.
מדינה שמשלבת את שתי השיטות.האם אתם מעדיפים לחיות במדינת רווחה או במדינה עם שוק חופשי או במדינה שמשלבת את שתי השיטות?
לא הבנתי מה בדיוק ניסית לומר.אז התחלת עם סיוט - שאף אחד לא רוצה
ואז איכשהו
הפכת אותו לגרוע יותר
אני מתנצל מכל ליבילא הבנתי מה בדיוק ניסית לומר.
המצב אף פעם לא סטטי - הוא דינמיראשית המצב שתיארתי הוא המצב במדינת ישראל כאמור מעלה
זה בגלל שהייתי בלי משקפייםשנית לא ברור מה זה "אף אחד לא רוצה" או מי קובע זאת.
שלישית לא ברור למה אתה מתייחס כ"סיוט" או כיצד/מדוע הוא הפך ל"גרוע יותר".
אז אתה דה פקטו מודה שאתה תוקף אותי בגלל שזה אני ולא בגלל דעותייאני מתנצל מכל ליבי
הייתי בלי משקפיים
בגלל ששניכם מנהלים היה נדמה לי שאתה ערני
המצב אף פעם לא סטטי - הוא דינמי
מתחילים בנקודה X וממשיכים ממנה בכיוון מסויים
זה בגלל שהייתי בלי משקפיים
עכשיו שמתי אותם והבנתי את הטעות
מתנצל
לאאז אתה דה פקטו מודה שאתה תוקף אותי בגלל שזה אני ולא בגלל דעותיי
בסדר - לשפר אותם הרבהיאלה יאלה
זה מה שעושים גם ליאז אתה דה פקטו מודה שאתה תוקף אותי בגלל שזה אני ולא בגלל דעותיי
איזה מספר אתה במשקפיים? אני 9 או 9.5 (לא זוכר כבר). מרוב גאונותי המופלגת, שנבעה ונובעת מחיים במקצב גבוה ואינספור פעילויות, תחביבים, עיסוקים וקריאת הספרים, ראייתי הידרדרה עם השנים לא מעטאני מתנצל מכל ליבי
הייתי בלי משקפיים
בגלל ששניכם מנהלים היה נדמה לי שאתה ערני
המדינה - זונחת את חלשיה.מדינה שמשלבת את שתי השיטות.
פירוט וביאור:
- מדינת שוק חופשי בלבד נחמדה מהרבה בחינות, אבל זונחת הלכה למעשה את חלשיה. לא הייתי רוצה לחיות בחברה שנוהגת כך.
ולמה?
- מדינת רווחה על מלא מאפשרת לרבים מדי לחיות על חשבונה (קרי על חשבון הציבור התורם) מבלי לתרום או לשאת את חלקם. כמו"כ היא לעתים מונעת (על-ידי 'דרבון הפוך') תרומה כזאת (למשל בדמות יציאה לעבודה) בכך שפשוט אין בכך עניין או צורך מצד האזרח.
אלא
- מדינה שמשלבת את שתי השיטות (וכזאת היא מדינת ישראל) מאפשרת מצד אחד את הדאגה לחלשיה, לפחות במידה שמאפשרת להם חיים בסיסיים בכבוד, ומצד שני לא גורמת לכך שרבים (מדי) חיים על חשבון אחרים.
אלא שבזה אין ודאות. אי-אפשר לסמוך על זה. על מערכות המדינה כן אפשר לסמוך. אז אתה ואני אולי ניתן צדקה וננסה לסייע לחלשים. אולי עוד כמה יעשו זאת. בוודאי אם אנחנו מדברים על עם ישראל, יהיו אפילו מגזרים שלמים שינהגו כך (אם מסיבות דתיות, אם מסיבות אחרות). אבל לא בטוח שיהיה בכך די ושחלשים לא ייפלו בין הכסאות בהמוניהם.המדינה - זונחת את חלשיה.
האזרחים - לא.
חברה שנוהגת כך - דואגת לחלשיה - בעזרה הדדית.
בצדקה,
בתרומה אישית
במקום להגיד "שילמתי כבר מיסים"
אולם בהרבה מאוד מקרים זה בדיוק מה שנדרש לעשות. לקחת מפלוני ולתת לאלמוני. אלא שבניגוד לדבריך, זה רחוק מאוד מלהיות כל מה שהמדינה עושה. מעבר לכך היא מספקת צרכים רבים של החלשים. כך למשל בפתיחת מעונות לקשישים, כך למשל בהסעות לנכים, כך למשל באספקת אביזרי עזר לנזקקים לכך, כך למשל באספקת שירותי בריאות הנפש לנזקקים לכך, כך למשל בדמות אספקת סיוע רפואי לנזקקים לכך, ובעוד סדרה ארוכה, מאוד, של דרכים. תקצוב היא רק נדבך אחד בכל הנ"ל. נדבך חשוב מאוד אמנם, אבל עדיין רק נדבך אחד מפעולות המדינה.ולמה?
כי המדינה לא מסוגלת באמת לעזור. היא גדולה מדי - והאזחים הם רק נמלים קטנטנות שמתרוצצים בין רגליה.
היא מסוגלת רק - לקחת מX - ולחלק לY.
כמו ענק עיוור וטיפש.
אני לא מכיר שמדינת ישראל מבצעת את התהליך שאתה מצביע עליו. מדיניות הרווחה לא התמעטה בשנים האחרונות, אלא דווקא התגברה ועודנה הולכת ומתגברת מידי יום ביומו. מדינת ישראל לא נמצאת ב"מעבר לשוק חופשי" בשלב זה של קיומה. יש בה שוק חופשי במידה רבה. כך כבר עשרות שנים ואולי אף מקום המדינה. אבל זה לא בא על חשבון מדיניות הרווחה. הוא בדיוק שאמרתי למעלה, מדינה שמשלבת את שתי השיטות.אלא
שמדינת ישראל עצמה משתפרת - ככל שהיא זונחת את ה"רווחה"
ועוברת ל"שוק חופשי", שמעלה את השכר והשפע של כולם.
מעדיף לדבר על מה שקורה במדינת ישראל ופחות על אירופה. זאת ראשית כי אני לא יודע מספיק על אירופה. שנית כי אירופה היא ממש לא מקשה אחת מבחינה זו. שלישית כי היא פשוט לא כל כך מעניינת אותי .ובאותו הזמן אירופה (שהייתה כבר במצב מעולה) מתדרדרת במהירות
בגלל שהיא עושה,
בדיוק להפך: ממקסמת את הרווחה והקיצבאות
מושכת אליה עוד ועוד חלשים שדורשים קצבאות ושירותים, בזמן שהנטל על מי שמייצר בפועל - רק עולה.
מ.ש.ל.
אם אתה סומך על מערכות המדינה מצבך גרוע ממה שחשבתיאלא שבזה אין ודאות. אי-אפשר לסמוך על זה. על מערכות המדינה כן אפשר לסמוך.
וככל שהיה להם יותר - יהיה טוב יותר.אז אתה ואני אולי ניתן צדקה וננסה לסייע לחלשים. אולי עוד כמה יעשו זאת. בוודאי אם אנחנו מדברים על עם ישראל, יהיו אפילו מגזרים שלמים שינהגו כך (אם מסיבות דתיות, אם מסיבות אחרות).
בוא נגיד שאני משוכנע שכבר היום - חלשים מקבלים יותר דרך צדקה מאשר דרך המדינה שמתיימרת לספק "רווחה"אבל לא בטוח שיהיה בכך די ושחלשים לא ייפלו בין הכסאות בהמוניהם.
הענק העיוור יודע לקחת מפלוני - ויודע לתת לאלמוניאולם בהרבה מאוד מקרים זה בדיוק מה שנדרש לעשות. לקחת מפלוני ולתת לאלמוני.
החלוקה זה הנדבך העיקרי - שנקרא "מדינה".אלא שבניגוד לדבריך, זה רחוק מאוד מלהיות כל מה שהמדינה עושה. מעבר לכך היא מספקת צרכים רבים של החלשים. כך למשל בפתיחת מעונות לקשישים, כך למשל בהסעות לנכים, כך למשל באספקת אביזרי עזר לנזקקים לכך, כך למשל באספקת שירותי בריאות הנפש לנזקקים לכך, כך למשל בדמות אספקת סיוע רפואי לנזקקים לכך, ובעוד סדרה ארוכה, מאוד, של דרכים. תקצוב היא רק נדבך אחד בכל הנ"ל. נדבך חשוב מאוד אמנם, אבל עדיין רק נדבך אחד מפעולות המדינה
בדיוק - כי הפחת הרווחה ב20 השנה האחרונות, יצרה המון שפע.אני לא מכיר שמדינת ישראל מבצעת את התהליך שאתה מצביע עליו. מדיניות הרווחה לא התמעטה בשנים האחרונות, אלא דווקא התגברה ועודנה הולכת ומתגברת מידי יום ביומו.
בדיוק להפך.מדינת ישראל לא נמצאת ב"מעבר לשוק חופשי" בשלב זה של קיומה. יש בה שוק חופשי במידה רבה. כך כבר עשרות שנים ואולי אף מקום המדינה. אבל זה לא בא על חשבון מדיניות הרווחה.
בהקשר בו כתבתי את הדברים אני אכן לגמרי סומך על מערכות המדינה.אם אתה סומך על מערכות המדינה מצבך גרוע ממה שחשבתי
או שכן או שלא. זאת בדיוק הנקודה.וככל שהיה להם יותר - יהיה טוב יותר.
והאוכל יגיעו בדיוק לפיהם של המסכנים שצריכים אוכל.
אז אתה משוכנע. נהדר. אז? יש גם מציאות בעולם להזכירך.בוא נגיד שאני משוכנע שכבר היום - חלשים מקבלים יותר דרך צדקה מאשר דרך המדינה שמתיימרת לספק "רווחה"
ובפועל גורנישט-פיל-גורנישט.
לא יודע מי אמור להיות "הענק העיוור" בסיפור הזה, שכל כולו לא לגמרי ברור. אבל כאמור, אתה מקפיד להתעקש להתעלם מהמציאות. קצת קשה להתדיין כך. ההמצאות יפות. הטענות לפיהן מדינה לא מסוגלת לנהל מערכות כאלו וכו', או שזה בהכרח עולה יותר אם המדינה מנהלת אותן, גם הן ידועות. הן נשמעות בעולם כולו מזה עשרות שנים ואין בהן כל חדש. אולם נאמר שוב, אי-שם בחוץ יש גם את המציאות. אישית אני מעדיף להתדיין כשהיא חלק מהתמונה. לא כשאנחנו בקטע של סיפורים סמי-מצחיקים אולם חסרי כל בסיס או הוכחה.הענק העיוור יודע לקחת מפלוני - ויודע לתת לאלמוני
אבל אז פלוני צווח שלקחו לו הכל, ושמגיע גם לו משהו
ואלמוני צווח שהוא רעב ורוצה עוד, ועוד.
והענק מאוד מבולבל.
מה עליו לעשות?
לקחת יותר?
או פחות?
לא נכון מציאותית כאמור.החלוקה זה הנדבך העיקרי - שנקרא "מדינה".
ראשית סיפא המשפט הזה לא נכון. שנית זה חסר כל משמעות לענייננו אם המדינה נעזרת בספקי משנה אם לאו. בשום מקום לא נאמר ששר האוצר צריך לנסוע ברכבו מידי יום ביומו ולתת צ'קים לנזקקים.כמעט כל שירות אחר - מבוצע ע"י ספקי משנה. מכיוון שאספקה ישירה - כמעט תמיד מבוצעת גרוע מאוד
שהפלא ופלא, עובדים מטעם המדינה ובמימונה למקרה שאינך מעודכן.חינוך - מבוצע ע"י בית ספר.
שהפלא ופלא, עובדים בשירות ומימון המדינה למקרה שאינך מעודכן.בריאות - ע"י בית חולים
כנ"ל.ציוד רפואי ואביזרי עזר - ע"י עמותות, חנויות, ובתי מרקחת.
מה משהו מכל התגובות שלך כאן קשור לענייננו? ברצינות אני שואל. אם כל הקטע הוא לצווח 'המדינה זה רע', אינך זקוק לי לשם לכך. גם לא לתגובה על-פי ציטוטים. פשוט צווח את זה 88 פעמים ברצף ובא לציון גואל. אבל דיון ענייני אני פשוט לא מוצא כאן. לא בהתייחסות עניינית לדברי (בין אם אתה מצדיק אותם ובין אם אתה תוקף אותם). ולא בדיון עצמו. סדרה של סיסמאות ותו לא.בדיוק - כי הפחת הרווחה ב20 השנה האחרונות, יצרה המון שפע.
וכעת מחלקים שפע אדיר, שלפני 20 שנה יכלו רק לחלום עליו
אלא שבזמן זה - צווחות המסכנים המקצועיים רק גברו
מיצינו.בדיוק להפך.
מה איפשר את השפע?
הפחתת המיסים והקצבאות שבוצעו לפני 20 שנה, ומאז - בהדרגה
השאלה היא - האם ממשיכים בדרך זו
או נסוגים ממנה
אני מעדיף לחיות במדינה בה הבטלנים עם הכיפות ירעבו ללחם וחיילים משוחררים יקבלו דירות.מדינה שמשלבת את שתי השיטות.
פירוט וביאור:
- מדינת שוק חופשי בלבד נחמדה מהרבה בחינות, אבל זונחת הלכה למעשה את חלשיה. לא הייתי רוצה לחיות בחברה שנוהגת כך.
- מדינת רווחה על מלא מאפשרת לרבים מדי לחיות על חשבונה (קרי על חשבון הציבור התורם) מבלי לתרום או לשאת את חלקם. כמו"כ היא לעתים מונעת (על-ידי 'דרבון הפוך') תרומה כזאת (למשל בדמות יציאה לעבודה) בכך שפשוט אין בכך עניין או צורך מצד האזרח.
- מדינה שמשלבת את שתי השיטות (וכזאת היא מדינת ישראל) מאפשרת מצד אחד את הדאגה לחלשיה, לפחות במידה שמאפשרת להם חיים בסיסיים בכבוד, ומצד שני לא גורמת לכך שרבים (מדי) חיים על חשבון אחרים.
איש איש והשקפתו. אני אעדיף שאף אחד במדינה בה אני חי לא ירעב ללחם ולא משנה מה דעתי הפוליטית או השקפתי הכללית עליו. לגבי דירות חינם לחיילים, אפריד בין חיילים ללוחמים בעניין זה ואז אתמוך. הבעיה היא שאז ניכנס למצב שאנחנו כבר די נמצאים בו, בו כל חייל נקרא לפתע לוחם על אף שהוא לא כזה הלכה למעשה. כך למשל מה שמכונה 'לוחמי ההגנה האווירית', אשר בפועל יושבים במקום בטוח ולא באמת לוחמים כמובן. כמו כן, נידרש לשאלה מה זו אשמתו של חייל שמסיבות רפואיות לא יכל להיות לוחם על אף שחפץ והיה מוכן לכך.אני מעדיף לחיות במדינה בה הבטלנים עם הכיפות ירעבו ללחם וחיילים משוחררים יקבלו דירות.
מדינה שמשלבת את שתי השיטות.האם אתם מעדיפים לחיות במדינת רווחה או במדינה עם שוק חופשי או במדינה שמשלבת את שתי השיטות?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.