי המשפחה, אני חושבת שהייתי מדברת איתה בעצמי, אולי כי גם לא הייתי סומכת על בעלי שיגיד לה את כל מה שאני רוצה, ובצורה נעימה אך אסרטיבית הייתי אומרת שאני מאוד שמחה וכייף לי שהיא מבקרת (צריך לפתוח במשהו חיובי בשביל לרכך את המכה של אח"כ) אבל....יש לך כמה בקשות, וכאן תפרטי את מה שכתבת, בהצלחה
 
את האמא. נקודה.

וגם אם מישהו, כולל את עצמך למשל חושב שאת היסטרית, אז מה? זה הילד שלך ואת אחראית לשלומו. בקשר לעוגה אמא שלי ואחותי ניסו לתת לדרור (רק על השפתיים) במבה. במבה?! החטיף האלגרני הזה שנותנים בפעם הראשונה בבית חולים, כדי לראות שהוא לא הורג את הילד? כן. החטיף הזה ממש. ביקשנו מהם לא לעשות את זה, וכשראינו שהן ממשיכות אישמיש פשוט קם ולקח את דרור מאמא שלי. אמא שלי דווקא הבינה שהיא "קצת" עברה את הגבול. אחותי לעומת זאת נעלבה כאילו בשם אמא שלי, על איך שהוא פשוט בא וחטף ממנה את דרור. אבל אין ברירה כנראה. הם (כל העוזרים והקרובים וחפצי טובתנו השונים) צריכים להבין שאנחנו ההורים וכרגע אנחנו אלו שיודעים בדיוק מה טוב לילד שלנו. ומצדי שיגידו שאני היסטרית כמה פעמים שהם רק רוצים
 

dorlim

New member
בנות - תודה לכולכן ../images/Emo24.gif והתנצלות

המחשב בבית שבק חיים ובעבודה אני ממש לא מספיקה להכנס, כך שרק עכשיו יצא לי לראות את התגובות . תודה - תודה - תודה
מקווה שנעבור את הפסח הזה בשלום
 
למעלה