ממ.. הכביש אשם?
קודם כל חן חן על התגובה המעניינת. אין ספק שכושר גופני הוא דבר המשפיע על "עמידה במצבי עייפות, יכולת ריכוז, שיווי משקל, מהירות תגובה" וכו'. אבל גורמים אלו בסה"כ גם קשורים לכושר המנטלי. מן הסתם כושר מנטלי הוא גם דבר הנתון לשינויי וגם (אצל יחידי סגולה) לשיפור, שהרי אין המנטליות של בן ה-3 כזו של בן ה-23, ושל בן ה-23 אינה כשל בן ה-43, ואלה אינן כשל בן ה-63 וכן הלאה. אבל בשביל לא להסתבך בדיון פילוסופי היכן בדיוק עובר הגבול בין המנטלי לפיזי, עד כמה הפיזי הוא מנטלי או עד כמה המנטלי הוא פיזי אחזור לבלוקי. קשה יהיה לטעון שדווקא אור ליום ה-14 ביולי 2003 כושרו הגופני של בלוקי לא היה משהו. נהפוכו, הרוב טוענים של-2003 הוא הגיע עם הכושר הטוב ביותר. גם לא בדיוק רוכב שלוקה בשליטה על האופניים, ולהגיב הוא הגיב, זה רק לא פתר את הבעיה. אבל מכל הטענות שהועלו (תגובה לקויה, סוג גלגלים וכו'), לדעתי הדבר הבולט הוא דווקא הפזיזות והעדר שיקול הדעת שליוו את המהלך שהוביל בסופו לנפילתו. לדעתי ניתן גם לראות את אותה פזיזות בנסיון שלו לחזור לפלוטון. מן הסתם יש פה גם עניין של מזל. אילו סבולדלי היה מתרסק בירידה בג'ירו 99' (בקטע שאח"כ ניצח) אז כנראה שגם בג'ירו 2000 הדברים היו נראים אחרת. העניין הוא שרוב דוגמאות הרוכבים שהועלו בשרשור הם שמות דבר בעולם האופניים, כך שסביר שגם לרדת הם יודעים היטב. אמנם מסתבר שאפשר לנצח את הטור דה פראנס גם מבלי להיות דיסנדר מבריק, אבל אולי דווקא מעניין לבחון רוכבים שהם דיסנדרים מבריקים אבל לא הגיעו להישגים מי יודע מה. יש רעיונות או שכולם נשכחו?