אכתוב את מה שכולם כתבו
אזרי אומץ ולכי לדבר איתו. ספרי לו את שעל ליבך, את רגשותיך ואת שהיית רוצה איתו וממנו, ספרי שחסר לך וספרי עד כמה. ספרי את מה שקרה בבר. לא בגלל שזה קל. זה לא. זה טירוף וזה קשה. זה יכאיב לו ויפוצץ לו את הצורה. אבל, את תגידי את האמת עד הסוף ולא תצטרכי להחביא סוד ולשאת אותו איתך והוא יבין מה גודל המשבר יותר מהר (והרי יש לנו כאן משבר חמור; זה אמנם הולך להיות קשה מאוד בטווח הקצר, אבל טוב ונכון יותר בטווח הארוך). יש דבר אחד שחשוב להבין במקרה הזה. סקס, בכמותו ואיכותו, הוא ברומטר (מדד) לטיב היחסים הזוגיים בין בני זוג. סקס, או חוסר בסקס, הוא תוצאה של היחסים בניכם. יכול מאוד להיות שלא רק לך חסר משהו בקשר, אלא גם לבעלך. ולכן הוא מתנהג כך. אני לא יודע האם זה רק עניין של חוסר מודעות של בן הזוג, יחד עם אופי ותפיסות או שיש כאן בחירה מודעת וזה בהחלט דבר שצריך לברר. אם זו בחירה מודעת, צריך להבין ממה היא נובעת וזה עשוי להיות קשה וכואב. אם יש כאן חוסר מודעות, המצב קל יותר. מודעות זה דבר שאפשר לשפר אם יש רצון בכך. בכל מקרה, השאלה הראשונה שצריך לשאול אחרי שמתאוששים מההלם הראשוני ויהיה כזה היא האם יש לשניכם מוכנות ומוטיבציה לעבוד על הקשר שלכם ולשפר אותו? אם יש מוטיבציה, אתם תצטרכו לעבוד יחד ולחוד על הקשר שלכם (אוליכדאי לפנות לייעוץ אפילו. זה יכול לעזור מאוד במקרים כאלה). אם אין נכונות ורצון לעבוד על הקשר ולשפר אותו, משמעות הדבר שהקשר הזה שאחד מהצדדים או שניהם מרגישים שהקשר הזה לא מתאים להם ולכן לא רוצים להשקיע בו, ולכן הוא לקראת סיום. וזה קשה, אבל אחרי הפרידה יהיה לך סיכוי חדש לאהבה. בכל מקרה, אם את מאמינה באהבה וזוגיות, אני מציע שלא תלכי לכיוון של פלרטוט, בגידה ותחליפיים חלקיים. הם פשוט לא יספקו אותך לאורך זמן ואת תשארי בודדה, מרוחקת מבעלך עוד יותר ועם מצפון כבד. אם את מאמינה ורוצה זוגיות ואהבה כדאי להתמודד עם הדברים עכשיו. יש לך מספיק כוח לכך. אני חושב שאת יכולה לעשות זאת בהצלחה.