האם גבר "משתף" מתחרט על השיתוף

האם גבר "משתף" מתחרט על השיתוף

יותר מאשר אישה "משתפת? בתור חדשה פורום, אני מציצה לפעמים אחורה ונפעמת. קראתי את השרשור הזה בו דובר, בין היתר, על ההבדל ביכולות הקליטה (במילים אחרות: כמות הערוצים שיכולים להיות פעילים בוזמנית) וההבעה של גברים לעומת זאת של נשים. זכיתי לפגוש גברים מ"סוגים שונים" כמו שיש נשים מ"סוגים שונים". בין היתר - גם כאלו (והם, לצערי אינם רבִּים) שיודעים לדבר ולשתף בחוויות וברגשות. אני מצידי, אם אני אכן משתפת גבר בנושאים המהותיים בחיי, זה מכיוון שאני מרגישה נינוחה לעשות זאת. במהלך השיתוף, אם הוא לא נבלם ע"י הגבר - נבנה, אצלי, עוד נדבך במרקם תחושות הקירבה. אני מניחה שנשים רבות חשות כמוני. מה שרציתי לדעת זה אם קיים מצב שבו גבר, לאחר ששיתף וסיפר את סיפור חייו, בפתיחות ובכנות, אמר שהוא יודע היכן מעד והוא יודע שעבר תהליך בו שינה את התייחסותו (מדובר במיוחד בנושאים ריגשיים) - יבהל מעצם היכולת שלו לדבר, ייסוג ו"פתאום הוא עסוק"?
 

אלמרה

New member
אני יכול לדבר רק בשם עצמי...

ולדעתי אדם (ולא רק גבר) אם הוא לא בעל יכולת ורבאלית טובה לא יגיע לספר סיפור חייו בפתיחות וכנות... ואם הוא כזה - למה שיבהל מתכונה קיימת בו? מי שפתאום "עסוק" נסוג כזה? - בטח קבל את הסקס מוקדם משציפה והסתפק. אבל אולי דעתי לא משו...או שם עצמי לא... או אני.
 
מידע אישי

לא היה סקס. ובכלל מה זה "קיבל סקס" אולי "נתן סקס" ? אני מתפלאה עליך. הזהו גבר בעידן המודרני?
 

אלמרה

New member
תודה איימי, השתמשתי בלשון נמוכה...

אבל עם כוונות טובות וללא שום רצון לפגוע...
 

אלמרה

New member
../images/Emo140.gifברוכה הבאה ד שם בדוי

מה קרה לי היום? ככה פספתי מסורת עתיקת יומין? שמעך יצא למרחקים מפורום שכן ואם הגעת עד הלום אז תבורכי בברוך הבא המסורתי.
 
אני מודה לך על ששלחת אותי אחורה

בהחלט שירשור מעניין אף אני חדשה כאן ולאן שאת הגעת התקשיתי מן הסתם להגיע ושוב תודה על ההפניה השאלה שלך מופנית לגברים ואני ממש לא רוצה להידחף משום שאני אישה גאה בנשיותי עם העמקה ברמה זו או אחרת בהבדלים בין המינים לצרכים של שיווק ולאו דווקא יחסים בין המינים בספר נשים מנגה וגברים ממאדים מתאר הסופר מהלכים של יצירת תבונה אישית אצל הנשים קיים "שיתוף" חוויתי אצל גברים הרהור בינו לבינו במפגש בין השנים על פניו לא צריכה להתרחש חשיפה כי שניהם בונים את התובנה הפרטית בדרכים שונות היא עם החברות הוא עם עצמו מטרת ההיחשפות כפי שאת מתארת אותה היא לבנות אמון ואת צודקת ברגע שאנשים מגלים סודות איש לזולתו הם חשים את האמון המתקיים ביניהם בבחינת רובד נוסף במערכת היחסים הבהלה של החשיפה אותה את מציינת יכולה לעבור על כל אחד מהשניים אם התגובות ההדדיות לא ריפדו את הציפיה דהיינו את האמון או, שהאינטרפטציה של הספור המקורי בעת השמעתו, יצרה תובנה נגטיבית אצל המספר, ומי שהיה מולו לא היה מספיק רגיש לחוש בה (הם הרי לא כל כך מכירים) ואז המספר נשאר עם סוג של חרטה על החוויה השלילית שהוא עצמו עבר והוא יבקר לא לפגוש את מי שעזר לו, בלי משים, לעבור את אותה חוויה. זה אנושי כל כך. אני מאמינה שדווקא הקטע הזה אינו נחלת גברים בלבד
 

אלמרה

New member
וכפי שאת אמורה בשעה זו כבר לדעת...

ישנם הרבה שרשורים יפים ולטעמי טובים בדפי הארכיב... אני חייב להודות שהספר הזה עשה לי משהו... התחיל אצלי את התהליך ואני רואה בו בהחלט נקודת ציון ומפנה בחיי. כבר ספרתי שבעודי נשוי מט לנפול, קנתה לי אותו אישתי ואחרי הדף הראשון סגרתי ענין ולא אביתי לשמוע עוד.. אחרי גירושי נתקלתי בספר וקרארתי אותו. כשספרתי לה על הספר הנפלא הזה היא צחקה כשאמרה לי שלא רציתי לשמוע ממנו אז... הפלתי אותה לפרקט ממש. שאני אקרא ספר כזה??? החיים השתנו לא אני...
 
אם יש לך שירשורים מומלצים

שלח אותי אליהם רק אם לא קשה לך והם נמצאים תחת ידך באשר לג'ון גריי הוא נפל בתזמון הכי נכון שיש ולכן הפך לרב מכר הבעיה היא שמרוב הבדלים לרבות השורשים מהם הם נובעים הספור של נוגה ומארס שכחו לציין שיש גם קווי דימיון כי מדובר באנשים או בני אנוש בשפה חגיגית זהו אני הולכת לקרוא קצת ולחלום גמרתי את מלאכת הפינטוז האהובה על ידידתנו אש אש לילה טוב לך אלמרה מתי מגיע המחליף שלך או אתה יושב על משמרתך עד השחר
 

אלמרה

New member
פני לבלוג של הפורום... הוא מהתקופה

ההיא... וואללה איך לא חשבתי על הבלוג!! הספר אכן הווה נקודת ציון ולא הרבה מעבר לכך. מה שקבע את גורלי הוא מה שעשיתי והצעדים שנקטתי למען עצמי ויקירי.. מסכים אתך שאכן יש הרבה מן המשיק ומשותף ומהדמיון בין תושבי שני הכוכבים הללו אנחנו על אותה פלנטה! לא, אין לי מחליף אבל בשעה מסויימת אני מפעי טיס אוטומאטי והוא כמו רובוט טוב עונה בשמי.. ואחראי לשטויות ולפליטות הקולמוס... חילמי על החוף ההוא שלך, תמצאי אותי די בקרבת מקום... לילה טוב!
 
הבלוג ריק

יש סימנים של בלוג ויש גם טביעת אצבע של אסוקרט המקסימה אני שולחת לה קריאה נרגשת מעל דפי הפורום הזה חיזרי אלינו יקירתנו נראה לי שפספסתי משהו שלא נמניתי עם דור המייסדים אלמרה לטפולך
 
נו ב'מת?

החיים השתנו לא אתה... פתח לדיון חדש. גברים ממאדים ונשים מנגה? קראתי אותו כשיצא. לצערי - הוא לא חידש לי הרבה ברמת הידע וכלום ברמת ההבנה (האם זה בגלל המוגבלות שלי?)
 
WOW

תני לי להבין: האינטרפטציה של הספור המקורי בעת השמעתו, יצרה תובנה נגטיבית אצל המספר מה זה? הסיפור הוא שלו. זה לא סיפור חדש לו ! ומי שהיה מולו לא היה מספיק רגיש לחוש בה במה? בשינוי התובנה אצל המספר? מעניין. המספר נשאר עם סוג של חרטה על החוויה השלילית שהוא עצמו עבר והוא יבכר לא לפגוש את מי שעזר לו, בלי משים, לעבור את אותה חוויה? אם התובנה חדשה למספר הוא אמור להיות אסיר תודה למאזין על שההקשבה סייעה לו להגיע לאותה התובנה. לא? לדעתי זו תגובה "אישית" (פרטנית) לאו דוקא אנושית ו/או גברית/נשית.
 

אש אש

New member
אמור להיות אסיר טובה??

הוא היה מרוכז בעצמו בלבד! והוא דיבר על עצמו התרוקן מתוכו הבין מקולו הקשיב רק לו. ומדוע שעכשיו ייזכר שהיא הייתה שם בשבילו?
 
תפסת אותי ברגע שלפני כיבוי מצג

ואני מודה לך שתיקנת לי את טעות הכתיב אני מנסה להסביר לך ביד לאה משהו על הקלידים אבל נראה מה יצא ד שם בדוי היקרה לכולנו יש ספורים לך לי ולו בואי נעלה באוב ספור לא נעים נניח אשתו בגדה בו את לא הראשונה שהוא מספר לה את הספור הזה איש מאיתנו הרי לא כותב את הטקסט של ספור חייו ומדקלם אותו כל פעם שהוא נזכר בו יש לנו עלילה מסוימת ואנחנו מספרים את הספור לפעמים אותו ספור ממש שאנחנו מספרים כמה פעמים נשמע בעינינו לא הכי שווה גילינו איזה החמצה גילינו תובנה מגטיבית בקרבנו כלפי עצמנו בעוד האיש או האישה ממולנו לא חשים בכך עבורם זו פעם ראשונה והם לא מודעים לשינוי הניאונסים שאולי נגרמו בעטים ואולי בגין המקום בו ישבנו ואולי בקיצור אותו ספור מוכר כואב ככל שיהיה שנועד לעורר סימפטיה אצל השומע שאם לא כן לא היינו טורחים בסיפורו נשמע לנו אחרת, ואנחנו המספרים בעלי זכויות היוצרים על הספור חווים תובנה נגטיבית מי שיושב מולנו לא אמור לחוש משום שאיננו מכיר אותנו וגם לא את הספור הוא אולי מתרכז בפרטי העלילה בפניו של המספר בירח הוא לא יכול לעקוב אחרי ההתרחשות הפנימית של המספר פשוט כי נבצר ממנו יכול להיות שהמסקנה שלך מתבקשת הוא יכול להיות אסיר תודה על התובנה החדשה אבל אם היא לא כל כך נעימה לו דבר ראשון הוא ידחיק את הספור ולא ישוב לספר אותו דבר שני הוא יבקש להדחיק את עצמו מההקשרים של הספור זו לחלוטין תגובה אישית שקשורה עם הזכרונות של המספר פתאום הספור שסיפר צובע את הזכרון בצבעים לא נעימים אם את מתכוונת שזו דעתי האישית ברור אני ממש לא פסיכולוגית ואין לי יומרות להבין את נפש האדם אני יודעת שלא פעם ספרתי אנקדוטה נעימה או לא ולפעמים המפגש של האנקדוטה עם מישהו או מישהי יצרו אצלי תרעומת על עצמי או תחושה לא בדיוק נעימה העדפתי לא לדבר עם אותו אדם כמה ימים ואולי שבועות ותאמיני לי שם בדוי זה בכלל לא היה קשור לזולת זה היה בקשר ביני לבין עצמי ואם אני ארחיק לכת אם מצאתי את עצמי יוצרת איטנרפטציה לא נעימה על ספור מוכר בחברתך בלי להאשים ישירות אותך כי את ממש לא אשמה ליהפך, אפילו היית אמפטית אני מעדיפה שלא להפגש איתך כי בחברתך הספורים שלי יוצאים לא טוב ואת כלילת המעלות ויש בך אותנטיות ויושר פנימי ואישי מהרמה הכי גבוהה אבל זה ממש לא נותן לי להמלט מעצמי וכשאני מספרת אני יוצאת רע מאד מהספור הזה שלי זהו אני חסרת נשימה ואני הולכת לישון אם לא הסברתי את עצמי ואני לא הולכת לקרוא את המגילה שוב שאלי שוב ואנסה את כוחי בצהרים מחר לילה טוב לך עם כל החלומות הנעימים שיש
 
../images/Emo45.gif על ההסבר

אבל
על זה שאת מעדיפה שלא להפגש איתי כי בחברתי הספורים שלך יוצאים לא טוב. (אני עדיין מצפה להזמנה לחוף המדהים שלך). לא נעים לדעת שזה מה עשיתי לך... את מיחסת לי כח כאילו שאני זאת שגורמת לבאדם להבין את הסיפור שלו. מעניין. עם זאת, את משחררת אותי מן "האשמה" של חוסר רגישות. תודה אז אולי בכ"ז אצליח להרדם ולהגיע לעבודה בבוקר...
אגב, במקרה דנן - הסיפור היה אחר. ההשערה שלך מחזקת את ההסבר שהתייחסות השומע לחוויה אנושית כלשהי של האחר/ת היא מאוד אישית ותלויית תנאים כי יכול להיות שכל אחד מתייחס לאותה חוויה - אחרת, ביום אחר. לילה טוב.
 
למעלה