פקטורים נוספים למשוואה
גם אני מאמינה שהפסיכומטרי לא מראה הרבה על חוכמה, אלא לדעתי הוא בוחן דבר אחד בעיקר - מהירות מחשבה. כמה שאדם חושב מהר יותר הוא יוכל להתעמק טוב יותר בכל שאלה, ולכן לעלות על הטריקים וכו. אני יכולה להשוות ביני לבין חבר שלי. אני בערך מאה נקודות מעליו ואני יכולה לאמר במאה אחוזים שבפתרון בעיות הוא טוב יותר ממני (אתם יודעים, כל חידות המחשבה, אלגוריתמים וכו´ - הוא לוקח אותי בסיבוב) אבל מה - אני קוראת מאוד מהר וחושבת מהר, ואני חושבת שזה פקטור מאוד חשוב במבחן, פעמים רבות הרבה יותר מאשר החוכמה עצמה, מכיוון שהשאלות עצמן אינן שאלות של חוכמה צרופה אלא של "פשוט לעלות על השטיק". אמנם ברור שמי שלחלוטין לא למד או שהוא לחלוטין חסר הבנה לא יצליח אבל גם מי שהוא מאוד מוצלח אבל לא יספיק לענות על כל השאלות במבחן, אני לא רואה איך הוא יכול לקבל ציון באמת גבוה. בנוסף, אני חושבת שיש דווקא בעייתיות בסינון של הפסיכומטרי לאקדמיה. זאת משום שהפסיכומטרי הוא האנטיתזה המוחלטת להתעמקות או לחשיבה שיטתית - אפילו את המתמטיקה (שאמורה להיות שיא השיטתיות) הפכו להבנה נקודתית. ושוב, אקח את עצמי לדוגמא, שרק עכשיו (בסוף שנה א´ ) אני חושבת שאני מתחילה לפתח חשיבה שיטתית בצורה ראויה, ויכולת לבחון את הדברים כמכלול. ודבר זה בהחלט היה בעוכרי במהלך השנה - אז כנראה אני לא כזו סטודנטית-עילית, למרות שיש לי פסיכומטרי ראוי בהחלט... סתם , רעיונות למחשבה