האם אתם קשורים לבלוג שלכם?

[TheWhiteTigris]

כן.

1. לא ארצה לזרוק הסטוריה אישית. 2. אני כבר גיביתי את הבלוג כך שיש לי אותו במובן מסויים שמור...

 

[wranger]

לא אמחק לעולם

בתור אחד שנוטה לא ממש לזכור דברים, אני לא אהיה מסוגל למחוק את התיעוד הזה של השנתיים ומשהו האחרונות בחיי. למעשה, יש לי פוביה קטנה, שיום אחד יקרה משהו נוראי וכל האינטרנט יתפוצץ והבלוג שלי יימחק מעצמו... אם כי אין לי כוח להתעמק בפרטים הקטנים של איך עושים גיבוי. זה מסובך לי מדי.

 

[מטר שמונים]

never say never, gever

 

[wranger]

החרוז משעשע, אבל בכל זאת -

NEVER. סוג של נדר. רק שאני לא אחלה בדבר. או שיהיה לי ברגל איזשהו שבר. מוות מוות - קבר. היי, אני משורר פסימי היום.

 

[מטר שמונים]

כוונתי הייתה להגיד לך שאולי כרגע

אתה מרגיש שאתה מנווט את ספינת חייך אבל בחיינו קורים ארועים לא צפויים שגורמים לנו בדיעבד לראות מחדש את כל התמונה בדרך קצת אחרת

 

[IDODC]

../images/Emo45.gif

מזל שאני בן אדם לא מספיק ספונטני [

] בשביל לקום יום אחד בבוקר ולהחליט שאני מוחק. אבל אני משער שמשהו בחיים, קרוב לוודאי שינוי, לאוו דווקא תוצר נזק שנגרם מהבלוג, יביא אותי למחיקה. מתי? לא יודע. לא בקרוב, לדעתי.

 

[מטר שמונים]

ביום שתבין שזה מאחורייך כנראה....

 

[IDODC]

כן אה ../images/Emo3.gif

 

[wranger]

כמו שפגעסוס כתב,

אני לא חושב שכתבתי אי פעם משהו שעלול לפגוע בעתיד במישהו. בכלל, לא מעלה על דעתי תסריט שבו אני מוחק את הבלוג. נראה.

 

[wranger]

טוב, אז לא בדיוק כמו שפגעסוס כתב

 

[פגעסוס]

אני לא מוחק

אני לא רואה מצב בעתיד שבו אני אעדיף למחוק דברים שכתבתי בעבר. שום דבר שאני כותב לא מחייב אותי. אלו דברים שחשבתי וכתבתי בתקופה מסויימת בחיי ואין לזה שום השפעה על מי שאני בהווה (לא יותר מלכל חוויה אחרת).

 

[חצישלישרבע]

מאוד

פתחתי את הבלוג כמתנה לעצמי, כשסיימתי פרק אחד בחיים שלי והתחלתי אחד חדש, שציפיתי לו מאוד. וחלק גדול מהעניין היה עם תחושת השחרור: סיימתי עם ערימת חובות שהיו לי ל"אני קודמת" ועכשיו מותר לי להיות בדיוק מה שאני. אני גאה בדרך שעשיתי ואני עושה, ואין לי שום כוונה למחוק את הדברים האלו.

 

[ny22]

אז כן...

אני אישית מאוד קשור אליו ורואה בו איזה מחברת/ספר אישי. יכול להיות שבעתיד אולי אני אמחק פה ושם רשומות שנראה לי שלא כדאי שיהיו מפורסמות (לדוגמא: אם כתבתי את דעתי על משהו מסוים והיא השתנתה מאוד, אז אולי אני אמחק (אבטל פירסום) את הרשומה, כלומר, היא לא תהיה מוצגת יותר). בקשר לשאלה השניה, קשה לי להאמין שמשהו כזה יקרה, אבל אם נניח יקרה משהו כזה, יהיה לי מאוד קשה למחוק את הבלוג. מכיוון שאני לא רואה בו רק תקופה שבה אני כותב, אלא גם משהו אישי שלי, כמו סיפור שכתבתי הוא שייך לי. כי אולי הבלוגיה שייכת לתפוז, אבל מה שכתוב בבלוג שייך לי. נבוסף, אני מאמין שזה מעבר ל"תקופה", זה משהו שאני יכול לפרסם בו דברים כשאר אחפוץ ויהיה לי זמן לזה. אבל אם יהיה מדובר בחיים או מוות, אני מאמין שאמחק, ואני מאמין ש-99.99% אני אשמור את מה שהיה כתוב בו.