כשיש הרבה עניים אין שוויון הזדמנויות
מי שגדל במשפחה עם מצוקה כלכלית גוברים סיכוייו, עוד כילד, להיות חשוף להזנחה, בורות, תזונה לקויה, אלימות בתוך המשפחה ומחוצה לה, פשיעה ועוד.
כמובן שאנשים רבים גדלו במשפחות עניות והגיעו להישגים מרשימים בכל התחומים.
אבל סטטיסטית ילד שגדל כעני סובל לא רק ממחסור חומרי, אלא מהרבה מאוד בעיות שנלוות למחסור הזה, וסיכוייו לקבל "שוויון הזדמנויות" מהותי קטנים לעין שיעור מסיכוייו של ילד ממעמד בינוני-גבוה. טענה זו
מגובה באינספור מחקרים.
גם מבלי להיכנס לענייני מוסר, אלא רק מזווית הראייה של כלכלת המדינה או "טובת הכלל" - עוני הוא בהחלט תופעה שלילית מאוד בפני עצמה, וגם מהווה קטליזטור לעוד שלל בעיות כלכליות וחברתיות. לכן, בין היתר, בין זוכי פרס נובל לכלכלה יש כמה "חוקרי עוני" חשובים כגון
אמרטייה סן ההודי.
העוני גם מונע מחלקים נרחבים באוכלוסייה ממימוש הפוטנציאל שלהם לתרום לחברה ולכלכלה, וגם משית עלויות חברתית וכלכליות אדירות: פשיעה, העלמת מס, עומס מיותר על מערכות הבריאות והרווחה, פגיעה בדמוקרטיה ובסוברניות המדינה (למשל תופעת ה"פאבלות" בברזיל, שכונות עוני שנשלטות ע"י ארגוני פשע: הניסיונות האחרונים להשלטת סדר בסיסי בהן דרשו הכנסה של לא-פחות מאשר דיביזיות של הצבא!) ועוד.
אתה טועה בכך שאתה מפיל 100% מהאחריות לעוני על האדם העני עצמו. ברוב המקרים עוני הוא רב-דורי, וגם כשזה לא כך לא חסרים מקרים של אנשים שהתדרדרו לעוני ללא עוול בכפם.
בנוסף
אתה טועה בהנחה שלך שהעשיר "השיג את כספו בעבודה קשה" בעוד העני הוא בטלן. רק לאחרונה התפרסם שרוב הבוגרים העניים בישראל כן עובדים. לא בטוח שאתה היית מוכן לעבוד בחלק מהעבודות הקשות שלהם, עליהם מרוויחים שכר רעב. יצא לך למשל לעשות משמרת של 12 שעות בבית דפוס?