סתם בלוג להומור וסאטירה עובדה ששום דבר מעצמי אני לא מספר שם אין פרטים אישים רצינים,לא מה למדתי או מי החברים וכול מיני כאלה ככה אני גם שומר על הפרטיות שלי באופן קנאי כמו שאני אוהב וגם רגוע שלא יוודע מידע שאחר כך יסכסך או בעתיד יכול לשמש נגדי
תראי כול אחד שמכיר אותי מהסביבה שלי יכול להיכנס לגוגל לכתוב שם פרטי ושם משפחה שלי והופ הוא יגיע לכרטיס האישי שלי ולבלוג שלי בתפוז. בעיקרון אני מניח שאני אתפדח קצת אם ידעו,אם יהיו פידבקים נחמדים אני אמשיך כרגיל אבל אם ארגיש שהם מעיקים ואני מתחיל לשקול מילים אז נסגור את הבאסטה ונפתח מחדש.
זה היה לילה לבן, היו אלה שעות לילה מאוחרות היה אפשר לחתוך את הדממה בסכין כשברקע נשמעו רק קולות של רוח מנשבת וקרקור עורבים *קרע קרע קרע* טנאקקק *קקה של עורב* הרוח מקפיאת העצמות נשאה עמיה ריח של אלכוהול ממסיבות נוער רחוקות כשלפתע התגלה הנורא מכול.... *מוזיקת רקע חזקה* אי אפשר לשמוע כלום בגלל המוזיקה אז נמשיך בפעם אחרת....
הייתי כותבת פעם יומנים וזה ממש לא אותו הדבר. אבל גם לא פתחתי את הבלוג כדי לענות על צורך ביומן אישי. אני כבר הרבה זמן לא כותבת במחברות יומנים כי אני לא מרגישה צורך כזה כרגע. אני יודעת שכל המשפחה שלי קוראים את הבלוג שלי כך שמבחינת "מי אני" אני די חשופה - הם יודעים מי אני ומה שאני כותבת בבלוג זה מה שהייתי מספרת להם אם היינו נפגשים.
לפעמים יש לי גם סתם רשומות על דא והא אבל הרוב זה רשומות בסגנון- אוף, שתו לי, אכלו לי, עשו לי, נמאס לי. אני בן אדם די דכאוני, (אבל חס וחלילה שלא יעלו כאן רעיונות שאני מתכוונת להתאבד).