האם גיל הוא גורם משמעותי בארץ/חו"ל?

האם גיל הוא גורם משמעותי בארץ/חו"ל?

אני מתלבטת לגבי המשך דרכי האקדמית, והאם כדאי להשקיע בכך מאמצים לאור העובדה שאני אוטוטו בת ארבעים. יש מלגות פוסט-דוק שאני לא יכולה להגיש אליהן מועמדות, והבנתי שבאוניברסיטאות מסויימות בארץ (או אולי בכולן?) לא מקבלים מרצים למסלולי קביעות בגיל שלי. אני אשמח אם מישהו יכול לעדכן מה המצב בחו"ל, ו/או אם יש לכם משהו אופטימי לומר על המצב בארץ בכל הנוגע לגיל, זה גם יעזור המשך פורים שמח
 

tulkin

New member
אין לי מושג באיזה תחום את

אני התחלתי השנה דוקטורט בחו"ל, באחד מבתי הספר הטובים בעולם בתחום שלי. אני בן 37. אני אסיים את דוקטורט בסביבות גיל 41-42. לפחות לפי מה שמדברים סביבי לא אמורה להיות לי בעיה כלשהי למצוא משרת תקן, ואני מכיר לפחות 2 אנשי סגל באוניברסיטאות מובילות בארה"ב שהתחילו את הקריירה האקדמית שלהם בגיל מעל 40.
 
זה מעודד

אני במדעי הרוח אני חושבת ברצינות על פוסטדוק בחו"ל. פשוט חבל לי להשקיע בזה אם אין תקווה למשרה עם קביעות. נראה לי שבארץ חבל על הזמן והמאמץ, ודי מיציתי את העסקת העבדים בנוסח "מרצה מן חוץ" מאיזה תחום אתה?
 

tulkin

New member
אני כרגע במנהל עסקים (התנהגות ארגונית)

אגב נזכרתי גם בחבר לעבודה בעבר שסיים דוקטורט בגיל 38-9 משהו כזה, יצא לשנה שנתיים פוסט בחו"ל, חזר מעט אחרי גיל ארבעים למשרת תקן בטכניון. חשוב לזכור שגם לאנשים צעירים קשה לקבל משרות תקן, זה לא בהכרח בגלל הגיל. אני חושב שכדי לקבל משרה בארץ, חשוב שיהיה לך נסיון בחו"ל. וחשוב שתהיה לך רשימת פרסומים טובה. הגיל פחות משנה אם בפרמטרים האלה את עולה על מתחרייך. חשוב גם נטוורקינג טוב. אולי אפילו יותר מכל דבר אחר ברשימה הזו.
 

22ק ו ס ם

New member
אני לא יודע לגבי מסלולי קביעות

אבל לא תהיה לך שום בעייה בקבלה לאוניברסיטה בחו"ל כי גיל הוא לא גורם מכריע. אני מכיר דוקטורנטים שמבוגרים ממך בהרבה והם לא סובלים מאפלייה כלשהיא בלימודים. יכול להיות שהגיל מהווה שיקול במסלול לקביעות, מצד שני אולי זה גם יתרון כי אוניברסיטאות יודעות שהקביעות שלך תהיה קצרה יותר מזו של חוקר צעיר.
 
אפליה על רקע גיל

אינה חוקית. אני יודעת לפחות על קרן מלגות אחת לפוסט-דוק שהסירה, לפני כמה שנים, את מגבלה הגיל (לא רק להלכה, גם למעשה). רוצה קצת אופטימיות? החוקר שיקבל תקן במחלקה שלי השנה הוא באמצע שנות ה- 50 לחייו, לא עשה פוסט ולמעשה כל תאריו מאותה אונ'. החוקר הקודם שקיבל תקן היה באמצע שנות ה-40 שלו. זה שלפניו - בן ארבעים וקצת. (אבל מה שחשוב, כנראה, יותר מהגיל הוא מאפיינים משותפים אחרים שלהם. ולא, לא מדובר ברמת המחקר או בכמות הפרסומים שלהם
) וכמו שטולקין כתב, גם לצעירים קשה לקבל תקן.
 

the new L

New member
אם לשפוט לפי המחלקה שלנו

כנראה שיש אפליה נגד מי שנולד בארץ, שכן יש העדפה ברורה לעולים חדשים
 
אולי אני לוקה בעודף פסימיות

בזמן האחרון קראתי מחקרים בנושא שמוכיחים אפליה על רקע גיל בנוסף על אפליה על רקע מגדר חוץ מזה שאני לא מכירה אף אשה שהשתלבה באקדמיה אחרי גיל 40, אלא רק מקרים של נשים צעירות שלמדו בחו"ל והתקבלו למשרות בארץ, ומקרה של חוקרת מבוגרת שנאמר לה שלא תקבל תקן בגלל גילה
 
והמסקנה

לא לקרוא מחקרים טפשיים, או לפחות - לא לקחת אותם קשה. פשוט, ככה הם מממשים את התוצאות של עצמם
אצלנו, אחת מבין שתי הנשים במחלקה אמנם עשתה דוקטורט בגיל צעיר (סיימה בגיל 26), אבל בהחלט בארץ. זה שיש פחות אנשים בעלי מאפיין X או Y באקדמיה לא אומר, בכלל, שיש איזושהי אפליה נגד X וY, אפילו אם זו הנחת העבודה של כל מחקר בתחום.
 

tulkin

New member
דעתי בעניין -

יש אפליה. גם על רקע גיל וגם על רקע מגדר. יש לי אפילו חשד סביר זנפגעתי מאפליה כזו לפני שנה כשבית ספר אחד אליו נרשמתי לא קיבל אותי בגלל הסיבה הזו (אין לי הוכחות והם לא מספקים נימוקים, אבל זו השערה מלומדת). אבל הדוגמא הזו בדיוק מחזקת את עמדתי: אפליה זה לא קיר. זה אומר שצריך להתאמץ קצת יותר. להיות חכם קצת יותר. לו בגלל חשש לאפליה הייתי משנה את תוכנית חיי הייתי תורם להנצחת האפליה הזו, לפחות בתוכי. אז לא נרשמים לבית ספר אחד נרשמים לכמה. מנסים לנצל את היתרונות של הגורם השונה: למשל גיל זה גם בגרות, גם ראיה ראחבה יותר ונסיון - את כל הדברים האלה אפשר למנף כדי להתגבר על האפליה שקיימת בכמה מקומות. בקיצור הסכנה שיש אפליה - לא שיקול בקבלת החלטות. בהחלט שיקול בתכנון אסטרטגיה להוציא החלטות לפועל. לסיום לינק לדף בית של מישהי שסיימה דוקטורט 19 שנים אחרי סיום תואר ראשון (בארה"ב זה אומר בד"כ שזה היה סביבות גיל 40-41. ומצאה את עצמה בסיום לימודיה מקבלת משרה בNYU באחד מבתי הספר הטובים והיוקרתיים בעולם למנהל עסקים. http://w4.stern.nyu.edu/faculty/facultyindex.cgi?id=344 מפגישה קצרה איתה בכנס, אני יכול להעיד שהיא נחמדה נורא וחכמה נורא. לא דיברנו על נושא של אפליה (זה לא פוליטיקלי קורקט להעלות נושאים כאלה בשיחת חולין)
 
../images/Emo45.gif על כל מילה

ובמיוחד על עניין מינוף היתרון היחסי. לי אישית אין ספק שיש באקדמיה אפליה על רקע גיל. "אקדמיה" זה שם כולל להרבה מקומות, עם הרבה אנשים, ולהאמין שאין אפליה על רקע גיל באקדמיה יהיה מבחינתי שקול ללהאמין שאין אפליה על רקע גיל בשום מקום אחר, כי אני לא רואה מה מבדיל את צביר הגופים האלו מצביר גופים יצרניים אחרים, לא משנה באיזו תעשייה. מאחר ואני חושבת שבעולם באופן כללי תופעה של אפליה על רקע גיל קיימת, אני מאוד מתקשה להאמין שכלל המוסדות האקדמיים בעולם לא לוקים בה באופן גורף. אז זה חוזר לעניין מינוף היתרון היחסי: אז סיימת דוקטורט בגיל מאוחר, אבל מה עשית באמצע? ואיך מה שעשית באמצע הופך אותך למעניין יותר? כלכלן יכול לעבוד חמש שנים בין המאסטר לדוקטורט בחברה גדולה וזה יכול רק לקדם אותו כשהוא בא לדוקטורט ואחר כך לחפש משרה אקדמית, כי יהיה לו משהו אין למישהו שעשה את התארים ברצף. כנ"ל חוקר תרופות, כנ"ל מישהו שלמד אווירונאוטיקה, כנ"ל מהנדס חשמל, כנ"ל פסיכולוג. ההנחה שמה שהופך חוקר אקדמי לחוקר אקדמי מצויין זה אך ורק הנסיון האקדמי אומרת להניח בעקיפין שלאקדמיה יש מערכת יחסים רופפת לכל היותר עם "העולם האמיתי", ואני חושבת שמעטות הן המחלקות האקדמיות בעולם שיקבלו על עצמן כזו הנחה. מצד שני, אם שני אנשים סיימו את המאסטר באותו שנתון, אחד המשיך ישר לדוקטורט, והשני הלך לטייל שלוש שנים, ורק אז חזר להתחיל את הדוקטורט שלו, אז כן, יהיו כאן שלוש שנים שישחקו לטובת המועמד הראשון. זה לא אומר שטיולים, או כל דבר אחר שלא מועיל למשרה, הם דברים מיותרים בחיים, אבל ספציפית לענייני קריירה - הם לא מועילים, ולכן נחשבים "זמן ריק".
 

22ק ו ס ם

New member
אני לא חושב שזה נכון באופן גורף

לימודים לפסיכולוגיה קלינית דורשים ניסיון ויש בהרבה מקומות גיל מינימלי שנדרש כדי שידונו בקבלה שלך. יש גם תחומים אחרים כמו משפטים שניסיון מעשי יכול לתרום ללימודים או משרה אקדמית. אני מכיר מקרים שבהם פרופסורים פרשו מהחיים האקדמיים לכמה שנה אחרי שהיו במסלול לקביעות וחזרו לאקדמיה מאוחר יותר בלי הרבה בעיות. כמו שאמרתי, לא בכל המקרים זה חיסרון וחלקים מהממסד האקדמי מכירים בזה.
 
מה לא נכון באופן גורף?

נשמע מההודעה שלך שלא הסכמת עם מה שאמרתי, למרות שמה שאמרתי היה שנסיון מקצועי יכול להועיל, ושאולי אפליה על רקע גיל תהיה קיימת בחלק מהמקומות אבל לא בכולם - אז איפה חוסר ההסכמה?
 

22ק ו ס ם

New member
אני מסכים בעניין הניסיון

מה שלא הסכמתי הוא שאוניברסיטאות בהכרח מפלות כנגד סטודנטים או דוקטורנטים מבוגרים. אמרתי שיש מקרים שהגיל דווקא נותן להם יתרון.
 
יכול להיות שהייתי לא ברורה

מה שאמרתי הוא לא שאוניברסיטאות, ככלל, מפלות כנגד סטודנטים מבוגרים (כי אז גם לא היה ממש טעם כשכתבתי "אבל בעצם הנסיון שלהם יכול לתת להם יתרון"). מה שאמרתי הוא שיהיו מחלקות מסויימות, באוניברסיטאות מסויימות, שיפלו סטודנטים או דוקטורנטים מבוגרים. שהשיקול "לא, הוא מבוגר" הוא שיקול שיעלה בוועדות הקבלה למסלולי קביעות במחלקות מסויימות, באוניברסיטאות מסויימות. לא בכולן, אבל קיימות. כי אחרת, זה לומר שבשום מקום זה לא קיים, שכל מחלקה בכל אוניברסיטה לעולם לא תפלה על בסיס גיל. לזה אני לא מאמינה, ואם אתה חולק על הדיעה הזו, אשמח לשמוע מדוע.
 

the new L

New member
בהקשר של הגיל

מעניין לציין שהפרס המקביל לפרס נובל במתמטיקה - מדליית פילדס - ניתן רק עד גיל 40. כך למשל, אנדרו ויילס אשר הוכיח את המשפט האחרון של פרמה (על ידי הוכחת משפט מאוד חשוב ומדהים - השערת טניאמה שימורה במקרה היציב למחצה) - לא זכה לקבל את הפרס בגלל שהוא השלים את ההוכחה כמה חודשים לאחר יום הולדת ה-40.
 
חולקת לחלוטין

לפחות בהקשר של מסלול קביעות באקדמיה וכאשר הגיל המבוגר הוא 40 ולא 60. מעבר לכך, יש פער גדול בין "לא, הוא מבוגר" לבין הסתכלות על כל הפרמטרים+רושם אישי אשר הגיל הוא חלק מהם, לטוב ולרע. זאת ועוד שהקביעה "אם זה לא קיים באקדמיה אז זה לא קיים בשום תחום" בעייתית משהו.
 
למעלה