האם דכאון הוא סימפטום ?

[ur720]

האם דכאון הוא סימפטום ?

לפני כ 6 שנים היתה לי בעיית ראיה כפולה (דיפלופיה) במשך כשבועיים .כברתי מספר בדיקות כולל mri לאור "הנגעים" שנראו ההנחה היתה שיש לי טרשת נפוצה. מאז ועד היום לא היה לי התקף (לעיתים קיימת בעיית עיפות רבה או קצת חוסר שיווי משקל). מה שקרה לפני מספר חודשים בתהליך הדרגתי נכנסתי לדיכאון ללא שום סיבה נראית לעיין ומוצדקת (לדעתי). מיוזמתי פניתי לפסיכיאטרית והיא נתנה לי כדורים נגד דיכאון -שעד היום אני לוקחת . במקרה ושכחתי לקחת כדור יום או יומיים -אני ישר על הפנים . האם התופעה של הדיכאון היא תוצאה מהמחלה ? ברצוני לציין שלא לקחתי ללב את תוצאות המ.ר.אי. ואני אופטימית . אנא ענו לי מה דעתכם ומה הייתם מציעים לי לעשות .

 

[RomiVais]

בוקר טוב וברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

לפני הכל, אני מקווה שתרגישי איתנו כמו ב

לגבי דיכאון.. אני יכולה רק לספר לך ממה שאני יודעת שהיה אצל אמא שלי.. אצלה הדיכאון התחיל אחרי שפיטרו אותה מהעבודה.. יחד עם הדיכאון באה הדרדרות נוראית וקשה. אבל לא נראה לי שזה סימפטום, אלא תוצאה של הסימפטומים. אמא שלי התחילה לקבל לפני קצת יותר משנה כדורים נגד דיכאון, וזה עשה אצלה פשוט פלאים. לפעמים אבא שלי ואני מסתכלים עליה וחושבים <ואומרים את זה אחד לשני אחר כך> שלמרות הכל היא ניראית כל כך בסדר... כל כך שלמה עם עצמה... וזה לא היה קל.. היא עברה הרבה. אבל הכל עניין של השלמה עם המצב וגישה. גישה אופטימית זה הדבר!! את מוזמנת לספר לנו מעט על עצמך.. אם תרצי.. מאחלת לך יום קסום וים של בריאות..

 

[SiAmmit]

yes, it is...

sorry i can´t write in hebrew while at work... Depression IS an MS symptom and has been always one of MY symptoms when was having an attack... Since you´re already under medications, the only thing I can advise you is therapy. It helped me a lot through hard times. I´ll write some more when I get home. Have a great day and... WELCOME!!!

 

[ur720]

פרטי האורחת ותודה

הופתעתי לקבל כל כך מהר תגובות (לקח לי שכחצי שנה לפנות לפורום), בכל מקרה המון תודה ואשמח לשמוע תגובות נוספות. לא הבנתי אותך SiAmmit למה התכוונת ש therapy יכולה לעזור. בכל מקרה קצת פרטים על האורחת החדשה: אני בת 45 נשואה +3 עובדת במשרה מלאה כמנהלת ענף\מחלקה בדכ"כ בריאה ועד לפני כחצי שנה אני יכולה להגיר את עצמי כאשה חזקה (נפשית וגופנית). לפני מספר שנים הגעתי כמידי בוקר לעבודה ,הכל בסדר,לאחרי כשעתיים התחלתי לראות מטושטש ובעיקר כפול (בעיקר כשהסתכלתי לצד שמאל). מכיון שכבר שנה ויותר הייתי צריכה לבדוק ראיה (למשקפי ראיה למרחק) עוד באותו בוקר פניתי לאופטימטריסט (דפוק)שהתאים לי משקפים (ולמרות הערותי שאני רואה כל אות פעמיים לא חשב לרגע שמשהו לא בסדר ). מכיון שהמצב החריף עד הצהרים נהגתי הבייתה (ללא תאונה למזלי)ואחר הצהרים פניתי לרופאת עניים (ד"ר ברט)-היא מיד הפנת אותי למיון......בדיקות ועוד בדיקות.. לקראת סיום הדיפלופייה עברתי מ.ר.איי ומסרו לי כנראה שיש לי ms .מאז חלפו מספר שנים ללא שום התקף,עברתי שוב מ.ר.אי (לפי בקשתי ) ושוב נראו נגעים חדשים ,למרות שלא הרגשתי שום התקף.אופטימית ןחזקה המשכתי בחיי שיגרה וכיופים עד שלפני כ 6 חודשים נכנסתי סתם כך לדכאון שהתבטא בעיקר לעצב עמוק ,בכי ללא סיבה (מספקת)ויציאות על מי שאפשר... אחרי כשבוע הבנתי שהראש שלי נדפק והתנהגותי לא כתמול שלשום ואז פניתי לפסיכיאטרית (לא משהו, אך המרשם התרופתי 10 )היא קצת נבהלה מעוצמת הדיכי ומהר דחפה כדורים נגד דיכאון. ולסיום הטל-נובלה :מאז ועד היום אני מאוזנת כאילו אין דכאון . אם לא התעיפתם מקריאה או שעמום - נחמד בכל מקרה השאלה שמטרידה אותי היא האם יכול להיות שהדכאון הוא סימפטום של המחלה כאשר הוא הופיע ללא התקף (סימפטום) נוסף ??

 

[אורית...2]

היי אורחת !../images/Emo140.gif

לא הבנתי את שאלתך...למה הכוונה ב"סימפטום", האם זה התקף? או חלק מהמחלה? כשחליתי דיברה איתי מישהיא שהיא חולה ותיקה, ואמרה לי שלא אתרגש אם פתאום אני אתחיל לבכות , או שלא יהיה לי מצב רוח ..כי היא שבחיים לא היתה מזילה דימעה..עכשיו מכל דבר קטן הדמעות זולגות לה.. אבל היא לא דיברה על דיכאון. רק שינויים במצבי רוח. שיחות עם מישהו\יא טוב\ה יכולות לעזור מאוד !!! אני חושבת שזאת היתה כוונתה של סיאמית, אבל כשהיא תחזור מהעבודה...אני בטוחה שהיא תרחיב על זה ...

אבל מה שאני מרגישה כרגע...זה שאם מישהוא יתקרב אלי הוא ישר יקבל

 

[RomiVais]

למה אוריתוש........ מה קרה??

מי עיצבן אותך? שיהיה לך יום נעים ו-ר-ג-ו-ע נשיקות.......

 

[RomiVais]

היי שוב... ../images/Emo24.gif

למה אורחת? את כבר חלק קבוע מאיתנו

סליחה שלא הגשנו לך

... חוסר נימוס מצידנו...

סיאמית כתבה לך שאכן זהו סימפטום של הטרפצת... ואכן צעד חכם עשית כשהלכת לפסיכיאטרית. אני זוכרת ממש לטובה את הפסיכיאטר שטיפל באמא שלי בתל השומר... והוא פגע בול בטיפול התרופתי, שכן טפו טפו טפו אמא שלי לא בוכה! בדרך כלל היא במצב רוח טוב... והיא אפילו צוחקת יותר ממה שהיתה צוחקת כשהיתה בריאה לגמרי... שיהיה לך יום נפלא ואל תשכחי, המון חיוכים!!

 

[סיאמית]

הי שוב! ../images/Emo39.gif חזרתי ../images/Emo13.gif

ואני אנסה להרחיב, להרחיב, להסביר ולנמק... התכוונתי לטיפול פסיכולוגי ולאו דווקא פסיכיאטרי למרות שאני בכלל לא נגד תרופות נוגדות חרדה או דיכאון. זה גם לא סותר. אפשר גם וגם. כל התקף שהיה לי לווה תמיד בדיכאון ולכן אני רואה בדיפרסיה סימפטום של טרשת נפוצה ולו רק בגלל שהיא "מלווה" אותי בנוסף לסימפטומים שהם פיזיים. יתכן שדיכאון מופיע בגלל שה"זרימה" בעצבים היא לא כתמול שלשום והנתק שנגרם בגלל הצלקות מתורגם לפעמים כדיכאון. דבר נוסף, בעיני הוא חשוב כדי להבין את עניין הדיכאון...: גם אם אנחנו לא לובשים חולצות טריקו שכתוב עליהן "BOOZ TO MS" או משהו כזה ולא כל היום מסתובבים עם המחשבה של "יש לי MS ואיזה באסה" אז היכן שהוא, גם אם רחוק ועמוק בנפש שלנו, המישפט הזה ישנו ויש מי ששומע ויש מי שמושפע ממנו. ואותו המישהו הזה (אצלנו בראש, כן? ואני מקווה שאתם עדיין עוקבים אחרי

) מספר על זה למישהו אחר וכן הלאה... כמו טלפון שבור שבסופו, ה"ידיעה" הזו מגיעה אלינו קצת משובשת ומתורגמת ל... דיכאון. עצב. בכי. רוגז. אבלות. אני הולכת לטיפול פסיכולוגי מהיום בו היה חשד אצלי ל-MS ועד היום כשאני כבר חולה מאובחנת וותיקה ואחד הדברים שלמדתי זה לפזר את ה"רעש" כדי שבסוף התהליך הזה, של הטלפון השבור, אני אשמע כמה שיותר ברור את המישפט הבא: "יש לי MS ואני מפחדת לפעמים שאני אהיה נכה ותלויה באחרים ושלא אוכל לתפקד כאמא טובה מספיק". וזה רק אחד מהמשפטים שאני שומעת ורק אחד מהפחדים שנוגעים לMS איתם אני מנסה להתמודד. כל יום. יש משהו משחרר לדעתי, בידיעה. (דרך אגב, כתבתי עכשיו "ידיעה" עם "א" במקום עם "ע" ותיקנתי... ושמעתי בראש, את המישפט הבא :"הנה זה מתחיל, מותק, כי אצלך, בובה, התקפים מלווים גם בשגיאות כתיב"... אבל אני יודעת שהפעם זה לא התקף... סתם מיהרתי. אני חושבת). את מבינה למה אני מתכוונת? כך שדיכאון הוא סימפטום לMS ו.. גם לא רק לMS עצמה אלא לפחד מה-MS... ואפרופו פחד... עוד 20 דקות מתחילה הסדרה האהובה עלי!!! באפי ציידת הערפדים!!!! ומיד אחר כך - אנג´ל! הערפד המוסרי!

 

[ur720]

היי לבנות הנחמדות -דיכאון

הרבה תודה לכן ,בעיקר לסיאמית שנהנתי לקרוא את הניתוח ואף הבנתי אותו . אומנם אין לי נסיון (והלואי שלא יהייה) של התקפים ,חוץ מהראשון ,אך קראתי "ספרות" בנושא ms וככל שעברו השנים החשש מהמחלה נמוג והאופטימיות רבה,לכן קשה לי להבין איך אחרי 5 שנים (נקיות) תופס אותי דיכאון ורק המשך נטילת הכדורים מחזיר את החיוך . האם ידוע למשהי מנסיון או "מספרות" על דכאון שמגיע לא עם התקף ולא צמוד לו ? שיהייה לכולנו סוף שבוע נחמד .ביי אילנה

 

[Medikan]

היי../images/Emo24.gif

את לוקחת איזה תרופה לטרפצת? את האוונקס למשל מלווה אזהרה שזה עלול לגרום לדכאון. וכאן בארה"ב בהחלט מדברים על דכאון כחלק מהמחלה. (כבר היינו בדיון הזה, לא?) כמו סיאמית אני אומרת, שמכיוון שזו מחלה של מערכת העצבים ייתכן שהתופעות שלה הן לא רק קצר בתחושות אלא גם קצר ברגשות. תרגשי טוב. סוף שבוע נעים לכולם

 

[סיאמית]

כמובן ../images/Emo96.gif

אבל לא תמיד נהגתי להאשים את הטרפצת בדיכאון כזה כי החיים, מזמנים לנו לפעמים סיבות אחרות לדיכאון חוץ מה-MS והן יכולות להיות טריגר לדיכאון. ולפעמים יש את "הקש ששבר וגו´" . מתי היה הMRI השני? את מספרת שהיו נגעים חדשים כך שהיה שם "פעילות", כנראה התקף קל שלא שמת לב אליו. התקף יכול להיות גם משהו אידיוטי כמו זרת בכף הרגל שנרדמה לשבועיים ואת בכלל לא חשת בזה... (היו לי כנראה כמה כאלה כי מספר הנגעים שיש לי, למשל, הוא גדול ממספר ההתקפים שאני זוכרת...). מה גם שאת עובדת קשה! יש לך בעצם שלוש משרות מלאות!!! את אמא, רעיה ואשת קריירה. אולי משהו באחת מהמשרות האלו השתבש לאחרונה? נהיה פתאום קשה? רק את יודעת... בכל מקרה, אני שמחה שהתרופות מחזירות את החיוך... מה זה משנה מה מחזיר אותו כל עוד הוא חוזר

גם אני נעזרתי מעט בתרופות אבל התמיכה העיקרית שקיבלתי לדיכאונות (אלו שהיו בזמן התקף וכאלו שלא היו קשורים, כנראה, לMS) היתה הטיפול הפסיכולוגי. יום מצויין לכולנו!!!

 

[ur720]

ה mri השני

את הmri השני בקשתי לאחר שנה וחצי מההתקף הראשון ונמצאו בו מספר נגעים חדשים,יתכן היה משהו בתקופה זו שלא הרגשתי ולא הייתי מודעת . בכל מקרה מכיון שהורגש התקף אחד בלבד -אני לא מקבלת טיפול לטרשת . האם כל כתם (נגע) חדש שנראה הmriזה אומר שהיה התקף ? כמה נגעים בד"כ נראים בצילום (מוגדשים או ככתמיםלא מוארים) אני לא יודעת אם נוסח השאלות שלי ברור מכיון שזאת הפעם הראשונה שאני משוחחת עם בעלי נסיון . סיאמית, מה הרקע שלך ומהיכן שאבת את יכולת התמיכה הנהדרת ?

 

[סיאמית]

הי! ../images/Emo39.gif

ראשית, הסבר: כשהמערכת החיסונית הנוירוטית שלנו תוקפת את המיאלין (החומר שעוטף ו"מבודד" את העצב עצמו) נוצרת דלקת. כשהדלקת נרגעת (לפעמים בעזרת סטרואידים ולפעמים באופן ספונטאני) נשארת "צלקת" או כמו שאת קוראת לזה: "כתם" או "נגע". לכן, נהוג לחשוב שנגעים נוספים מעידים על התקפים נוספים. אבל! 20 נגעים לא מחייבים שהיו 20 התקפים מכיוון שבהתקף אחד, המערכת החיסונית עלולה לתקוף בכמה מקומות. כמה נגעים נראים בדרך כלל? לצערי, אין ב"דרך כלל" ומספר הנגעים לא מעיד בהכרח על המצב הפיסי של אותו אדם, אלא המיקום שלהם חשוב יותר ממספרם. אני מכירה אישה שיש לה בדיוק 2 נגעים ומצבה לא מי יודע מה ולעומתה, אישה נוספת שהמוח שלה (ציטוט מבריק שלה):"מנוקד יותר מכלב דלמאטי" ומצבה מצויין. הנגעים יכולים להופיע במוח ו/או בחוט השידרה. וגם מיקום זה חשוב כדי להבין מדוע לאדם X אין צלקות במוח בכלל אבל הוא צולע מאוד (כמו ~א~ שלי למשל) אבל יש לו כמה נגעים במקום מסויים בחוט השידרה... וזה מה מסביר את הנזק ברגליים. כך שבהחלט יתכן שהיו לך התקפים בשנים בהם לא עשית MRI ולא הרגשת בהם. אני יודעת שלי היו כאלה... ובתשובה לשאלתך השניה... קודם כל תודה על המחמאה!!!

וחוץ מזה, אין לי בכלל שום רקע... אני סתם גרפיקאית. מה שכן, אני חיה עם בן זוג שגם לו טרשת נפוצה ויתכן שדרך ההתמודדות של שנינו עם שתי הטרפצות (שלי - קלה מאוד

ושלו... קלה פחות) למדתי דברים.

 

[Yaron5000]

מצבי רוח משתנים

שלום לאורחת החדשה שלנו כן זה בהחלט כך... דיכאון הוא כמעט חלק בלתי נפרד מין המחלה הזו בהסתמך על מאמרים שקראתי אני מציין שהמחלה מאופיינת בתחושות של High and Low כלומר דיפרסיה ומאידך גם אופוריה בלתי מוסברת. עצם המחלה עצמה היא פגיעה באזורים של המוח שבעצם משם הכל מתחיל... אבל אם אני כאדם לא מקצועי מנתח את המצב של הדיפרסיה אני לא רואה שום דבר מוזר בכך שאינדיבידואל חש כך כי בעצם ההתקף או המחלה ככלל הם כמו בגידה של הגוף שלך בעצמך(סותר אבל ממש כך) אז למה שלא נרגיש ממורמרים או כמו שאומרים "באסה" ?, נכון ? ואילו לגבי אופוריה אני חושב שזוהי התחושה שנגררת אחרי הקלה בסימפטומים של המחלה שלנו. שימי לב לדבריה של סיאמית היקרה שאמרה שהיא בדיכאון כל התקף כלומר יתכן והיא ממורמרת מעניין ההתקף עצמו ולא כתוצר ישיר של המחלה כפי שחושבים אנשי המקצוע. אבל כמו שאמרתי אני לא פסיכולוג ואני מנתח זאת מנקודת מבט שלי בכל זאת תחשבו על זה... תרגישו כולכם הכי טוב שבעולם ירון

 

[סיאמית]

ירוני! ../images/Emo45.gif ../images/Emo23.gif

 

[אורית...2]

ירוני אני חולקת על דעתך !!!../images/Emo2.gif

ניראה לך שאנחנו בדיפרסיה\ אופוריה??? (תיכף אני אלך לבוידם לחפש את המחברת של פסיכיאטריה ולרשום את השם של המחלה...) התקופה היחידה שהרגשתי ככה זה היה כשלקחתי את הקורטיזון....וזה ידוע שזאת תופעת לוואי של הקורטיזון !!! פעם היא עושה אותך ב"היי"ופעם היא עושה אותך ב"דאון" חוץ מזה ...איפה קראת שהמחלה גורמת לדיפרסיה ??? בספרים שלי זה לא כתוב ! שינויים במצבי הרוח יש לכל בן אדם !!! יש לנו מצב כלכלי מצוין !!! אין פיגועים !!! הדולר שומר על עצמו ....להמשיך מה שהתכוונתי שהחיים ממשיכים עם הטרפצת... וכמו לכל בני האדם ,יש ימים טובים יותר ויש פחות... (למה צורחים לי עכשיו מהסלון צרפת הפסידה....אני הולכת לבדוק )

 

[אורית...2]

נזכרתי .........../images/Emo12.gif

קוראים למחלה "מניה דיפרסיה" ואני ממש לא מאמינה שלזאת היתה כוונתך !!!

 

[Yaron5000]

אני שוב מזכיר

זהו מאמר שקראתי ואני לא זוכר היכן אבל שם בהחלט היה רשום שאנו חווים תחושות של דיכאון ושל אופוריה לעניות דעתי לא כל סימפטום X צריך להיות שורש של מחלה נקודתית כפי שהזכרת. להזכירך ט.נ. היא מחלה עם מגוון רחב של תסמינים שחלקם גם דומים לתסמינים של מחלות אחרות. תזכרי את המילה אינדיבידואלית נ.ב אם שמת לב אני דיי דוחה את הגישה המקצועית בעניין הזה....אבל אני תמיד משאיר דלת פתוחה. ערב נעים ירון

 

[סיאמית]

אוריתוש!!! חו"ח מאניה דיפרסיה...../images/Emo128.gif

זו מחלת נפש, לא עלינו ופה מדובר בסימפטום שחלק מהחולים חווים אותו וחלק לא. וכמו שנוהגים לנסח בבחינות הפסיכומטריות:------- * באבאר, הפילון היתום, חלה בטרפצת ולכן הוא מדוכא מאוד-מאוד. האם נכון יהיה לומר ש: א) טרפצת היא מחלה שמלווה בדיכאון. ב) כל הפילונים אשר אמא שלהם נהרגה על ידי צייד רשע בגלל תאווה מושחתת לשנהב, יחלו בסופו של דבר בטרפצת. ג) דיכאון עלול להיות אחד ממגוון הסימפטומים של טרפצת יצוקה. ד) ציפורים מנוולות נוהגות להסתתר במקומות הכי פחות צפויים ואל לנו, אני חוזרת: אל לנו לקחת באופן אישי את העובדה שלא השכלנו לחפש אותם בפה ה"עמוס" של חתול כזה או אחר.

 

[Yaron5000]

ובתוספת

האם ידעת שהטרפצת פוגעת גם בזיכרון המידי ? אז זה עושה אותנו לחולי הלצהיימר ? ירון