האם האושר הוא השלמה מסויימת?

כתבת ממש בצורה טובה ומדוייקת.

יש לי הרבה מה להגיב:)אני ממש מסכימה איתך בקשר לשכל-כשיש איזושהיא סתירה בעולם אז אני שואלת את עצמי-רגע,מה ההגיון של זה?מה נכון?זה או זה? זה בדיוק מה שאתה אומר..השאלות הן לגמרי אבל לגמרי דו מימדיות. אבל-אני חושבת שזה כן יכול לשנות.נכון,לפעמים זה לא עוזר לדעת,אבל לפעמים זה כן עוזר לדעת וזה הפואנטה.לפעמים האמת כן משנה.שוב פעם,כמו שאמרתי מיקודם,כל האנשים שבאמת הייתה יותר חשובה להם מהרגשתם הטובה וחווית הרגע וההנאה(ובוא נודה שברוב המקרים הדברים באו על חשבון דברים אחרים,כי כל האנשים שבאמת קידמו את האנושות שילמו מחיר כבד בחייהם הפרטיים שלהם)הם אלו שלפי דעתי באמת עשו גם דברים משמעותיים,באמת שינו משהו בדרך ההסתכלות על דברים,החל מפרוייד,או ניוטון,או שופנהאור,או שפינוזה וכולי.ואני לא חושבת שהתשובות הן מול העיינים תמיד,אני חושבת שיש עוד כלכך הרבה דברים שהם לא מובנים,ולהיפך,רק לאחרונה באמת רואים כמה היקום והעולם באמת מסובכים ומורכבים. וכן,לפעמים זה באמת לא עוזר לדעת-כי החיים ממשיכים,אבל עדיין בתוך תוכי אני חושבת שהריי כל התשובות האלו שהגיעו אליהם לאורך האנושות כולה התחילו מתוך הרצון הזה לדעת ולהבין דברים ,לכן זה לא כלכך דבר חסר תועלת שמכלה את הזמן לחינם.מימה שאתה כותב רואים שאתה באמת מבין,לא הרבה אנשים עונים לי בצורה כזו,לכן אני מודה לך. במקרה של האיש עם החץ-במקרה זה הידיעה לא עזרה לו כי הדבר היחיד שהיה יותר חשוב זה להוציא את החץ כי זה עניין של חיים ומוות ,להרגיש טוב כי הוא חייב להרגיש טוב כדיי לחיות..אז לכן זו דוגמא טובה כדי להמחיש את מה שאתה רוצה להמחיש,אבל במקרים אחרים זה לא ככה.לפעמים באמת משהו אחד בא על חשבון האחר. האמת כן יכולה לפתור משהו.נכון,היא לא פותרת את ההרגשה הפנימית שלי,אבל הלי יותר חשוב להגיע לאמת כלשהיא חדשה,בכך יהיה לזה משמעות וזה לא יהיה סתם,לא יבזבז את הזמן.ואם לא אצליח להגיע לאמת חדשה,לפחות אדע שבאמת נסיתי,אפילו אם זה אומר להעביר את כל חיי בחיפושים. וכן,אולי לשאלות האלו יש מענה?אולי בגלל שיותר מידיי אנשים אומרים לעצמם-שאין לשאלות האלו מענה,אז באמת לא מוצאים לשאלות האלו מענה.אני חושבת שאם בן אדם רוצה הוא יכול לעשות הכל.תחשוב אם לפני כל התגליות או ההארות מכל התחומים,האנשים האלו היו אומרים לעצמם:אין אמת ,זה לא ייעזור לי אם אני אחפש אותה,אני צריך להנות מהרגע"אם הם היו חושבים ככה הם בחיים לא היו מגיעים לאן שהם הגיעו!!!! זהו הדבר העיקרי שאני חושבת עליו,ואני לא מצליחה למצוא לזה פתרון,חוץ מזה שאני באמת אקדיש את חיי ללמידה. ועוד משהו-אני לא חושבת שיש דברים כאלו מוחלטים ואמיתיים.זה שאתה אוהב לשחק עם הבת שלך זה נפלא,(אני לא רוצה לזלזל אבל ככה בכנות אני רואה את הדברים כרגע)אני חושבת שאם ננסה לקדם את עצמנו ולחשוב על הדברים מכיוונים בלתי אפשריים,גם נוכל לשנות את דרך ההסתכלות שלנו על אותם הדברים שאתה פשוט מקבל אותם כמו שהם. ושוב פעם,לפי דעתי הדברים כן יכולים לשנות,את זה אני שמה בתור מטרה שאולי אולי אני אצליח להגיע אליה. נכון שיש רגשות שאי אפשר להבין,אבל רק כרגע אי אפשר להבין אותם,לפי דעתי לפחות.אני כן חושבת שלדברים יש הסברים.אני לא מקבלת חוסר הגיון. ואתה צודק,זה בדיוק מה שאני רוצה-למצות.לא יכולת לתאר את זה בצורה יותר טובה.אני אקרא את הספר,כרגע אני קוראת ספר אחר.וניראה לי שאני קצת חוזרת על עצמי,אנחנו כל פעם חוזרים לאותן הנקודות.
 

hilabarak

New member
תראי אני לרגע לא מזלזל בחיפוש

אחר האמת. הרי לא הגעתי למצב שבו אני כותב ספר שלם על תיזה לחיים בלי שחיפשתי בעצמי. אבל אם תבחני לעומק, אף אחד מ"גדולי" המוחות, לא ממש מצא את האמת. איינשטיין פשוט הצליח למצוא נוסחא מטמתית המבהירה את התחליפיות בין חומר לאנרגייה. ניוטון מצא חוקים שמסבירים פעילות אנרגטית. פרוייד מצא קשרים בין אגו למודעות לתת מודע. בודהא חקר במשך כ7 שנים את מהות "אי הנחת" שכולנו מכירים היטב. כולל התנסות במדיטציות ארוכות ואפילו סגפנות, שאותה תיאר כייסורים כמו עינויים, והוסיף ש"חייבת להיות דרך אחרת לאמת". ובסוף הוא מצא שאין אמת אבסולוטית. אם מחר יופיע הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ויזיז את הר אברסט מנפאל לארצות הברית. עדיין אני אטען שזו היתה התודעה הקולקטיבית של כולנו (כל הקולות של כולנו התחברו לאחד). האחר יטען שזה יצורים מהחלל החיצון שעובדים עלינו. השלישי יגיד שזה אלוהים ועוד מעט יקום מוחמד לתחייה. והרביעי יגיד שזה אלוהים ועוד מעט המשיח יבוא. ללא ספק יש השפעה של החיפוש אחר אמיתות. את צודקת ב100 אחוז שהאהבה לביתי שזורה ביכולת ההתבוננות שלי לעומק החיים. הבעייה היא שניכר שאת "דוחה" את החיים עד שתהיה לך אמת. וזה כבר הקשר פסיכולוגי ולא פילוסופי. אני ממשיך במסע החקירה שלי, ללא ספק הוא ישפר את אהבתי לליל ירח או לביתי. אבל לדעתי אי אפשר למצוא אמת, אפשר רק להרחיב זוויות ראייה על החיים. וזה דבר אין סופי, לכן כדאי ליהנות ולהרחיב בו זמנית. כי אם תחכי לאותה "הרחבה" שתאפשר לך לחיות, לדעתי תגלי כמוני, שההרחבה הזאת היא בעצם "הדבר היחיד שקיים זה הרגע הנוכחי, או שאתה ממצה או שאתה מקשקש". חלק מהמיצוי יכול להיות הנאה מחקירה, אבל אי אפשר להחליף את החיים בחקירה.
 

yariv10

New member
תודה על התגובה הקודמת

שלך אליי.ולאיזה נקודת מבט התכוונת שחסרה לי?
 

hilabarak

New member
כתבתי זוית, אך הכוונה היתה - זוויות

אני לא יודע מה ספציפית חסר לך, העובדה שאמרת שאתה מיואש (אפילו אם קצת הגזמת, אבל בכל זאת) לימדה אותי שחסר לך משהו. אז זווית אחת כבר כתבתי עליה שאי אפשר לדחוס לתוך ה"דו מימד" בו השכל מדבר וחי, את החיים ה"רב מימדיים". זווית נוספת שחסרה לרוב האנשים שפגשתי, היא ההפרדה בין אהבה לפחד. רוב האנשים המערביים מפרידים בין שכל לרגש (כל הרגשות כמו אהבה וקינאה וחמלה וכעס הם זהים ברמת ההגדרה). תרבות המזרח מפרידה בין אהבה לפחד. כל הרגשות ה"מעיקים" (טינה, כעס, אשמה, דאגה, קינאה וכולי) מקורם בפחד מדבר זה או אחר. ולכן הם רגשות שנולדו בשכל. כי השכל מחפש אחר ודאות לעתיד. לכן הוא מפחד או כועס או מודאג או שומר טינה וכולי. תחשוב שאדם שכועס ע הילד שלא סידר את החדר, לא היה כועס אם היה יודע שזו פעם אחרונה בחיים שזה יקרה. הוא כועס כי הוא "מפחד" שאם לא יעמוד על שלו, החדר תמיד יישאר מבולגן. האהבה (וכל הרגשות הנלווים - מחלה, נתינה וכולי) בניגוד לפחד, קיימת בהווה, היא המהות שלנו, היא מי שאנחנו באמת. אין אדם שאוהב את הילד בגלל משהו עתידי שהילד יעשה או משהו שעלול לקרות, אנחנו אוהבים אותו עכשיו וזהו. לכן החיפוש אחר אמת או בכל כל פעילות שיכלית שמתישה אותך, מקורה ברצון שלך לודאות בחיים. רק מה ? החיים הם חוסר ודאות והאהבה יודעת לחיות עם חוסר ודאות, השכל לא (אף אדם לא יודע מה יצא מהתינוק בו הוא משקיע כל כך הרבה, אבל אנחנו משקיעים בהם). ועדיף לאמן את השכל לחיות בחוסר ודאות, וכך אנחנו מושלים בו ולא הוא בנו. כי אחרת אנחנו אף פעם לא נוכחים, אנחנו טסים לחו"ל רואים נוף מרהיב, מתפעמים, ותוך שנייה אנחנו כבר לא בנוף. השכל שולח את היד למצלמה ואנחנו אומרים לעצמנו "חבל שההוא .. לא כאן". ובעצם במקום להיות שם ולחוות, אנחנו נמצאים שם שניות בודדות. וזה עוד בחו"ל, המקום הכי חוויותי לרובנו. בחיי היום יום עצמם, אנחנו "נוכחים" עוד פחות. תראה אני נשמע בטח כמו תקליט שחוק, אבל זה נושא קצת מורכב. בספר אני מסביר מהתחלת התיזה ועד הסוף כולל התייחסות למחסומים ובעיות שעלו וכולל דוגמאות ותרגילים. כאן אני צריך לתמצת הכל, אז ההסברים חלקיים ומעלים יותר שאלות מאשר פתרונות. יהיה לי יותר קל לענות על שאלות לאחר קריאת הספר, מאשר לנסות כל פעם לדחוף חצי זווית כאן ורבע זווית שם. ובאמת שלא נשאר לסופר יותר מ7 שקלים נטו לכל עותק שנמכר בחנות. אין לי אינטרס כלכלי לכתוב ולהסביר ואחרי זה לענות, בשביל 7 שקלים. אני פשוט נהנה מלהעביר לאנשים אחרים תורה שעזרה לי ולמכריי לשנות חיים. ובלי קשר אני מאוד שמח לענות ולדון על כל שאלה, בין אם קראת ובין אם לא.
 

yariv10

New member
לפי דעתי

מי אמר שעיקר החקירה צריכה להתבצע בינך לבין עצמך במחשבות שלוקחות את רוב הזמן ולא בהסתכלות במקומות מהשטח( שאני אומר שטח אני מתכוון לניסיון שאתה צובר בעולם הזה).אני חושב שאם אתה מחפש בחוץ אז אתה מגלה דברים חדשים ונהנה מהחיים (לא כמו שאתה בינך לבין עצמך שאתה טוחן את החומר שקיים אצלך בראש )במקום לדעת נתונים חדשים שאני מאמין שנותנים הסתכלות טובה הרבה יותר על החיים,וכך אתה שלם עם עצמך שאתה לא מבזבז זמן יקר ערך.זה לא שאני אומר שמחשבות זה לא עוזר הוא משהו כזה אני רק אומר שכך אפשר להביא את עצמך לידיי ביטוי בשטח המציאותי,תוך כדי לחיות את החיים,ולנהנות מהם.
 

א ו ר3

New member
נטע,

לדעתי אושר זה סוג של ויתור, אנחנו אומרים שאנחנו מאושרים כדי "להשטיח" הכל ולא להתעסק עם הכאב, אבל מהו אושר בכלל?? אושר הוא שונה מאדם לאדם, ולכן יכול להיות שאדם כמוך (ובגלל שאני "קצת" :) מכירה אותך אני יודעת) מאושר רק מעצם היותו מחטט בסוגיות מסובכות של הנפש והפילוסופיה... אולי האושר שלך הוא לחקור? למה את רואה את זה דווקא כסבל? אני למשל מוצאת את עצמי מאושרת כאשר אני אמיתית עם עצמי, הכי אמיתית, נותנת לעצמי להיות מי שאני , אבל זה גם כרוך בהרבה סבל , ואני מאושרת כאשר אני יצירתית, אך מה עושים כשהמוזה אובדת....? (ואת יודעת באשמת מי) לדעתי אושר וסבל הם חבילה אחת... שניהם לא נפרדים אחד מהשני, והשלמות לא קיימת...
 
למה אני לא מכיר כאלה בנות

מענינות? למה אני מכיר רק בנות רדודות ולא מענינות. זה מדהים לראות שיש גם בנות שמתענינות ומתחבטות באותם שאלות יומיות כמו שלי. שתדעי לך שבחורה מענינית וחכמה כמוך עוד לא פגשתי אף פעם.
 

א ו ר3

New member
.... ../images/Emo12.gif

תראה.... בנות זה לא תופעת טבע, במיוחד לא בנות ש"חושבות" ובנות זה לא מין אחר, יצורים מהחלל החיצון וכד'...אז לדעתי אם תכיר מישהי ותרצה לפתח אתה שיחות של מעבר ...אתה תראה שאולי יש לה את אותם התהיות בדיוק כמו שלך.... או שלא. אבל זה יכול גם לקרות עם בנים, לדעתי אין שום הבדל...
 
תאמיני לי שניסיתי

(לפתח שיחות מעבר) לא הלך בסוף איכשהו במקום שיחה עמוקה סיימנו במשהו קצת יותר מהנה פיזית.
 
תודה רבה!../images/Emo13.gif

יש הרבה בנות כאלו, יש גם הרבה בנות כאלו שהן אפילו הרבה יותר עמוקות וחכמות ממני. תכנס לבלוגים,לאתרי אינטרנט,לא חסרים אנשים שחושבים על החיים(תודה לאל!) אולי אתה לא מסתובב במקומות הנכונים. בכל מקרה הוחמאתי מאוד.שיהיה לך יום מעולה!
 

א ו ר3

New member
גם לך נטע! ../images/Emo24.gif

חן חן לך... אם לא נחשוב נמות... אם לא נתלבט נשאר רדומים לנצח.... (נשמע כמו שיר דיכאון, אבל לא!)
 
למעלה