ואם, חלילה, הילדים ייחשפו לספרים
"בלתי מתאימים" במקומות אחרים, למשל בבית ההורים שלהם? אצלי על המדף יש הוביטים, ומרגרט אטווד והארי פוטי לדורותיו ולוליטה, גבי ניצן ודורון רוזנבלום, וגם אדאמס וטרי פראצ'ט (שבעוונותי, גם בגיל 30 אני לא תמיד מבינה אותו...) והבנות שלי יוכלו לקרוא כל ספר שהוא, ומה שלא יבינו - אני אשתדל להסביר. קראתי בגיל 12 את מדאם בובארי. לא אכחיש - לא הבנתי הרבה ואת מה שהבנתי לא אהבתי. קראתי את אותו ספר כמה שנים אחר כך והפרספקטיבה היתה שונה לגמרי. ילד שרוצה לקרוא, שום בולדוזר או ספרנית לא יעצרו אותו. אז ילד בן 10 לא הבין את דאגלס אדמס. ארבע שנים מאוחר יותר כשכל החברים שלו יקראו את מדריך הטרמפיסט, גם הוא יקרא. אגב, אני כילדה הייתי מבועתת מ"מובי דיק" (מעובד ומקוצר לילדים!) ומספר מסויים בסדרה החינוכית של "טיים לייף", ספרים שהותאמו במיוחד לילדים בני 8-9.