צפה בקובץ המצורף 51688
רוב גדול של הכלכלנים (לא כולם כמובן) יגידו לכם שהמיתון הוא בלתי נמנע. (במקרים רבים, יש רציונל כלכלי לא בריא מאחורי התיאוריות הללו).
המיתון כסוג של הפרת אמון (או שבר מתמטי פשוט):
מיתון הוא סוג של שבר מתמטי פשוט על הכלכלה וגורם שבמציאות מושפע בעיקר מההיבט הפסיכולוגי עצמו.
ככל שנדבר יותר על המיתון העתידי (חריף וסוף העולם), כך יש לו יותר השפעה על השחקנים הכלכליים. (יחידים, חברות ופוליטיקאים) שמאבדים אמון בשווקים ובמטבעותיהם.
אובדן האמון הוא דה פקטו גורם אוטומטית לתגובה שלילית בשווקים, כמו עליית מחירים, ירידת מטבע מול הדולר ועליית אינפלציה. (כדי להזכיר רק אותם).
להמשך הכתבה לחצו כאן:
http://bit.ly/3qa0six
#alphainstituteoffinanceandeconomy
תלוי איפה
התוצר לנפש באירופה הגיע לשיא ב2008 ומאז הם במיתון
התוצר לנפש ביפן, הגיע לשיא באמצע שנות ה90 ומאז הם במיתון.
בשני המקרים, התבצע במקביל שינוי דמוגרפי, יש,פחות עובדים על הרבה יותר פנסיונרים, ולייבא כח אדם ללא השכלה וללא נטייה להשתלבות, מוריד את פוטנציאל התוצר-לנפש באופן קבוע
ולכן יתקשו מאוד לתקן את המעוות ולחזור ממיתון לצמיחה.
בארה"ב, שצומחת בקביעות, השאלה היא משך המיתון, כאשר מיתון של שנה-שנתיים אינו אסון
בסין, מיתון עשוי להוביל להפיכה.
בקנדה, למרבית ההפתעה, דווקא נצמדו לאירופה, ולא לארה"ב הסמוכה.
ובישראל?
עד כה חווינו 15 שנה של צמיחה מהירה, דווקא בזמן מיתון עולמי.
השאלה האמתית היא האם היא תיבלם (חורף בסגנון אירופי, ממש לא סביר, שהרי הילודה כפולה מאירופ, וגם הביקוש לעובדים גבוה), או תדעך (ככל שהתוצר עולה, קשה יותר ויותר לצמוח ללא רפורמות משמעותיות).
