האם דכאון ומצב חרדתי כתוצאה

[dandaa]

האם דכאון ומצב חרדתי כתוצאה

האם דכאון ומצב חרדתי כתוצאה
מאלימות מילולית של מנהל כלפי הכפופים לו (במידה והאלימות המילולית מוכחת) נחשבים כתאונת עבודה? באותו עניין.

 

[יוסאריאן]

אם מוכח קשר בין האלימות המילולית...

האם דכאון ומצב חרדתי כתוצאה
מאלימות מילולית של מנהל כלפי הכפופים לו (במידה והאלימות המילולית מוכחת) נחשבים כתאונת עבודה? באותו עניין.

אם מוכח קשר בין האלימות המילולית...
לבין מצב הבריאות - אז יש סיכוי רב שכן.

 

[שיר ורד]

לא אוטומטית

האם דכאון ומצב חרדתי כתוצאה
מאלימות מילולית של מנהל כלפי הכפופים לו (במידה והאלימות המילולית מוכחת) נחשבים כתאונת עבודה? באותו עניין.

לא אוטומטית
בחוק מוגדרות מספר מחלות לגבי עובדים מסוימים - שחזקה שהם מחלת עבודה. המקרה שלך לא מופיע ברשימה. אם תצליחי להוכיח שהית אלימות מילולית מצד המנהל ושהיא אכן גרמה למחלתך זה יחשב כתאונת עבודה. שימי לב, שגם אם תביאי חות דעת של רופא מומחה בתחום המתאים שיאשר את טענותיך בדבר הקשר בין האלימות לבין מחלתך, הביטוח הלאומי עשוי להביא מומחה שיטען ההפך. במקרה כזה, מה שיקבע בסוף זה שיקול דעתם של השופטים.

 

[יוסאריאן]

אין טעם בהבאת חוות דעת.

לא אוטומטית
בחוק מוגדרות מספר מחלות לגבי עובדים מסוימים - שחזקה שהם מחלת עבודה. המקרה שלך לא מופיע ברשימה. אם תצליחי להוכיח שהית אלימות מילולית מצד המנהל ושהיא אכן גרמה למחלתך זה יחשב כתאונת עבודה. שימי לב, שגם אם תביאי חות דעת של רופא מומחה בתחום המתאים שיאשר את טענותיך בדבר הקשר בין האלימות לבין מחלתך, הביטוח הלאומי עשוי להביא מומחה שיטען ההפך. במקרה כזה, מה שיקבע בסוף זה שיקול דעתם של השופטים.

אין טעם בהבאת חוות דעת.
ממילא אם הענין יגיע לביה"ד לעבודה - הוא ימנה מומחה מטעמו על חשבונו. (בתנאי שיוכחו העובדות בענין האלימות המילולית, ובתנאי שייקבע שמבחינה משפטית מדובר בארוע תאונתי).

 

[שיר ורד]

האם חייב להיות ארוע תאונתי?

אין טעם בהבאת חוות דעת.
ממילא אם הענין יגיע לביה"ד לעבודה - הוא ימנה מומחה מטעמו על חשבונו. (בתנאי שיוכחו העובדות בענין האלימות המילולית, ובתנאי שייקבע שמבחינה משפטית מדובר בארוע תאונתי).

האם חייב להיות ארוע תאונתי?
למה זה לא יכול להיות תהליך מצטבר, חלק מהבעיות הפסיכולוגיות פסיכיאטריות נוצרות בתהליך מצטבר ולאו דווקא בארוע בודד.

 

[יוסאריאן]

זה תלוי בגישה השיפוטית.

האם חייב להיות ארוע תאונתי?
למה זה לא יכול להיות תהליך מצטבר, חלק מהבעיות הפסיכולוגיות פסיכיאטריות נוצרות בתהליך מצטבר ולאו דווקא בארוע בודד.

זה תלוי בגישה השיפוטית.
אני חושב שאין כעת עמדה ברורה בפסיקה של ביה"ד הארצי. הבעיה נובעת מכך שלפי ההגדרה בחוק, "פגיעה בעבודה" היא או "מחלת מקצוע" (שזה רק אחת המחלות שברשימה) או - "תאונת עבודה". כדי שמשהו יוכר כ"פגיעה בעבודה", אם הוא לא מחלת מקצוע, הוא אמור להיות "תאונת עבודה". כדי להתגבר על הבעייתיות שנוצרה, כשהיה ברור שהעבודה גרמה למחלה שלא רשומה כמחלת מקצוע, המציאו את מה שנקרא "מיקרוטראומה", שזה שרשרת של ארועים תאונתיים זעירים שמצטברים לנזק גדול. אם אפשר לשכנע שמחלה נגרמה בגלל הצטברות של נזקים זעירים שנגרמו בשרשרת של ארועים זעירים, אז אפשר לשכנע שמדובר בתאונת עבודה. הבעיה היא שלפי הפסיקה בעבר - ארועים של מתח נפשי מתמשך לא הוכרו כגורמים של "מיקרוטראומה". זה נדון בביה"ד הארצי בעיקר בעניינים של התקפי לב, כשאנשים טענו שהם קיבלו התקף לב לאחר מתח מתמשך בעבודה. הפסיקה קובעת שצריך ארוע חריג בעבודה שגרם להתקף הלב, ולא ניתן להצליח בתביעה שמבוססת על מתח נפשי מתמשך. יש לי רושם שבשנים האחרונות הפסיקה אינה חד משמעית בעניינים של מתח מתמשך, וכשלא מדובר על התקף לב, אז לפחות חלק מהשופטים בביה"ד הארצי מוכנים להכיר בכך שזה יכול להיחשב פגיעה בעבודה. אני לא זוכר פסיקה ספציפית, אבל אני חושב שהיה מקרה של אדם שהתאבד והוכח שהוא התאבד בגלל מתח נפשי מתמשך בעבודה או מועקה נפשית ממושכת בעבודה, ותביעתה של אלמנתו שההתאבדות תוכר כתאונת עבודה - התקבלה.

 

[dandaa]

אני תודה לאל לא מתכוונת חלילה

זה תלוי בגישה השיפוטית.
אני חושב שאין כעת עמדה ברורה בפסיקה של ביה"ד הארצי. הבעיה נובעת מכך שלפי ההגדרה בחוק, "פגיעה בעבודה" היא או "מחלת מקצוע" (שזה רק אחת המחלות שברשימה) או - "תאונת עבודה". כדי שמשהו יוכר כ"פגיעה בעבודה", אם הוא לא מחלת מקצוע, הוא אמור להיות "תאונת עבודה". כדי להתגבר על הבעייתיות שנוצרה, כשהיה ברור שהעבודה גרמה למחלה שלא רשומה כמחלת מקצוע, המציאו את מה שנקרא "מיקרוטראומה", שזה שרשרת של ארועים תאונתיים זעירים שמצטברים לנזק גדול. אם אפשר לשכנע שמחלה נגרמה בגלל הצטברות של נזקים זעירים שנגרמו בשרשרת של ארועים זעירים, אז אפשר לשכנע שמדובר בתאונת עבודה. הבעיה היא שלפי הפסיקה בעבר - ארועים של מתח נפשי מתמשך לא הוכרו כגורמים של "מיקרוטראומה". זה נדון בביה"ד הארצי בעיקר בעניינים של התקפי לב, כשאנשים טענו שהם קיבלו התקף לב לאחר מתח מתמשך בעבודה. הפסיקה קובעת שצריך ארוע חריג בעבודה שגרם להתקף הלב, ולא ניתן להצליח בתביעה שמבוססת על מתח נפשי מתמשך. יש לי רושם שבשנים האחרונות הפסיקה אינה חד משמעית בעניינים של מתח מתמשך, וכשלא מדובר על התקף לב, אז לפחות חלק מהשופטים בביה"ד הארצי מוכנים להכיר בכך שזה יכול להיחשב פגיעה בעבודה. אני לא זוכר פסיקה ספציפית, אבל אני חושב שהיה מקרה של אדם שהתאבד והוכח שהוא התאבד בגלל מתח נפשי מתמשך בעבודה או מועקה נפשית ממושכת בעבודה, ותביעתה של אלמנתו שההתאבדות תוכר כתאונת עבודה - התקבלה.

אני תודה לאל לא מתכוונת חלילה
להתאבד או לקבל התקף לב, אך נכון שהמדובר בשרשרת של מיקרים רצופים של צעקות, שימוש במילים בוטות, התנכלות וכ"ו. האם לצורך הענין זה משנה אם עוד עובדים קיבלו יחס כזה? האם זה מחזק את טענותי? והאם העובדה שבמקום עבודתו הקודם של המנהל ה"תוקפני" הוגשה נגדו תביעה משותפת של עובדים על אלימות מילולית והתעללות נפשית- יכולה לחזק את טענותי או שדנים בכל מקרה לגופו ולא מסתמכים על מקרים שאינם קשורים למקרה התביעה. האם זה כגון "עדות אופי"?

 

[יוסאריאן]

מזל.

אני תודה לאל לא מתכוונת חלילה
להתאבד או לקבל התקף לב, אך נכון שהמדובר בשרשרת של מיקרים רצופים של צעקות, שימוש במילים בוטות, התנכלות וכ"ו. האם לצורך הענין זה משנה אם עוד עובדים קיבלו יחס כזה? האם זה מחזק את טענותי? והאם העובדה שבמקום עבודתו הקודם של המנהל ה"תוקפני" הוגשה נגדו תביעה משותפת של עובדים על אלימות מילולית והתעללות נפשית- יכולה לחזק את טענותי או שדנים בכל מקרה לגופו ולא מסתמכים על מקרים שאינם קשורים למקרה התביעה. האם זה כגון "עדות אופי"?

מזל.
מה שכתבתי בתשובה לשיר ורד לא היה קשור אליך אלא עקרוני. אני שמח שאת לא מתכננת אחד משני הדבריפ הקשים האלה. אני חושב שהבעיה שלך בהצלחה בתביעה תהיה בעיקר משפטית (אם צריך "ארוע תאונתי" מסויים או לא) ורפואית (אם יש קשר בין האלימות המילולית שסבלת ממנה לבין מצב הבריאות שלך). לעניינים האלה - אין משמעות לעובדה שהמנהל הזה תוקפני גם כלפי עובדים אחרים. אם הבעיה תהיה גם עובדתית (על אופן ההתנהגות של אותו מנהל) זה יוכל לעזור אם תצליחי להראות שזה חוזר על עצמו.

 

[שיר ורד]

תגובה

זה תלוי בגישה השיפוטית.
אני חושב שאין כעת עמדה ברורה בפסיקה של ביה"ד הארצי. הבעיה נובעת מכך שלפי ההגדרה בחוק, "פגיעה בעבודה" היא או "מחלת מקצוע" (שזה רק אחת המחלות שברשימה) או - "תאונת עבודה". כדי שמשהו יוכר כ"פגיעה בעבודה", אם הוא לא מחלת מקצוע, הוא אמור להיות "תאונת עבודה". כדי להתגבר על הבעייתיות שנוצרה, כשהיה ברור שהעבודה גרמה למחלה שלא רשומה כמחלת מקצוע, המציאו את מה שנקרא "מיקרוטראומה", שזה שרשרת של ארועים תאונתיים זעירים שמצטברים לנזק גדול. אם אפשר לשכנע שמחלה נגרמה בגלל הצטברות של נזקים זעירים שנגרמו בשרשרת של ארועים זעירים, אז אפשר לשכנע שמדובר בתאונת עבודה. הבעיה היא שלפי הפסיקה בעבר - ארועים של מתח נפשי מתמשך לא הוכרו כגורמים של "מיקרוטראומה". זה נדון בביה"ד הארצי בעיקר בעניינים של התקפי לב, כשאנשים טענו שהם קיבלו התקף לב לאחר מתח מתמשך בעבודה. הפסיקה קובעת שצריך ארוע חריג בעבודה שגרם להתקף הלב, ולא ניתן להצליח בתביעה שמבוססת על מתח נפשי מתמשך. יש לי רושם שבשנים האחרונות הפסיקה אינה חד משמעית בעניינים של מתח מתמשך, וכשלא מדובר על התקף לב, אז לפחות חלק מהשופטים בביה"ד הארצי מוכנים להכיר בכך שזה יכול להיחשב פגיעה בעבודה. אני לא זוכר פסיקה ספציפית, אבל אני חושב שהיה מקרה של אדם שהתאבד והוכח שהוא התאבד בגלל מתח נפשי מתמשך בעבודה או מועקה נפשית ממושכת בעבודה, ותביעתה של אלמנתו שההתאבדות תוכר כתאונת עבודה - התקבלה.

תגובה
נראה לי שצריך להבדיל בין תקדימים לאירועים מסוג התקפי לב או שבץ לבין מחלות פסיכיאטריות. ידוע לכל שההסתברות להתקפי לב ושבץ עולה כתלות במספר גורמי סיכון (השמנה,עישון, יתר לחץ-דם, ומתח נפשי) ולכן אפשר להניח שצרוף כלשהו שלהם הוא הגורם לארוע הלב/מוח. מאחר והמערכת המשפטית והרפואית לא מסוגלת כיום לזהות מה היה הגורם הדומיננטי, מנסים לחפש נקודה שתוכל להראות קשר ישיר בין ארוע ספציפי בעבודה להתקף לב או שבץ שהיה סמוך לארוע. במחלות פסיכיאטריות רבות, (אך לא בכולן), המחלה מתפתחת לאורך זמן כתוצאה מבעיה מתמשכת ובעיקר חוזרת שאיננה מטופלת, לכן דווקא במחלות כאלו, מומחה מקצועי, יצליח לשכנע את השופטים שאכן מדובר במיקרוטראומות שכל אחת מצטרפת לקודמות ומחריפה את מצבו הרפואי של החולה. אבל כנראה שעדיין מדובר בנטל שכנוע כבד, מלבד חוות הדעת הרפואית מדעית, החולה יצטרך להוכיח, כי הוא אכן חולה באותה מחלה (במחלות הללו רופאים שונים עשויים בהחלט לתת אבחונים שונים לאותו חולה) וכן להוכיח כי היה תהליך נמשך של פגיעה נפשית/ השפלה וכדומה.