מאוד קשה לנתח את התופעה. בטח כשאנחנו לא מכירים את הנפשות.
ממה שאני רואה יש המון גורמים שרובם לרעת הנשים:
בטחון עצמי, נטילת סיכונים ותעוזה - תכונות אופי כוחניות שבולטים יותר אצל גברים ולמרבה הצער נחשבים ל"מנהיגותיים" לעיתים על חשבון המקצועיות.
אמהות ומשפחה - נשים הרבה פעמים מורידות הילוך בעבודה כדי להביא ילדים לעולם (ולגדל אותם).
יש את מה שאת ציינת - נשים שהתקבלו לעבודה בעידוד הגיוון ולפעמים פחות טובות.
ויש שיטענו שגברים מצטיינים ונמשכים לצדדים הטכניים ונשים יותר לחברתיים. בעולם שלנו הצדדים הטכניים הם המקצועיים והשאר זה בעיקר soft skills שפחות נחשבים. אני לא יודע אם זו הנחה נכונה וגם אם כן, האם זה בגלל הסללה או נטיות מולדות. קשה לדעת במיוחד כשעולם המחקר המערבי ובפרט מדעי החברה הוא בן ערובה של זרם אידיאולוגי מסויים כך שאין טעם להתעמק בו בנושא כזה.
יש הרבה מאוד דברים במה שאתה אומר.
באמת אחת המתכנתות היתה אמא ולכן היתה יותר עם הילדים, ואפילו האבות בצוות שהיו אבות משקיעים היו הרבה פחות מעורבים עם הילדים באופן שוטף מאשר אותה עובדת.
עובדת אחרת היתה מישהי מאוד חברותית והשקיעה המון אנרגיות בנושא של פעילות חברתית בחברה - ארגון אירועים, התנדבויות וכו׳. זה נושא שהחברה באמת נותנת לו חשיבות והיא עצמה נהנתה מהפעילות, אבל בהחלט גרמה לה להעביר חלק גדול מהאנרגיות שלה לארגון אירועים ופחות לפן הטכני.
ולגבי תעוזה: אני חושבת על עצמי ועל כך שבאמת אולי קל לי יותר לבקש עזרה והכוונה גם במצבים שאני יכולה להסתדר לבד, מה שמשדר חוסר בטחון וחוסר יכולת גם אם היכולת שם. וכן, כבר קרו מקרים שבהם התחלתי לחקור משהו לבד כי לא היה מי שיהיה זמין לעזור לי רק כדי לגלות שיכולתי מלכתחילה להסתדר לבד.
