האם ההיי-טק זו בועה?
- פותח הנושא arn1956
- פורסם בתאריך
כושר שכנוע ויכולת מכירה.
לא מכיר את התופעה שאנשים קונים דברים סתם כי ראו פרסומות משכנעת? זה דיי דומה רק שה"מוצר" פה הוא חברה וה"לקוח" הם המשקיעים. אז מדברים על "פוטנציאל", מצניעים את הבעיות ומדגישים יתרונות או סממנים שלכאורה מעידים על כיוון חיובי ומקווים לטוב.
יש עוד הרבה פרמטרים לפיהם אפשר להעריך סטארפ אפ , אחד היותר בולטים הוא קצב הגדילה בהכנסות, אם לחברה יש קצב גדילה מאוד גבוהה (נניח מאה אחוז בשנה) אתה ייכול לצאת מנקודת הנחה שהחברה ייכולה להפחית את ההשקעה בפיתוח מוצרים מה שיוביל למוצרים באיכות יחסית נמוכה יותר וקצב גדילה קטן יותר. כדאי לזכור שהשקעה בסטארפ אפ היא כנראה השקעה בסיכון גבוהה מאוד (סטיית תקן גבוהה ) הסטטיסטיקה היא שמשהו כמו רק 10% אחוז מהסטארטאפים מצליחים אבל הרווח מהם מכסה את ההפסדים של ההשקעות הכושלות. ייכול שהם גם סתם מציגים איזה פיתוח מאוד מרשים (כפי שנמדד לפי איזה פרמטר).
אחד הפרמטרים היותר טובים (היה בחור שזכה בפרס נובל לכלכלה שטוען את זה) זה הPE ratio (היחס בין רווח פר מניה חלקי מחיר המניה), בשיא בועת הdot comm היחס הזה היה 200 במדד הnasdaq composite (שאמור לכלול את כמעט כל המניות בבורסת הנסדק) מה שאומר שאם קניתה מנייה ב200 דולר הרווח למניה היה דולר (לא נראה טוב אני חושב), עכשיו הוא כנראה בסביבות ה31 , שזה נראה לי דיי סביר.
ייכול להיות שהשוק הוא יחסית בועתי מבדרך כלל (אבל כל מיני מתלהבים עם עודף ביטחון עצמי שמנפחים מחירים של מניות כנראה תמיד יש) אבל בסך הכול המצב נראה סביר (אלא אם קרנות ההון סיכון נכנסו לאיזה אטרף, אבל זה משקיעים מקצועיים אז אני נוטה להאמין שלא).
אחד הפרמטרים היותר טובים (היה בחור שזכה בפרס נובל לכלכלה שטוען את זה) זה הPE ratio (היחס בין רווח פר מניה חלקי מחיר המניה), בשיא בועת הdot comm היחס הזה היה 200 במדד הnasdaq composite (שאמור לכלול את כמעט כל המניות בבורסת הנסדק) מה שאומר שאם קניתה מנייה ב200 דולר הרווח למניה היה דולר (לא נראה טוב אני חושב), עכשיו הוא כנראה בסביבות ה31 , שזה נראה לי דיי סביר.
ייכול להיות שהשוק הוא יחסית בועתי מבדרך כלל (אבל כל מיני מתלהבים עם עודף ביטחון עצמי שמנפחים מחירים של מניות כנראה תמיד יש) אבל בסך הכול המצב נראה סביר (אלא אם קרנות ההון סיכון נכנסו לאיזה אטרף, אבל זה משקיעים מקצועיים אז אני נוטה להאמין שלא).
לא ברור לי איך נכנס פה הרווח למניה חלקי מחיר המניה? אם החברה מפסידה - אין רווח. במקרה כזה הרווח למניה חלקי מחיר המניה - זה מספר שלילי. זה הרבה יותר גרוע מה-1/200 כפי שהיה בשיא בועת ה-dot comm.
יתכן וזה סביר מצד משקיע להשקיע בעשרות חברות סטרט-אפ שרק התחילו עכשיו (בהנחה ש-10% מהן יצליחו והרווח מהן יכסה לו את ההפסדים מאותן 90% שנכשלו), אבל מה ההגיון להשקיע בחברת סטרט-אפ בת 15- 20 שנה שעדיין לא מצליחה להרויח? לא נראה לך שזו חברה כושלת שאין כבר מה לצפות ממנה?
לא הבנתי למה קצב גדילה בהכנסות קובע? הרי מה שחשוב זה הרווח ולא ההכנסות. יתכן שפשוט קצב גדילה בהכנסות של 100% נובע מכך שהחברה התרחבה ב-1005 אבל הוצאותיה גדלו בהתאם.
אם תסתכל על החברות המונפקות (לא סטארטאפים פרטיים) של השנים האחרונות , תראה שברבות מהן יש שני מרכיבים:
א. הכנסות גדלות בקצב מאוד גבוה (עשרות אחוזים בשנה או יותר).
ב. הפסדים שמתבטאים בעיקר בהוצאות ענק בתחום "עלות מכירה".
כשמשקיעים בוחרים להשקיע בחברות כאלו, מן הסתם הם לא מחפשים רווחיות, אלא "הגדלת נתח שוק". למה? כי הם מאמינים שבסוף ה"מירוץ" הזה, לחברה יהיה נתח שוק מונופוליסטי (או קרוב לזה), והיא תוכל בבת אחת להקטין את עלויות המכירה והשיווק (כשאתה מונופול, אתה פחות צריך "להשיג לקוחות חדשים", אלא בעיקר להמשיך למכור ללקוחות קיימים, ולקוחת חדשים יגיעו אלייך מבלי שתצטרך לרדוף אחריהם אחד אחד (אתה תמשיך להשקיע בפירסום כללי, אבל פחות תצטרך להשקיע בנפרד בכל לקוח חדש).
קרנות הון סיכון פועלות על פי מודל של "העברת הסיכון למשקיעים בבורסה". זה אומר שכל זמן שהמשקיעים בבורסה מוכנים להשקיע בחברות צומחות ומפסידות, הן צריכות להתמקד ביצירת סטארטאפים צומחים ומפסידים, ולאחר מכן להנפיק אותן. קרן ההון סיכון מוכרת בהדרגה את אחזקותיה באותו סטארטאפ שהפך לחברה מונפקת, ומעבירה את הסיכון שה"מירוץ" לא יסתיים ברווחיות למשקיעים הבורסאיים.
מעבר לזה, הרבה משקיעים, גם מקצועיים יותר, רואים שאין היכן להרויח עם סיכון נמוך, ויש להם המון כסף להשקיע שמחפש תשואה, אז הם מעלים את רמת הסיכון. הכסף שנמצא בסיכון לא שייך לקרן ההון סיכון, וגם לא למשקיעים שלה (ה"משקיעים" הללו הם הרבה פעמים גופי פנסיה אמריקאיים גדולים, ששמים אחוז קטן מאוד מהכסף שלהם (באזור אחוז אחד, או שניים) בקרנות הון סיכון, כחלק מהמטרה של "גיוון השקעות".
כשכל השוק עולה ככה, והרבה כסף של משקיעים מחפש תשואות, רמת הבררנות של המשקיעים יורדת, ואז תראה שלצד השקעה בחברות שצומחות מאוד מהר, משקיעים סכומים גדולים גם ב"חברות חלום" שאין להן אף מוצר. למה? כדי לתפוס את ה"טסלה הבאה" או ה"גוגל הבאה" או ה"פייסבוק הבאה" בשלב מוקדם. הם מוכנים להשקיע בחברות הללו עכשיו על פי שווי שאולי יהיה מוצדק כלכלית בעוד 4-5 שנים (ואולי לא).
לגבי סטארטאפים ותיקים - חלקם עשו שינוי כיוון מהתחום המקורי/הקודם שלהם, לתחום שעכשיו זוכה לעדנה. במקרה כזה, המשקיעים מסתכלים על זה כמו השקעה בחברה חדשה, עם צוות מנוסה ומגובש. ולפעמים? יזמים מוכרים לחברות הללו סיפורים משלהבים. וחלק מאותם סטארטאפים ותיקים אולי באמת מצליחים יותר עסקית כרגע מאשר בעבר, תוך "רכיבה על גל הדיגיטציה". בסופו של דבר, לצד המרכיב הכלכלי, יש בהשקעות הרבה מאוד צד פסיכולוגי. כשמנהלי קרן הון סיכון אומרים לך "אנחנו לא משקיעים ברעיון או במוצר, אלא בצוות" (וזו סיסמא מאוד שגורה אצל אנשי הון סיכון) - הם למעשה מודים שהם עובדים על פי תחושת בטן, ולא על פי נתונים.
1. נניח שההכנסות של חברה מסויימת גדלות בקצב מאוד גבוה, מי אומר לך שהם יהיו בלעדיים בשוק. נניח שתקופה מסויימת הם יהיו בלעדיים וירויחו הרבה, מי אומר לך שלא יקומו להם מתחרים?
לגבי סטרט-אפים שקיימים 15 שנה בשוק: לדעתי סטרט-אפ כזה הוא סטרט-אפ שלא ניתן לסמוך עליו אפילו אם הוא משנה כיוון. שינוי כיוון אחרי 15 שנה (15 שנים של הפסדים) מצביע כבר על כישלון של המייסדים.
להגיד שמשקיעים לא במוצר אלא בצוות - נשמע מאוד משונה. החברה אמורה לייצר ולמכור מוצר מוצלח ומבוקש שיכניס רווחים למשקיעים. היא לא אמורה למכור "צוות". בנוסף הצוות יכול להשתנות ובנוסף למשקיע (שבדרך כלל לא מתמצא במקצוע ואם הוא מתמצא הוא לא ראיין או עבד עם הצוות) אין אפשרות לדעת אם הצוות הוא מוצלח או כושל.
לא אמרתי ש*אני* משקיע בחברות כאלו. לא אמרתי שההשקעה הזו הגיונית. פשוט הסברתי למה כן יש אנשים שמשקיעים בחברות הללו, ולמה *הם* חושבים שהשווי הנוכחי של אותן חברות "מספיק נמוך" כדי להשקיע בהן.
אתה צריך להבין שאחד הדברים המניעים אנשים להשקיע הוא החשש מלהחמיץ הצלחה מטאורית כמו גוגל, פייסבוק - חברות שצמחו בצורה מאוד מואצת והגיעו לרווחיות אדירה, וממשיכות לעשות את זה כבר 10-15 שנה. הדרך היחידה להתמודד עם זה, היא להשקיע בחברות שנראות לכאורה כמו שגוגל/פייסבוק נראו בתחילת הדרך, ולקוות שהימרת על הסוס הנכון. כמו בכל בהלה לזהב, רוב המשקיעים יפסידו, אבל יהיו כאלו שיצליחו במידה כזו, שהצלחתם תשמש דלק לדמיון בבהלת הזהב הבאה.
לגבי האמירה של "משקיעים בצוות, לא במוצר" - זו טענה של משקיעי הון סיכון, שמבוססת, לכאורה, על הנסיון שלהן. חלק ניכר מההשקעות הפרטיות מתבצע על ידי משקיעי הון סיכון, וקשה להתווכח עם ההצלחה הכלכלית לאורך הרבה שנים של קרנות כמו סקוויה, בנצ'מרק, בסמר, ודומותיהן.
יש "הפסד" בדו"חות כספיים, ויש מציאות, ואלה לא בהכרח דברים חופפים.
לחברות משתלם לא להרוויח כסף (על הנייר), כי כך לא משלמים מסים. אבל בעזרת תרגילים חשבונאים אפשר לייצר הפסדים על הנייר כשבפועל התזרים הוא חיובי ביותר. במצב הזה המשקיע בעצם קונה חברה שהוא יודע שלא מדממת כסף (כי התזרים חיובי), לא "מבזבזת" כסף (כי לא משלמים מסים), ובעתיד ערכה בהכרח יעלה (כי התזרים החיובי מצטבר בתוך החברה או מושקע בפיתוחים חדשים שייצרו תזרים נוסף בעתיד).
לחברות משתלם לא להרוויח כסף (על הנייר), כי כך לא משלמים מסים. אבל בעזרת תרגילים חשבונאים אפשר לייצר הפסדים על הנייר כשבפועל התזרים הוא חיובי ביותר. במצב הזה המשקיע בעצם קונה חברה שהוא יודע שלא מדממת כסף (כי התזרים חיובי), לא "מבזבזת" כסף (כי לא משלמים מסים), ובעתיד ערכה בהכרח יעלה (כי התזרים החיובי מצטבר בתוך החברה או מושקע בפיתוחים חדשים שייצרו תזרים נוסף בעתיד).
איזה תרגילים?
הדרכים היחידות להקטין מס שמוכרים לי זה: להתגורר בארץ אחרת שבה המס נמוך יותר או לנצל חוקים מסויימים שפוטרים אותך מלשלם מס על הרווחים. בכל אופן מרבית החברות הגדולות במשק מציגות רווחים ומשלמות מיסים (אם אין להם פירצה בחוק שמאפשרת להם להקטין או להמנע מכך). איך זה שלחברות הגדולות אין רואי חשבון\משפטנים שיעשו להם תרגילים כאלו ולסטרט-אפים יש?
איזה תרגילים?
הדרכים היחידות להקטין מס שמוכרים לי זה: להתגורר בארץ אחרת שבה המס נמוך יותר או לנצל חוקים מסויימים שפוטרים אותך מלשלם מס על הרווחים. בכל אופן מרבית החברות הגדולות במשק מציגות רווחים ומשלמות מיסים (אם אין להם פירצה בחוק שמאפשרת להם להקטין או להמנע מכך). איך זה שלחברות הגדולות אין רואי חשבון\משפטנים שיעשו להם תרגילים כאלו ולסטרט-אפים יש?
נו באמת, לא צריך להיות חברה גדולה בשביל זה, כל משקיע נדל״ן יודע איך ״מפסידים״ כסף על השקעות. יש כל מיני שיטות - ניפוח עלויות, העברות פנימיות, פחת, משיכת משכורות לבעלים, תלוי בגודל החברה ואיכות רואי החשבון שלה.
לחברות גדולות ומבוססות גם יש רואי חשבון, אבל לפעמים כבר אי אפשר לקזז רווחים ומה לעשות - יוצא רווח. אבל איך אתה חושב שאמאזון בקושי משלמת מסים?
לחברות ציבוריות שמבטיחות דיבידנדים למשקיעים צריך להראות רווח כדי לשלם דיבידנד. סטארטאפים בדרך כלל לא משלמים דיבידנדים (אפילו חברות גדולות כמו אפל וגוגל לא משלמות דיבידנדים).
לחברות גדולות ומבוססות גם יש רואי חשבון, אבל לפעמים כבר אי אפשר לקזז רווחים ומה לעשות - יוצא רווח. אבל איך אתה חושב שאמאזון בקושי משלמת מסים?
לחברות ציבוריות שמבטיחות דיבידנדים למשקיעים צריך להראות רווח כדי לשלם דיבידנד. סטארטאפים בדרך כלל לא משלמים דיבידנדים (אפילו חברות גדולות כמו אפל וגוגל לא משלמות דיבידנדים).
תגובה:
1. פחת זו הוצאה אמיתית. מכונה שקנית ערכה יורד עם השנים. זו לא שיטה להראות "שהפסדת" כסף כאשר למעשה הירוחת. אתה גם לא יכול לחשב פחת איך שאתה רוצה. יש כללים קבועים לחישוב פחת. חוץ מזה אפילו אם נתת פחת מופרז (ומס הכנסה קבל את זה) זה לא יעזור לך להתחמק ממס. בסוף תמכור את המכונה במחיר גבוה ממחירה (כפי שכתוב בספרים שלך אחרי הפחת) ועל הרווח (מחיר המכירה פחות מחיר המכונה אחרי הפחת כפי שכתוב בספרים) תצטרך לשלם מס.
2. משיכת משכורות לבעלים (אני מניח שאתה מתכוון למשכורות מופרזות) אפשרית אך ורק אם הבעלים הם גם שכירים בחברה. אי אפשר לתת משכורת לבעלים שאינו עובד בחברה (אפשר לתת לו דוידנד שממנו מנוכה מס אם החברה מציגה רווחים). המשקיעים האלו אינם שכירים בחברה ומשיכת משכורות מופרזות לבעלים רק תגדיל את הפסדיהם. בכל אופן אם משקיעים נכנס גם כמנהלים בחברה ומקבלים משכורות מופרזות - הם לא מרויחים כי המשכורות המופרזות באות מתוך ההשקעות שלהם.
3. מה זה העברות פנימיות? לא מבין?
4. מה זה ניפוח עלויות? החברה משלמת לגורמים חיצוניים מחירים מופרזים? אם זה כך זה מגדיל את הפסדיה (חוץ מזה מס הכנסה יכול גם לעלות על זה). אם החברה משלמת סכומים סבירים לגורמים חיצונים אך בספריה היא רושמת סכומים מופרזים (כדי להגיע כביכול להפסד) - זו עברה פלילית.
נערך לאחרונה ב:
בוודאי.
פחת זאת ״הוצאה אמיתית״, אבל זאת הוצאה שכבר נעשתה. כבר קנית את המכונה, הכסף כבר יצא. אבל אתה מורח את ההוצאה הזאת על פני הרבה מאוד שנים ומקזז הכנסות עתידיות עם הוצאה מהעבר. אני לא אומר שזה לא חוקי או לא תקין, אני רק אומר שכך חברות שלכאורה מפסידות כסף על הנייר יכולות להיות עם תזרים מזומנים חיובי. הוצאת פחת זאת לא הוצאה שיוצאת עכשיו, זאת הוצאה שנרשמת עכשיו, וזה הבדל גדול.
משכורות - וודאי, משקיע לא יכול למשוך משכורת אם הוא לא שכיר בחברה, לכן זה בעיקר עובד בסטארטאפים קטנים בהם משקיע נהיה ״יועץ בכיר לסמנכ״ל משנה״ ומופיע במשרד פעם בשנה. הידעת, למשל, שמנכ״ל מייקרוסופט לשעבר ביל גייטס נשאר ״עובד חברה״ שנים אחרי שפרש מהניהול בתור ״executive chairman״? (בדגש על הexecutive). אאל״ט הוא עדיין רשמית מועסק על ידי מייקרוסופט בתור יועץ.
העברות פנימיות זה משחקים עם תקציבי תתי יחידות, זה מה שעושות חברות גדולות כמו אמאזון או אפל. למשל, מקימים סניף באיזה חור בקצה העולם ומעבירים בעלות על כל הIP לסניף בחור. עכשיו כל שאר החברה משלמת תמלוגים לסניף בחור. זה בד״כ כלי יעיל להמנעות מתשלום מס, לא בהכרח להמנעות מהצגת רווחים בבורסה, אבל אפשר לעשות עם זה תרגילים שונים ומשונים. כך גם מעבירים הכנסות מסעיף לסעיף. פתאום במקום הכרה בהכנסה ממכירות, אתה מכיר בהכנסה מתמלוגים (שנרשמת אחרת לגמרי בספרים).
ניפוח עלויות - אותו דבר. אתה משלם את הסכומים האלה באמת, כך שהספרים מייצגים את המציאות. אבל מה - החברה לה שילמת היא חברה אחרת ששייכת לאותו משקיע או אותה קבוצה. למשל חנות של Amazon משלמת לAWS על השימוש בשירותי ענן. או חנות של אפל שקונה אוזניות Beats במחיר ״מחירון״ ומוכרת אותם בחנויות ב50% הנחה. אז אתה מקבל חברה אחת שרושמת בדוחות שלה הוצאות גדולות שמקוזזות מהרווחים שלה, והחברה השניה רושמת הכנסות גדולות שמקוזזות מההפסדים האחרים שלה שבכלל לא היו קשורים לחברה הראשונה.
יש קורסים בראיית חשבון שאפשר לקחת באוניברסיטה הפתוחה. ממליץ בחום.
1. ברגע שקנית את המכונה לא נוצר לך הפסד כספי. פשוט החלפת מזומנים ברכוש. ההפסד נוצר בגלל ירידת ערך המכונה. לכן ההפסד האמיתי זה הפסד שנוצר לאורך הזמן (ולא ברגע הקניה).
2. נכון שמשקיע לא חייב להיות שכיר אלא גם יועץ חיצוני אבל מה זה מועיל לו? הוא מושך משכורת או שכר טירחה (כיועץ חיצוני) מהכספים שהוא השקיע. אומנם הוא יוצר כביכול הפסדים פקטיביים לחברה ומאפשר לה לחמוק מתשלום מס אבל הוא אישית צריך לשלם מס על רווחיו הפיקטיביים (בהתאם למס השולי שלו).
3. העברות פנימיות: אפשר להקים סניף חור בקצה העולם ולהעביר אילו את הבעלות על ה-IP. אפשר לשלם מחירים מנופחים לחברה אחרת של אותו משקיע. אבל תזכור שבצורה כזו אתה אומנם יוצר הפסדים פיקטיביים בחברה אחת שלך אבל במקביל יוצר רווחים פקטיביים בחברה אחרת שלך ועליהם עליך לשלם מס (למרות שבפועל לא היו כאן רווחים כלל). במקרה כזה אתה צריך שהחברה השניה (שכביכול מרויחה) תהיה במדינה שמשלמים שם פחות מס.
בכל אופן החברה שאני עובד בה מגלגלת כ-100 מיליון דולר לשנה והיא בודאי יכולה להעסיק רואי חשבון ועורכי דין מומחים. למרות זאת היא מציגה כל שנה רווחים גבוהים (לפחות 30% מהמחזור).
מה הנקודה שלך? אתה שאלת איך משקיעים משקיעים בחברות שמפסידות, ואני מסביר לך שהפסד על הנייר הוא לא בהכרח דבר רע. אתה מנסה להסביר לי שזה חוקי לחלוטין לייצר הפסד על הנייר - אמרתי שלא? ברור שזה חוקי. וכן, וודאי שכשמעבירים רווח מחברה מחברה אז החברה המקבלת תהיה במקלט מס, וודאי שהשיקול בין מס רווחים אישיים אל מול מס רווחי החברה הוא רלוונטי (וגם שיקול של מניעת כפל מס במשיכת דיבידנד אל מול משיכת משכורת) - כל אלה שיקולים נכונים, אבל זה לא הייתה הנקודה שלי.
הנקודה שלי הייתה שבהחלט אפשר שחברה תהיה מפסידה ״על הנייר״ למרות שבמציאות תזרים המזומנים שלה חיובי והיא מייצרת ערך למשקיעים. הרי על זה תהית, לא?
כאמור, יש שיקולים לשני הכיוונים. אני לא יודע באיזו חברה אתה עובד, ומחזור של 100 מליון דולר בשנה זה ממש לא הרבה, כך שלא מן הנמנע שבאמת אין להם הרבה מה לעשות בנידון. אבל גם אם יש - שיקולים הפוכים הם משיכת משקיעים בעזרת תשלום דיבידנדים, יצירת מצג רווחיות (שיכול להיות לא נכון בפועל) כדי למשוך משקיעים ולהזרים כסף לחברה, וכד׳.
אני מסכים עם arn. הפרקטיקה שוויני מתאר יכולה לעבוד אולי ברבעון נקודתי, למשל אפשר להכיר בהפסד מסויים או מחיקות, מוניטין, פחת, פרוייקטים שכשלו וכו' (ואלה הפסדים אמיתיים אגב) והטריקים שעושים זה לדחות/להקדים את ההכרה ברווח/הפסד לרבעון נוח יותר מבחינת החברה. לרשויות המס לא כזה אכפת כי הכסף מגיע אליהם בסוף כך או אחרת וזה רק עניין של תזמון.
משכורות פיקטיביות, יועצים פיקטיביים, העברת רווחים ממדינה למדינה וכל השאר הם לרוב לא חוקיים, בטח כשזה הופך להוצאה מהותית. MS יכולה לשלם לביל גייטס כיוון שיש לו כמובן זיקה משמעותית לחברה ובמקרה שלו קל להראות שלחברה משתלם לשלם לו סכומים גבוהים כדי ששמו ימשיך להיות מזוהה עם החברה. אבל אדם נוימן למשל נדרש להחזיר את ה5 מליון דולר כשכביכול "מכר" נכס רוחני לwework.
הטריק החוקי הכי ידוע לחמוק ממס הוא השימוש הנפוץ במקלטי מס, תופעה שהולכת ומצטמצת בין השאר הודות לביידן ולרוחות שנושבות בארה"ב ובאירופה. אבל לדיון שלנו, זה לא משתקף בדו"חות כי החברות מדווחות לבורסה דו"ח מאוחד. אתה שומע שמיקרוסופט הרוויחה הרבעון 50 מליארד דולר אבל לא תשמע שמיקרוסופט רשמה את מרבית הרווח במדינה כזו או אחרת (למרות שיש חברות שמפרטים בדו"ח רק שזה תופס פחות כותרות). מאחדים את כל הרווחים של כל המרכזים ביחד וזה המספר הרשמי שיוצא ולאף חברה אין אינטרס להקטין את המספר הזה.
לשאלה המקורית: קשה לדעת בימים אלה אם יש או אין בועה, מה זה בכלל ההגדרה של בועה, ובמה היא מתבטאת. זאת כיוון שאנחנו נמצאים בנקודה ייחודית מבחינה כלכלית ומוניטרית בהסטוריה המודרנית ולאף אחד אין מושג איך זה ייגמר. הדפסות ענק של כסף, ריבית אפסית במשך עשורים ובנוסף לכל זה מגפה עולמית וכלכלות חצי משותקות.
ההגיון של המשקיעים בסטארטאפים דומה להגיון של המשקיעים בנאסד"ק: המחשבה שהחברה תצמח בצורה מהירה וחדה. לכן כשחברה כמו וויקס או נטפליקס רומזת על פגיעה בצמיחה, המניה נחתכת למרות שבדו"ח האחרון יש עליה בכל הפרמטרים. פשוט מצפים שהם יגדלו ב100% אבל הם גדלו "רק" ב20% (סתם לצורך ההמחשה).
בנוסף, אני מאמין מהכרות אישית שבחלק מהסטארטאפים המשקיעים לוקחים הימור שחברה גדולה תרכוש את הסטארטאפ אם הוא יצליח להגיע להישגים מסויימים וזה גם בלי שהוא מציג רווחים או אפילו הכנסות משמעותיות.
אם תשאל לדעתי האישית: אחת ההגדרות של בועה בעיניי היא תופעה שרוב האנשים לא חזו. כיוון שכולם צועקים כבר שנים "בועה בועה" על ההייטק, הנדל"ן, הקריפטו, טסלה, מניות רובין הוד ומה לא, קשה לקרוא לזה בועה כי כולם לכאורה מודעים לזה.
אז אם תשאל אותי: הבועה האמיתית נמצאת בדולר. כל הנכסים שציינתי נסחרים לפי שווי הדולר. מניה שווה X דולרים, ביטקוין נסחר מול הדולר, דירות קונים בדולרים או במטבע פיאט אחר. אבל מה יקרה כשיסיימו להזרים את ה3 טריליון (או שזה כבר 4?) ואז יחליטו להדפיס עוד 3 טריליון? או 10 או 200? אין שום סיבה לחשוב שלא יקרה מה שקרה לכל מדינה אחרת שהדפיסה כסף: ונצואלה, ארגנטינה, טורקיה, איראן, רוסיה וכו'. במקרה של הדולר זה יותר מסובך כי הוא משמש כמטבע עולמי אבל מתישהו הטבע האנושי יגבר וחוקי הכלכלה יעשו את שלהם.
הו, ולא הייתי דואג. זה לא באמת משנה אם אפל שווה 2 טריליון, או 4 טריליון או 400 מליארד. כדור הארץ ימשיך להסתובב. מוטב לחשוש מדברים כמו התחממות האקלים מאשר בועת סטארטאפ כזו או אחרת.
משכורות פיקטיביות, יועצים פיקטיביים, העברת רווחים ממדינה למדינה וכל השאר הם לרוב לא חוקיים, בטח כשזה הופך להוצאה מהותית. MS יכולה לשלם לביל גייטס כיוון שיש לו כמובן זיקה משמעותית לחברה ובמקרה שלו קל להראות שלחברה משתלם לשלם לו סכומים גבוהים כדי ששמו ימשיך להיות מזוהה עם החברה. אבל אדם נוימן למשל נדרש להחזיר את ה5 מליון דולר כשכביכול "מכר" נכס רוחני לwework.
הטריק החוקי הכי ידוע לחמוק ממס הוא השימוש הנפוץ במקלטי מס, תופעה שהולכת ומצטמצת בין השאר הודות לביידן ולרוחות שנושבות בארה"ב ובאירופה. אבל לדיון שלנו, זה לא משתקף בדו"חות כי החברות מדווחות לבורסה דו"ח מאוחד. אתה שומע שמיקרוסופט הרוויחה הרבעון 50 מליארד דולר אבל לא תשמע שמיקרוסופט רשמה את מרבית הרווח במדינה כזו או אחרת (למרות שיש חברות שמפרטים בדו"ח רק שזה תופס פחות כותרות). מאחדים את כל הרווחים של כל המרכזים ביחד וזה המספר הרשמי שיוצא ולאף חברה אין אינטרס להקטין את המספר הזה.
לשאלה המקורית: קשה לדעת בימים אלה אם יש או אין בועה, מה זה בכלל ההגדרה של בועה, ובמה היא מתבטאת. זאת כיוון שאנחנו נמצאים בנקודה ייחודית מבחינה כלכלית ומוניטרית בהסטוריה המודרנית ולאף אחד אין מושג איך זה ייגמר. הדפסות ענק של כסף, ריבית אפסית במשך עשורים ובנוסף לכל זה מגפה עולמית וכלכלות חצי משותקות.
ההגיון של המשקיעים בסטארטאפים דומה להגיון של המשקיעים בנאסד"ק: המחשבה שהחברה תצמח בצורה מהירה וחדה. לכן כשחברה כמו וויקס או נטפליקס רומזת על פגיעה בצמיחה, המניה נחתכת למרות שבדו"ח האחרון יש עליה בכל הפרמטרים. פשוט מצפים שהם יגדלו ב100% אבל הם גדלו "רק" ב20% (סתם לצורך ההמחשה).
בנוסף, אני מאמין מהכרות אישית שבחלק מהסטארטאפים המשקיעים לוקחים הימור שחברה גדולה תרכוש את הסטארטאפ אם הוא יצליח להגיע להישגים מסויימים וזה גם בלי שהוא מציג רווחים או אפילו הכנסות משמעותיות.
אם תשאל לדעתי האישית: אחת ההגדרות של בועה בעיניי היא תופעה שרוב האנשים לא חזו. כיוון שכולם צועקים כבר שנים "בועה בועה" על ההייטק, הנדל"ן, הקריפטו, טסלה, מניות רובין הוד ומה לא, קשה לקרוא לזה בועה כי כולם לכאורה מודעים לזה.
אז אם תשאל אותי: הבועה האמיתית נמצאת בדולר. כל הנכסים שציינתי נסחרים לפי שווי הדולר. מניה שווה X דולרים, ביטקוין נסחר מול הדולר, דירות קונים בדולרים או במטבע פיאט אחר. אבל מה יקרה כשיסיימו להזרים את ה3 טריליון (או שזה כבר 4?) ואז יחליטו להדפיס עוד 3 טריליון? או 10 או 200? אין שום סיבה לחשוב שלא יקרה מה שקרה לכל מדינה אחרת שהדפיסה כסף: ונצואלה, ארגנטינה, טורקיה, איראן, רוסיה וכו'. במקרה של הדולר זה יותר מסובך כי הוא משמש כמטבע עולמי אבל מתישהו הטבע האנושי יגבר וחוקי הכלכלה יעשו את שלהם.
הו, ולא הייתי דואג. זה לא באמת משנה אם אפל שווה 2 טריליון, או 4 טריליון או 400 מליארד. כדור הארץ ימשיך להסתובב. מוטב לחשוש מדברים כמו התחממות האקלים מאשר בועת סטארטאפ כזו או אחרת.
וודאי שזה לא יכול לעבוד לאורך זמן, אבל זה יכול לעבוד ליותר מרבעון - במיוחד בסטארטאפים.
תחשוב על זה ככה - עלויות הקמה, פיתוח ראשוני, רכישות ראשוניות, גיוס כוח אדם, כל העלויות האלה הן front-loaded. אני לא אמרתי שמדובר בזיופים או הוצאות שלא אמיתיות, אלה הוצאות אמיתיות, זה כסף שבאמת יצא. אבל כשיצאו הרבה מליונים בשנה הראשונה (מכיסם של המשקיעים הראשונים), אתה פורס את זה לשם הכרה על פני שנים רבות מאוד (תלוי בסוג הוצאה זה יכול להיות בין 5 ל50 שנה!), ובכל השנים העתידיות האלה אתה מקזז את ההוצאות האלה, שכבר מזמן יצאו, מההנכסות באותן השנים. אז אם אתה סטארטאפ שבשנים הראשונות שלו בקושי מכניס משהו אבל מוציא המון, עד שאתה מגיע לבורסה כדי להחזיר למשקיעים הראשונים את הכסף הזה אתה נשאר עם כל כך הרבה הוצאות עבר שאתה פורס קדימה שזה יכול לכסות לך הכנסות לכמה שנים.
תחשוב על זה ככה - עלויות הקמה, פיתוח ראשוני, רכישות ראשוניות, גיוס כוח אדם, כל העלויות האלה הן front-loaded. אני לא אמרתי שמדובר בזיופים או הוצאות שלא אמיתיות, אלה הוצאות אמיתיות, זה כסף שבאמת יצא. אבל כשיצאו הרבה מליונים בשנה הראשונה (מכיסם של המשקיעים הראשונים), אתה פורס את זה לשם הכרה על פני שנים רבות מאוד (תלוי בסוג הוצאה זה יכול להיות בין 5 ל50 שנה!), ובכל השנים העתידיות האלה אתה מקזז את ההוצאות האלה, שכבר מזמן יצאו, מההנכסות באותן השנים. אז אם אתה סטארטאפ שבשנים הראשונות שלו בקושי מכניס משהו אבל מוציא המון, עד שאתה מגיע לבורסה כדי להחזיר למשקיעים הראשונים את הכסף הזה אתה נשאר עם כל כך הרבה הוצאות עבר שאתה פורס קדימה שזה יכול לכסות לך הכנסות לכמה שנים.
אם אתה רוצה ממש להיכנס לפרטים הטכניים, מדובר בחישוב של אינדקס (כלומר אוסף של מניות לפי קריטריון מסויים) ולא מניה בודדת, הוא קורה בערך כמו שאתה חושב שהוא אמור לקרות. סכום כל שווי המניות חלקי סכום ההכנסות (שהכנסות שליליות מורידות מהסכום), גם ההסבר הזה לא מדוייק לגמרי לגבי המספר שהשתמשתי בו (אבל אני לא חושב שזה מהותי).
זה לא משנה מה אני ואתה חושבים (ויש לנו מעט מדי מידע בשביל לקבל החלטה אמינה) , מה שמשנה זה מה חושבים המשקיעים, אולי יש נטיה קצת לזלזל באנשים האלו אבל בשורה התחתונה בטווח הארוך ההשקעה במניות היא המשתלמת ביותר (אפילו אם מתחשבים בכל מיני "בועות" לפחות אם אתה מפזר השקעות בצורה הגיונית).
נניח שאנחנו מפתחים אפליקציה לoffice, ונניח שהלכנו על פיתוח של כמה תוכנות (word excel powerpoint outlook), העסק גודל בצורה יפה בהכנסות אז גם אם אנחנו רוצים לעבור לרווחיות אנחנו ייכולים להפסיק או לצמצם את הפיתוח של אחת מהאפליקציות (מפטרים כמה אנשים), והנה עברנו לרווחיות. הקצב צמיחה אולי יהיה יותר איטי כי עבור כמה לקוחות פוטנציאלים לא נכסה את ה usecase שלהם אבל לא נורא. בגדול המשקיעים רוצים לעשות את מה שמשקיעים רוצים לעשות שזה להשקיע בלהגדיל את החברה (גף בזוס הוא עוד דוגמה לאסטרטגיה הזאת, הם הפסידו שנים ובמשך תקופה ארוכה שמרו על שולי רווח נמוכים).
קלייטון.ש
Well-known member
הכנסות בפועל הן לא הערך היחיד ואפילו לא העיקרי שיש לחברת "הייטק".
לחברה כזו, גם אם ותיקה ומפסידה הרבה שנים יחסית, יכול להיות ערך בזכות טכנולוגיה, בזכות מוניטין ובזכות בסיס משתמשים רחב.
אם יש לך מליארד משתמשים שלא משלמים לך אגורה, אלא רק עולים לך נגיד בעלויות המחשוב שמשרת אותם, אז הם לא שווים אפס. הם שווים מליארדים.
יכול להיות שחברה ותיקה כזו לא יודעת לייצר הכנסות מהנכסים שיש לה, הטכנולוגיה והמשתמשים והמוניטין, אבל כל רגע יכול להופיע מישהו שחושב שהוא כן יכול לייצר הכנסות מהם, ואז הוא יקנה את החברה, והנה לך מימוש של השווי שלה.
אז יכול להיות היגיון בהשקעה בחברה כזו.
לחברה כזו, גם אם ותיקה ומפסידה הרבה שנים יחסית, יכול להיות ערך בזכות טכנולוגיה, בזכות מוניטין ובזכות בסיס משתמשים רחב.
אם יש לך מליארד משתמשים שלא משלמים לך אגורה, אלא רק עולים לך נגיד בעלויות המחשוב שמשרת אותם, אז הם לא שווים אפס. הם שווים מליארדים.
יכול להיות שחברה ותיקה כזו לא יודעת לייצר הכנסות מהנכסים שיש לה, הטכנולוגיה והמשתמשים והמוניטין, אבל כל רגע יכול להופיע מישהו שחושב שהוא כן יכול לייצר הכנסות מהם, ואז הוא יקנה את החברה, והנה לך מימוש של השווי שלה.
אז יכול להיות היגיון בהשקעה בחברה כזו.
אני לא יודע איזה ערך יכול להיות לחברה שמפסידה כבר הרבה שנים: מוניטין של חברה מפסידה - זה משהו גרוע. טכנולוגיה ובסיס משתמשים רחב לא עוזר לבעל החברה כל עוד זה לא מייצר לה רווחים (רווחים ולא הכנסות). אני יכול להבין שמישהו משקיע בחברה צעירה בת 3 - 4 שנים שעדיין מפסידה אבל איך הוא מצפה לרווחים מחברה ש- 15 -20 מפסידה? גם אם מופיע מישהו שלפתע חושב שיוכל לנצל את הטכנולוגיה לעשיית רווחים - ממש לא ברור על מה אדם כזה מסתמך.
בנוסף האם המשקיעים האלו מבינים מספיק כדי להחליט אם חברה מסויימת יש לה סיכוי להיות רווחית (אפילו חברה צעירה בת 3 - 4 שנים)? הרי בדרך כלל אין להם ידע טכנולוגי.
בנוסף האם המשקיעים האלו מבינים מספיק כדי להחליט אם חברה מסויימת יש לה סיכוי להיות רווחית (אפילו חברה צעירה בת 3 - 4 שנים)? הרי בדרך כלל אין להם ידע טכנולוגי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.