האם הפגאניות סותרת הבנת השלמות?

[אינקה]

האם הפגאניות סותרת הבנת השלמות?

בקבלה מוכר מצב הנקרא "קיצוץ בנטיעות" והמוסבר כסגידה לאחת המהויות בנפרד מהשלם. לדוגמא יש הסוגדים ל"שכינה" שהיא מהות נשית עליונה, יש שעלולים לסגוד לספירות שונות וכו´. העקרון דומה לעקרון הפאגני: ביצוע הפרדה של המהות השלמה לתתי כוחות או מהויות וסגידה אליהן. בד"כ כלל תופעה זו מצביעה על היעדר היכולת לראות את התמונה השלמה, אך לעיתים אין בכך בעייה אם המתבונן זוכר כי הינו צופה או מתייחס אך לפן אחד בלבד של המהות האינסופית. כשם שלקבוצת אנשים יש "רוח יחידה" הרי שלמבנה בטבע יש "רוח" (ספיריט) משלו: רוח היער... רוח הנהר... רוח ההר... מאחר והיקום הוא תודעה, מיבנים אלו אינם שונים מן האינסוף/טאו אלא בעיני המתבונן. אלא שבעיני המתבונן עסקינן... והשאלה היא האם כל ה"אלים" או הרוחות הללו מצטרפים בעיני המתבונן הפגאני לתמונה שלמה של היקום. האם מעבר לרוח המיידית של ה"אל" הפגאני המוגבל (עצם החלוקה מגבילה כל "אל" לתחומו) רואה הפגאני את המקום בו מתחברים כולם אל השלם שהוא יותר מסך כל חלקיו. אם אכן ההבנה כי לכל עשב יש מלאך משלו (גישה פגאניסטית למדי) מובילה בסופה את ה"מאמין" הפגאני להבנת המהות העליונה שהיא היקום (תודעה/טאו וכו´) ויותר מכן - אל הבנת עצמו כבלתי נפרד מיקום זה, הרי שלא צריכה להיות ביקורת כלפי ה"פגאניזם". אם לחילופין עיקר הפגאניזם הוא חלוקת היקום לחלקים - "אלים" בעלי טווח השפעה מוגבל, הרי שאינו שונה מן המדע המחלק את היקום לחלקים על מנת להבינו, אלא בגישה ה"רוחנית" לחלקים אלו. אך אז אשאל היכן ממקם הפגאניסט את עצמו - הצופה ביקום שהוא אך חלק בלתי נפרד ממנו. אשמח לשמוע את תשובותיכם.

 

[כמעיין המתגבר]

היי אינקה

אני רוצה להבהיר שהאמונה של כל פאגאן שונה מאחד לאחד, את יכולה לראות את זה מתבטא בשירשור הקודם. אני לא מפרידה דברים, ולא סוגדת לאלים שונים. בכלל, האמונה הרווחת כיום אצל רוב הפאגאנים (או יותר נכון, ניאו-פאגאנים) היא שיש אל ואלה שמייצגים את ההרמוניה העולמית, וריבוי השמות הוא פשוט ביטוי של אספקטים שונים. אני לא מכירה אף אחד שמאמין שלכל עשב יש מלאך, והאמת אני גם לא ממש מבינה מה הכוונה שלך בזה. בכל אופן, אני מאמינה שבכל דבר יש אלוהות - בך יש אלוהות, בי יש, בכל צמח וחיה שהולכת על פני כדור הארץ, וגם הפלנטה כיישות שלמה היא אלוהות. אני בכלל לא מבינה למה צריכה להיות ביקורת על פאגאניזם, ולפי איזה קרטיריונים את רוצה לבקר את הפאגאניזם? הפאגאניזם זאת אמונה בדיוק כמו היהדות, האיסלאם והנצרות. תבקרי את האמונה שלי עד מחר, והאמת - זה לא ממש יזיז לי. שיהיה לך יום טוב.

 

[אינקה]

במילים פשוטות

האם הפאגאניזם מבין ומנתח את הקשר אני-עולם באופן הטהור ביותר כפעולה של תפיסה טהורה, או שמדובר בדת "חיצונית" המסווגת אלים לצןרך סגידה על פי אילו שהן מסורות שרירותיות שאומרות "למה דווקא האל הזה בשם הזה ולא אחר? ככה כי בא לי ואף אחד לא יבקר אותי". אלו עדיין לא מילים פשוטות, אז אשאל כך: האם בבסיס התפיסה הפגאנית קיים אל/מהות יחידה שמתוכה מתפצל הכל, כולל אני התופס מציאות זו? ואגב, אין כל בעייה לבקר גם את היהדות הנצרות, האיסלם וכו´. כולן דתות פורמליסטיות המחייבות את המאמינים לעשות כל מיני דברים כי "האל אמר".

 

[Dia Leoghann]

שלום אינקה

השאלה שלך קצת בעייתית כיוון שהפגאניזם מתחלק לכמה וכמה דתות שהתפיסה שלהן שונה זו מזו בהרבה תחומים וגם בעיניין הזה. התשובה שלי, למשל תיהיה מעט שונה מהתשובה של ריינבירד כיוון שהיא קרובה יותר לוויקה, ואני לדרואידיזם. אני מאמין שאכן "לכל עשב מלאך משלו" למרות שאיני מסכים עם הביטוי. יותר מתאים כאן, כמו שריינבירד אמרה, בכל עשב, אבן, חייה ואדם ישנה האנרגיה האלוהית. אפשר גם לראות את זה כך - יהודי יגיד "אלוהים ברא את העץ" אני אגיד "בעץ טמונה אנרגית בריאה אלוהית". אכן לפי הדרואידיזם העולם מחולק בין האלים שלכל אחד מהם "התחום" שלו, ואין לנו בעיה עם אלים של דתות אחרות. כלומר איננו אומרים "טרניס צודק ות´ור לא." אנחנו רואים את שניהם בתור אותו אל עם שם אחר. אז בניגוד לריינבירד שמאמינה רק באל ובאלה אני מאמין באלים רבים (אפילו רבים מאוד). אבל גם לנו יש מעל כל אלו שניים (או יותר) אלים ראשיים שאותם אפשר להשוות אל האל והאלה של הוויקה. במקרה שלי אלו דאנו שהיא האלה האם ובל שהוא אב השמיים. שני האלים האלו, האלה האם(מיים ואדמה) והאל האב(שמש ואור) יוצרים ביחד את היקום כתמונה אחת. היקום כולו אינו מתפצל מתוך כל אחד מהם או מתוך שניהם, אלא מתוך האקט של האיחוד ביניהם. האיחוד בניהם, האהבה שלהם, היא המהות שמתוכה מתפצל הכל ומתוכה הכל מקבל את האנרגיה שלו. ובקשר לביקורת, מותר לך לבקר כל דת פגאנית וכל דת אחרת, ואפילו חשוב שתעשה זאת. בתור דרואיד אני יודע מה קורה כאשר לא מקשיבים לביקורת. אנחנו לא היינו תחת ביקורת במשך יותר ממאתיים שנה ומה שיצא מזה שאוסף של שטויות במיץ. אז חשוב גם לדעת לקבל ביקורת וחשוב לדעת להאזין לה, וחשוב לדעת מתי הביקורת נכונה ומתי עלינו להיות גמישים ולשנות את קו המחשבה שלנו בהתאם לאותה ביקורת. בברכת אור וחוכמה, Dia Leoghann

 

[Dia Leoghann]

כשאמרתי ריינבירד התכוונתי מעיין מתג

 

[כמעיין המתגבר]

אני לא וויקאנית!

התפיסה שלי היא פנתאיסטית.

 

[אינקה]

השאלה המהותית

אם קיימים רק אל ואלה, או לחילופין מספר מסויים של אלים נפרדים, מהו המקור ל"חלל" המשותף בו הם פועלים (ועל כן הוא "עדין" וקדמון אף יותר מהם)?

 

[אינקה]

השאלה הזאת תחכה ל Dia כנראה...

 

[RainBird]

זה תלוי בתפישה. ישנן גישות שונות לאמונה באל/ה ישנם הטוענים שהאלים הם ישויות אנרגטיות גבוהות שניזונות מאנרגיית האמונה של מאמיניהם, ולכן הם זקוקים להם, וכך יש מעיין "עיסקת חליפין" המאמין מזין את האל והאל מגן עליו רוחנית. אבל אם רואים את העולם רק באספקטים הנשיים/ גבריים כישות מפוצלת ל-2 יכול להיות שכל האלים הם רק אספקטים שלהם... אבל שוב, מכאן זה תיאולוגיה ארדן

 

[אינקה]

יש כאן שאלה מהותית

ולא תיאולוגית: אם אתה מאמין בקבוצה של אלים ולא במהות אחת, הרי שאתה צריך לתת דעתך לשאלה באיזה חלל משותף מתקיימים האלים השונים. אני ואתה מתקיימים על פני כדור הארץ נגיד, בחלל היקום ה"פיסי". שנינו נפרדים בגופים פיסיים. חלל היקום בו שנינו מתקיימים בנפרד הוא עדין יותר מאיתנו (לא יכלנו להתקיים בו אם היה גס יותר מאיתנו כמו אבן למשל) והוא גם קדום יותר מאיתנו (הרי מפאת העובדה שאנו יצורים נפרדים ו"מוגבלים", "נוצרנו" בשלב זה או אחר לתוכו) כל הפרדה בין מהויות מחייבת להגדיר חלל משותף ואת המקור לחלל זה. תיאולוגיה? אכן ניתן להתחמק מן הדיון תחת כותרת זו. אם האלים השונים לא היו מתקיימים בחלל משותף לא יכלו להיות בינהם כל יחסי גומלין. אז מהו "חלל" זה? מהו מקורו? מיהו ה"שולט" בחלל זה? אלו שאלות חשובות למי שרוצה באמת להבין את האמונה הפאגנית ולא רק לשחק משחקי אמונה מעוררי השראה.

 

[Thingumajig]

בכל זאת פלפול תאולוגי

מהו המרחב שבו הם פועלים? בו נקרא לזה ה"טבע". ה"עולם", אבל הם עצמם חלק מאותו מרחב. אתה יכול למצוא הקבלות בתפיסת שפינוזה את האלוהות. אצל שפינוזה, מהו ה"חלל" שמבדיל בין האלוהים ובינך? אין כזה. עצם השאלה טיפשית. מאחר ואין פיצול דואליסטי של העולם, שאלת ה"חלל" כלל אינה עולה. או במושגים אחרים - העולם הוא ה"יש". האלים - חלק מאותו "יש". אני ואתה - גם חלק מאותו "יש". ובינינו? "יש". וכאן חסל סדר תיאולוגיה. כל זה תקף לתפיסות הפאגאנית הקדומות שאני מכיר, ויתקנו אותי האנשים כאן לגבי הנאו-פאגאניזים שבו אינני בקיא. ואם תרצה הסבר מעמיק יותר ולא רק משחקי מילים - העיניין הוא בלבול בהגדרות. המילים שאנחנו משתמשים בהם לא מתאימות לתיאור העולם. נסה להגדיר מהו "גבול" לדוגמא. הקו שמבדיל בין עצם מסוים לשאר העצמים? ומהו עצם? אולי מוכר לך משל הכרכרה. "שנינו נפרדים כגופים פיסיים". מה זה אומר? האם רגל השולחן נפרדת כגוף פיסי מן השולחן? ומה עם שיכבת האטומים העליונה של אותה רגל, האם היא נפרדת כגוף פיסי? הרי אפשר לסרטט לה גבול. ומה עם האויר? ובין האטומים שבגוף שלי הרי קיים רווח. אז אני בכלל גוף פיסי? הרבה שאלות ללא תשובה. החלוקה לגופים פיסיים (וראה קאנט) היא רק במוחך. היא חלק מתהליך התפיסה. היא לא קיימת "כשלעצמה" בעולם "כלעצמו". מוחך מורגל לחלק את העולם ל"עצמים", ואפשר אפילו לעבוד על מנגנון זה - ראה אשליות אופטיות למיניהן. אז מה כל זה אומר על העולם? שאי אפשר לומר עליו הרבה. צופה "אובייקטיבי", שלא מוגבל כמוך ע"י מנגנוני תפיסה חושית קבועים "יראה" עולם אחיד מרוך על פני המרחב בצפיפויות שונות. ללא חלוקה, ובמילא ללא "חלל" בין ה"אין חלוקה". וחסל סדר פילוסופיה. ולמה כל זאת פלפול? מכיוון שכך או כך אין זה משפיע כהוא זה על מהות האמונות הפאגאניות, שלא עוסקות בעניין הזה כלל.

 

[אינקה]

אז מהו ה"יש"?

שוב, זה לא פלפול אלא נסיון להבין עד כמה משוכללת התפיסה הפגאניסטית והאם אינה מתעלמת משאלות חשובות בניתוח המציאות. כתבת במפורש כי אין פיצול דואליסטי של העולם. אם כך - אין אלים, שכן אין אפשרות להפריד בין אל אחד למשנו. יש רק "יש". כולנו חלק מן ה"יש", כולל ה"אלים" אתה כותב? אני מסכים, אבל אז ה"יש" הזה שאתה מגדיר הוא בעצם מקור הכל וזו תפיסה מונותאיסטית ולא פגאנית. ולמה שזה לא ישפיע על האמונה הפאגניסטית? מפני שהפגאניסט אינו עוסק (כמו גם דתיים אחרים...) בניתוחים ושאלות אשר אינם "נוחים" לאמונתו? ולשאלה החשובה באמת: מדוע איננו צופים "אובייקטיבים"? מדוע אנו מחזיקים בתפיסת מציאות שגוייה, מנסים לחיות לפיה ולהגיע לשלווה ו/או אושר בלתי ניתנים להשגה מתוך טעות זו? האם קיימת תשובה פגאניסטית לעניין זה? הכוונה ב"תשובה" היא לא רק כאגדה או מיתוס אלא כתהליך מתקן לתפיסה השגוייה עצמה.

 

[Thingumajig]

אני אנסה להסביר שוב.

ה"יש" הוא העולם כולו, כולל כל הכוחות שבו. כולל אני אתה, 6 מיליארד אנשים אחרים, מילארד מילארדי חרקים, מילארד מילארד מילארדי טונות של הליום, מילארד מילארד מילארד ג´אולים של אנרגיה, מילארד... וכו´. הכל. כולל האלים. ה"יש" אינו מקור הכל. הוא הכל. ה"יש" הזה מקורו בפילוסופית יוון. הפאגאנית מאוד. מה הקשר בין פיצול דואליסטי לקיום מספר אלים? נראה לי שאין אתה מבין לאשורו את הפיצול הדואליסטי - האל היושב "מחוץ" לעולם. זוהי מחשבה יהודית - זנוח את הקבלה לרגע. אני מחזיר אותך לשפינוזה - הכופר - שהכניס את האל אל תוך העולם (עיין שם). כמו שאין סתירה בין היות שנינו גופים נפרדים באותו "יש", כך אין סתירה בקיומן של 2, 3, 100 או אלף אלים באותו "יש". כל השאלות הללו אינן משפיעות על האמונות הפאגאניות מכיוון שהשאלות שאתה שואל כיהודי, המאמין באל הנמצא מחוץ לעולם ומחוץ לזמן, פשוט אין להן משמעות בתפיסה פאגאנית. הן לא מודחקות, פשוט הקושי לא מתעורר מעולם. אין כאן כל סתירה מלחתחילה! ולגבי הצופה האובייקטיבי. מה שהצגתי הוא ניתוח פילוסופי מאוחר לבעיה התפיסה.

אין

קשר לפאגאניות. רק רציתי להראות לך שהשאלות שלך חסרות כל משמעות מכיוון ואין לך מושג מה אתה שואל באמת, ומושגיך מבולבלים. אני לא מכיר אף פיתרון דתי לבעית התפיסה (חוץ מאשר - האל הוא טוב והוא דואג שאנחנו רואים בדיוק מה שבעולם כש"עצמו" - וזה טיעון חלש ופשטני). ומה הקשר לשלווה ואושר? מי דיבר על אושר? אין שום קשר בין חוסר היכולת שלי לדבר על עולם שקיים מעבר לחושי ולאושר שלי. אין שום יכולת לתקן את התפיסה, ואין שום צורך. מה רע בעיניים שנתן לך הקב"ה שאתה רוצה להחליף אותן?! עכשיו ברור יותר? אם לא, עיין ביוונים מוקדמים (פרה-אפלטון). לענייני תפיסה עיין בדקארט, קאנט ווויטגנשטיין המאוחר.

 

[אינקה]

זה לא הסבר

איני יהודי המאמין כי האל נמצא מחוץ לעולם וכו´ אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. אמרת שה"יש" הוא הכל. אז למה אתה מפצל אותו ל"אלים", כדור הארץ, אנשים חרקים וכו´? האם הוא "יש ריקני" או בעל תודעה/עשוי תודעה?

 

[Thingumajig]

From the top

אני לא מפצל. הפיצול הוא האקסיומה. אני לא מנסה להוכיח את קיומם של גופים נפרדים בתוך העולם. טוב, שלב שלב. כמה אקסיומות. אני קיים בעולם. אתה קיים בעולם. אני זה אני ואתה ואתה. אתה זה לא אני, ואני זה לא אתה. נסכים על זה? העץ הזה קיים בעולם. העץ הזה הוא העץ הזה ואינו העץ הוא. הוא אינו אני ואינו אתה. יש עד כאן? אתה, אני והעץ קיימים בעולם אחד. מסכים או לא? אקסיומה - האלה בריג´יט קיימת בעולם. היא לא אני ולא אתה. יש? אקסיומה - האל זאוס קיים בעולם. הוא לא אני ולא אתה ולא בריג´יט. יש? לא מעניין מהן התכונות של כל אחד מהישויות שתוארו כאו - אני, אתה, העץ, בריגי´ט וזאוס. עולם אחד וחולקים אותו אני, אתה עץ אחד ושני אלים. יש לנו ריבוי אלים בעולם. יש סתירה? אני מקווה שאתה לא רוצה הוכחה. אין. זו אמונה.

 

[אינקה]

לא מסכים על שום אקסיומה

חשבתי לתומי כי דתות נועדו כדי להסביר אקסיומות. לפחות הידע שעומד מאחורי הדתות. אם דת היא עוד סוג של אקסיומה ללא בסיס אין בה שום צורך חוץ משעשוע או צורך פסיכולוגי. וכמובן - "אקסיומה" היא לא תשובה אלא התחמקות מתשובה.

 

[Thingumajig]

דתות נועדו להסביר אקסיומות?! ../images/Emo2.gif

שמישהו יציל אותי מענשו של זה.

 

[אינקה]

אז מה? משחקים ב"אלים"?

הנה פתרתי אותך מעונשי, פשוט אל תענה לי... אבל אם כן בא לך לענות - תחשוב רגע מה היא דת (מעבר לצורך הפסיכולוגי של המאמין). מאיפה המצאת את האלים, ולשם מה? האם האלים באו ואמרו למישהו "שלום, שמי בריג´יט ואני אל..."? ואם גם ישות כלשהי באה וטענה שהיא אל, האם תאמין לה? אולי היא סתם מהות חזקה אך לא אל? במיתיולוגיה ההודית האלים השונים מסמלים כוחות הפועלים ביקום/תודעה. השילוש העליון הוא ברהמה הבורא, וישו המקיים, רודרה ההורס. אלו שלושת הכוחות הפעילים בכל תהליך. קיימים עוד אלים, שדים וכוחות רבים, אך כולם ללא יוצא מן הכלל יוצאים מתוך ברהמן הוא המהות האינסופית ו"פועלים" למעשה "בתוכו", שכן במקום בו יש פיצול (בין אלים שונים...) קיים גם איחוד או נקודת השקה ממנה הם התפצלו והכוללת את כולם. מפיש?

 

[אינקה]

"וישנו" המקיים...

ולא כפי שכתבתי...

 

[Thingumajig]

הדת כאמת אבסולוטית

מניין לך שיש דווקא שלוש כוחות? לא יכול הרי להיות שזו אקסיומה. מניין לך שהכוחות מיוצגים על ידי אלים? או ש"כוחות" כאלו קיימים בכלל? אולי "הורס", "מקיים" ו"בורא" הנם מבנים מחשבתיים שאתה כופה על עולם ניטרלי לחלוטין? אתה בטוח שאתה לא מניח אף אקסיומה לגביי העולם?