האם גבר "משתף" מתחרט על השיתוף
יותר מאשר אישה "משתפת? בתור חדשה פורום, אני מציצה לפעמים אחורה ונפעמת. קראתי את השרשור הזה בו דובר, בין היתר, על ההבדל ביכולות הקליטה (במילים אחרות: כמות הערוצים שיכולים להיות פעילים בוזמנית) וההבעה של גברים לעומת זאת של נשים. זכיתי לפגוש גברים מ"סוגים שונים" כמו שיש נשים מ"סוגים שונים". בין היתר - גם כאלו (והם, לצערי אינם רבִּים) שיודעים לדבר ולשתף בחוויות וברגשות. אני מצידי, אם אני אכן משתפת גבר בנושאים המהותיים בחיי, זה מכיוון שאני מרגישה נינוחה לעשות זאת. במהלך השיתוף, אם הוא לא נבלם ע"י הגבר - נבנה, אצלי, עוד נדבך במרקם תחושות הקירבה. אני מניחה שנשים רבות חשות כמוני. מה שרציתי לדעת זה אם קיים מצב שבו גבר, לאחר ששיתף וסיפר את סיפור חייו, בפתיחות ובכנות, אמר שהוא יודע היכן מעד והוא יודע שעבר תהליך בו שינה את התייחסותו (מדובר במיוחד בנושאים ריגשיים) - יבהל מעצם היכולת שלו לדבר, ייסוג ו"פתאום הוא עסוק"?
יותר מאשר אישה "משתפת? בתור חדשה פורום, אני מציצה לפעמים אחורה ונפעמת. קראתי את השרשור הזה בו דובר, בין היתר, על ההבדל ביכולות הקליטה (במילים אחרות: כמות הערוצים שיכולים להיות פעילים בוזמנית) וההבעה של גברים לעומת זאת של נשים. זכיתי לפגוש גברים מ"סוגים שונים" כמו שיש נשים מ"סוגים שונים". בין היתר - גם כאלו (והם, לצערי אינם רבִּים) שיודעים לדבר ולשתף בחוויות וברגשות. אני מצידי, אם אני אכן משתפת גבר בנושאים המהותיים בחיי, זה מכיוון שאני מרגישה נינוחה לעשות זאת. במהלך השיתוף, אם הוא לא נבלם ע"י הגבר - נבנה, אצלי, עוד נדבך במרקם תחושות הקירבה. אני מניחה שנשים רבות חשות כמוני. מה שרציתי לדעת זה אם קיים מצב שבו גבר, לאחר ששיתף וסיפר את סיפור חייו, בפתיחות ובכנות, אמר שהוא יודע היכן מעד והוא יודע שעבר תהליך בו שינה את התייחסותו (מדובר במיוחד בנושאים ריגשיים) - יבהל מעצם היכולת שלו לדבר, ייסוג ו"פתאום הוא עסוק"?