כושר שכנוע ויכולת מכירה.אני שומע על סטרט אפים שכבר פעילים 15 שנה (והם עדיין סטרט אפים) ועדיין הם מפסידים. למרות זאת הם מגייסים מאות מיליוני דולרים (בבורסה או דרך משקיעים פרטיים) לפי שוווי של מיליארדי דולרים. איך הם מצליחים למשוך משקיעים?
לא ברור לי איך נכנס פה הרווח למניה חלקי מחיר המניה? אם החברה מפסידה - אין רווח. במקרה כזה הרווח למניה חלקי מחיר המניה - זה מספר שלילי. זה הרבה יותר גרוע מה-1/200 כפי שהיה בשיא בועת ה-dot comm.יש עוד הרבה פרמטרים לפיהם אפשר להעריך סטארפ אפ , אחד היותר בולטים הוא קצב הגדילה בהכנסות, אם לחברה יש קצב גדילה מאוד גבוהה (נניח מאה אחוז בשנה) אתה ייכול לצאת מנקודת הנחה שהחברה ייכולה להפחית את ההשקעה בפיתוח מוצרים מה שיוביל למוצרים באיכות יחסית נמוכה יותר וקצב גדילה קטן יותר. כדאי לזכור שהשקעה בסטארפ אפ היא כנראה השקעה בסיכון גבוהה מאוד (סטיית תקן גבוהה ) הסטטיסטיקה היא שמשהו כמו רק 10% אחוז מהסטארטאפים מצליחים אבל הרווח מהם מכסה את ההפסדים של ההשקעות הכושלות. ייכול שהם גם סתם מציגים איזה פיתוח מאוד מרשים (כפי שנמדד לפי איזה פרמטר).
אחד הפרמטרים היותר טובים (היה בחור שזכה בפרס נובל לכלכלה שטוען את זה) זה הPE ratio (היחס בין רווח פר מניה חלקי מחיר המניה), בשיא בועת הdot comm היחס הזה היה 200 במדד הnasdaq composite (שאמור לכלול את כמעט כל המניות בבורסת הנסדק) מה שאומר שאם קניתה מנייה ב200 דולר הרווח למניה היה דולר (לא נראה טוב אני חושב), עכשיו הוא כנראה בסביבות ה31 , שזה נראה לי דיי סביר.
ייכול להיות שהשוק הוא יחסית בועתי מבדרך כלל (אבל כל מיני מתלהבים עם עודף ביטחון עצמי שמנפחים מחירים של מניות כנראה תמיד יש) אבל בסך הכול המצב נראה סביר (אלא אם קרנות ההון סיכון נכנסו לאיזה אטרף, אבל זה משקיעים מקצועיים אז אני נוטה להאמין שלא).
אם תסתכל על החברות המונפקות (לא סטארטאפים פרטיים) של השנים האחרונות , תראה שברבות מהן יש שני מרכיבים:לא ברור לי איך נכנס פה הרווח למניה חלקי מחיר המניה? אם החברה מפסידה - אין רווח. במקרה כזה הרווח למניה חלקי מחיר המניה - זה מספר שלילי. זה הרבה יותר גרוע מה-1/200 כפי שהיה בשיא בועת ה-dot comm.
יתכן וזה סביר מצד משקיע להשקיע בעשרות חברות סטרט-אפ שרק התחילו עכשיו (בהנחה ש-10% מהן יצליחו והרווח מהן יכסה לו את ההפסדים מאותן 90% שנכשלו), אבל מה ההגיון להשקיע בחברת סטרט-אפ בת 15- 20 שנה שעדיין לא מצליחה להרויח? לא נראה לך שזו חברה כושלת שאין כבר מה לצפות ממנה?
לא הבנתי למה קצב גדילה בהכנסות קובע? הרי מה שחשוב זה הרווח ולא ההכנסות. יתכן שפשוט קצב גדילה בהכנסות של 100% נובע מכך שהחברה התרחבה ב-1005 אבל הוצאותיה גדלו בהתאם.
1. נניח שההכנסות של חברה מסויימת גדלות בקצב מאוד גבוה, מי אומר לך שהם יהיו בלעדיים בשוק. נניח שתקופה מסויימת הם יהיו בלעדיים וירויחו הרבה, מי אומר לך שלא יקומו להם מתחרים?אם תסתכל על החברות המונפקות (לא סטארטאפים פרטיים) של השנים האחרונות , תראה שברבות מהן יש שני מרכיבים:
א. הכנסות גדלות בקצב מאוד גבוה (עשרות אחוזים בשנה או יותר).
ב. הפסדים שמתבטאים בעיקר בהוצאות ענק בתחום "עלות מכירה".
כשמשקיעים בוחרים להשקיע בחברות כאלו, מן הסתם הם לא מחפשים רווחיות, אלא "הגדלת נתח שוק". למה? כי הם מאמינים שבסוף ה"מירוץ" הזה, לחברה יהיה נתח שוק מונופוליסטי (או קרוב לזה), והיא תוכל בבת אחת להקטין את עלויות המכירה והשיווק (כשאתה מונופול, אתה פחות צריך "להשיג לקוחות חדשים", אלא בעיקר להמשיך למכור ללקוחות קיימים, ולקוחת חדשים יגיעו אלייך מבלי שתצטרך לרדוף אחריהם אחד אחד (אתה תמשיך להשקיע בפירסום כללי, אבל פחות תצטרך להשקיע בנפרד בכל לקוח חדש).
קרנות הון סיכון פועלות על פי מודל של "העברת הסיכון למשקיעים בבורסה". זה אומר שכל זמן שהמשקיעים בבורסה מוכנים להשקיע בחברות צומחות ומפסידות, הן צריכות להתמקד ביצירת סטארטאפים צומחים ומפסידים, ולאחר מכן להנפיק אותן. קרן ההון סיכון מוכרת בהדרגה את אחזקותיה באותו סטארטאפ שהפך לחברה מונפקת, ומעבירה את הסיכון שה"מירוץ" לא יסתיים ברווחיות למשקיעים הבורסאיים.
מעבר לזה, הרבה משקיעים, גם מקצועיים יותר, רואים שאין היכן להרויח עם סיכון נמוך, ויש להם המון כסף להשקיע שמחפש תשואה, אז הם מעלים את רמת הסיכון. הכסף שנמצא בסיכון לא שייך לקרן ההון סיכון, וגם לא למשקיעים שלה (ה"משקיעים" הללו הם הרבה פעמים גופי פנסיה אמריקאיים גדולים, ששמים אחוז קטן מאוד מהכסף שלהם (באזור אחוז אחד, או שניים) בקרנות הון סיכון, כחלק מהמטרה של "גיוון השקעות".
כשכל השוק עולה ככה, והרבה כסף של משקיעים מחפש תשואות, רמת הבררנות של המשקיעים יורדת, ואז תראה שלצד השקעה בחברות שצומחות מאוד מהר, משקיעים סכומים גדולים גם ב"חברות חלום" שאין להן אף מוצר. למה? כדי לתפוס את ה"טסלה הבאה" או ה"גוגל הבאה" או ה"פייסבוק הבאה" בשלב מוקדם. הם מוכנים להשקיע בחברות הללו עכשיו על פי שווי שאולי יהיה מוצדק כלכלית בעוד 4-5 שנים (ואולי לא).
לגבי סטארטאפים ותיקים - חלקם עשו שינוי כיוון מהתחום המקורי/הקודם שלהם, לתחום שעכשיו זוכה לעדנה. במקרה כזה, המשקיעים מסתכלים על זה כמו השקעה בחברה חדשה, עם צוות מנוסה ומגובש. ולפעמים? יזמים מוכרים לחברות הללו סיפורים משלהבים. וחלק מאותם סטארטאפים ותיקים אולי באמת מצליחים יותר עסקית כרגע מאשר בעבר, תוך "רכיבה על גל הדיגיטציה". בסופו של דבר, לצד המרכיב הכלכלי, יש בהשקעות הרבה מאוד צד פסיכולוגי. כשמנהלי קרן הון סיכון אומרים לך "אנחנו לא משקיעים ברעיון או במוצר, אלא בצוות" (וזו סיסמא מאוד שגורה אצל אנשי הון סיכון) - הם למעשה מודים שהם עובדים על פי תחושת בטן, ולא על פי נתונים.
לא אמרתי ש*אני* משקיע בחברות כאלו. לא אמרתי שההשקעה הזו הגיונית. פשוט הסברתי למה כן יש אנשים שמשקיעים בחברות הללו, ולמה *הם* חושבים שהשווי הנוכחי של אותן חברות "מספיק נמוך" כדי להשקיע בהן.1. נניח שההכנסות של חברה מסויימת גדלות בקצב מאוד גבוה, מי אומר לך שהם יהיו בלעדיים בשוק. נניח שתקופה מסויימת הם יהיו בלעדיים וירויחו הרבה, מי אומר לך שלא יקומו להם מתחרים?
לגבי סטרט-אפים שקיימים 15 שנה בשוק: לדעתי סטרט-אפ כזה הוא סטרט-אפ שלא ניתן לסמוך עליו אפילו אם הוא משנה כיוון. שינוי כיוון אחרי 15 שנה (15 שנים של הפסדים) מצביע כבר על כישלון של המייסדים.
להגיד שמשקיעים לא במוצר אלא בצוות - נשמע מאוד משונה. החברה אמורה לייצר ולמכור מוצר מוצלח ומבוקש שיכניס רווחים למשקיעים. היא לא אמורה למכור "צוות". בנוסף הצוות יכול להשתנות ובנוסף למשקיע (שבדרך כלל לא מתמצא במקצוע ואם הוא מתמצא הוא לא ראיין או עבד עם הצוות) אין אפשרות לדעת אם הצוות הוא מוצלח או כושל.
איזה תרגילים?יש "הפסד" בדו"חות כספיים, ויש מציאות, ואלה לא בהכרח דברים חופפים.
לחברות משתלם לא להרוויח כסף (על הנייר), כי כך לא משלמים מסים. אבל בעזרת תרגילים חשבונאים אפשר לייצר הפסדים על הנייר כשבפועל התזרים הוא חיובי ביותר. במצב הזה המשקיע בעצם קונה חברה שהוא יודע שלא מדממת כסף (כי התזרים חיובי), לא "מבזבזת" כסף (כי לא משלמים מסים), ובעתיד ערכה בהכרח יעלה (כי התזרים החיובי מצטבר בתוך החברה או מושקע בפיתוחים חדשים שייצרו תזרים נוסף בעתיד).
איזה תרגילים?יש "הפסד" בדו"חות כספיים, ויש מציאות, ואלה לא בהכרח דברים חופפים.
לחברות משתלם לא להרוויח כסף (על הנייר), כי כך לא משלמים מסים. אבל בעזרת תרגילים חשבונאים אפשר לייצר הפסדים על הנייר כשבפועל התזרים הוא חיובי ביותר. במצב הזה המשקיע בעצם קונה חברה שהוא יודע שלא מדממת כסף (כי התזרים חיובי), לא "מבזבזת" כסף (כי לא משלמים מסים), ובעתיד ערכה בהכרח יעלה (כי התזרים החיובי מצטבר בתוך החברה או מושקע בפיתוחים חדשים שייצרו תזרים נוסף בעתיד).
תגובה:נו באמת, לא צריך להיות חברה גדולה בשביל זה, כל משקיע נדל״ן יודע איך ״מפסידים״ כסף על השקעות. יש כל מיני שיטות - ניפוח עלויות, העברות פנימיות, פחת, משיכת משכורות לבעלים, תלוי בגודל החברה ואיכות רואי החשבון שלה.
לחברות גדולות ומבוססות גם יש רואי חשבון, אבל לפעמים כבר אי אפשר לקזז רווחים ומה לעשות - יוצא רווח. אבל איך אתה חושב שאמאזון בקושי משלמת מסים?
לחברות ציבוריות שמבטיחות דיבידנדים למשקיעים צריך להראות רווח כדי לשלם דיבידנד. סטארטאפים בדרך כלל לא משלמים דיבידנדים (אפילו חברות גדולות כמו אפל וגוגל לא משלמות דיבידנד
בוודאי.תגובה:
1. פחת זו הוצאה אמיתית. מכונה שקנית ערכה יורד עם השנים. זו לא שיטה להראות "שהפסדת" כסף כאשר למעשה הירוחת. אתה גם לא יכול לחשב פחת איך שאתה רוצה. יש כללים קבועים לחישוב פחת. חוץ מזה אפילו אם נתת פחת מופרז (ומס הכנסה קבל את זה) זה לא יעזור לך להתחמק ממס. בסוף תמכור את המכונה במחיר גבוה ממחירה (כפי שכתוב בספרים שלך אחרי הפחת) ועל הרווח (מחיר המכירה פחות מחיר המכונה אחרי הפחת כפי שכתוב בספרים) תצטרך לשלם מס.
2. משיכת משכורות לבעלים (אני מניח שאתה מתכוון למשכורות מופרזות) אפשרית אך ורק אם הבעלים הם גם שכירים בחברה. אי אפשר לתת משכורת לבעלים שאינו עובד בחברה (אפשר לתת לו דוידנד שממנו מנוכה מס אם החברה מציגה רווחים). המשקיעים האלו אינם שכירים בחברה ומשיכת משכורות מופרזות לבעלים רק תגדיל את הפסדיהם. בכל אופן אם משקיעים נכנס גם כמנהלים בחברה ומקבלים משכורות מופרזות - הם לא מרויחים כי המשכורות המופרזות באות מתוך ההשקעות שלהם.
3. מה זה העברות פנימיות? לא מבין?
4. מה זה ניפוח עלויות? החברה משלמת לגורמים חיצוניים מחירים מופרזים? אם זה כך זה מגדיל את הפסדיה (חוץ מזה מס הכנסה יכול גם לעלות על זה). אם החברה משלמת סכומים סבירים לגורמים חיצונים אך בספריה היא רושמת סכומים מופרזים (כדי להגיע כביכול להפסד) - זו עברה פלילית.
1. ברגע שקנית את המכונה לא נוצר לך הפסד כספי. פשוט החלפת מזומנים ברכוש. ההפסד נוצר בגלל ירידת ערך המכונה. לכן ההפסד האמיתי זה הפסד שנוצר לאורך הזמן (ולא ברגע הקניה).בוודאי.
פחת זאת ״הוצאה אמיתית״, אבל זאת הוצאה שכבר נעשתה. כבר קנית את המכונה, הכסף כבר יצא. אבל אתה מורח את ההוצאה הזאת על פני הרבה מאוד שנים ומקזז הכנסות עתידיות עם הוצאה מהעבר. אני לא אומר שזה לא חוקי או לא תקין, אני רק אומר שכך חברות שלכאורה מפסידות כסף על הנייר יכולות להיות עם תזרים מזומנים חיובי. הוצאת פחת זאת לא הוצאה שיוצאת עכשיו, זאת הוצאה שנרשמת עכשיו, וזה הבדל גדול.
משכורות - וודאי, משקיע לא יכול למשוך משכורת אם הוא לא שכיר בחברה, לכן זה בעיקר עובד בסטארטאפים קטנים בהם משקיע נהיה ״יועץ בכיר לסמנכ״ל משנה״ ומופיע במשרד פעם בשנה. הידעת, למשל, שמנכ״ל מייקרוסופט לשעבר ביל גייטס נשאר ״עובד חברה״ שנים אחרי שפרש מהניהול בתור ״executive chairman״? (בדגש על הexecutive). אאל״ט הוא עדיין רשמית מועסק על ידי מייקרוסופט בתור יועץ.
העברות פנימיות זה משחקים עם תקציבי תתי יחידות, זה מה שעושות חברות גדולות כמו אמאזון או אפל. למשל, מקימים סניף באיזה חור בקצה העולם ומעבירים בעלות על כל הIP לסניף בחור. עכשיו כל שאר החברה משלמת תמלוגים לסניף בחור. זה בד״כ כלי יעיל להמנעות מתשלום מס, לא בהכרח להמנעות מהצגת רווחים בבורסה, אבל אפשר לעשות עם זה תרגילים שונים ומשונים. כך גם מעבירים הכנסות מסעיף לסעיף. פתאום במקום הכרה בהכנסה ממכירות, אתה מכיר בהכנסה מתמלוגים (שנרשמת אחרת לגמרי בספרים).
ניפוח עלויות - אותו דבר. אתה משלם את הסכומים האלה באמת, כך שהספרים מייצגים את המציאות. אבל מה - החברה לה שילמת היא חברה אחרת ששייכת לאותו משקיע או אותה קבוצה. למשל חנות של Amazon משלמת לAWS על השימוש בשירותי ענן. או חנות של אפל שקונה אוזניות Beats במחיר ״מחירון״ ומוכרת אותם בחנויות ב50% הנחה. אז אתה מקבל חברה אחת שרושמת בדוחות שלה הוצאות גדולות שמקוזזות מהרווחים שלה, והחברה השניה רושמת הכנסות גדולות שמקוזזות מההפסדים האחרים שלה שבכלל לא היו קשורים לחברה הראשונה.
יש קורסים בראיית חשבון שאפשר לקחת באוניברסיטה הפתוחה. ממליץ בחום.
1. ברגע שקנית את המכונה לא נוצר לך הפסד כספי. פשוט החלפת מזומנים ברכוש. ההפסד נוצר בגלל ירידת ערך המכונה. לכן ההפסד האמיתי זה הפסד שנוצר לאורך הזמן (ולא ברגע הקניה).
2. נכון שמשקיע לא חייב להיות שכיר אלא גם יועץ חיצוני אבל מה זה מועיל לו? הוא מושך משכורת או שכר טירחה (כיועץ חיצוני) מהכספים שהוא השקיע. אומנם הוא יוצר כביכול הפסדים פקטיביים לחברה ומאפשר לה לחמוק מתשלום מס אבל הוא אישית צריך לשלם מס על רווחיו הפיקטיביים (בהתאם למס השולי שלו).
3. העברות פנימיות: אפשר להקים סניף חור בקצה העולם ולהעביר אילו את הבעלות על ה-IP. אפשר לשלם מחירים מנופחים לחברה אחרת של אותו משקיע. אבל תזכור שבצורה כזו אתה אומנם יוצר הפסדים פיקטיביים בחברה אחת שלך אבל במקביל יוצר רווחים פקטיביים בחברה אחרת שלך ועליהם עליך לשלם מס (למרות שבפועל לא היו כאן רווחים כלל). במקרה כזה אתה צריך שהחברה השניה (שכביכול מרויחה) תהיה במדינה שמשלמים שם פחות מס.
כאמור, יש שיקולים לשני הכיוונים. אני לא יודע באיזו חברה אתה עובד, ומחזור של 100 מליון דולר בשנה זה ממש לא הרבה, כך שלא מן הנמנע שבאמת אין להם הרבה מה לעשות בנידון. אבל גם אם יש - שיקולים הפוכים הם משיכת משקיעים בעזרת תשלום דיבידנדים, יצירת מצג רווחיות (שיכול להיות לא נכון בפועל) כדי למשוך משקיעים ולהזרים כסף לחברה, וכד׳.בכל אופן החברה שאני עובד בה מגלגלת כ-100 מיליון דולר לשנה והיא בודאי יכולה להעסיק רואי חשבון ועורכי דין מומחים. למרות זאת היא מציגה כל שנה רווחים גבוהים (לפחות 30% מהמחזור).
לא ברור לי איך נכנס פה הרווח למניה חלקי מחיר המניה? אם החברה מפסידה - אין רווח. במקרה כזה הרווח למניה חלקי מחיר המניה - זה מספר שלילי. זה הרבה יותר גרוע מה-1/200 כפי שהיה בשיא בועת ה-dot comm.
יתכן וזה סביר מצד משקיע להשקיע בעשרות חברות סטרט-אפ שרק התחילו עכשיו (בהנחה ש-10% מהן יצליחו והרווח מהן יכסה לו את ההפסדים מאותן 90% שנכשלו), אבל מה ההגיון להשקיע בחברת סטרט-אפ בת 15- 20 שנה שעדיין לא מצליחה להרויח? לא נראה לך שזו חברה כושלת שאין כבר מה לצפות ממנה?
לא הבנתי למה קצב גדילה בהכנסות קובע? הרי מה שחשוב זה הרווח ולא ההכנסות. יתכן שפשוט קצב גדילה בהכנסות של 100% נובע מכך שהחברה התרחבה ב-1005 אבל הוצאותיה גדלו בהתאם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.