האם העיר אילת הולכת להיפגע .../images/Emo59.gif
השאלה האם יש השפעה לנושא הכתבה המצורפת גם לעיר אילת הוא שמה אנחנו ניצלנו ... תוכנית להכשרת מנהיגות לסטודנטים עלולה להסגר השנה בשל העדר מימון הסגירה תפגע בסטודנטים משכונות מצוקה ובעשרות מרכזים קהילתיים; בין בוגריה ח"כ יחיאל לנסרי, שגריר באו"ם יהודה לנקרי ושר האוצר סילבן שלום השנה תיסגר התוכנית להכשרת מנהיגות סטודנטים, תושבי עיירות פיתוח ושכונות מצוקה, לאחר 30 שנות פעילות. התוכנית הכילה עשרות פרוייקטים חברתיים בקהילה והכשירה סטודנטים, תוך לימודים עיוניים, לפעילות מעשית בקהילה. התוכנית יועדה לסטודנטים מעיירות פיתוח דווקא, והיוותה גורם לחץ לחזור למקום מגוריהם, בתום לימודיהם, כדי לתרום לקהילה מהידע וההכשרה שצברו בתוכנית. לדברי חברי הארגון הסוכנות היהודית שהייתה עד לא מזמן המממן העיקרי של התוכנית החליטה בשנה שעברה לא לתקצב ובכך לסגור את הפרוייקט. בשנה הנוכחית הצליח הארגון לתפקד באמצעות מימון חלקי,תוך התרעה ברורה מראש, כי אם לא ישיגו חברי הארגון מימון לשנה הבאה התוכנית תיסגר. נכון לעכשיו לא הצליחו חברי הקבוצה למצוא מימון. משמעות הסגירה יתבטא במספר מישורים: במישור האקדמי- פגיעה באופן ישיר במאות סטודנטים, מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה, שקבלו הכשרה למנהיגות בקהילה ובמקביל גם מלגה; במישור הקהילתי - פגיעה של עשרות מרכזים קהילתיים ומאות ילדים ונוער. בין בוגרי התוכנית לפעילי ציבור נמנים: ח"כ ד"ר יחיאל לסרי, ח"כ שלום שמחון, סגן שר התחבורה אבי יחזקאל, שגריר ישראל באו"ם, יהודה לנקרי, ראש הרשות המקומית בכרמיאל עדי אלדר, יו"ר דירקטוריון מכללת אחווה ד"ר ז. טל, יו"ר דירקטוריון מכללת אשקלון, ד"ר פ. חליבה ועוד. כדאיות התוכנית בעיית המימון שעמדה כצל מאיים על המשך פעילות התוכנית בשנים האחרונות, עודדה את חברי הארגון לפרסם בשנת 1994 מחקר שנערך במכון דחף, בראשות ד"ר מינה צמח. המחקר בא להעיד, או לשכנע מקורות מימון (כסוכנות היהודית ומשרד החינוך), על כדאיותה ומידת השגת המטרות של התוכנית. מתוצאות המחקר עולה כי התוכנית מעלה את רמת השגיו של המשתתף (הסטודנט) במוסד בה הוא לומד. כך 89% מקרב המתקבלים לתוכנית מסיימים תואר ראשון (בהשוואה ל-74% בכלל אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות). ההצלחה נזקפת לעצם ההשתתפות בתוכנית ומוסברת על-ידי מוטיבציה גבוהה, תמיכה יעילה בעזרה בלימודים, עזרה נפשית ומתן זווית ראיה חדשה על מקום המוצא כמקום שטוב לפעול בו בחיים הציבוריים. 90% מהסטודנטים המשתתפים בתוכנית מתכוונים לתרום לישוב פיתוח או שכונת מצוקה ו-55% מבוגרי התוכנית חוזרים למקום. אחוזים אלו גבוהים בהשוואה לסטודנטים אחרים מאותם ישובים, שאינם משתתפים בתוכנית. בסקר מנהיגים בערי פיתוח ושכונות שיקום עוד עולה כי למעלה מ-50% מהסטודנטים למדו בתוכנית לפעילי ציבור. כך נמצא שלתוכנית חותם משמעותי במפת המנהיגות בערי הפיתוח ושכונות שיקום. מסקנה זו מצויינת בתוצאות המחקר. הפרוייקטים שנעשים במסגרת התוכנית אוניברסיטה העברית, ירושלים: פרוייקט אופק (עידוד תלמידי תיכון משכונות מצוקה להשכלה גבוהה), פרוייקט מנהיגות נוער אתיופי, פרוייקט הכנה לבגרות, מועדוניות לילדים בסיכון, פרוייקט יבנה (סטודנטים מחו"ל כחונכים בבית ספר יבנה בירושלים), פרוייקט חונכות אישית וקבוצתית, פרוייקט בית מסילה לנערות חוסות, פרוייקט שיקום האסיר ועוד. אוניברסיטת חיפה: פרוייקט טירת הכרמל (בשל הדימוי של טירת הכרמל), פרוייקט גיל עם (לנוער בעל עבר פלילי), פרוייקט מכורה, (לנוער חוסה), פרוייקט מועדוניות. אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע: פרוייקט 12 (להשלמת הלימודים העיוניים), פרוייקט מעברים (מתן עזרה לעולים מאתיופיה), פרוייקט 30+ (השכלה גבוהה למבוגרים), עידוד מצוינות, פרוייקט נוער במצוקה, סיוע לאסירים משוחררים, מניעת סמים. אוניברסיטת תל-אביב: פרוייקט OSP (פעילות תוכנית שנתית לסטודנטים זרים), פרוייקט מצוינות, פרוייקט עידוד, פרוייקט מנהיגים צעירים. מסקר שערכה הרשות לפיתוח הנגב, ושתוצאותיו פורסמו (יום ד´ 10.7.02) עולה כי אזרחי ישראל אינם רוצים לגור בנגב. עוד עולה כי תושבי הדרום חשים שמערכת החינוך אינה מעניקה לילדיהם סיכוי לממש את כשרונותיהם. בעקבות הסקר אמר יו"ר הרשות לפיתוח הנגב , שמוליק ריפמן, כי "למרות שנעשה רבות לשיפור התשתיות בנגב, זה עדיין לא מספיק", לדבריו. ממצא נוסף בסקר גילה כי למעלה מ-80 אחוזים מהציבור לא ביקרו בנגב בשלושת החודישם האחרונים. מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה כי הסוכנות הפסיקה את השתתפותה החל משנת הלימודים הנוכחית, כאשר חלקה של הסוכנות היה כשליש במימון הפרוייקט. לאחר 20 שנות מימון החליט חבר הנאמנים בסוכנות היהודית לצאת מהפרוייקט ולהפנות משאבים לקידום ההשכלה הגבוהה בפריפריה, בהם תושבי קו העימות ואזורי עדיפות לאומית, בני מושבים וקיבוצים. נמסר עוד מהסכונות כי רק בשנת 2002 היא השקיעה 8 מיליון ש"ח במלגות ותוכניות סיוע לסטודנטים ביישובי הפריפריה ואזורי העדיפות הלאומית. חברי הארגון מוסרים כי משרד החינוך מנסה לסייע ולמצוא מקור מימון. מקור :NFC פופאי הוא רק מלח
השאלה האם יש השפעה לנושא הכתבה המצורפת גם לעיר אילת הוא שמה אנחנו ניצלנו ... תוכנית להכשרת מנהיגות לסטודנטים עלולה להסגר השנה בשל העדר מימון הסגירה תפגע בסטודנטים משכונות מצוקה ובעשרות מרכזים קהילתיים; בין בוגריה ח"כ יחיאל לנסרי, שגריר באו"ם יהודה לנקרי ושר האוצר סילבן שלום השנה תיסגר התוכנית להכשרת מנהיגות סטודנטים, תושבי עיירות פיתוח ושכונות מצוקה, לאחר 30 שנות פעילות. התוכנית הכילה עשרות פרוייקטים חברתיים בקהילה והכשירה סטודנטים, תוך לימודים עיוניים, לפעילות מעשית בקהילה. התוכנית יועדה לסטודנטים מעיירות פיתוח דווקא, והיוותה גורם לחץ לחזור למקום מגוריהם, בתום לימודיהם, כדי לתרום לקהילה מהידע וההכשרה שצברו בתוכנית. לדברי חברי הארגון הסוכנות היהודית שהייתה עד לא מזמן המממן העיקרי של התוכנית החליטה בשנה שעברה לא לתקצב ובכך לסגור את הפרוייקט. בשנה הנוכחית הצליח הארגון לתפקד באמצעות מימון חלקי,תוך התרעה ברורה מראש, כי אם לא ישיגו חברי הארגון מימון לשנה הבאה התוכנית תיסגר. נכון לעכשיו לא הצליחו חברי הקבוצה למצוא מימון. משמעות הסגירה יתבטא במספר מישורים: במישור האקדמי- פגיעה באופן ישיר במאות סטודנטים, מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה, שקבלו הכשרה למנהיגות בקהילה ובמקביל גם מלגה; במישור הקהילתי - פגיעה של עשרות מרכזים קהילתיים ומאות ילדים ונוער. בין בוגרי התוכנית לפעילי ציבור נמנים: ח"כ ד"ר יחיאל לסרי, ח"כ שלום שמחון, סגן שר התחבורה אבי יחזקאל, שגריר ישראל באו"ם, יהודה לנקרי, ראש הרשות המקומית בכרמיאל עדי אלדר, יו"ר דירקטוריון מכללת אחווה ד"ר ז. טל, יו"ר דירקטוריון מכללת אשקלון, ד"ר פ. חליבה ועוד. כדאיות התוכנית בעיית המימון שעמדה כצל מאיים על המשך פעילות התוכנית בשנים האחרונות, עודדה את חברי הארגון לפרסם בשנת 1994 מחקר שנערך במכון דחף, בראשות ד"ר מינה צמח. המחקר בא להעיד, או לשכנע מקורות מימון (כסוכנות היהודית ומשרד החינוך), על כדאיותה ומידת השגת המטרות של התוכנית. מתוצאות המחקר עולה כי התוכנית מעלה את רמת השגיו של המשתתף (הסטודנט) במוסד בה הוא לומד. כך 89% מקרב המתקבלים לתוכנית מסיימים תואר ראשון (בהשוואה ל-74% בכלל אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות). ההצלחה נזקפת לעצם ההשתתפות בתוכנית ומוסברת על-ידי מוטיבציה גבוהה, תמיכה יעילה בעזרה בלימודים, עזרה נפשית ומתן זווית ראיה חדשה על מקום המוצא כמקום שטוב לפעול בו בחיים הציבוריים. 90% מהסטודנטים המשתתפים בתוכנית מתכוונים לתרום לישוב פיתוח או שכונת מצוקה ו-55% מבוגרי התוכנית חוזרים למקום. אחוזים אלו גבוהים בהשוואה לסטודנטים אחרים מאותם ישובים, שאינם משתתפים בתוכנית. בסקר מנהיגים בערי פיתוח ושכונות שיקום עוד עולה כי למעלה מ-50% מהסטודנטים למדו בתוכנית לפעילי ציבור. כך נמצא שלתוכנית חותם משמעותי במפת המנהיגות בערי הפיתוח ושכונות שיקום. מסקנה זו מצויינת בתוצאות המחקר. הפרוייקטים שנעשים במסגרת התוכנית אוניברסיטה העברית, ירושלים: פרוייקט אופק (עידוד תלמידי תיכון משכונות מצוקה להשכלה גבוהה), פרוייקט מנהיגות נוער אתיופי, פרוייקט הכנה לבגרות, מועדוניות לילדים בסיכון, פרוייקט יבנה (סטודנטים מחו"ל כחונכים בבית ספר יבנה בירושלים), פרוייקט חונכות אישית וקבוצתית, פרוייקט בית מסילה לנערות חוסות, פרוייקט שיקום האסיר ועוד. אוניברסיטת חיפה: פרוייקט טירת הכרמל (בשל הדימוי של טירת הכרמל), פרוייקט גיל עם (לנוער בעל עבר פלילי), פרוייקט מכורה, (לנוער חוסה), פרוייקט מועדוניות. אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע: פרוייקט 12 (להשלמת הלימודים העיוניים), פרוייקט מעברים (מתן עזרה לעולים מאתיופיה), פרוייקט 30+ (השכלה גבוהה למבוגרים), עידוד מצוינות, פרוייקט נוער במצוקה, סיוע לאסירים משוחררים, מניעת סמים. אוניברסיטת תל-אביב: פרוייקט OSP (פעילות תוכנית שנתית לסטודנטים זרים), פרוייקט מצוינות, פרוייקט עידוד, פרוייקט מנהיגים צעירים. מסקר שערכה הרשות לפיתוח הנגב, ושתוצאותיו פורסמו (יום ד´ 10.7.02) עולה כי אזרחי ישראל אינם רוצים לגור בנגב. עוד עולה כי תושבי הדרום חשים שמערכת החינוך אינה מעניקה לילדיהם סיכוי לממש את כשרונותיהם. בעקבות הסקר אמר יו"ר הרשות לפיתוח הנגב , שמוליק ריפמן, כי "למרות שנעשה רבות לשיפור התשתיות בנגב, זה עדיין לא מספיק", לדבריו. ממצא נוסף בסקר גילה כי למעלה מ-80 אחוזים מהציבור לא ביקרו בנגב בשלושת החודישם האחרונים. מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה כי הסוכנות הפסיקה את השתתפותה החל משנת הלימודים הנוכחית, כאשר חלקה של הסוכנות היה כשליש במימון הפרוייקט. לאחר 20 שנות מימון החליט חבר הנאמנים בסוכנות היהודית לצאת מהפרוייקט ולהפנות משאבים לקידום ההשכלה הגבוהה בפריפריה, בהם תושבי קו העימות ואזורי עדיפות לאומית, בני מושבים וקיבוצים. נמסר עוד מהסכונות כי רק בשנת 2002 היא השקיעה 8 מיליון ש"ח במלגות ותוכניות סיוע לסטודנטים ביישובי הפריפריה ואזורי העדיפות הלאומית. חברי הארגון מוסרים כי משרד החינוך מנסה לסייע ולמצוא מקור מימון. מקור :NFC פופאי הוא רק מלח
