האם הפתעתן את עצמכן במהלך הלידה?

[אמאדובה]

גם אני נרדמתי בין הצירים בשלב הטבעי

 

[טלי12345]

לא מדוייק

הצירים מתחילים עוד לפני האפידורל אותו נותנים מפתיחה של 3-4 ואילך........

 

[שָׂרָה]

כן

בלידת הבית חולים לא חלמתי שלא אצליח להיות אסטרטיבית עד הסוף. פשוט הצירים שיתקו אותי והאחיות יכלו לעשות בי כמעט הכל כרצונן, כולל להשכיב אותי אחורה בכוח. בלידת הבית חשבתי שאהיה שקטה עד הסוף כמו בלידה הקודמת, בעבר היו לי מחזורים כואבים מאד כמו לידה כואבת וככל שכאב יותר הייתי יותר שקטה, אבל בלידה עצמה כאשר הראש יצא, התחושת בעירה הפתעומית גרמה לי לצעוק שוב ושוב ושוב

 

[פלגיה]

לצעוק בלידה זה טוב מאוד

 

[mise]

בהחלט.

אני מקוה שאצעק בלידה הבאה, ב"ה.

 

[מבשלת בבטן]

דווקא אני התרשמתי לטובה

מהאסרטיביות שלך בלידה הראשונה, אני חושבת שגורלך יכל להיות מר הרבה יותר אם לא היית מפגינה אסרטיביות כזו- יצאת בזול כש"רק" נאלצת לשכב על הגב בסוף הלידה). אפילו אני מפחדת עכשיו ממכות הקראטה שלך...

 

[אמאדובה]

הפתעתי את עצמי מאוד

קודם כל ברכות לפורום! אמנם לא ילדתי בלידת בית אבל ניסיתי ללדת כמה שיותר טבעי (בסוף לקחתי אפידורל - בלחץ הצוות - מה שהתברר כצעד מיותר ומוטעה, אבל לא חשוב). אני רואה את עצמי כאדם עם סף כאב מאוד נמוך (תמיד אני לוקחת אדוויל בזמן מחזור למשל), אז לא חשבתי בכלל שאוכל לעמוד בצירים, אבל רציתי לתת לזה צ'אנס. בסוף עברתי 16 שעות של צירים שבאו כל 2-3 דקות אבל בכלל לא סבלתי!!! כלומר, בטח שכאב לי, אפילו מאוד, אבל זה פשוט לא נתפס אצלי ככאב - קשה לי לבטא את זה במילים אפילו. הייתי ממש בהיי והרגשתי שכל ציר מקרב אליי את התינוק. (אני חייבת לתת קרדיט לדולה שהיתה איתי על כך שעזרה לי לעבור את הכאבים בצורה כזו). דווקא בשלב שאחרי האפידורל סבלתי הרבה יותר. הרגשתי כל ציר אבל לא יכולתי לזוז וחוסר האונים הזה הרג אותי.

 

[mise]

מי היתה הדולה שהיתה איתך,

אם מותר לשאול?

 

[mise]

בכלל, אולי כדאי לעשות רשימת

דולות מומלצות ע"י משתתפות הפורום?

 

[מבשלת בבטן]

רעיון מצויין

אני אפתח על זה שירשור ביום ראשון- מי שרוצה בינתיים להוסיף שם מוזמנת להגיב להודעה הזו.

שימו לב, לא לכתוב טלפונים אלא רק שם ואזור פעילות (אם יש). טלפונים ניתן לשלוח אלי במסר ואני אאסוף אותם לתוך מאמר על דולות שמומלצות ע"י חברות הפורום.

 

[אמאדובה]

בטח, קוראים לה שרה פלד

והיא מבית-שמש. היא מאוד ותיקה אבל לא הרבה שמעו עליה - אני חושבת שהיא בעיקר עובדת במגזר הדתי. (אני לא יודעת אם היא עובדת גם בלידות בית - אני ילדתי בבי"ח אם זה לא היה ברור).

 

[meravbr]

חשבתי שאני אלד במים,

והלידה היתה מהירה מדי בשביל זה... האמת? חשבתי שיהיו כאבים היסטריים וכמובן שחשבתי שעלול להיווצר מצב שאני אדרוש פינוי לאפידורל, אבל כנראה האוקסיטוצין היה חזק ממני וגרם לי לשכוח את עצמת הצירים בין ציר לציר (מתברר שזאת לא קלישאה....), וכן - ההכתרה כאבה באופן היסטרי, הנחמה היתה שזה נגמר תוך דקותיים...

 

[פלגיה]

מרשה לעצמי להשתתף...

בלידה הראשונה הופתעתי כי הגעתי עם פתיחה מלאה, ונכנסתי ישר ללידה םעילה. לא חשבתי שיש דבר כזה. בלידה השניה הפתעתי את עצמי כי פשוט שכחתי עד כמה הצירים הרבה יותר כואבים לאחר פקיעת מי השפיר. אבל אני מרשה לעצמי להשתתף כי הלידה האחרונה היתה המפתיעה ביותר עבורי. הגעתי אליה באפיסת כוחות ואנרגיות מוחלטת, המחשבה היתה על מקסימום התערבויות ומינימום פעילות מצידי. השתעשעתי אפילו ברעיון של קיסרי אלקטיבי - שרק יוציאו אותה ממני. הגעתי ללידה בידיעה שהמצג קשה (עורף לאחור) ושאני חייבת אפידורל, ואכן אמרתי את זה מיד בקבלה. לקחו ממני ספירת דם ובינתיים ישבתי על המיטה והתרכזתי בנשימות ובנוף המדהים שהיה מולי. דימיינתי איך כל ציר מרחיב את צוואר הרחם ומכין את הגוף ללידה. לאחר שעה וחצי כשספירת הדם הגיעה, וגם המרדים הרגשתי בפקיעת המים, והמיילדת שבדקה אותי אמרה שזהו, מתחילה לידה. הופתעתי מאוד, מקצב ההתקדמות, מהשוני בלידה בשכיבה על הצד (ולא על הגב) ומהעובדה שתוך 4 לחיצות - הילדה היתה בחוץ. גם העובדה שנולדה תינוקת מההריון האיום הזה היתה מפתיעה בעיני. אז הנה - לא רציתי לידה טבעית, וקיבלתי אותה בגדול.

 

[tonti]

בטח,

לא חשבתי שכ"כ יכאב

. ברצינות. לא חשבתי שאצעק כל כך. וצעקתי. המון. לא מחוסר אונים אלא באופן טבעי יצא לי. לא חשבתי שאסבול מגע וברוב הזמן דווקא רציתי אותו. לא חשבתי שכ"כ לא יהיה לי איכפת איך אני נראית ונשמעת. ולא דמיינתי בחלומות הכי פרועים שלי שככה אתאהב בה בלידה.

. לא היה לי קל איתה (=עם התנוקת שלי) בהריון. בניגוד לבכור שאהבתי בטרוף ברגע שידעתי שהוא בתוכי, איתה זה לא היה. ובלידה עצמה, בצירי הלחץ כבר הייתי מטורפת עליה, לגמרי.

 

[ס י ס]

מה שהכי הפתיע אותי

היה שבסוף נמאס לי לריב עם המיילדת והסתובבתי על הגב (את רוב הלידה העברתי בקפיצות על הכדור, ישיבה בשירותים ועמידה על שש...). אבל זה קרה בגלל שהיא איימה לעזוב את החדר אם לא אתן לה ליילד אותי כמו שהיא רגילה. אולי חבל שלא נתתי לה פשוט ללכת

 

[ב נ ה]

אני הפתעתי את עצמי

תכננתי לידה עם ה-ר-ב-ה אפידורל,ממש לא האמנתי שאלד ללא ,ולבסוף הגוף שלי הפתיע אותי ובגדול (לידת בית זריזה לא מתוכננת)אלמה גלשה החוצה בשתי לחיצות,ללא תפרים,ללא התערבות-לא האמנתי שזה אפשרי לאחר הלידה הראשונה שהייתה חוויה קשה.

 

[mise]

מה זה אומר?

שבלידה הבאה את מראש מתכננת ללדת בבית?

 

[ב נ ה]

תשמעי

במקרה שלי התכנונים לא משנים בכלל

. וברצינות....לא פוסלת את האפשרות כל עוד יש לי רופאה מילדת מקסימה(אחותי) בטווח עשר דקות הגעה.

 

[mise]

נו.

אני אומרת שיש לך את כל הסיבות ללדת בבית. זכית.

 

[ב נ ה]

../images/Emo45.gif