האם השנה הכנרת תעלה על גדותיה?... ימים יגידו

[דן רוזנצביג]

אם כל כך פשוט אז אנא חשב ותוכיח

האם ידוע לך מה היה מפלס הכנרת לאחר סגירת השערים ?

 

[נתנאל531]

מצאתי נתונים של זרימות בסכר דגניה

בחישוב יצא שבחורף 92 זרמו מהכנרת מטר וחצי גובה מפלס לירדן הדרומי, בחורף שלאחריו זרמו 1.75מ', בזכות מפלס ראשוני גבוה וחורף טוב, למרות שהכמויות היו פחותות מהחורף שלפניו.
&nbsp
יוצא שבחורף 92 הכנרת עלתה ב-5.5מ', כך שעלית מפלס של 6מ' אינה דבר בלתי-אפשרי, אך כמובן נדיר ביותר ועם זמן חזרה ארוך

 

[דן רוזנצביג]

תודה

 

[נתנאל531]

נתונים מפורטים למי שמעוניין לחקור

קובץ מדידות יומי של מפלס הכנרת מ־1969 ועד 2002 -
http://kineret.org.il/wp-content/uploads/files/miflas.xls
&nbsp
טבלה ובה נתונים על כמות המים שהוזרמה מהכנרת דרך סכר דגניה לעונת 1977-1978 עד עונת 1997-1998
http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.asp?code_name=A_maim0032
&nbsp
בהתבסס על ההנחה ש־1 ס"מ במפלס הכנרת = 1.65 מלמ"ק (מיליון מ"ק), ניתן בפשטות לחלק את נתוני הגלישה מסכר דגניה ב־1.65, ולקבל את גובה המפלס שאבד באמצעות ההזרמה.
המקור למספר 1.65 -
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/WaterStreams/Resources/Kinneret/Pages/WaterLevel.aspx
&nbsp
הערה: החישוב הוא פשטני ומקורב, כדי לקבל כמות מדוייקת יותר צריך לשקלל גם את הכמות המוגלשת מסכר דגניה באופן שגרתי (14-17 מלמ"ק), הכמות שאובדת לטובת מאגרי רמת הגולן (כ־40 מלמ"ק), שאיבות במהלך עונת הגשמים במקביל לעליית המפלס, אידוי במקביל לתקופת עליית המפלס ונוספים (שאיבה ישירה מאקוויפר שמזין את הכנרת?).
&nbsp
על כל פנים במהלך עונת 92 הוזרמו כ־1.5 מ' של מפלס הכנרת דרך סכר דגניה (258/1.65), וביחד עם עליית מפלס מ־212.90- (26.11.1991) ל־208.90- (28.5.1992), מגיעים לעליית מפלס של 5.5 מ', בלי לכלול איבודי מפלס לטובת מאגרי רמת הגולן / שאיבות / אידוי וכו'.
&nbsp
לא מצאתי נתוני משקעים מסודרים ומפות אנומלית משקעים לעונת 1991-1992, מה שמצאתי הוא צילום של מפת אנומליה ברזולוציה גסה שמעבירה קו 160% על כל הצפון (נראה שמקומית היו אזורים שזכו ליותר), ונתונים של: 1083 מ"מ להר כנען, 1576 מ"מ למירון, 755 מ"מ לדגניה א', 870 מ"מ לכפר בלום ו־1607 מ"מ למטולה (הנתונים מהאתר של בועז דיין, צילום מפת האנומליה ממצגת על חורף 1992), יש גם מפת תפרוסת משקעים עונתית לשנה זו באטלס האקלימי של השמ"ט (בזכות היותה השנה הגשומה ביותר עד היום).
&nbsp
נראה שהנתון של 160% מממוצע המשקעים נכון בעיקרו, וזה מלמד שעונת משקעים של 160% בשטח אגן ההיקוות של הכנרת יכולה להרים את המפלס ב־5.5מ'! נכון שכיום ישנם גרעונות חריפים שצריכים להתמלא, אבל גם בראשית עונת 1992 היה גרעון, אומנם לא כבד כמו היום.
&nbsp
כידוע עונת 1968-1969 הייתה עוצמתית יותר מעונת 1991-1992 בצפון (במרכז להפך, בעונה זו ירדו 200% משקעים במרכז, ומקומית אף יותר, בהשוואה ל־160% בצפון), ונראה שעליית המפלס אז הייתה גבוהה יותר. אז עוד לא היה קו אדום עליון, והכנרת גאתה חצי מטר לפחות מעל הקו האדום העליון כיום.
&nbsp
נתון טריוויה נוסף: סכר דגניה מסוגל להזרים ביום כ־7 ס"מ של מפלס הכנרת, לעומת זאת המפלס יכול לעלות בכ־15-24 ס"מ ליום במערכות גשם כבדות, זה יוצר צורך בתכנון מראש לפני מערכות כבדות, כדי למנוע גאות בלתי נשלטת של חופי הכנרת

 

[דן רוזנצביג]

תודה

 

[guprnds]

 

[שמץ לראותו]

עליה של 5 מטר במפלס תעכיר את מי האגם ותעלה את חומציותו

 

[noamro3f]

אתה יכול בבקשה להסביר למה החומציות תעלה?

נשמע לא הגיוני לאוזניים הדיוטות בגלל שהגשם לא אמור להיות חומצי באיזור שאין בו זיהום אוויר כמו בכנרת.

 

[refael22]

תתכן שטיפה של חומרי הדברה ודישון מאזור אצבע הגליל

למיטב ידיעתי היה משהו דומה בחורף 68 אבל לא נגרם נזק לכינרת. במקרה כזה יש תפרחות זמניות של אצות אבל עד הקיץ הכל מתאזן

 

[נתנאל531]

עליה מהירה של מפלס הכנרת תשטוף פנימה הרבה חומר צמחי

כל הצומח שנתפס על חופי הכנרת עם ירידת המפלס וישטף פנימה עם עליית המפלס, זה אומר תוספת גדולה של חנקן לאגם, בנוסף לחומר הצמחי שיכנס עם גאות הנחלים.
&nbsp
זה מחיר שצריך לשלם בכל מקרה לעליית המפלס, אין הרבה מה לעשות לגבי זה למעט תקווה לשינויי מפלס מתונים יותר בעתיד, ותחלופת מים גבוהה, דרך המוביל הארצי או סכר דגניה

 

[דן רוזנצביג]

אחד המקורות היה עמק החולה

במהלך שיקום אדמות החולה ובניית המאגרון ומאגרים נוספים בסביבה, מנעו כל מים העוברים בכבול להכנס לכנרת. בזאת גרמו להפחתת הזיהום הנכנס אליה.

 

[דן רוזנצביג]

תוספת מים ניכרת לאגם תוריד את המליחות ותשפר את האיכות