האם השנה הכנרת תעלה על גדותיה?... ימים יגידו

[tgrt66]

האם השנה הכנרת תעלה על גדותיה?... ימים יגידו

האם השנה הכנרת תעלה על גדותיה?... ימים יגידו

https://www.facebook.com/ForecastingsnowinIsrael/?modal=admin_todo_tour

 

[עופר דואק]

גם בחלום הכי מתוק זה לא יקרה השנה

 

[נתנאל531]

!Never say never

 

[עופר דואק]

 

[ניצן חזר הבייתה]

איך ב91 המורה שלנו לגאוגרפיה הסבירה שאין סיכוי שהכנרת תעלה ב

ב4 מטרים. כי גם בשנה גשומה לא יורד מספיק גשם. אלא צריך מספר שנים גשומות רצוף מה שלא יקרה. ואז הגיעה חורף 92

 

[דן רוזנצביג]

לקרת העונה הנוכחית חסרים 6 מטרים ולא 4

 

[ניצן חזר הבייתה]

ידוע, הנקודה שמה שנחשב כבלתי אפשרי התקיים

חורף2002-3 1968-9 היו עליות גדולות יותר.
&nbsp

 

[דן רוזנצביג]

התמלאות הכינרת בחישוב גס ביותר

אם לא טעיתי בחישובי, בהנחה שכמות המים החסרה בכנרת היא בסדר גודל של 750 מלמ"ק וכל מ"מ גשם היורד באגן ההקוות, בהנחה מופרזת ש 10% ממנו הופכים לנגר על קרקעי, נדרשת כמות גשם של כ- 2500 מ"מ לפחות, על כל האגן התורם, על מנת לגרום לגלישת הכנרת. רק שנתיים או אפילו שלוש שנים גשומות ביותר תבאנה לכך.
למרות המחסור במים זולים יחסית, אינני מאחל לנו שנות "ברכה" שכלו, שאם תבואנה תגרומנה לשיטפונות ונזקים חמורים בכל רחבי הארץ

תל"ח

 

[ניצן חזר הבייתה]

בשנים גשומות יותר גשם הופך לנגר, אאל"ט ב92 16% נגר.

 

[דן רוזנצביג]

בממוצע על כל האגן בודאי שלא

לידיעתך בגולן מרבית הנגר הוא תת-קרקעי - זהו אגב סוד מאגדי המים בגולן שהם כל כך מוצלחים לעומת מאגרי הגיא בשטחי מדינת ישראל האחרים.
גם אם אתה צודק (?), הכנרת לא תתמלא בעונת גשם אחת.

 

[guprnds]

בימים מאוד מאוד גשומים הכינרת עולה אף 20 ס"מ ביממה

שבוע כזה וכבר יש לך עלייה של יותר ממטר...
אני בספק שחלקו של הנגר בשנים ברוכות הוא כה דל.

 

[דן רוזנצביג]

מה זה מטר כאשר חסרים למעלה מ-5 מטרים

בעונת הגשמים ישנן כ- 24 סופות גשם. כאשר משך כל סופה הוא בין יום אחד לארבעה ימים. סופה מוגדרת כפרק גשם שמסיומו עוברות לפחות 24 שעות עד לסופה הבאה.
אינני יודע מה הגדרתך לימים גשומים מאד. אבל, גם אם אתה צודק נדרשים לפחות 25 ימים כאלו בעונה - וזה אינו מתקיים במציאות.
כלומר הסיכוי הוא אפסי שהכנרת תתמלא בעונת גשם אחת

 

[נתנאל531]

בגולן יש יותר נגר קרקעי מאזורים אחרים

בגלל הקרקע החרסיתית, אחרי מערכות גשם רציפות כל הקרקע הבזלתית זורמת באופן מרשים בגלל שנאטמת לחלחול אחרי כמות משקעים מסויימת, המאגרים מנצלים את הנגר הקרקעי ואת אטימות הקרקע (חוסך צורך באיטום תחתית המאגר והסוללות) כדי לאגור את המים, במקום לבזבז אנרגיה על שאיבה חוזרת מהכנרת של המים ששטפו אליה

 

[דן רוזנצביג]

אתה טועה ומטעה

קרקע הבזלת בגולן היא קרקע מחלחלת ביותר. מתחתיה קיימת שכבה חרסיתית, שאינה מאפשרת למים לחדור אל מי התהום. על השכבה החרסיתית הזאת זורם נגר תת-שטחי, בזרימה איטית.
בניית המאגרים מבוססת על תכונות אלו. על מנת לעצור ולאגום את המים במאגרים, יצרו שן/חציץ חרסיתי, אנכי עד לעומק שמתחת לשכבת החרסית ( לעיתים לעומק של מטרים אחדים ). חציץ זה עוצר את המים מהמשך זרימתם.
הסיבה היא נכונה הם נבנו למען חסכון באנרגיה ובזאת גם מקטינים את זרימתם לכנרת.
בנוסף נחפרה מערכת תעלות המטות מים מאגן הירמוך אל מאגרי הגולן על מנת להרוויח "מים אבודים". כאשר המאגרים מתמלאים קיים מברץ במעליהם המטה את עודפי המים לכוון הכנרת ולהעשרת החי והצומח הטבעי בגולן.

 

[נתנאל531]

תבוא לדרום / מרכז הרמה במערכות כבדות

ותראה איך הזרימות דומות יותר לזרימות מדבריות (על גבי לס שנאטם) מאשר לזרימות על טרה-רוסה, הבזלת שהתפרקה הפכה לאדמה כבדה ובוצית מאוד, דומה יותר לעמק יזרעאל מאשר לגליל העליון.
&nbsp
בקשר למאגרים, לפחות בדרום הרמה זה ממש לא כך, מאגר בני ישראל ליד חספין על נחל אל-על עליון נבנה באמצעות הרמה סוללות עפר מקומיות תוך ניצול אטימות הקרקע הטבעית במגע עם מים, בלי שום חפירה לשכבת קרקע.
&nbsp
לגבי הטיית תעלות מאגן הירמוך לכנרת, הקו המבדיל בין אגני הניקוז נמצא על הגדה הדרומית של נחל אל על (בחלק העליון, בתחתון יש נחלים נוספים הנשפכים לכנרת מדרומו), ונחל נוב שמנקז אזור דרומי יותר לירמוך נאגם בכל מקרה במאגר חיתל, איפה שמעת על דבר כזה? דבר דומה שידוע לי זה מאגר בוטמייה שאוגם אזור שמתנקז לסוריה (לרוקאד) ומאגר נוסף דומה (כמדומני לא-פעיל) בצפון הרמה

 

[דן רוזנצביג]

חבל על הדיון עם מי שאינו מתמצא בחומר

תעבור על תוכניות המאגרים ותווכח בעצמך.
כפי הניראה מה שלא שמעת לא קרה

 

[guprnds]

 

[נתנאל531]

שנה כמו 1992 העלתה ביותר מ-4 מ'

צריך לחשב בנוסף את הכמויות שהזרימו לים המלח דרך סכר דגניה כדי למנוע הצפה של טבריה, ומפלס ים המלח עלה טז בלפחות 2 מ' (בהסתייגות שלא כל הזרימות הגיעו מהכנרת, גם מאגני היקוות אחרים, מנגד שטח ים המלח גדול מהכנרת), כמויות המשקעים בחורף 92 ידועות, ולא עמדו על 2,000 מ"מ.
&nbsp
עד כמה שאני זוכר, לאחר כמות עונתית של 400 מ"מ הנגר הקרקעי מתגבר מאוד, ואז המפלס מתחיל בטיפוס משמעותי

 

[דן רוזנצביג]

לא ידוע לי על מדידות כמויות הגלישה בגשר דגניה

כפי שכתבתך אכן קיימים מקורות נוספים ל מים הזורמים לים המלח שבראשם נחל הירמוך, שזכה לזרימות איתנות וגרם נזקים כבדים במורד.
נכון הנגר העל קרקעי מתחיל לאחר ירידת כמות גשם הנמוכה אפילו מ- 400 מ"מ. כאשר רציפות הגשמים גבוהה אפילו כ- 300 מ"מ מספיקים.

 

[נתנאל531]

הספיקה של סכר פתוח לא נראית קשה לחישוב

מידות הפתח בסכר ידועות בוודאות, חישוב ספיקה שעתית x מספר השעות בהם הסכר היה פתוח במלואו תתן את כמות המים שעברו בו, וכמות המים בכל ס"מ גובה בכנרת ידועה גם היא, לא קשה לחלק את זה בזה ולדעת כמה ס"מ / מטרים ממפלס הכנרת הוזרמו לירדן תחתון ולים המלח