האם גם אתם חויתן דיכאון אחרי לידה?

[dganit1]

את די צודקת

אני יודעת שאני צריכה לחשוב חיובי אבל נכנסות לי לראש כל מיני מחשבות וטירדות קטנות אני פשוט אוהבת להיות בשליטה וכשלא מסתדרים לי דברים אני נורא לוקחת ללב מה שכן זה עובר וזה גם נחמה...

 

[אשרת של יעלי]

ושוב, לא בהכרח שתחווי זאת

 

[zimes]

לדבר עם בעלך מראש

זה הכי חשוב מהכל. הוא יהיה שם בשבילך, והוא צריך לדעת איך. אם עוד לא עשיתם את זה - מהר שבו, ודברו: מה הציפיות שלכם, איזו עזרה את רוצה, איך הוא יגן עליך מה"רעים" (אמא, חברים, כאבים, פחדים, כל דבר שאת חוששת מההתמודדות אתו)... שיהיה בשעה טובה, ובקלות. ד"א - אם את גרה בצפון, אני מתה להפטר מאמבטיה לתינוק.

 

[חגית&אורן]

דכאון אחרי לידה

היי מיכל, אמנם לא סיפקת הרבה מידע, אך לא נראה לי שהיה לך דכאון אחרי לידה. במהלך לימודי עשיתי עבודה על דכאון אחרי לידה וזה יכול הגיע בילד החמישי, שלישי או הראשון. יש לכך הרבה גורמים - הריון לא רצוי, לחץ מצד הבעל, ההורים ועוד סיבות. צריך להבדיל בין דכאון היום השלישי שיכול להמשך עד שבועיים אחר הלידה. אם הדכאון נמשך יותר משבועיים ומלווה בחוסר רצון לגעת בילד - אז זה דכאון לאחר לידה. (מלווה באשפוזים וכדומה) לא נורא, גם אני בכיתי יום שלם אחרי הלידה

 

[מיכל1532]

אני מדברת על 4 חודשים, היו גם טובים

אבל בעיקר רעים. אחרי חזרה לעבודה, כמעט הכל הסתדר (פה ושם עוד קצת). מה שהפריע היו גם הרבה פליטות וגדולות (נהרות). זה על האחרון. היה יום אחד או יומיים שפשוט לא יכולתי לנגוע בילד, ובעלי פשוט התרגז עלי !!! היום התינוק האחרון (אייל) בן חצי שנה. שלי, שיש לה רפיון בפה, לא מצצה כמו שצריך את הבקבוק וכל האוכל היה נשפך בצדדים על הבגדים שלה. ליאת, שהיתה לה ברונכיט ספסטית (דומה לאסטמה) עד גיל שנה, היתה מקיאה מספר פעמים ביום וגם לא רצתה להכניס בקבוק בכלל לפה. ליאור, שעה וחצי היה לוקח להאכיל אותו כל פעם כי היה נרדם באמצע הרבה והיה קשה מאוד להעיר אותו. בקיצור לא קל!!! ביי מיכל153

 

[sista]

אימא שלי חוותה דיכאון

אחרי שאני נולדתי. אימא שלה נפטרה מסרטן כשאימא הייתה בת 15, אבא שלי היה מכור לקריירה המתפתחת שלו ולא היה רגיש כמו היום, אז אימא הייתה לבד אתי ובכתה. היא כל הזמן אמרה לעצמה שוב ושוב - "את בסדר. את לא משוגעת" היא לא ידעה מה לעשות. כשאני הייתי בדיכאון - לא אחרי לידה, אחרי שחרור מהצבא, אימא שלי אמרה לי "את בסדר. את לא משוגעת". היא התנהגה כאילו היא בכלל לא מכירה דבר כזה. רק מאוחר יותר פתאום זה יצא לה "גם לי היה דיכאון אחרי שאת נולדת". אני הייתי בהלם - אז את כן יודעת איך זה! הזכרון חזר אליה פתאום.