האם אתם מתייחסים לבלוג שלכם כיומן?

[השרוט ממליץ]

אין, אין...מחשב אישי

אצלי לא

הבלוג הוא זה שבעצם נגיש מכל מקום.. כן..

 

[mami120]

גם אצלי אין ואין.

המחשב אישי,אבל כל המשפחה יכולה להשתמש אם בא לה... אני לא מונעת מהם. רק היום ראיתי את תחרות המסכה פשוט מבאס!!!

 

[דנטל]

אפשר לעשות קבצים עם סיסמה

לי יש קבצים עדיין במחשב של אמא שלי, אבל מוגנים עם סיסמאות. לא בשביל שהיא לא תקרא (כי היא כבר קראה אותם), אלא בשביל שלא יחרבו לי אותם.

 

[השרוט ממליץ]

מה שאני לא רוצה שיקראו

לא בדיוק נגיש.

 

[siv30]

לא

לא יומן שלי

 

[הנץ הכחול]

לא ממש

אני מתייחס אליו כבמה שלי בלבד שנועדה לחשוף את מה שאני חושב או את הדעות שלי בנושאים מסויימים. לא מדובר כאן במידע אישי, בכלל לא. אני לא מוכן לחשוף הרבה. כן חשפתי פרטים עלי פה ושם אבל לא חשפתי את עצמי לחלוטין. אני כמעט אף פעם לא חושף את עצמי בצורה מלאה, משתדל שלא לפחות. אף פעם לא כתבתי יומן.. בעצם, אולי פעם אחת וירדתי מזה דיי מהר. לא בשבילי. כמו שהשרוט ציין כאן, יש כאלו שקשה להם. עד כמה שזה ישמע מפליא, לי לקח המון זמן להתרגל לכתוב על דברים שטחיים בנושאים שלא קשורים אלי. אני משתדל לכתוב יומן פה ושם אבל ללא פרסום.. קשה להתמיד בלי הקוראים.

 

[דנטל]

לא, אני מתייחסת אליו כאל תא זכרון

זה, אמנם, יוצא כמו יומן, כי כתובים שם דברים שחויתי, אבל אם הייתי זוכרת דברים לבד, לא היה לי צורך בבלוג, כך שיומן זה לא האישיו. מבחינתי, יומן זה מקום לשפוך בו את הלב ולי אין צורך לשפוך את הלב, אלא נטו לא לשכוח דברים. ואם כבר מדברים על הזכרון הנוראי שלי, קראתי היום פוסט שלי מלפני 3 חודשים. היו שם כל כך הרבה דברים שלא זכרתי, שאני שוקלת לכתוב יותר, כי כל דבר שלא אכתוב עשוי לפרוח מזכרוני לעולמי עד כבר בעתיד הקרוב, ואם היום זה נראה לי לא הכי חשוב, בעוד כמה חודשים אולי זה כן אמור להיות חשוב, רק שלא אזכור בלי הבלוג.

 

[999שקד דגן]

לא בדיוק.

יש שם גם דברים מחיי, נכון, אבל אני מנסה יותר לכתוב על נושאים כללים שלאו דווקא נוגעים בי. כמו שכבר אמרתי, 2 מחברותי הטובות קוראות בבלוג ואין לי כל רצון לזכות במבטים משונים מהן

 

[mary lou]

מבחינת תוכן- כן. סגנון- ממש לא.

רוב הבלוג שלי מספר על דברים שקרו לי, אירועים קטנים או גדולים במהלך היום וכאלו תוכן סטנדרטי של יומן אני מניחה. אבל הכתיבה היא ללא ספק פונה לקוראים ומודעת לקוראים אחת הנגזרות מזה היא שיש גם צנזורה אני בטח לא הולכת לכתוב את כל המחשבות שלי ולפרסם אותן כך [מה גם שבכל שבוע שעובר אני מגלה שעוד ועוד אנשים יודעים פרטים תמוהים עלי ועל הבלוג. מזל שכבר עברתי את השלב שזה מפריע לי ] [[[ כמו אצל השרוט, גם אצלי יש שימוש בword לדברים שלא נכנסים לבלוג אמנם לא מוגן בסיסמא, אבל אף אחד לא נגע במחשב שלי בלי רשות ופיקוח צמוד מצידי בשנה וחצי האחרונות וסביר להניח שאם מישהו ינסה לא תשאר לו היכולת לספר על מה שהוא ראה לשאר העולם* לא כי יש שם משהו סודי, כי לא נוגעים לי במחשב. *אין בהודעה זו שום עידוד לאלימות מכל סוג שהיא

]]]

 

[הר הקסמים]

אצלי זה די טריקי,

כי מצד אחד אני חושפת המון, מצד שני אני תמיד מכניסה פרטים שיהפכו את מה שכתבתי ל-fiction, ואני לא מדברת על שמות בדויים, אלא להפיכת המציאות על פניה.